בפני
כב’ השופטת כרמית חדד
התובעת:
ל’
ע”י ב”כ עו”ד אפרת מליץ
נגד
הנתבע:
ובעניין:
ר’
עו”ד אופק בלאיש בתפקידו ככונס נכסים
החלטה
בתובענה שבתיק זה ניתן ביום 19.02.2024 פסק דין חלקי (להלן:”פסק הדין”) במסגרתו ניתנו הוראות בכל הנוגע לביצוע התחשבנות בין הצדדים וכן הוראות לשם רכישת זכויות התובעת בדירה המשותפת לצדדים (להלן:”הדירה”).
בהמשך מונה עו”ד אופק בלאיש ככונס נכסים לשם עריכת הסכם המכר וכן מונו מומחים בהתאם להוראות פסק הדין לשם הערכה עדכנית של שווי הדירה וביצוע שיערוכי החיובים הכספיים.
לאחר הגשת כלל חוות הדעת נוסח הסכם מכר על ידי כונס הנכסים וזה הוגש ביום 09.01.2025 לאישורו של בית המשפט. הצדדים התבקשו להביע עמדתם ביחס להסכם המכר. התובעת העלתה מספר הסתייגויות ואילו הנתבע הסכים לחתום על ההסכם בנוסחו המוצע אולם השיב לטענות התובעת (על פי החלטה מיום 15.01.2025) ואף טען כי אם היה צורך לתקן את ההסכם היו אלו תיקונים שיש לערוך לטובתו. מכאן החלטה זו.
הסתייגויות התובעת – דיון והכרעה:
1. בכל הנוגע להחזרי המשכנתא וחוות דעת האקטואר בעניין זה טוענת התובעת כי בהתאם להוראות פסק הדין יש להעמיד יתרת המשכנתא על הסכום נכון ליום 03.04.2024 (מועד הגשת הודעת הנתבע על רצונו לרכוש את הדירה) ואין לחייב התובעת במחצית המשכנתא ממועד זה ואילך.
הנתבע טוען כי החתימה על הסכם המכר התעכבה בשל התובעת ולפיכך יש לחייב לשלם חלקה בחיובי המשכנתא עד למועד ביצוע התשלום האחרון לתובעת על פי ההסכם או לכל הפחות עד לחתימת הסכם המכר.
עיון בפסק הדין מעלה כי בהתאם לס’ 45ב3 לפסק הדין נקבע באופן מפורש כי במקום בו הנתבע יודיע כי הוא מבקש לרכוש את חלקה של התובעת בדירה (להלן:”ההודעה”) כי אז ממועד ההודעה ואילך יישא הוא לבדו בהחזרי המשכנתא. אין חולק כי הודעת הנתבע כי הוא מבקש לרכוש את הדירה הוגשה לתיק ביום 03.04.2024 וכי להודעתו צורפה אסמכתה בכל הנוגע ליתרת המשכנתא נכון למועד זה בסך של 627,193.08 ₪.
אין לקבל טענותיו של הנתבע על עיכוב בחתימה על הסכם המכר שכן כל ההוראות שניתנו ממועד הודעה זו לרבות מינוי מומחים בהעדר הסכמות בין הצדדים במתייחס לסכומי הניכוי וההתחשבנות נעשו על פי הוראות פסק הדין.
כמו כן יש לציין כי הנתבע מתגורר בדירה ומחזיק בה באופן בלעדי (יחד עם הקטינים) מאז פרידת הצדדים כמפורט בפסק הדין וכי המשיב לא חוייב בתשלום דמי שימוש.
לכך יש להוסיף כי כונס הנכסים התחשב במסגרת ההסכם ביתרת המשכנתא נכון למועד עריכת ההסכם אולם עליו לחשבה נכון למועד הגשת ההודעה. ממילא סכום זה “מקפיא” את מצב המשכנתא נכון למועד ההודעה כך שמחד גיסא הנתבע נושא בהחזרי המשכנתא ממועד זה ואילך אולם מאידך גיסא יתרת המשכנתא היא זו שנכון להגשת ההודעה. במקביל גם שווי הדירה הוא בהתאם לחוות הדעת שהוגשה ו”מוקפא” אף הוא.
כאן המקום לציין כי החלקים המודגשים בפסק הדין כפי שצורפו לתגובת הנתבע בהם נקבע “עד מועד התשלום בפועל” מתייחסים לחישוב הריבית וההצמדה על סכומי הקיזוזים בהתאם לפסק הדין ולא מתייחסים להחזרי המשכנתא שכאמור נקבע כי ממועד ההודעה ישולמו על ידי הנתבע בלבד.
לפיכך יש להתחשב במסגרת הסכום בחלקה של התובעת במשכנתא נכון למועד ההודעה בסך של 313,597 ₪ וכן להפחית מחצית מהחזרי המשכנתא עד ליום 03.04.2024. במקום בו חוות דעת האקטואר או ההסכם כוללים תשלומי משכנתא ששולמו לאחר יום 03.04.2024 יש להפחיתם מן החישוב. כונס הנכסים יפנה למומחה לצורך כך ויעדכן החישוב בהתאם להוראות שתינתנה בסיום ההחלטה.
2. בכל הנוגע למועדי התשלום טוענת התובעת כי אין מקום להמתין תקופה ממושכת מבלי שהיא מקבלת כל תמורה עבור הדירה במועד המכירה ולפיכך יש להורות כי במעמד החתימה על ההסכם ישולם לתובעת בשיק בנקאי הסך של 600,000 ₪ והיתרה בשיק לפקודת כונס הנכסים להבטחת תשלום שכרו וסכום נוסף שיישאר עד לסיום העברת הזכויות בפועל.
הנתבע טוען כי התובעת מקבלת כספים רבים במועד החתימה על ההסכם בדרך של קיזוז חיובים ומחצית המשכנתא כך שלטענתו במועד החתימה מקבלת התובעת סך של מעל 500,000 ₪ ולפיכך יש לדחות טענתה כי היא אינה מקבלת דבר במועד החתימה.
בכל הנוגע ליתרה טוען התובע כי יש לחלקו כך שסך של 320,000 ₪ ישולם לתובעת כאשר יהיה אפשרי לרשום על הדירה הערת אזהרה לטובת הנתבע והמחצית השניה תוחזק על ידי כונס הנכסים ותועבר לאחר ביצוע קיזוזים מתאימים לרבות התחשבנות סופית. עם זאת בראשית תגובתו עמד הנתבע על כך שאינו חוזר בו מהסכמתו לחתום על ההסכם כפי שהוגש.
לאחר בחינת הטענות מצאתי לדחות טענות שני הצדדים במתייחס למועד התשלום ולהותירו באופן שנקבע בהסכם שהוגש לאישור בית המשפט.
יש לדחות טענת התובעת כי היא אינה מקבלת דבר בחתימה על ההסכם שכן אכן עם החתימה על ההסכם באים לידי ביטוי קיזוזים במאות אלפי שקלים בהתאם לפסק הדין.
בהסכם (ס’ 7.1) נקבע כי התשלום יבוצע תוך 60 יום מהחתימה על הסכם המכר ובאופן התואם את המועד הקבוע בס’ 45 ב3 לפסק הדין בהתאמה (בשים לב לצורך במינוי מומחים וקבלת חוות דעתם). למען הסדר הטוב יש להוסיף כי העברת התשלום לידי התובעת ייעשה בכפוף למילוי התחייבויותיה על פי ההסכם (בשים לב לחיובים שבס’ 4 להסכם).
כמו כן אין מקום להורות על החזקת חלקים מהסכום מעבר לנקוב בהסכם לצורך ביצוע קיזוזים נוספים. לא יתווספו קיזוזים נוספים מעבר לאלו הכלולים בחוות דעת האקטואר ובהסכם (שכן התובעת לא חלקה על סכומים אלו למעט הטענה בדבר הפחתת מענק חינוך שתידון להלן) הגם שיכול שמתווספים חיובים נוספים לחובת התובעת על פי פסקי הדין שניתנו. יש לתחום מועד הקיזוזים על מנת להביא לסיום ההליכים שאם לא כן לא ניתן יהיה לסיים ההתחשבנות בשים לב למחלוקות בכל הנוגע לאופן החישוב ושערוכו.
מאחר שכך ולאור העובדה שהתובעת חוייבה לשלם לנתבע מחצית הוצאות רפואה וחינוך בהתאם להוראות פסק הדין מיום 33038-01-18, משנקבע שם כי הנתבע יוכל להיפרע מחיובים אלו במועד איזון משאבים ופירוק השיתוף בפועל הרי שעם ביצוע הקיזוז בפועל יש לקבוע אופן פירעון יתר החיובים בגין הקטינים שמועדם לאחר ביצוע הקיזוז כאמור לעיל. לפיכך לצד הגבלת הקיזוז לזה הנקוב בחוות הדעת ובנוסח ההסכם שהוגש ביום 09.01.2025 תינתן הוראה מתאימה לפיה ניתן יהיה לגבות יתר החיובים, שלא נכללו בחוות דעת האקטואר ובהסכם כפי שהוגש, במסגרת הליכי הוצאה לפועל ככל שאלו לא ייפרעו בהתאם להוראות פסק הדין מיום 05.03.2020 בתיק 33038-01-18.
3. באשר לקיזוז הוצאות חינוך ורפואה הרי שמועד הקיזוז נקבע כאמור לעיל. בכל הנוגע לטענה לפיה יש לכלול מענקים לשנת 2017 הרי שכלל הטענות בעניין חיובים וזיכויים לשנת 2017 נדונו במסגרת פסק הדין ככל שנטענו. במקום בו אלו לא נטענו אין מקום לדון בהם בשלב זה שנועד אך לחישוב החיובים על פי פסק הדין (ראו לעניין זה סעיפים 32-36 לפסק הדין וסעיף 36 בפרט במסגרתו אושר קיזוז מענק חינוך לשנים 2018 ואילך בלבד).
מעבר לדרוש יצויין כי דרישת התובעת לקיזוז מענק חינוך שניתן בשנת 2017 אינה עולה בקנה אחד עם טענותיה לפיהן חיובי הוצאות הקטינים כפי שנקבעו בפסק הדין שניתן בבהליכי הערעור הם משנת 2018 ואילך ומשלא חוייבה התובעת בהוצאות חינוך ורפואה לשנת 2018 לא ברור כיצד היא מבקשת לקזז מענקים שניתנו לצורך הוצאות אלו בשנת 2017. על כל פנים הדבר הוכרע באופן ברור במסגרת פסק הדין ואין מקום להידרש לו בשנית.
עוד יש מקום לציין כי הנתבע מכחיש קבלת מענקים בשנת 2017 שכן לטענתו הזכאות היא ביחס למי שהתגרש לפני 08.2017 והצדדים היו נשואים במועד זה. התובעת כלל לא צרפה כל אסמכתה לקבלת מענקים לשנת 2017.
4. באשר לטענות התובעת ביחס לנוסח ההסכם (ככל שלא נדונו והוכרעו לעיל):
א. ביחס לס’ 4.1 להסכם טוענת התובעת כי אין כל מקום להטיל עליה התחייבות להעברת זכויות שכן הנתבע עושה שימוש בלעדי בדירה מאפריל 2017 ויש לצמצם התחייבויותיה למינימום. הנתבע טוען כי המדובר בנוסח סטנדרטי בחוזה.
עיון בסעיף האמור מעלה כי הוא קובע חובת התובעת לחתום על כל מסמך לשם העברת הזכויות כשהן נקיות מכל הגבלה. עובדת המגורים של הנתבע בדירה אינה פוטרת התובעת מחובה זו.
לפיכך הסעיף יוותר על כנו בנוסח הקיים.
ב. ביחס לס’ 6 טוענת התובעת כי יש להשמיטו מאחר שאין רלוונטיות למסירה משפטית שעה שהנתבע עושה שימוש בדירה באופן בלעדי כאמור. הנתבע מתנגד לכך שכן הדירה רשומה במחציתה על שם התובעת.
לאחר עיון בהוראות ס’ 6 להסכם מצאתי לדחות טענות התובעת. הסעיף מבטא היטב את המצב המשפטי תוך ציון כי אין צורך במסירה פיזית של הדירה. אכן כטענת הנתבע גם במקום בו הוא מחזיק בפועל בדירה יש חשיבות למסירה המשפטית של החזקה לרבות העברת הזכויות.
ג. ביחס לס’ 7 טוענת התובעת כי יש לעדכן סכומי הקיזוזים ומועדי התשלום – עניינים אלו נדונו לעיל וסכום הקיזוז יעודכן ביחס לחיובי המשכנתא בלבד כפי שייקבע להלן ובהתאם לאמור לעיל. אין שינוי במועדי התשלום.
ד. ביחס לס’ 11.2 ולעניין הפיצוי המוסכם טוענת התובעת כי יש להעמידו על שיעור של 10% מהסכום אותו מקבלת התובעת בפועל. הנתבע מתנגד לכך לטענתו הסכום אותו מקבלת התובעת בפועל הוא 1,170,000 ₪ ולפיכך סכום הפיצוי המוסכם עולה בקנה אחד עם האמור.
לאחר עיון בטענות הצדדים ובהסכם מצאתי לדחות טענות התובעת. אכן היא מקבלת לידיה סך של 1,170,000 ₪ שהוא שווי מחצית הדירה. העובדה שחלק מהתשלום הוא על דרך סילוק משכנתא וקיזוזים אין בו כדי לשנות מערך הזכות הנמכרת. ממילא סכום זה נדרש רק מקום בו הצדדים או מי מהם יפרו חיוביהם והוא חל באופן זהה ובסכום זהה על הצדדים שניהם וכך יש להותירו.
ה. ביחס לס’ 10.1 טוענת התובעת כי ככל שיחול מס שבח יש לחייבה לשאת במחציתו בלבד. הנתבע טוען כי החלק הנמכר הוא מחצית ולפיכך כל מס שבח שיחול אם יחול, הוא על מחצית מהדירה ולפיכך על התובעת לשאת בו.
לאחר עיון בהוראות הסעיף הרלוונטית מצאתי לדחות טענות התובעת מנימוקי הנתבע כאמור לעיל.
ו. ביחס לס’ 11.4 להסכם טוענת התובעת כי יש להשמיט עניין פינוי הדירה מאחר שהדירה בשימוש בלעדי של הנתבע. הנתבע מסכים להשמטת המילים “או בפינוי הדירה” שבשורה האחרונה לסעיף זה ולפיכך ההסכם יתוקן בהתאמה להסכמה זו.
5. לפיכך ולאור כלל האמור לעיל אני מורה כי ההסכם ייחתם בנוסח שהוגש בכפוף לתיקנים הבאים:
א. סכום הקיזוז שבסעיף 7 להסכם יתוקן כך שיופחתו חיובי משכנתא ששולמו לאחר 03.04.2024 הן אלו שבחוות דעת האקטואר, אם נכללו והן אלו שממועד הגשת חוות דעת האקטואר. כונס הנכסים יפנה לאקטואר לתיקון חוות הדעת בעניין זה ולהתאמת הסכומים.
ב. בס’ 7.2 להסכם תתווסף הוראה לפיה העברת התשלום לידי התובעת תיעשה בכפוף למילוי התחייבויותיה על פי ס’ 4 להסכם.
ג. ס’ 11.4 יתוקן כך שיושמטו המילים “או בפינוי הדירה” שבשורה האחרונה לס’ 11.4.
ד. כלל החיובים על פי ס’ 9ד+9ה לפסק הדין מיום 05.03.2020 בתיק 33038-01-18 שמועד החיוב בגינם חל לאחר 09.01.2025 (מועד הגשת ההסכם דנן לתיק) ואשר לא ישולמו על ידי התובעת בהתאם להוראות פסק הדין מיום 05.03.2020 בתיק 33038-01-18 ניתן יהיה לגבותם בהליכי גביה על פי חוק ההוצאה לפועל.
6. כונס הנכסים יגיש תוך 15 יום הסכם מתוקן לתיק בית המשפט.
למעקב המזכירות.
החלטה זו מותרת בפרסום במאגרים משפטיים ללא פרטים מזהים.
ניתנה היום, י”ג שבט תשפ”ה, 11 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.
