לפני כבוד השופטת מירב הרשקוביץ-יצחקי
המאשימה
מדינת ישראל – פמ”ד
ע”י ב”כ עו”ד אורלי פיטוסי
נגד
הנאשם
פלוני – בעצמו
ע”י ב”כ עו”ד זאב רפאל גואטה
<#1#>
פרוטוקול
הערת בית המשפט:
בית המשפט מבהיר לנאשם את משמעות גזר הדין ואת האחריות שלו ואת המשמעות של אי עמידה בדרכי הטיפול.
הנאשם התחייב בפני בית המשפט בגין ההתחייבות הכספית והבין אותה.
<#2#>
גזר דין ללא הרשעה
עותק מותר בפרסום
הנאשם (להלן: “הנאשם”) יליד מאי 2004, כיום כבן 20.5, נמצא אשם על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון בכתב האישום המתוקן בביצוע עבירת מין במשפחה (מעשים מגונים) בניגוד לסעיף 351(ג)(2) בנסיבות 348(ב) בנסיבות 345(ב)(1) ובנסיבות 345(א)(1) לחוק העונשין, תשל”ז -1977.
תמצית כתב האישום המתוקן
ביום 28 בינואר 2022, עת הנאשם היה כבן 17.5 התארחו הוא ואחותו למחצה, כשהיא בת כ 14.5 (להלן: “הנפגעת”), בבית אביהם וצפו יחד בטלוויזיה. תוך כדי צפייה, החל הנאשם לשוחח עם הנפגעת ושאל אם היא שומרת נגיעה ושאלות נוספות בהקשר הזה. המתלוננת השיבה בחיוב. בהמשך, בעודם צופים בסרט, אחז הנאשם מעל בגדיו באיבר מינו והחל לגעת בו ולבצע תנועות שפשוף וזאת לשם גירוי וסיפוק מיני. הנאשם שאל את הנפגעת אם היא רוצה לגעת באיבר מינו והיא סירבה וביקשה שיחדל.
הנאשם בתגובה כינה את הנפגעת “מעצבנת” והלך לשירותים. בעקבות האמור, התקשרה הנפגעת לאימה וביקשה לחזור לביתה. הנפגעת סבלה מחום ורעידות בגופה ונמנעה מלהגיע לבית אביה ולפגוש בנאשם. הנאשם במעשיו הנ”ל, ביצע במתלוננת, קטינה שטרם מלאו לה 16 שנים, מעשים מגונים שלא בהסכמתה החופשית.
בשל תיק זה נעצר הנאשם למשך 5 ימים. לאחר הגשת כתב האישום ב- 31 לאוגוסט 2022 שוחרר למעצר בית מלא בו היה במשך תשעה חודשים. ביום ה- 30 למאי 2023 בית המשפט הקל בתנאי המעצר, כך שהנאשם הוגבל למעצר בית לילי עד היום.
תסקירי שירות המבחן
בתסקיר האב מיום 13 לפברואר 2023, סקר שירות המבחן בהרחבה את נסיבותיו המשפחתיות של הנאשם….
הנאשם
הנאשם טופל מגיל 4 חודשים במרכז להתפתחות הילד…
בהתבגרותו סבל הנאשם מבידוד חברתי ורוב הזמן הסתגר בביתו. בפברואר 2021, שולב במסגרת חוץ ביתית…
הקשר עם שירות המבחן
למעשה, הנאשם בקשר טיפולי עם שירות המבחן כשנתיים וחצי, מאז מעצרו בגין תיק זה.
לדברי שירות המבחן, הנאשם חווה את החקירה והמעצר כאירוע טראומטי. תחילה, גורמי הטיפול מצאו שיש לו גורמי סיכון רבים וזאת לאור; מצבו הנפשי לאחר המעצר, העדר קשר עם האב, קושי בקבלת גבולות וסמכות, חוסר עצמאות, קשר סימביוטי ולא בריא בין האם לנאשם וקושי בדחיית סיפוקים. מתוך אמונה בנאשם וביכולתו להשתקם נבנתה עבורו תכנית טיפול שכללה: פגישות טיפול עם קצינת מבחן, מתן בדיקות שתן, שילוב בקבוצת פיקוח מעצר, שילוב האם בקבוצת השגחה הורית, שילוב הנאשם ואימו בטיפול משפחתי, טיפול ומעקב פסיכיאטרי ושילוב הנאשם בקבוצת טיפול לפוגעים מינית. במשך הזמן התעדכנה תכנית הטיפול והנאשם שולב גם בפרויקט “סיכויים” המיועד לנערים במצבי סיכון, בו הם משתתפים בפעילויות קבוצתיות וכן פגישות אישיות עם חונך….
בתסקיר האחרון בעניינו של הנאשם, מחודש אוקטובר 2024, צויין כי הנאשם השתלב בקבוצת טיפול לפוגעים מינית, בה פעיל למעלה משנה, הוא מתמיד בטיפול הפרטני אצל קצינת המבחן ושולב בהצלחה בפרויקט “סיכויים”. הודגש, כי הנאשם הצליח “להיכנס לדמותה” של הנפגעת ולחשוב ולדבר בשמה, הבין שפגע בה באופן קשה מאוד וחש אמפטיה כלפיה. כן הבין שפגע במעגלים נוספים כמו משפחתה ואימה. הנאשם רוצה לפצות את המתלוננת ואת המדינה” על כך שהוציאה כספים רבים לטיפול בו ובנפגעת.”
בסופו של יום, ציינה עורכת התסקיר, כי הנאשם התמיד בטיפול בשירות המבחן ועבר תהליך משמעותי. הוא מקבל אחריות מלאה על מעשה העבירה ומבין את הנזק שגרם למתלוננת והצורך בתיקון מעשיו. צוין, כי הרשעת הנאשם עלולה לפגוע בסיכויי ההצלחה שלו. בנסיבות אלו, ממליצה קצינת המבחן, כי בית המשפט ינקוט כלפי הנאשם בדרכי טיפול הכוללות: של”צ, צו מבחן, התחייבות כספית ופיצוי לנפגעת העבירה.
תסקיר נפגעת העבירה (הוגש ביום 25.01.2024 וסומן ת/1)
קראתי בעיון ובכאב את תסקיר נפגעת העבירה, בשל צנעת הפרט לא אפרט את האמור בו. אציין כי מדובר בקטינה חכמה, מוכשרת ומצטיינת בלימודים. מעשי הנאשם גרמו לנזק קשה והשפיעו בכל מישורי חייה של הנפגעת. גם משפחתה סבלה מכך ובעיקר אימה, שאוהבת, דואגת ומלווה את הנפגעת בשיקומה.
כנפגעות מינית רבות, גם הנפגעת חשה אשמה על קרות מעשי הנאשם. במשך חצי שנה לא שיתפה במעשים בשל תחושת האשמה והרצון שלה להגן על אימה ואביה מכאב ידיעת המעשים. עוד צוין, כי חווית החקירה במשטרה הייתה קשה עבורה ולא הוצע לה להיחקר במרכז ההגנה “בית לין”. הנפגעת ואימה בקשו כי בית המשפט ירשיע את הנאשם ויגזור עליו עונש מאסר בפועל ופיצוים שיסייעו לטפל בנזקים שהוא גרם לנפגעת.
טיעוני הצדדים לעונש
המאשימה ציינה, כי הנאשם ביצע את העבירה שהיה כבן 17.5, קרוב לגיל הבגרות. בינו ובין המתלוננת פער של כ- 3 שנים והיא הייתה כבת 14.5 בעת ביצוע העבירה. לדברי התובעת, הנאשם ניצל את יחסי הקרבה והשהות עם המתלוננת בבית האב. עוד הדגישה התובעת, כי מתסקיר נפגעת עבירה עולה פגיעה קשה במתלוננת ובמשפחתה ויש להיעתר לבקשתם להרשיעו.
התובעת ציינה את המלצת שירות המבחן לדרכי טיפול, את הטיפול המשמעותי שעבר הנאשם, והעובדה שהוא הודה במיוחס לו ובכך חסך את עדות הנפגעת. למרות זאת, ציינה כי המעשה שביצע חמור ומחייב הרשעה שיש בה “ביטוי להוקעה וגינוי המעשה לצד ההכרה בפגיעה במתלוננת”. התובעת הפנתה לפסיקה התומכת בעמדתה והדגישה, כי מתסקיר שירות המבחן לא עלה נזק קונקרטי שייגרם לנאשם כתוצאה מהרשעתו. לשאר רכיבי הענישה שהומלצו בתסקיר הסכימה המאשימה וביקשה כי בית המשפט יגזור על הנאשם גם עונש של מאסר על תנאי מרתיע, וכן עתרה לכך שעונשי השל”צ והפיצוי לנפגעת יהיו משמעותיים.
הסנגור ציין, כי הנאשם ביצע את העבירה בהיותו קטין והסיבה למעשה הוא חוסר בשלות נפשית ובדידות. ההליך הפלילי בעניינו מתנהל מעל לשנתיים, שבהם הוא שיתף פעולה עם שירות המבחן, טופל באמצעותם בצורה אינטנסיבית ועבר תהליך שיקום “כנה ומשמעותי”. עוד הדגיש הסנגור, כי הנאשם קיבל אחריות מלאה על מעשיו והביע חרטה כנה ועמוקה כלפי המתלוננת ומשפחתה. עוד הדגיש הסנגור, כי מדובר במעידה חד פעמית והנאשם צעיר עם הנמכה קוגניטיבית וללא עבר פלילי. תהליך שיקומו של הנאשם היה ארוך ומאתגר עבורו, הוא שהה במעצר בית מלא תקופה ארוכה ובשל ההליך הפלילי – לא גויס לצה”ל. במסגרת שיקומו, עבר הנאשם ניתוח לקיצור קיבה והשיל 55 ק”ג וכיום הוא עובד בעבודה קבועה. לאור כל זאת, ביקש הסנגור, כי אקבל במלואה את המלצות שירות המבחן.
קצינת המבחן
במסגרת הטיעונים לעונש ובהסכמת המאשימה, העידה קצינת המבחן וציינה, כי היא טיפלה בנאשם במשך תקופה ארוכה והיה חשוב לה להגיע לדיון ולהשמיע את דבריה, שכן הנאשם עבר תהליך שיקום משמעותי מאוד והוא שיתף פעולה “באופן מלא” עם שירות המבחן. לדבריה, מדובר במי שנסיבות חייו מורכבות ומפורטות בתסקירים שהוגשו. לנאשם שאיפות נורמטיביות לעתיד כמו גיוס לשרות לאומי והשלמת בגרויות. לראשונה בחייו, מרגיש בעל ערך ועובד בעבודה קבועה בטיפול בקשישים ובעלי מוגבלות. מעסיקיו מדווחים בחיוב על עבודתו ומערכים אותו. עוד ציינה, כי לאחר תהליך טיפולי הנאשם קיבל “אחריות מלאה” על מעשיו ומבין את הנזקים שגרם לנפגעת. להערכת גורמי הטיפול בשירות המבחן, כיום בר – סיכויי הישנות העבירה נמוכים ביותר. הרשעת הנאשם תפגע מאוד בשיקום שעבר ובסיכויי ההצלחה שלו בעתיד. קצינת המבחן חזרה על ההמלצות בתסקיר וציינה כי הרשעה “תחסום לו אפשרויות רבות במקומות רבים”.
הנאשם בדברו לפני גזר הדין בכה וביקש לקרוא מן הכתב. הוא הביע צער, ביקש סליחה מהנפגעת על העוול שגרם לה, למשפחה ולכל הסובבים אותו. הנאשם סיפר כי למד והתפתח בזכות “מיטל קצינת המבחן” שלו . הוא תיאר את הקושי במציאת עבודה ואת הסיפוק שחש היום בטיפול בסבו ובקשישים אחרים.
דיון והכרעה
עניינו של הנאשם מעורר התלבטות באשר לסוגית ההרשעה. מחד, מדובר במי שהודה בעבירה חמורה שגרמה לנזק רב. מנגד, הנאשם צעיר עם נסיבות חיים מורכבות, שעבר הליך שיקום משמעותי.
מעשי הנאשם פגעו בערכים המוגנים הנוגעים לקודש הקודשים – ביטחון הילד בביתו וזכותו לכבוד ואוטונומיה על גופו. רבות כבר נאמר על מידת החומרה בעבירה של עבירת מין במשפחה ועל הנזקים ארוכי הטווח שהיא גורמת.
רבות כבר נאמר על הנזקים החמורים בעקבות פגיעה מינית בתוך המשפחה. פגיעה קשה עם נזקים ממשיים לנפגע ולמשפחה כולה. הדבר נכון, ביתר שאת, בעבירות המבוצעות כלפי ילדים קטינים, הנעשות תוך ניצול הקשר ובגידה באמון של הקטין הנפגע מבן משפחתו דבר הפוגע בהתפתחות הנפגע וביכולתו להאמין ולבטוח בבני האדם. פגיעה המערערת את עולמו של הילד ועולמם של שאר בני משפחתו (ראו לעניין זה: ע”פ 2502/06 פלוני נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו (9.7.06)), ע”פ 4890/01 פלוני נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו (18.10.01)) , ע”פ 8164/02 פלוני נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו (17.3.03)).
בעניינינו, מעיון בתסקיר הנפגעת ניתן ללמוד על הפגיעה הקשה בה, באימה ובמשפחתה. קשה להפריז בעוצמת הנזק שנגרם לנפגעת, נזק המלווה אותה מיום האירוע ועד היום.
מלאכת גזירת הדין לנאשמים קטינים קשה היא ועל בית המשפט לאזן בין אינטרס הגמול וההרתעה לבין אינטרס שיקומו של הפוגע, שהוא גם האינטרס הציבורי. על בית המשפט להביט מעבר לעובדות כתב האישום, לראות את הנאשם העומד לראשונה לדין, לבחון את נסיבותיו האישיות, את אפשרויות שיקומו ושילובו בחזרה בחברה כאזרח שומר חוק. בע”פ 6123/23 מדינת ישראל נ’ פלוני (פורסם בנבו (22.02.2024)), חזר בית המשפט העליון על עקרונות יסוד בענישת קטינים וקבע, בין השאר, כי: ” הכלל שלפיו ניתן משקל מיוחד לסיכויי השיקום של הקטין, כוחו יפה גם בעניינם של קטינים שביצעו עבירות חמורות ביותר, לרבות עבירות מין – ובעניין זה נפסק כי “אין זה ראוי ואף אין זה נכון להחיל חזקה לפיה החומרה שמשתקפת מעבירות מין שביצעו קטינים תאיין את שיקול השיקום” (ע”פ 49/09 מדינת ישראל נ’ פלוני (פורסם בנבו (19.12.2009)). בע”פ 8717/16 פלוני נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו (25.06.17)) ביטל בית המשפט העליון הרשעתו של קטין, בן 15 בעת ביצוע העבירות, שהודה בביצוע מעשה מגונה והטרדה מינית באחותו בת ה 14. באותו מקרה, עבר הנער הליך שיקום יסודי ומשמעותי ובית המשפט חזר וקבע כי “הלכה היא שאדם, אשר בית משפט קבע לגביו כי ביצע עבירה פלילית – יורשע בדין. ואולם, לכלל זה מצויים חריגים. אחד החריגים לכלל האמור מצוי בסעיף 24 לחוק הנוער, המקנה לבית המשפט סמכות שלא להרשיע קטין, אשר ביצע עבירה פלילית ולהורות על אמצעים ודרכי טיפול מבלי להרשיעו. בהקשר לכך נפסק, כי בשונה מבגירים, אשר לגביהם רק “נסיבות מיוחדות, חריגות ויוצאות דופן ביותר תצדקנה סטייה מחובת מיצוי הדין בדרך הרשעת העבריין” (ראו: ע”פ 2669/00 מדינת ישראל נ’ פלוני (פורסם בנבו (21.12.2001)), בעניינם של קטינים – הנכונות להימנע מהרשעה רבה יותר והכל לנוכח הנסיבות האישיות הרלבנטיות וביניהן, בין היתר: גילו של הנאשם, תהליך הטיפול שעבר וסיכויי שיקומו (וראו גם ע”פ 7993/10 פלוני נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו 22.07.2013)); ע”פ 9813/16 פלוני נ’ מדינת ישראל (פורסם בנבו (15.06.2017)). עוד נפסק, כי בשים לב לחשיבות המוגברת שיש לייחס לשיקום בעניינם של נאשמים קטינים יש ליתן “משנה תוקף להמלצת שירות המבחן”(” (ע”פ 49/09 מדינת ישראל נ’ פלוני (פורסם בנבו (19.12.2009)) וכי “אל לו לבית המשפט לסטות מהמלצת שירות המבחן, כאשר יש בנמצא אופק שיקומי, אלא מטעמים כבדי משקל” (ע”פ 49/09 מדינת ישראל נ’ פלוני (פורסם בנבו (15.12.2008)).
בבואי להכריע בעניין גזר דינו של הנאשם, עמדו לנגד עיניי שיקולי הענישה השונים. חיפשתי את האיזון הנכון בין שיקולי הגמול, ההרתעה והאינטרס הציבורי בשיקומו של הנאשם ובחזרתו לחברה כאזרח תורם. שקלתי את: חומרת העבירה, הפגיעה בנפגעת העבירה ובמשפחתה, בנתוניו האישיים של הנאשם, בנסיבות חייו המורכבות, בגילו ובתהליך השיקומי המשמעותי שעבר.
כפי שצוין בהרחבה בתסקירי שירות המבחן, לנאשם נסיבות חיים מורכבות ונתונים דלים. באמצעות שירות המבחן הוא עבר תהליך ארוך ומייגע של טיפול מעמיק וקיבל אחריות מלאה על מעשיו. בתחילת התהליך הטיפולי, התקשה הנאשם להבין את חומרת מעשיו. בהמשך, לאחר תקופה ארוכה של טיפול פרטני וקבוצתי, השכיל להבין את חומרת המעשים, הצליח לחוש כאב ואמפתיה כלפי נפגעת העבירה וקיבל אחריות מלאה למעשים. מדובר במי שעבר תהליך טיפולי הדרגתי ויסודי. גם אני התרשמתי, באופן בלתי אמצעי בדבריו לפני, כי הנאשם מצטער על המעשים, חש כאב וצער עליהם. מתבייש בעצמו ומבקש סליחה כנה מהנפגעת ונראה כי מוכן לכל עונש ובלבד שיכופרו מעשיו. עוד שקלתי, את גילו הצעיר והעובדה שזוהי הסתבכותו הראשונה והיחידה.
מעבר לכל אלה, והחשוב מכולם, ניצב בפניי ההליך הטיפולי שביצע ועודנו לוקח בו חלק בהקפדה רבה ובמסירות. לאורך כשנתיים וחצי, עבר הנאשם עשרות מפגשי טיפול פרטניים וקבוצתיים ומקפיד להגיע לכלל הטיפולים שנדרשו על ידי שירות המבחן. הוא משתף פעולה עם מטפליו, מודע למניעי העבירה ומביע צער, סליחה ואמפטיה לנפגעת.
ההליך הטיפולי דורש מכל נאשם, ובטח מנאשם שהוא קטין – משאבי זמן ואנרגיה נפשית רבה. לא אחת, נאשמים מתקשים בהליך הטיפולי ומעדיפים “לשבת בכלא” מאשר לעבור את ההליך הטיפולי הדורש שירות המבחן. הנאשם שבפניי, על אף הקשיים, בחר לטפל בעצמו והשקיע בכך המון זמן ואנרגיה. הוא מפיק תועלת רבה מההליך הטיפולי ושיפר את דרכיו. בהתנהגותו זו, הוכיח הנאשם לעצמו, לקצינת המבחן שמטפלת בו והעידה בפניי, במעשים ולא בדיבורים, כי ניתן כיום לסמוך עליו שכן עלה על דרך הישר, וכיום, מקיים אורח חיים נורמטיבי כאזרח עובד ושומר חוק.
הנאשם עובד כיום בעבודה קבועה ומביע רצון עז להשתלב בשירות לאומי ובחברה בכלל. כפי שכבר ציינתי, שיקומו של הנאשם ועלייתו על מסלול נורמטיבי, הוא האינטרס הציבורי. עדותה של קצינת המבחן חיזקה את דעתי, לפיה הרשעתו של הנאשם תביא לפגיעה משמעותית בו ובהליך השיקומי אותו עבר שכן, בשל מורכבות ילדותו ונתוניו הדלים, התקשה מאוד במציאת עבודה ובבניית סדר יום שיש בו משמעות לו ולאחרים. מצאתי כי הרשעתו ותיוגו כעבריין מין, תפגע בו, בהליך השיקומי המשמעותי שעבר, ובאינטרס הציבורי בשילובו בחברה.
בנסיבות האמורות, בהעדר טעמים מיוחדים, שוכנעתי כי המלצת שירות המבחן מאוזנת ועל כן, אאמצה. כן, השתכנעתי שכיום, לאחר הטיפול שעבר, וכפי שנקבע על ידי שירות המבחן אין מסוכנות שהנאשם יבצע עבירות דומות. הוא עלה על דרך המלך וניתן לסמוך עליו שימשיך בה.
לפיכך החלטתי שלא להרשיע את הנאשם ולנקוט כלפיו בדרכי טיפול לפי סעיף 26 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל”א – 1971 ומצווה כדלקמן:
הנאשם יועמד במבחן, בפיקוח קצין מבחן לנוער, למשך חצי שנה מהיום.
מובהר לנאשם כי במהלך תקופת המבחן עליו להמשיך בטיפול פרטני ו/או קבוצתי על פי שיקול דעת קצין המבחן, ככל שיידרש ממנו, והובהרה לו חשיבות שיתוף הפעולה עם שירות המבחן. כמו כן ביצוע של”צ ושילוב בהליך צדק מאחה, ככל ויתאפשר ובהתאם להחלטת שרות המבחן, יהוו חלק מצו מבחן זה.
הסברתי לנאשם ולאמו את סמכותו של בימ”ש זה, לפי סעיף 27(א) לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל”א – 1971 וסע’ 20 לפקודת המבחן [נוסח חדש], התשכ”ט -1969, להרשיעו ולהטיל עליו עונש במקום צו המבחן, וזאת ככל שלא ימלא אחר הוראה מהוראות צו המבחן או יורשע בביצוע עבירה נוספת בתקופת המבחן, ועל פי שיקול דעתו של בית המשפט.
הנאשם התחייב בפניי כי יימנע במשך שנתיים מביצוע כל עבירת אלימות ומין ואם לא יעשה כן, יישא בתשלום של 5,000 ₪.
על הנאשם לשלם פיצוי לנפגעת (קטינה) בסך של 10,000 ₪, שישולם החל מיום 10.12.24 ובכל 10 לחודש שלאחריו. המאשימה תעביר לאלתר את פרטי נפגעת העבירה למזכירות בית המשפט.
את הפיצוי ניתן לשלם כעבור 3 ימים מהיום באחת מהדרכים הבאות:
א. בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגביה www.eca.gov.il
ב. מוקד שרות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גביה) – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000.
ג. במזומן בכל סניף של בנק הדואר, בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בהצגת שוברי תשלום).
ד.על הנאשם לבצע שירות למען הזולת במשך 100 שעות, ולהמציא אישור על ביצוען למזכירות בית המשפט לא יאוחר מיום 15.6.25.
נפגעת העבירה
בטרם אחתום גזר דין זה, אקדיש פיסקה לנפגעת העבירה ולאימה. למרות שלא היית פיזית באולמי, דמותך עמדה לנגד עיניי בעת מתן גזר דין זה. חשוב לי לומר לך, שעל אף שהחלטתי שלא להרשיע את הנאשם, אין בדבר כדי להוריד מחומרת המעשים הקשים שעליהם אחראי רק הנאשם ולא את. מקריאת התסקיר, התרשמתי שאת נערה נבונה ומלאת כוחות ויכולות ריפוי ואני גאה בך על הדרך שלך וכולי אמונה ותקווה כי תצליחי להתגבר על הפגיעות הקשות, לטפל בעצמך, להשתקם ולהתקדם בחייך. יודגש שאין בך אף לא שמץ של אחריות או אשמה במעשי הנאשם, כילדה בריאה וטובה, לא יכולת לתאר או לחשוד במעשיו עת בחרת לראות איתו בבית אביכם סרט. את נהגת באומץ לב כשבחרת לא לשמור את הסוד לעצמך ולהתלונן במשטרה על המעשים וזאת למרות החששות הרבים והכאב שנילווה להם. לאימה של הנפגעת – תגובותייך לגילוי המעשים, וכן, הטיפול המסור בנפגעת, מעוררות השראה ואין בלבי ספק שלאור כוחותיה הטובים של הנפגעת, כשאת לצידה, היא תשתקם ותצליח בחייה.
בשל חווית החקירה הקשה שעברה הנפגעת והעובדה שלא הוצע לה להיחקר במרכז המוגן “בית לין”, העתק הפרוטוקול יועבר לידיעת הממונה על ייצוג ילדים בסיוע המשפטי עו”ד לידיה רבינוביץ ולנשיאת בתי המשפט לנוער.
זכות ערעור כדין.
<#3#>
ניתנה והודעה היום ל’ חשוון תשפ”ה, 01/12/2024 במעמד הנוכחים.
מירב הרשקוביץ יצחקי, שופטת
הוקלד על ידי איריס אוחיון
