התובעים-נתבעים בתמ”ש 5796-06-24
.1. ב.כ. ת”ז, XXX- בעצמה
.2. א.מ. ת”ז, XXX-בעצמה
.3. י.מ. ת”ז, XXX- בעצמו
.4. ס.מ. ת”ז, XXX- בעצמה
.5. מ.מ. ת”ז, XXX- בעצמו
.6. ח.ד. ת”ז, XXX- בעצמה
נ ג ד
הנתבעים/תובעים בתמ”ש 5796-06-24
.1.ד.מ. ת”ז, XXX- בעצמו
.2.מ.מ. ת”ז, XXX- בעצמה
.3.סוכנות היהודית גופים על פי דין, 500500046
.4.רשות מקרקעי ישראל משרדי ממשלה, 513442039
.5.XXX – כפר שיתופי להתיישבות ת”ז,
נוכחים:
התובעים בעצמם ובא כוחם עו”ד חנן שטיינר
נתבעים 1,2 בעצמם ובא כוחם עו”ד יעקב פרץ
נתבעת 3 בהעדר
נתבעת 5 בהעדר
ב”כ היועמ”ש- המתמחה גב’ יפעת משאלה
<#1#>
פרוטוקול
…
…
…
החלטה
גם בהליכים שלפניי, כבהליכים לא מעטים אחרים, נתקל בית המשפט בסיטואציה שבה צאצאי מי שהיו בבחינת ברי רשות בנחלה חקלאית ועודם רשומים מזה שנים לא מבוטלות כברי הרשות באותה נחלה, מנהלים ביניהם מחלוקת שהלכה למעשה במובנים רבים היא מחלוקת בעלת נפקויות תאורטיות גרידא. שכן מצבה דה-יורה ודה פקטו של הנחלה מציב מנגד את בעל הזכויות בה ואת כלל הגורמים המיישבים כברי פלוגתא של ממש. זאת בין אם למן פתיחת ההליכים ובין אם ככל שההליך מתפתח.
הליכים תאורטיים במידה רבה גם במובנים שלפיהם התוחלת הכלכלית הנחזית לכל אחד מצאצאי ברי הרשות המנוחים, מושפעת גם מן השאלה האם ישנם צדדי ג’ אחרים שנותרו טוענים לזכויות כאלה או אחרות כנגד עיזבונות ברי הרשות המנוחים.
ההליכים תאורטיים במידה רבה שעה שככל שמצבה דה פקטו של הנחלה מצריך הסדרה כזו או אחרת של חובות ו/או חריגות בנחלה זו, הרי שממילא כל קביעה הקשורה להצהרה בדבר זהותו של מי שיהיה רשאי לבקש להתקשר אל מול הגורמים המיישבים כבר הרשות בנחלה, כפופה על פניו ובראש ובראשונה לרשות הגורמים המיישבים שחזקה שתינתן אך ורק במידה שמצב זה יוסדר או שהסדרתו תפוקח על ידי גורמים המיישבים (לרבות לא פעם בדרך של הצגת ערובות של ממש להסדרה זאת).
במצבים שכאלה מוצא עצמו בית המשפט לאחר ניהולם של הליכים ממושכים וגם לאחר שהוא קובע ומצהיר מי יהא מי שיוכל לבקש להתקשר בהסכם התיישבות בתנאי כזה או אחר, אל מול הגורמים המיישבים, מנהל הליכים מאוחרים נוספים לכך הנובעים מכך שבפועל אותה התקשרות לא קורמת עור וגידים. יוצא בנסיבות שכאלה מצב, שבו גם לאחר תקופה ממושכת (לעיתים שנים), של ניהול הליכים בבית המשפט בשאלה מי הוא המוכן ומסוגל על פי הוראות הדין הספציפי לקיים את הנחלה, וגם לאחר תקופה ממושכת עוד קודם לכן (לעיתים, כבמקרה שלפניי, שנים ארוכות), שבו גם לפני הגשת התביעה בבית המשפט עדיין היו רשומות זכויות בר הרשות בנחלה על שם מנוח או מנוחה באופן שכלל איננו משקף את המצב העובדתי דה פקטו; גם אז, עדיין לא הגיעו לא בני המשפחה ולא הגורמים המיישבים למנוחה ולנחלה.
שכן גם במצב שכזה, נאלצים כלל הגורמים כמפורט לעיל, למצוא עצמם מתמודדים עם הליכים הקשורים אופרטיבית בהוצאה לפועל ו/או אכיפה של הכרעות שיפוטיות; או במקרים אחרים בהליכים למיצוי הזכות להתקשר כבר רשות אל מול צדדי ג’.
אין צורך להכביר מילים בהיקפן של תשומות השיפוט והמנהל המושקעות ומוקצות לניהול הליכים כגון דא, על חשבונם של מתדיינים אחרים, שלא בטובתם של המתדיינים הספציפיים שלפניי, שבסופם פעמים רבות מתברר שתשומות אלה הושמו לאל מטעם זה ומטעם אחר, ופתרון של ממש הכולל גם את בני המשפחה הניצים לא הושג בפועל בחיי המעשה.
למשמעות שיש לייחס להקצאה של תשומות שיפוט ומנהל במציאות שבה הזמן השיפוטי הוא משאב מוגבל, התייחסתי כבר בהקשרים אחרים ובמקומות אחרים אולם הדברים יפים ואולי במשנה תוקף גם במקרה שלפניי ]השוו למשל: ע”א 6460/21 פרץ נ’ כהן )מצוי במאגרים משפטיים, 18.6.23)].
קיימתי דיון ממושך בניסיון לבחון האם בני המשפחה הניצבים לפניי מודעים הן למשמעויות אלה והן לסיכונים הספציפיים הניצבים לפתחם שכעולה אך מברירה מניתוח של חלק מכתבי הטענות לרבות של רשות מקרקעי ישראל, יכול ותוחלת הסיכוי הכלכלי הניצבת לאיזה מבני המשפחה ,איננה מגיעה כדי תוחלת הנזק הפוטנציאלי לכולם.
אלא שבשלב זה, בני המשפחה עודם עסוקים בשאלה מי מבין המחנות יוכתר כזה שתינתן לו הרשות להתקשר – בין בתנאים ובין אם לאו- אל מול הגורמים המיישבים; מחלוקת שהיא במובנים רבים מאוד בבחינת רתימת העגלה לפני הסוסים.
יותר מכך, הרי שדיונית תובענה אחת (תמ”ש 5796-02-24), הוגשה ונוהלה בחסר, עת הגורמים המיישבים כלל לא צורפו כבעלי דין לתובענה זו, ובשתי התביעות איש מבין בעלי הדין לא מצא לנכון להגיש דיווח מקדמי כמתחייב מהוראות תקנה 35 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט-2018. על אודות חשיבותו של דיווח זה, שאיננו בגדר המלצה כלל כבר עמדתי לא פעם, ובמיוחד ככל שהיה מנוהל דיון מקדמי של ממש המחייב הגשתו של טופס 4 מלא כהלכתו וכדבעי, לכל הפחות איזה מבעלי הדין יכול היה להעריך בצורה טובה יותר את הסיכוניים והסיכויים שלו; להציג לבית המשפט סוגיות שעל אודותיהן ניתן היה להסכים מראש (דוגמת אפשרות שימונה שמאי ועד אשר יתקיים דיון קדם המשפט הייתה מונחת לפני בית המשפט גם הערכה כלכלית שלכל הנתונים השנויים במחלוקת, לרבות ערכי ברוטו ונטו של הנחלה, טענות כאלה ואחרות של צדדי ג’, עלויות סדרה, הערכת שווי מבונים וכיוצ’ב); לבקש לצרף בעלי דין דרושים; וכל סוגיה אחרת בעלת נפקות; כל זאת על מנת לאפשר לבית המשפט לקדם פתרון פרודוקטיבי ופרגמטי גם בשים לב לזמן שחלף מאז הוגשו כתבי הגנה ועד אשר התקיים הדיון. [בהקשר זה השוו: תה”ס (קריית גת) 20376-05-23 (מצוי במאגרים המשפטיים;4.6.24].
אלא שכך לא נעשה (ובקשר זה גם אם במחלוקת המשפחתית ברי הפלוגתא העיקריים הם בני המשפחה, הרי שלא ראיתי שהדין או בית המשפט פטר איזה מבעלי הדין האחרים מהגשת דיווח על אודות דיון מקדמי).
לא זו שיש להצר על כך, הרי שבאי הגשתו של הדיווח ובאי מיקוד הסוגיות הצריכות בחינה, יצא למעשה שדיון שניתן היה להקצותו לשם קידום פתרון פרגמטי צופה פני עתיד, נסוב בעיקרו על סוגיות טרומיות שנכון וראוי היה, כמתחייב מתכלית תקנה 35, לקדמו אופרטיבית עוד קודם לכן על ידי הצדדים עצמם.
בכך נמצאנו גורעים גם מהאינטרס הציבורי, באופן שאין לקבלו.
לא מצאתי הצדקה של ממש לכך בדברי הצדדים שלפניי.
הואיל וגם לא ראיתי שב”כ היועמ”ש הופטר מעצם הגשת דיווח- ולו עצמאי- מטעמו, לפנים משורת הדין, אני מוצא לחייב את התובעים בכל אחת ממן התובענות שלפניי, בתשלום הוצאות לטובת אוצר המדינה בשיעור מתון, ומורה כדלקמן:
א. בתמ”ש 5796-0624 – יגישו התובעים כתב תביעה מתוקן לו יצורפו הגורמים המיישבים על פי הוראות הסכם המשבצת המשולש הספציפי החל על הנחלה. זאת יעשו לא יאוחר מיום 10.1.25.
ב. התובעים בשתי התובענות שבכותרת, יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה בכל אחת מן התובענות שלפניי בסך כולל של 500 ₪ כל אחת.
ג. כתב התביעה המתוקן הנקוב בסעיף א’ לעיל יומצא כדין ועם הגשת כתבי הגנה מתוקנים ו/או חלוף הזמן שבדין לכך, יגישו הצדדים בתובענות שלפניי דיווח על אודות דיון מקדמי כמתחייב, כדבעי, לאחר בירור מלא ומפורט של מצב הזכויות ומצב הנשייה בנחלה נושא ההליך שלפניי (שכן רק מכתב ההגנה מטעם רמ”י למדתי על עיקולים בני עשרות שנים שעדיין רובצים על הנחלה).
ד. לאחר שיוגש הדיווח על אודות הדיון המקדמי, אחליט על אופן המשך ניהול ההליכים.
תזכורת מזכירות ליום 15.3.25.
החלטה זו מותרת לפרסום בהשמטת מלוא פרטי הצדדים ובני משפחותיהם.
<#5#>
ניתנה והודעה היום י’ כסלו תשפ”ה, 11/12/2024 במעמד הנוכחים.
בן שלו, שופט
הוקלד על ידי לילך קסטו
