בפני
כב’ השופט הבכיר איתי כץ
מבקשת (להלן: “האם”)
xxx xxx ת”ז xxxxxxxxx
ע”י ב”כ עו”ד מרים סרגוסי
נגד
משיב (להלן: “האב”)
xxx xxx ת”ז xxxxxxxxx
ע”י ב”כ עו”ד נילי שץ
החלטה
בפניי בקשת האם לסילוק על הסף של תביעה למזונות קטינים שהגיש האב כנגדה.
האם טענה בבקשתה בין היתר כדלקמן:
לאב אין כל עילת תביעה כנגדה שכן על האב חלה החובה לשלם דמי מזונות עבור הקטינים “משמע מדובר בבעל החוב ועל כן הוא אינו יכול להיות תובע כי אם נתבע וזכות התביעה בעניין זה שמורה למבקשת” (ר’ ס’ 12 לבקשה).
האב עושה שימוש לרעה בהליכי משפט וזאת על מנת לפגוע בזכותה לבחור את הערכאה המוסמכת המתאימה מבחינתה להגשת כתב התביעה למזונות שהיא רשאית להגיש . וכמו כן “הוא מנסה לנצל זכות דיונית בחוסר תום לב משווע” כיוון שהגיש את הבקשה לישוב סכסוך מתוך ידיעה שבכך הוא מונע ממנה להגיש תביעתה בטרם חלפו המועדים הקבועים בס’ 4 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה.
לחילופין, וככל שלא תתקבל בקשתה לסילוק התביעה על הסף, עותרת המבקשת למתן ארכה להגשת כתב הגנה כך שזה יוגש בתוך 30 יום ממועד מתן ההחלטה בבקשה דנן.
בתגובתו טען האב בין היתר כדקלמן:
האב מיצה את זכותו הדיונית שנקבעה בחוק להגיש תובענה למזונות קטינים שכן תביעה למזונות קטינים אינה מנת חלקן של אימהות בלבד; תביעתו מסתמכת על הלכת בע”מ 919/15 והאמור בה נכון, לגיטימי וצודק בנסיבות העניין.
כל עוד לא נקבע אחרת , האב אינו בעל חוב.
הגשת הליך בתום לב אינה שימוש לרעה בהליכי משפט, אלא זכות לגיטימית. לעומת זאת האם היא אשר עושה שימוש לרעה בהליכי משפט, שכן בקשתה הינה בקשת סרק שאין לה כל בסיס עובדתי , משפטי או רציונלי.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה נחה דעתי כי דין בקשת האם לסילוק על הסף, להידחות. לא מצאתי לטענה זו כל בסיס משפטי.
צודק האב בטענתו כי הזכות להגשת תובענה למזונות קטינים אינה מנת חלקן של אימהות בלבד והינה בבחינת מיצוי זכותו הדיונית שנקבעה בחוק, ואין המדובר כלל בשימוש לרעה בהליכי משפט. כן צודק האב בטענתו כי כל עוד לא נקבע אחרת , הוא אינו בעל חוב.
הנה כי כן האב מימש את זכותו הבסיסית והיסודית לפנות לערכאות לקבלת סעד למימוש זכותו והינו זכאי לכך בכל תחום ותחום ללא יוצא מן הכלל. הפסיקה קבעה זה מכבר כי “זכות הגישה לערכאות שיפוטיות הינה זכות בסיסית ויסודית. חשיבותה הרבה של זכות זו נגזרת מן הצורך להבטיח, כי מי שסבור שזכאי הוא לסעד משפטי יוכל להביא את עניינו בפני ערכאות שיפוטיות, על מנת שאלו תכרענה בדבר. בהיעדר אפשרות לפנות לבית המשפט, לא יוכל אדם לזכות בסעד בגין פגיעה באיזו מזכויותיו המהותיות, וממילא לא תהא משמעות אפקטיבית לזכויות אלו” (ע”א 1480/04 מליבו ישראל בע”מ נ’ מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון, פס’ 16 לפסק דינו של השופט גרוניס ([פורסם בנבו], 21.5.2007) (להלן: פרשת מליבו); בקשה לדיון נוסף נדחתה: דנ”א 8045/06 מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון נ’ מליבו ישראל בע”מ ([פורסם בנבו], 21.5.2007)) זכות הגישה לערכאות היא אי נעילת דלת “בפני מי שמבקש סעד מרשות שיפוטית” (ע”א 733/95 ארפל אלומיניום בע”מ נ’ קליל תעשיות בע”מ, פ”ד נא(3) 577, 590 (1997) (השופט גולדברג)). ד”ר שלמה לוין הגדיר בספרו את זכות הגישה לערכאות כ”גישה ראויה ומלאה אל המערכת השיפוטית, כדי לאפשר [לאזרח] לממש מכלול זכויותיו בכל תחום ותחום – ללא יוצא מן הכלל” (שלמה לוין תורת הפרוצדורה האזרחית, מבוא ועקרונות יסוד 23 (1999) (להלן: לוין תורת הפרוצדורה))” בגץ 9198/02 ההסתדרות הרפואית בישראל נ’ היועץ המשפטי לממשלה, פ”ד סג(1) 352 (2.10.2008) (ההדגשה אינה במקור, א.כ).
אף דין טענת האם לפיה האב הגיש את הבקשה לישוב סכסוך מתוך ידיעה שבכך הוא מונע ממנה להגיש תביעתה בטרם חלפו המועדים הקבועים בס’ 4 לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, דינה להידחות מטעם זה בדיוק.
לעניין טענת האם לעיל לפיה “מדובר בבעל החוב ועל כן הוא אינו יכול להיות תובע כי אם נתבע” : אף לטענה זו לא מצאתי לה כל בסיס משפטי ודינה להידחות. כפי שטען בצדק האב, כל עוד לא נקבע אחרת, האב אינו בעל חוב. ר’ תמ”ש (משפחה נצרת) 1724-02-15 ע.ג נ’ א.ג ( 10.02.2016) שם קבע כב’ השופט אסף זגורי כי גם אמהות חייבות בסיפוק מזונות הקטינים: “בהקשר זה אוסיף, כי מרגע שמגיעים אנו לקביעה (נורמטיבית, משפטית ומוסרית), כי גם אמהות חייבות בסיפוק מזונות הילדים, חובה עלינו לשקול גם שאלת מימוש פוטנציאל ההשתכרות. אמנם כן, לשון הפסיקה בהקשר זה נוקטת תמיד בלשון זכר ובהתייחס לאב החב במזונות (ע”א 239/85 עמיצור נ’ עמיצור, פ”ד מ(1) 1, 147 (1986)), אך “רוח העידן” משתנה כאמור וכך גם רוח השיח…”.
כן הלכת בע”מ 919/15 קבעה שוויון בנטל המזונות ללא הבחנה מגדרית.
דהיינו, גם אימהות עשויות להיות ‘בעלות חוב’ , וטוב היה כי טענה זו לא הייתה מועלית כלל על ידי האם.
לאור האמור, דין הבקשה לסילוק על הסף של תובענת האב, להידחות. לאור התוצאה אליה הגעתי, האם תישא בשכ”ט ב”כ האב בסך 2,500 ₪ . לא ישולם סכום זה בתוך 30 יום ישא רבית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום המלא בפועל
כתב הגנה מטעם האם יוגש בתוך 30 יום.
למעקב המזכירות
ניתנה היום, כ”ג ניסן תשפ”ד, 01 מאי 2024, בהעדר הצדדים.
