לפני:
כב’ השופטת דנה מרשק מרום- אב”ד
כב’ השופט עידו דרויאן-גמליאל
כב’ השופט מאור אבן חן
המערער
פלוני ת”ז xxxxxxx
נגד
המשיבה
מדינת ישראל
<#2#>
נוכחים:
ב”כ המערער עו”ד עבד אבו עאמר
ב”כ המשיבה עו”ד עדי ארד
המערער התייצב בלווי אביו ואחיו
פרוטוקול
ב”כ המערער:
חוזר על נימוקי הערעור. אני לטעמי, אם יש תיק שהיה צריך לסיים אותו באי הרשעה זה התיק. אנו תמיד נוהגים להפנות לדרך הטובה שעשה הנער, ההשקעה ותמיד נשאלת מה הדרך ומה נקודת המוצא. יש כאלה נערים שמגיעים ממשפחה נורמטיבית, יש תמיכה ועורף והנער שגה באופן חד פעמי ומבקשים לתת לו הזדמנות ולהחזיר אותו לדרך הישר.
מה נקודת המוצא של המערער? היא הרבה למטה לא בהיבט הפלילי אלא בהיבט הנזקקות שלו. מדובר בנער שמגיע ממשפחה מאוד מורכבת, בימ”ש נחשף לרקע של המשפחה, לאלימות שהייתה במשפחה, לנזקקות של הילד, חוסר המסוגלות ההורית כאשר מדובר בנער שלא היה מי שיסייע לו. ביום הראשון שהוא פוגש שירות המבחן ואנשים מסורים שמושיטים לו יד, כאילו מדברים על נער אחר והוא לקח את הכל בשתי ידיים. לפעמים הסתבכות בתיק פלילי מסייעת לאנשים מסוימים וזה המקרה. ההסתבכות בתיק הזה רק סייעה לו ופתאום הוא משקיע ומצטיין בלימודים כי יש מי שמכוון אותו. הטעות היא שבימ”ש יושב כבימ”ש לנוער, הוא נתן מעמד בכורה לחומרת העבירות, לענישה ולכן בימ”ש לא בכדי הרשיע אותו. בנוער תושבי שטחים לא שולחים לכלא. כאן מיוחסת לו עבירה של נהיגה פוחזת ולא סיכון חיי אדם. הפניתי לפסיקה שבמקרים לא פחות חמורים ובתי המשפט סיימו ללא הרשעה ובעניינם של קטינים שבאו מרקע אחרת לגמרי. המערער יליד 2008, העבירה בוצעה בתחילת 2021, הוא היה בן 15 ו-4 חודשים ולא מדובר בנער בן 17, אם היה פחות שנה אי אפשר היה לתת לו מאסר על תנאי. הוא הולך לפגישות, עושה הכל, חושב על הלימודים, חזר לספסל הלימודים, נדירים המקרים שבימ”ש יסטה מהמלצה חיובית או שלילית של שירות המבחן במיוחד בנוער. כשיש המלצה חיובית של שירות המבחן, בימ”ש מנמק מדוע הוא חורג וכאן אין שום נימוק. הרשעתו של הקטין היא זו שתמגר עכשיו את כל העבירות של גניבות הרכב? לא נראה לי. אנו בתיק של קטין בן 15 וזה שונה לחלוטין, אני מלווה אותו כמה שנים וראיתי את התהליך. בימ”ש בהתחלה לא רצה לשחרר אותו לבית ההורים ואז הדודה קיבלה אותו, הקטין למעשה עושה מה שמבקשים ממנו, הוא ישב בבית שידע שלא רוצים אותו ושתק והלך ללמוד והחזיק את עצמו, לא הייתה לו הפרה אחת. בסופו של יום להרשיע אותו מה זה נותן לאינטרס הציבורי. אם בימ”ש יבטל את ההרשעה מעביר לו מאסר שמה שהוא השקיע השתלם, מדובר על אירוע בודד מלפני 4 שנים, לא נפתח לו תיק נוסף ואם זה לא שיקום בעניינו של נער, לא הייתה מעידה אחת, הגיע לכל הפגישות, שירות המבחן כותב עליו דברים טובים, בית הספר כותב עליו דברים טובים ולכן היה מצופה לסיים את התיק ללא הרשעה. הוא רוצה להתקדם בחיים ולהשאיר אותו עם כתם של הרשעה זה לעשות לו עוול. אפשר להעניש בדרך אחרת כמו הגדלת הקנס למרות המצב הכלכלי לא טוב, להעלות את השל”צ אבל למה הרשעה? אין שום הצדקה לכך ויש לי פסיקה, בדואי תושב הדרום ובימ”ש סיים את התיק ללא הרשעה ומדובר באותו מותב ושם היה תסקיר צולע, נער בן 17 בלי רישיון נהיגה שנהג מרחובות עד ליד חברון. המערער כאן החזיק את עצמו ואף אחד לא סייע לו, לא אבא, לא אמא ולא האחים. התסקיר שם השאיר לשיקול דעת בימ”ש, כאן הנער עשה את השיקום בעצמו וזה מה שכואב, מאוד כואב עם ילד שאני מלווה אותו 4 שנים שבסוף הוא מקבל תעודת נכשל שהאחר שלפעמים הולך ולפעמים לא ובגלל שהמשפחה טובה יוצא ללא הרשעה. כאן מה שהוא עשה אף אחד לא עשה, לא זכור לי בשנים האחרונות שהיה לי נער שעשה את הדרך שעשה. אם בתיק הזה לא מסתיים בהרשעה אז אני לא יודע באיזה תיק. הוא היה עצור 21 יום ומעצר בית מלא במשך שנה.
ב”כ המשיבה:
אנו נבקש מבימ”ש לדחות את הערעור. מדובר בקטין שאם נסתכל מתחילת הדרך הלכו לקראתו צעד אחרי צעד וכך אנו סבורים שיש לראות את התיק. מדובר בקטין שביצע עבירה חמורה שכפסע יכולה הייתה להסתיים בהריגה ובבימ”ש המחוזי ולא בנוער. פעם ראשונה הגיל נלקח בחשבון וכתב האישום הוגש בבימ”ש לנוער, פעם שניה הגיל נלקח בחשבון כשבימ”ש שקל וסקר את חומרת העבירות לצד השיקום שהוא עשה ואת זה לא ניקח ממנו. הוטלו עליו 70 שעות של”צ והוא היה עם הרגל על הגז והוא אמר בשירות המבחן שהוא ביצע את העבירה בגלל לחץ חיצוני, הוא מתייחס לאדם האחר שהיה איתו וללחץ שהפעיל עליו ויש פה מורכבות, הם פורצים ביחד, נוסע על כבישים ראשיים, מתנגח בניידת, בורח משוטרים ומדובר באירוע חמור שהסתיים בעונש מינימלי והשיקום בא בסופו של יום כשבימ”ש עשה את האיזונים ויש לתת את הדעת של האינטרסים הנוספים של הרתעת הרבים. יש פה איזון שנומק באריכות בגזר הדין ובימ”ש התייחס לאלמנט השיקום לצד חומרת המעשים, מפנה לעמ’ 24. יש פה ממש התייחסות מעמיקה ובימ”ש קמא מצא את החריגות באיזון שהוא קבע כך שטעות אין.
<#7#>
פסק – דין
ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לנוער ברחובות מיום 25.11.24 בת”פ 15186-01-24 שניתן לאחר שהמערער הורשע בביצוע עבירות בקשר לרכב, לרבות גניבת רכב וכן נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח. בית משפט קמא הרשיע את המערער והטיל עליו מאסרים על תנאי, פסילה בפועל, צו מבחן, התחייבות, פיצוי וצו של”צ בהיקף של 70 שעות.
בית משפט קמא תיאר את העובדות החמורות של האירוע, קבע כי המדובר בתופעה לפיה קטינים שאינם מורשים לנהוג כלל מבצעים עבירת פשע הפוגעת ברכושם של אחרים, לעיתים קרובות תוך ביצוע עבירות נלוות חמורות ומסוכנות הנובעות מהימלטות מפני כוחות משטרה ומצא כי לא ניתן להימנע מהרשעת המערער. בית משפט קמא סקר את האמור בתסקירים, הזכיר את גילו של המערער וקבע כי האיזון הראוי במקרה זה מביא לכך שהמערער לא ישלח אל מאחורי סורג ובריח ולמעשה שילב בין דרכי טיפול להרתעה כאמור בגזר הדין.
שמענו בקשב רב את טיעוני הצדדים ושוכנענו כי לאור נסיבותיו המיוחדות של המערער ושל אירוע זה, יש מקום לצעוד צעד נוסף לקראת המערער ולשנות את נקודת האיזון תוך מתן בכורה לאינטרס השיקום של המערער. נדגיש, כי המדובר בנער צעיר אשר היה כבן 15 בעת ביצוע העבירות, שהה 21 ימים במעצר של ממש ולאחר מכן בתנאים מגבילים כשנה. חרף מצב משפחתי מורכב ביותר, כאשר המשפחה מוכרת לגורמי הרווחה, ההליך הפלילי הביא לכך שכיום המערער תלמיד כיתה יא’, תפקודו בבית הספר מתואר כחיובי, הוא בעל שאיפות נורמטיביות, שיתף פעולה באופן מלא עם שירות המבחן וכן השתלב בקבוצות טיפול ייעודיות. במקרה זה נראה, לכן, שיש מקום לאמץ את המלצות שירות המבחן ובאופן זה לקבל את הערעור – כאמור נוכח צבר הנסיבות המיוחדות שמנינו לעיל.
לפיכך, אנו מורים על ביטול הרשעתו של המערער ומותירים על כנה את הקביעה שהמערער ביצע עבירות של גניבת רכב בצוותא, חבלה במזיד ברכב, נהיגה פוחזת של רכב, נהיגה ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח. על המערער יושתו דרכי טיפול לפי סעיף 26 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי וטיפול) תשל”א-1971 הכוללים את כל הרכיבים המפורטים בגזר דינו של בית משפט קמא למעט המאסרים על תנאי. בנוסף, אנו נשנה את היקף השל”צ כך שצו השל”צ יעמוד על 150 שעות לביצוע עד לתום שנת 2025.
המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לשירות המבחן לנוער.
<#6#>
ניתן והודע היום ג’ אדר תשפ”ה, 03/03/2025 במעמד הנוכחים.
דנה מרשק מרום, שופטת
עידו דרויאן-גמליאל, שופט
מאור אבן חן, שופט
הוקלד על ידי רינת מימוני
