מספר פל”א XXXXXX/2024
לפני כבוד השופטת שרית מרום
המבקשת
מדינת ישראל באמצעות משטרת ישראל שלוחת תביעות נוער ת”א
באמצעות ב”כ עו”ד שיראל טויטו
נגד
המשיב
פלוני (עציר) תושבי איו”ש XXXXXXXXX
באמצעות ב”כ עו”ד לירן בקרמן
החלטה
כנגד המשיב הוגש כתב אישום אשר מייחס לו עבירת גניבת רכב בצוותא חדא עם אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח וכניסה לישראל שלא כחוק.
כעולה מעובדות כתב האישום, המשיב נכנס לישראל בזמן ששוררת מלחמת חרבות ברזל, לאחר טבח 7.10.2023 וביום XXX, גנב ביחד עם אחר רכב מהעיר בת ים ונהג בו מבלי שהוא מורשה לנהיגה וללא פוליסת ביטוח מהעיר בת ים על כביש 5 לכיוון מזרח עד שנעצר על ידי שוטרים.
ביום 19.12.2024 טען ב”כ המשיב לכרסום ראייתי בעבירת גניבת הרכב והסכים לקיומן של ראיות לכאורה לעבירות האחרות המיוחסות למשיב בכתב האישום.
לאחר שעיינתי בחומר הראיות, קבעתי כי קיימות ראיות לכאורה גם לעבירת גניבת הרכב בצוותא והכל כמפורט בהחלטתי מיום 19.12.2024.
הדיון נדחה להיום לצורך קבלת תסקיר מעצר שהינו חובה בביהמ”ש לנוער ומן התסקיר עולה כי הערבה שלכאורה התייצבה בפני ביהמ”ש ביום 11.12.2024 ונחקרה על ידי ב”כ המבקשת, נמצאה על ידי שירות המבחן כערבה אשר יהיה ביכולתה לערוב להתייצבות המשיב לדיונים בעניינו.
מן התסקיר עולה כי מדובר בגב’ XXX שהינה נשואה ואם ל- 7 ילדים ועובדת כמורה במשרד החינוך.
שירות המבחן התרשם כי מדובר בערבה המנהלת אורח חיים נורמטיבי אשר מגנה מעשיו של המשיב וטוענת כי הוא מקשיב לה ומקבל את סמכותה.
הערבה ביקשה משירות המבחן כי הדיונים יתקיימו בימי חמישי כאשר היא בחופש. אולם, אם ביהמ”ש יקבע מועדים אחרים, היא תבקש יום חופש מעבודתה.
מלבד ערבה זו, לא הוצאו ערבים נוספים ועל כן, לא נבחנו, לא על ידי שירות המבחן ולא על ידי ביהמ”ש.
לאחר שביהמ”ש נחשף לחומר הראיות במהלך הדיון הקודם בו טען ב”כ המשיב לכרסום ראייתי, הרי שהרושם של ביהמ”ש מנסיבות ביצוע העבירות העצים את עילת המסוכנות הצומחת מן המשיב אשר נראה לכאורה כי תכנן את האירוע, נכנס לישראל על מנת לגנוב רכב ואף טען כעולה מהתכתובת אליה התייחסתי בדיון הקודם כי הוא עושה זאת דרך קבע בסופי שבוע.
בעניין זה אך אפנה, מבלי ליתן לכך משקל, לתיק הפל”א מחודש ספטמבר שנפתח כנגד המשיב בגין עבירות דומות והוא גורש בעקבותיו לשטחים מבלי לעמוד לדין.
אם כך, לפניי עילת מעצר מסוג מסוכנות בעצמה גבוהה, אשר מעבר לתכנון, מתבטאת בתעוזת מעשיו של המשיב לנהוג ברכב ברחבי מדינת ישראל לאורך דרך ארוכה שאינה מבוטלת, מבת ים לכיוון כביש 5 למזרח, למחלף ראש העין וזאת מבלי שהוכשר כדין ובכך למעשה, מסכן בצורה משמעותית את משתמשי הדרך, במיוחד בשים לב לעובדה כי העבירה נעברה בשעת ערב, בשעה 20:19 והלאה בה עדיין ישנה תנועה ערה של כלי רכב בכבישי הארץ.
כעת עלי לבחון את עילת המעצר הנוספת שהינה חשש להימלטות מאימת הדין, אותה ניתן לאיין באמצעות קביעת ערובות מתאימות.
בדיון שהתקיים ביום 11.12.2024 בביהמ”ש, טענה הערבה, לאחר שנחקרה על ידי ב”כ המבקשת כי היא תעביר את הזימונים לאמו של המשיב וכך תדאג להתייצבותו.
במסגרת התסקיר שהוגש, עולה כי הערבה הבינה כי יהיה עליה לנסוע למחסום ולהביא את המשיב לדיונים.
כעולה מן התסקיר, נראה כי מדובר בערבה נורמטיבית, המנהלת אורח חיים עמוס, עת היא אם ל- 7 ילדים ועובדת כמורה במשרד החינוך וטענה כי תוכל לסייע בעיקר בימי חמישי ובשאר הימים, תהיה תלויה בימי חופש מטעם עבודתה.
אני סבורה, מבלי להטיל דופי, ביושרה של הערבה כי היא על תוכל לעמוד במטלת הבאתו של המשיב לדיונים, שכן כפי שאמרתי מדובר באישה עסוקה המתגוררת בעיר XXX המרוחקת מבימ”ש זה.
עוד אציין, במסגרת הפסיקה הנוהגת, בהחלטות שחרור בעבירות של שהייה בלתי חוקית בלבד, בעיקר בתקופה עובר למלחמת חרבות ברזל, קבעו בתי המשפט ערבות של שני ערבים אזרחי מדינת ישראל ולא הסתפקו בערב אחד.
אשר על כן, אני מוצאת כי לא ניתן לאיין גם את עילת המעצר השניה של חשש להימלטות מאימת הדין ועל כן, אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.
פרוטוקול זה מהווה צו מעצר.
מתירה למשיב 3 שיחות טלפון על חשבון המדינה.
<#3#>
ניתנה והודעה היום כ”ב כסלו תשפ”ה, 23/12/2024 במעמד הנוכחים.
שרית מרום, שופטת