לפני כבוד השופטת נעה תבור
העורר
פלוני (עציר)
נגד
המשיבה
מדינת ישראל
<#2#>
נוכחים:
עו"ד לירן בקרמן – ב"כ העורר
העורר מובא באמצעות השב"ס
דודתו של העורר
עו"ד אבי שגב – ב"כ המשיבה
פרוטוקול
עו"ד בקרמן: המתורגמן בדיון אחר, בינתיים נמצאת הדודה שיכולה לתרגם.
העורר: אני לא מבין עברית.
עו"ד ברקמן: מאחר ובית משפט מבקש שיהיה מתורגמן של בית משפט – אני אכתוב לו. המתורגמן הוא אבו גוש.
עו"ד שגב: מציג לבית משפט את תיק החקירה לעיונו.
(בשלב זה מתייצב המתורגמן עבדל אל רחמן)
עו"ד בקרמן: כבודה, אני סבור שבית משפט קמא שגה בכך שעצר את העורר עד תום ההליכים, ראשית, אציין שמדובר בקטין חסר עבר פלילי, כידוע סעיף 10 א' לחוק הנוער קובע כי מעצר של קטין הוא החריג, כלומר זה בניגוד לכלל שיש בעניינם של בגירים, ובהתאמה לכך אני גם מפנה לשתי החלטות של בית משפט מחוזי של השופט מסארווה, ציינתי אותם בערר, בעמ"ת25777-11-24, טחן נ' מדינת ישראל, ועמ"ת 22166-10-24 ג'אברי, מה שהוחלט בפסיקה הזו בעניין טחן בית משפט מחוזי קובע שגם בעבירות חמורות מסוג זה, יש להעדיף את אפשרות השחרור כאשר יש חלופת מעצר שיכולה להתאים, ובעניין הפסיקה של ג'אברי נקבע שלמרות שבית משפט קמא לא טעה הורה על שחרור בשל הזיקה לישראל בדמות הדודה.
למעשה, הקטין פה עומד במתווה של החלטות אלה, יש לו קרובי משפחה שגרים בxxx, ונמצאת פה הדודה שהגיעה במיוחד מxxx, שירות המבחן פגש אותה, התרשם ממנה מאד לחיוב, באופן כזה שהיא תוכל להביא את העורר לדיונים, איך זה מתבצע? אני מעביר את הזימון למשפחה למטה הקישור, והדודה מחכה במחסום ומביאה אותו לדיונים, בית משפט קמא קבע שיש לה סדר יום עמוס, אבל לא היה בסיס לקבוע את זה, כי ברגע שהתחייבה להביא את העורר לדיונים עליה לעמוד בכך לצורך כך יש הפקדה ויש הערבות צד ג'.
בפסיקה שהגשתי וגם הפסיקה שחברי התייחס אליה, למעשה נקבע שכאשר אין איזה שהיא מסוכנות יתירה מעבר למסוכנות בתיקים כאלה, וכשמדובר באדם ללא עבר יש לשחררו, בית משפט נתן משקל להודעת SMS שבסופו של דבר בדיון לגבי הראיות לכאורה בית משפט לא נחשף לחומר הגולמי וקבע מה שקבע על בסיס מזכר, בדיון לאחר מכן התביעה הגישה את התביעה, אני לא חולק על כך, אבל אין מועד על ההודעה, אי אפשר לדעת מהחומר הגולמי מאיזה מועד ההודעה, בהתאמה לכך לא היה מקום לקבוע מסוכנות גבוהה ביחס להודעה זו, דבר נוסף ששגה – בית משפט ציין שלמרות שלא נותן משקל, הוא ציין שהוא נחקר על עבירה דומה ושוחרר, אני יודע שהרישום הפלילי שלו ריק, הוא נחקר כנילון בתיק הקודם ובהתאמה הוא שוחרר וגורש לביתו, על עבירות דומות, אבל הוא היה נילון, ברישום הפלילי זה לא מופיע. הוא נחקר כמעורב. נילון זה מעורב. נילון זה לא זה שהגיש את התביעה. נילון זה מעורב. לא ראיתי ברישום הפלילי תיק פתוח לגבי זה, הציגו פלט ששם רשום שהוא מעורב. לכן אני לא חושב שצריך להפלות את הקטין הזה מקטינים אחרים שבית משפט המחוזי הורה על שחרורם בתנאים שיבטיחו התייצבות, פה המסוכנות היא מסוכנות "רגילה". אין נהיגה פוחזת שמעבירה את המסוכנות לדרגת חומרה גבוהה יותר. אין היזק לרכוש. אני סבור שיש לי טענות טובות לגבי הראיות לכאורה, מאחר ומדובר בראיות לכאורה אני משאיר את הטיעונים שלי לתיק העיקרי, רואים איך הוא משתף פעולה בחקירה ומוסר פרטים, ולכן אני סבור לאור ההמלצה של שירות המבחן שאפשר לסמוך על הדודה, לאור העדר עבר פלילי, לאור העובדה שאין פה מסוכנות יתירה מעבר למסוכנות הרגילה בעבירות כאלה, יש להורות על שחרורו כפי שיש בפסיקה שהתייחסתי אליה.
דבר אחרון בית משפט קמא קובע שבתיקי שהייה בלתי חוקית צריך שני ערבים, אראה לבית משפט בתיק שייצגתי בדצמבר 2024 במ"י עם הצהרת תובע, שוחרר עם ערב אחד והפקדה במזומן, ובית משפט המחוזי קבע שזה לא סוטה מהמתחם. בית משפט ציין את זה שצריך שני ערבים כי פה אצלנו יש ערבה אחת.
עו"ד שגב: המשיבה תבקש לדחות את הערר, שכן לא נפלה טעות בהחלטת בית משפט קמא. חייב לציין שהערר הוגש לטענתי בחלוף מניין הימים, לפחות לגבי מועד מתן ההחלטה. ההחלטה ניתנה ב – 23.12.24 והמדבקה של קבלת הערר היא ב – 30.12.24 – סליחה זו טעות שלי.
בנוסף, אני כן רוצה להפנות להחלטה שניתנה בבית משפט נכבד זה במקרה דומה, בעניין פלוני עמ"ת 34205-12-24 בעניין פלוני מקרה דומה שיש שב"ח קטין ללא ר.פ. גניבת רכב של תושב האזור שביקש להציג ערבים שהם בני משפחה, בסופו של דבר הערר נדחה, בין היתר בהמשך לנימוקים שבית משפט המחוזי עומד עליהם, בנוסף בית משפט מחוזי נשען גם על החלטת ברע"פ 34875-12-24 שם למעשה מדובר בתיק של בגיר מאד צעיר, בעבירה של ניסיון גניבת רכב, החלטה של השופט מלמד שעצר עד תום ההליכים, ובית המשפט העליון דוחה את הבקשה ומותיר את ההחלטה למעצר עד תום ההליכים על כנה.
מה שאני מבין מחברי, הטענה שמדובר במסוכנות שאינה מצדיקה מעצר עד תום הליכים. אני חושב שבית משפט קמא עמד על זה היטב בהחלטתו מפנה לעמוד 18 להחלטה שורות 4-15 ואילך, שם למעשה בית משפט קמא מדבר על עיקר ההנמקה למעצר עד תום הליכים. צריך לזכור – ואני שמח שבית משפט קמא כן ער לזה, לא זוכים באמת להתייחסות נאותה ומספקת כשמדובר בקטינים שעולים על רכבים כשאין להם רישיון נהיגה, הם נעים על צירים ראשים כדי למלט את הרכב לשטחי האזור, לפני פרק זמן זה או אחר, היה תאונת דרכים של שב"ח שהתנגד ברכב אחר שנסע בציר, בית משפט למעשה עומד שם על אותה מסוכנות פוטנציאלית של אדם שנעדר הכשרה ועושה שימוש ברכב מנועי, ועל זה אפשר לדבר רבות.
אני משיב שצריך לזכור לגבי הודעת ה – SMS בית משפט מבקש לייחס את זה לעניין המסוכנות ולא לגבי קיומן של ראיות לכאורה.
לשאלת בית משפט מה ההתייחסות לגבי דברי בית משפט שזה נעשה דרך קבע בסופי שבוע – (מעיין בחומר שבפניו) מההודעות שאני קורא יש שתי שתיים במספר אני לא רואה התייחסות לזה, זה מהתרגום של ההודעה של החשוד, מציג לבית המשפט.
ואז למעשה הצבר של המשתנים בעניינו של העורר תומכים באופן נאות וגם מתיישב עם ההלכה הפסוקה גם של בית משפט נכבד זה וגם של בית משפט העליון למעצרו עד תום הליכים, לכן לא נפלה שגגה, מבקש לדחות את הערר.
<#3#>
החלטה
ערר על החלטת בית משפט קמא (כבודה שופטת שרית מרום), אשר הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.
כתב האישום שהוגש נגד העורר מייחס לו עבירות של גניבת רכב בצוותא, נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח, וכניסה לישראל שלא כדין.
בהודעת הערר טען הסניגור כי בית המשפט קמא שגה בקובעו עילת מעצר מסוג מסוכנות. כן הפנה לאמור בתסקיר שירות המבחן, וכן לכלל הקבוע בסעיף 10 א' לחוק הנוער, שעל פיו יש להעדיף שיקום קטינים ואפשרות של מעצר היא החריג כאשר מדובר בקטין. עוד הוסיף הסניגור, כי לעורר זיקה ישירה לישראל, שכן דודתו תושבת ישראל ואזרחית נורמטיבית. לסיכום, הפנה לפסיקה אשר תומכת לשיטתו בקביעת תנאי שחרור.
ב"כ המשיבה התייחס בטיעוניו לעילת המעצר, למסוכנות הנשקפת מנהיגה ללא רישיון שמבוצעת אגב גניבת רכב, וכן ליתר הנתונים שפורטו בהחלטת בית משפט קמא. ב"כ המשיבה התייחס אף הוא לפסיקה מהעת האחרונה, אשר לשיטתו מחזקת הותרת העורר במעצר עד תום ההליכים.
בית משפט קמא התייחס בראשית לשאלת קיומן של ראיות לכאורה, וזאת לאחר שלשיטת הסניגור קיים כרסום בכל הנוגע לביצוע עבירה של גניבת רכב. בהחלטה שניתנה על ידי בית משפט קמא נקבע כי קיימות ראיות לכאורה בעניין זה, בנושא זה לא קיימת עוד מחלוקת והערר מתייחס לעילת המעצר והמסוכנות להבדיל מראיות לכאורה.
בהחלטת בית משפט קמא על מעצר התייחס למסוכנות הנשקפת, שכן מעבר לתכנון מדובר במי שנהג דרך ארוכה מבת ים לכיוון כביש 5 מזרח עד מחלף ראש העין, וזאת מבלי שהוכשר כדין, ובאופן שמסכן משמעותית את יתר משתמשי הדרך, ובית משפט הדגיש כי מדובר בעבירה שנעברה בשעות הערב, כאשר יש תנועה ערה של כלי רכב בכבישי הארץ. עוד התייחס בית המשפט לחשש להימלטות מהדין ולפסיקה הנוהגת, ובסופו של יום הורה על מעצר עד תום ההליכים.
בחנתי את החלטת בית המשפט קמא, עיינתי בתיק החקירה ושמעתי את טיעוני הצדדים, ואני סבורה שלא נפל פגם בהחלטת בית המשפט קמא.
בהליך שלפני קיימות ראיות לכאורה הן לגניבת הרכב בצוותא והן לעבירות נהיגה ללא רישיון וללא ביטוח ולכניסה לישראל שלא כחוק.
אף שקיימות ראיות לכאורה חובה על בית המשפט לבחון עילת מעצר ואפשרות שחרור בתנאים שפגיעתם בחרותו של העורר פחותה ממעצר ממש. הדברים נכונים ביתר שאת מקום שמדובר בקטין, והכלל הוא שבמקום שניתן להימנע ממעצר יש לעשות כן. הבחינה צריכה להיערך באופן פרטני לאחר שבית המשפט בודק בקפדנות את עוצמת העילה ואת האפשרות להתמודד עם עילות המעצר בדרך אחרת.
במקרה שלפני, בית המשפט ניתח נכון את המסוכנות ואת החשש להימלטות מהדין, ויישם כהלכה את הפסיקה הנוהגת בעניין זה. יצוין, כי הנהיגה בכביש ראשי על ידי אדם צעיר כמו העורר שלא הוכשר לנהיגה מקימה עילת מעצר מסוג מסוכנות, וזאת גם כאשר מדובר "רק" בנהיגה ולא מיוחסות גם עבירות של נהיגה פוחזת או חלילה גרימת תאונה. יכולתו של אדם שלא הוכשר לנהיגה להתמודד עם הפתעות בכביש ולהתמודד עם אפשרות של תפיסתו על ידי המשטרה מוגבלת מאד ומטבעה מסכנת את עצמו ואת יתר המשתמשים בדרך.
עילת המעצר במקרה שלפני מבוססת גם על עומק המעורבות של העורר בעבירות. אף שמדובר בקטין ללא כל הרשעות קודמות, הרי שלאחר שהוצג תיק החקירה לעיון בית המשפט, התרשם בית המשפט, ובדין כך, ממעורבות יחד עם אחרים וממעורבות חוזרת, כאמור, במסרונים שהוצגו לעיונו. הסניגור התייחס למועד המסרון, אולם בעניין זה במזכר שמצורף לתיק מפורט כי מדובר במסרון שהוחלף ביום ביצוע העבירה. כך או כך, הקשר עם אחרים וההתייחסות "יורדים דופקים מכה" "כל שבוע" מגביר את עילת המעצר, בין שמדובר במועד ביצוע העבירה ובין שלא.
הסניגור הפנה לשורת החלטות שבהן שוחררו קטינים בתנאים מגבילים. אני סבורה שדווקא ההחלטות אליהן התייחס הסניגור מצביעות על נסיבות חריגות שממחישות כי במקרה שלפני צדק בית המשפט קמא בהחלטתה מעצר. כך למשל בעמ"ת 45801-04-24 דובר על שוהה בלתי חוקי, כאשר הוחל בהליכים של הסדרת שהייה כדין מטעמי מאוימות, בעמ"ת 22868-10-24 דובר על הורים שהם תושבי ישראל ואזרחיה, בעמ"ת 25777-11-24 התייחס בית המשפט לחלקו של הקטין שהיה מצומצם מאד, ולכך שמדובר במי שאינו מעורה בביצוע העבירה. בעמ"ת 3034-12-24 דובר על אח ואחות שהם אזרחי ישראל ואפשר להתרשם מהנסיבות החריגות והנדירות באופן ששונה מאד מנסיבות העורר שלפני. גם בעמ"ת 14794-11-24 התמקד בית משפט בשאלת החלופה בישראל להבדיל מעצם האפשרות לשחרור באופן כללי.
אני מאמצת את דברי בית משפט קמא, שאין בעצם ההחלטה כדי להביע כל הפחתה מרצונה הטוב של הדודה לסייע לעורר, והתייצבותה לבית המשפט קמא וגם לדיון היום מצביעות על נכונות רבה לסייע. עם זאת, אל מול תמונת המסוכנות שהובהרה בהחלטת בית משפט קמא, לא די באפשרות המוצעת.
בשולי השוליים של הדברים, אעיר כי מדובר בקטין בן 17 ו – 5 חודשים, כך שגם בהקשר זה לא מדובר בקטין צעיר מאד.
לאור כל האמור לעיל, הערר נדחה.
<#4#>
ניתנה והודעה היום ה' טבת תשפ"ה, 05/01/2025 במעמד הנוכחים.
נעה תבור, שופטת
עו"ד שגב: אבקש אישור להיתר פרסום עם השחרה.
עו"ד בקרמן: משאיר לשיקול דעת.
<#7#>
החלטה
ההחלטה מותרת בפרסום בכפוף להשחרת שמו של העורר וכל פרט מזהה אודותיו.
<#8#>
ניתנה והודעה היום ה' טבת תשפ"ה, 05/01/2025 במעמד הנוכחים.
נעה תבור, שופטת
העורר: לשאלת בית משפט אם חסר לי משהו, אני מבקש בגדים.
<#9#>
החלטה
אני מתירה הכנסת ציוד אישי על ידי דודתו של העורר פלונית ת.ז xxxxxxxx בכפוף לנהלי שב"ס. כמו כן שב"ס ידאג לעורר לערכת אסיר.
תשומת לב שב"ס לבקשת העורר לקבל בגדים נקיים.
<#10#>
ניתנה והודעה היום ה' טבת תשפ"ה, 05/01/2025 במעמד הנוכחים.
נעה תבור, שופטת
הוקלד על ידי רוני טימן