לפני
כבוד הרשמת בכירה ריבי לב אוחיון
המבקשת
אלדן תחבורה בע”מ, ח”פ 510454333
נגד
המשיב
אשר חבר, ת”ז 317642973
]]
]]]
החלטה
לפני בקשת המבקשת לדחיית התובענה על הסף, ולחילופין להעברת מקום הדיון וכן להעברת התובענה לסדר דין מהיר.
בבקשתה טוענת המבקשת שלוש טענות עיקריות, ואלו הן: הראשונה, כי התביעה הוגשה בחוסר סמכות מקומית בשל תניית שיפוט מוסכמת בין הצדדים, לפיה התביעות יתבררו במחוז שיפוט מרכז או תל אביב. שנית, היעדר יריבות בין הצדדים מן הטעם שההסכם נחתם בין המבקשת וחברת ת.ה תוכניות חינוכיות בע”מ ולא מול הנתבע (להלן: החברה). שלישית, ככל שהתביעה לא תדחה על הסף אזי יש להעביר את התביעה לדיון בסדר דין מהיר בבית משפט השלום בתל אביב, מן הטעם שהמשיב, הוא התובע, אינו יכול לתבוע בעצמו, ולכן, יש להגיש התובענה בסדר דין מהיר.
מנגד טוען המשיב בעניין הסמכות המקומית ותניית שיפוט, כי למיטב ידיעתו, ההליך אמור להתברר בירושלים וזאת בהתאם לתק’ 2.(א).(5) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל”ז – 1976 (להלן: “התקנות “).
אשר להסכם טוען המשיב כי אמנם אכן ההסכם נחתם מול חברה ולא מולו באופן ישיר, אך זאת בהמלצת המבקשת, משיקולים של הטבת מס. המשיב ציין כי אעפ”י כן, הוא בעל המניות היחיד בחברה ומולו נוהלה כל התקשורת באופן ישיר, ולכן יש לאפשר קיומו של ההליך כפי שהוגש.
בנוסף טען המשיב כי המבקשת מנסה לסרבל את ההליך ולמנוע ממנו זכות דיונית בעצם בקשתה להעברת ההליך לסד”מ, משום שהוא יתקשה לשאת בעלויות ניהול הליך בסדר דין מהיר ולממן שכר טרחת עו”ד, ולכן מבקש לדחות הבקשה.
תחילה אדון בטענת המבקשת להיעדר סמכות מקומית. בעניין זה הדין עם המשיב, שכן עפ”י תקנה 2.(א).(5) לתקנות הסמכות המקומית תיקבע לפי הוראותיה ולכל הסכם שבין הצדדים בעניין אזור שיפוט, לא תהא כל נפקות: “תביעה תוגש לבית המשפט שאזור שיפוטו הוא אחד המקומות המנויים להלן, והוא על אף האמור בכל הסכם שבין בעלי הדין”.
לאור האמור, בית משפט השלום בירושלים הוא המוסמך לדון בסכסוך שבין הצדדים.
עתה אדון בטענה העיקרית המצריכה הכרעה והיא שאלת היעדר יריבות וכנגזרת ממנה שאלת היעדר סמכות עניינית, ככל שטענת המבקשת להיעדר יריבות תתקבל.
בענייננו הצדדים שניהם מסכימים כי בפועל ההסכם נחתם מול ת.ה. תוכניות חינוכיות, ולא מול המשיב בעצמו.
משכך, דינה שלטענת המבקשת להיעדר יריבות להתקבל. הגם שהמשיב הוא בעליה של החברה, אין הוא יכול להיכנס בנעליה ולתבוע בכל הקשור בהסכם שבין הצדדים, ועל החברה לתבוע בעצמה, בהיותה בעל אישיות משפטית נפרדת.
ראיתי טענת המשיב כי התקשורת הישירה של הצדדים נעשתה מולו בעצמו, הוא זה שהגיש טופס היעדר תביעות אישי שלו ושל רעייתו, הוראת הקבע לתשלום התמורה בוצעה מחשבונו הפרטי ולא מחשבון החברה, ועוד.
עם זאת, מאחר שההסכם נעשה מול החברה, והמשיב בעצמו טוען, במשתמע, כי נהנה מהטבות מס לאור רכישת הרכב ע”י החברה, אינו יכול לטעון לצורך ניהול ההליך כאן, כי ההסכם בפועל נעשה מולו, כאדם פרטי.
מכאן, שבין הצדדים להליך דנן, היעדר יריבות משפטית ועל החברה לתבוע, ככל שיש לה טענות נגד הנתבעת.
בהיעדר יריבות אפוא, התביעה דנן, כפי שהיא, אינה יכולה לעמוד.
תשומת לב המשיב, כי שיקולים של הכבדה כלכלית או סרבול ההליך אינם יכולים לעמוד בפני בית המשפט במסגרת הכרעה בבקשה דנן ואינם מהשיקולים שעל בית המשפט לבחון במסגרת דיון בבקשה לדחיית תובענה בשל היעדר יריבות ו/או חוסר סמכות עניינית.
במצב דברים אחר ניתן היה לאפשר למשיב לתקן תביעתו והתאמתו להליך של תביעות קטנות. ואולם, מאחר שמדובר בחברה בע”מ (כתובעת) בית משפט זה נעדר סמכות עניינית, שכן עפ”י סעיף 60. (א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ”ד- 1984 בית משפט זה מוסמך לדון בתביעות שהוגשו על ידי יחיד בלבד.
לנוכח כל האמור, בשלב זה עומדות בפני המשיב 2 אפשרויות: האחת מחיקת התביעה תוך מתן אפשרות להגישה ככל שיחפוץ בכך. השנייה – העברת ההליך לסדר דין מהיר תוך הגשת כתב תביעה מתוקן.
המשיב יגיש תשובתו עד ליום 20.11.23 ובהתאם תינתנה הוראות מתאימות. ככל שלא תוגש תשובה במועד אראה במבקש כמי שחזר בו מתביעתו, וההליך ימחק.
בשלב זה איני עושה צו להוצאות, ברם ככל שהמשיב יחליט להעביר ההליך לסד”מ, והחברה תתבע את המבקשת באותה עילת תביעה, הוא יחויב בהוצאות בסך 500 ₪ לטובת המבקשת.
יובא לעיוני ביום 22.11.23.
ניתנה היום, כ”ח חשוון תשפ”ד, 12 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.
