מספר בקשה:28
בפני
כב' השופטת עפרה גיא
מבקש
צ'
נגד
משיבה
ק' (אדם שמונה לו אפוטרופוס) באמצעות האפוטרופוס,
ע"י בא כוחם עו"ד אדיר כץ
(מינוי מטעם הסיוע המשפטי)
החלטה
בפניי בקשה להורות על פסילתי מלדון בהמשך ההליכים בעניינם של הצדדים שהוגשה על ידי המבקש.
רקע ועובדות שאינן במחלוקת
המבקש והמשיבה הינם אחים, כאשר למשיבה מונה בנה כאפוטרופוס ביום 14/07/2022, במסגרת תיק 24854-02-22 והתביעה דנן הוגשה באמצעותו (להלן: "האפוטרופוס").
התביעה שלפניי הינה לתיקון צו ירושה וביטול תצהיר הסתלקות מצו הירושה של אביהם המנוח של הצדדים מיום 27/08/1997.
לטענת האפוטרופוס בכתב תביעתו, המבקש ניצל מצוקתה הנפשית ומצבה הרגשי של המשיבה וגרם לה להסתלק הסתלקות מוחלטת מעיזבון הוריה ללא קבלת תמורה ראויה, שעה שסבלה מסכיזופרניה אקטיבית ועברה אשפוזים בכפייה. טענות אלו הוכחשו על ידי המבקש אשר טען, כי המשיבה הייתה כשירה בעת הרלוונטית, הסתלקה מעיזבון הוריה וקיבלה מלוא התמורה כמו יתר אחיה.
ביום 16/04/2024 הציע בית משפט במסגרת ישיבת קדם משפט למבקש לשלם למשיבה מתוך רצון טוב ולטובת סיום ההליך סך של 40,000 ₪ כאשר הסכום ישולם בארבעה תשלומים שווים חודשיים ורצופים. המבקש הסכים להצעה והמשיבה בקשה לשקול ההצעה. ביום 02/05/2024 הודיעה המשיבה באמצעות האפוטרופוס כי מסכימה להצעת בית המשפט.
בהודעות נוספות שהוגשו לתיק, הודיע המבקש כי חוזר בו מההסכמה והתיק נקבע לדיון נוסף ליום 12/11/2024 במסגרתו הוריתי על מינוי מומחה רפואי לטובת קביעת כשרותה של המנוחה לחתום על תצהירי הסתלקות מצו ירושה של אביה מיום 06/04/1997 וכן הסתלקותה מצו ירושה של אמה ביום 10/04/2001. עוד נקבע כי הצדדים יישאו בחלקים שווים בשכר טרחת המומחה.
לאחר קיום הדיון ומתן ההחלטה מיום 12/11/2024 הוגשה בקשה זו לפסילתי מלדון בתיק.
טענות המבקש
מתחילת ההליך בית משפט תפס צד כנגדו תוך הפחדה רמוזה וגלויה.
הליך קודם כנגדו נמחק.
בית המשפט איפשר לצד שכנגד להציג מסמכים ולטענת המבקש שהמציא עשרות מסמכים וטיעונים אין כל אשמה.
הוא נשאל מספר פעמים במהלך הדיון מדוע אין לו עו"ד והסביר שזה עולה 30,000 ₪ ואז נאמר לו לשלם 40,000 ₪ והוא הבין שבאין עו"ד זו סחיטה.
לעמדתו בית משפט לא עיין בכלל המסמכים שהגיש ותפס צד. במסגרת המסמכים שהגיש צרף קבלות חתומות, תצהירי אחים ועו"ד שטיפל בזמנו בעניינם של הצדדים וסבר שלא היתה בעייה ונתן תצהיר התיישנות שכן מדובר במקרה מלפני 28 שנים.
המבקש נתן חוות דעת ביחס לתפקודה הנורמלי של המשיבה במהלך השנים ומדובר בסחיטה של המשיבה ובנה בתמיכת בית משפט, לאחר שחרף טענותיו ומצבו הרפואי הקשה, הורה בית משפט על מינוי פסיכיאטר ונקבע כי טענותיו יישמעו לאחר קבלת חוות הדעת הרפואית מבלי להתחשב בטענותיו ובראיות שהוצגו על ידו.
בית משפט אינו מתעניין במצבו הרפואי, האישי והכלכלי.
בנסיבות אלו, עתר להחלפת המותב.
טענות המשיבה
המשיבה באמצעות האפוטרופוס טענה שמצער שלאחר שהמבקש השתלח בה ובבנה בחר להלין על המותב ללא טענה עניינית.
המבקש לא הראה ולו עילה אחת להגשת בקשתו בהתאם להוראות סעיף 77א לחוק בתי המשפט.
המותב התייחס ברגישות רבה למבקש, המליץ לו מספר פעמים לקבל ייצוג משפטי והוא בחר להמשיך בדרכו.
כתבי הטענות הוגשו שלא בהתאם לתקנות, הוא הסכים לסיים התיק בפשרה וחזר בו.
דיון והכרעה
כהערה מקדימה אציין כי המשיב שאינו מיוצג, הפנה את בקשתו בתיק לכבוד נשיא בית משפט וביקש החלפת המותב, אלא שבהתאם להוראות סעיף 77 (א)(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד- 1984 (להלן: "חוק בתי המשפט") כאשר נטענה טענת פסלות כנגד שופט, עליו להחליט בה לאלתר ולפני שייתן כל החלטה אחרת. משכך, הועברה הבקשה לטיפולי.
כידוע ובהתאם להוראות סעיף 77א (א) לחוק בתי המשפט, שופט לא ישב בדין אם קיימות נסיבות שיש בהן חשש ממשי למשוא פנים.
המבחן שנקבע לעניין זה אינו תחושתו הסובייקטיבית של בעל הדין, אלא קיומו של "חשש ממשי למשוא פנים". המבחן אם כן הוא מבחן הערכה אובייקטיבי של בית המשפט לגבי יכולתו של השופט לפסוק ולהכריע בעניין ללא משוא פנים.
כלומר, על פי המבחן הקיים כיום, אין די בחשש למשוא פנים מצד צד זה או אחר, אלא, קיימת חובה לבחון באם קיימת "אפשרות ממשית" לקיומו של משוא פנים (ראו לעניין זה ב"ש 48/75 רחמים ידיד נ' מדינת ישראל, פ"ד כט (2) 375, עמודים 381-382).
כן ראו ספרו של ד"ר יגאל מרזל, דיני פסלות, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, עמוד 108 עת ציין כי:
"לנו נראה כי ההלכה הנוהגת בישראל- שלפיה אמת המידה היא אובייקטיבית, במובן זה שהיא בודקת את החשש הממשי לקיומו של משוא פנים ולא מראית פני הצדק- היא הלכה ראויה ואין סיבה של ממש לסטות ממנה".
בנסיבות אלו, ברי כי אין די בתחושה אישית של מי מהצדדים כי קיים חשש למשוא פנים ויש צורך בקיומן של ראיות אובייקטיביות לכך.
זאת ועוד, "בקשה לפסילת שופט מחייבת רצינות בטרם יוטל צל כבד על השופט אישית ועל מערכת השפיטה, הראיות שיש להביא לשם הוכחת קיומה של עילת פסלות חייבות להיות משמעותיות, וברי כי חשדות, תחושות והשערות הנעדרים כל בסיס עובדתי מעבר לאמירתם, אינם יכולים לשמש לטענות פסלות"
(ראו ע"א 10064/08 עו"ד יגאל גיל נ' נעמי גל, פורסם במאגרים משפטיים ביום 18/12/2008; יגאל מרזל, דיני פסלות שופט, 84-85, 2006).
אומר כבר עתה כי צר לי על תחושותיו האישיות של המבקש עמן בית המשפט אינו יכול להתווכח. עם זאת, עיון בפרוטוקול ובהחלטות שניתנו מלמד כי מדובר באדם שאינו מיוצג המתקשה להבין את ההליך המשפטי ואין בהצעת בית המשפט בכדי להביא לסיום ההליך או לחילופין, בהחלטות שניתנו בכדי לקבוע כי קיימת אפשרות ממשית למשוא פנים ואנמק.
אכן וכפי שציין המבקש, בית המשפט פנה אליו על מנת לברר מדוע אינו נוטל ייצוג משפטי, נוכח התרשמות בית המשפט לפיה המבקש מתקשה להבין את ההליך המשפטי. המבקש הבהיר כי בחר לנהוג כך עקב חיסרון כיס אלא שבוודאי שאין בכך בכדי לפגוע באובייקטיביות של בית משפט בניהול ההליך, שעה שבית משפט ביקש לנהל ההליך ביעילות תוך הקפדה על זכויות שני הצדדים.
לא זו אף זו, זכותו וחובתו של בית המשפט להציע הצעות פשרה לצדדים, מקום שמצא לנכון לעשות כן לאור העובדות המתגלות בפניו, לטובת ייעול ההליך, קיצורו והגעה לפתרון שיש בו בכדי לסייע לצדדים. במקרה דנן, על אף שהמבקש הסכים תחילה להצעת בית משפט וחזר בו לאחר שהמשיבה נתנה הסכמתה, בסופו של יום, לא נכפתה עליו הסכמתו, שעה שלא היה מיוצג.
ויובהר, אין בעובדה שבית משפט מציע הצעות לטובת סיום ההליך, בכדי לגלות דעתו על ההליך לגופו. בית משפט הסביר לצדדים במסגרת ההליך, את הקשיים הצפויים לכל אחד מהם ולפיכך, הוצעה הצעת פשרה לטובת סיומו, תוך התחשבות בקשייו של כל צד בניהולו של ההליך. דעתו של בית משפט אינה נעולה ואין בהצעה זו בכדי להצביע על תוצאות ההליך בסיומו ומדובר בתחושה סובייקטיבית של המבקש לפיה בית משפט פועל נגדו.
עוד מלין המבקש על כך שבית משפט לא קיבל עמדתו על סמך המסמכים והתצהירים שהגיש שעה שלטענתו לא עיין במסמכים. טענה זו נדחית מכל וכל, אין בעובדה שלא נדחתה התביעה עם הגשת המסמכים שהוגשו על ידו, בכדי לקבוע שבית משפט מעדיף עמדת הצד שכנגד.
בהתאם להליך המשפטי הנהוג במדינתנו, כאשר לא ניתן להגיע להסכמות במסגרת ההליך, על בית משפט לבררו עד תום ולהכריע על סמך הראיות המונחות בפניו יחד עם חקירת המצהירים ושמיעת עדותם באמצעות ניהול הליך הוכחות וקביעת עובדות, מתוך מטרה להגיע לחקר האמת וזאת תוך שמיעת שני הצדדים ועדיהם ולא ניתן להסתפק כבקשת המבקש במסמכים שהוגשו על ידו וב'חוות דעתו' על עובדות המקרה.
כך גם טענותיו של המבקש בנוגע למינוי מומחה רפואי לבחינת כשרותה המשפטית של המשיבה בעת שחתמה על תצהירי ההסתלקות, אין בהן בכדי להביא למשוא פנים. שעה שהטענה העיקרית בתיק נוגעת לכשרותה המשפטית של המשיבה בעת החתימה, ברי כי על בית משפט לבררה עד תום ודרך המלך לעשות כן, הינה באמצעות קבלת חוות דעת רפואית שיש בה בכדי להצביע על כשרותה של המשיבה בעת הרלוונטית.
עוד אוסיף כי טענת המבקש שהליך קודם כנגדו נמחק שעה שהליך מינוי האפוטרופוס היה פסול ולאחר מכן במסגרת ההליך דנן בית משפט איפשר למשיבה לצרף מסמכים, אף אין בה בכדי להצדיק טענתו למשוא פנים.
אכן, תביעה קודמת בתיק 24069-12-21 שהוגשה על ידי המשיבה שלא כדין ובטרם מונה למשיבה אפוטרופוס ולפיכך, נמחקה תביעה זו כנגד המבקש. וודאי שאין בכך בכדי להצביע על משוא פנים. משהוגשה התביעה דנן כדין ועל מנת להגיע לחקר האמת, ברי כי במסגרת סמכותו יאפשר בית משפט קבלת מסמכים רלוונטים לטובת הגעה לחקר האמת.
אף טענותיו של המבקש ביחס למצבו הרפואי, אישי וכלכלי, עם כל הצער על מצבו של המבקש, הרי שטענות אלו אינן רלוונטיות לתיק ואין בהן בכדי להשפיע על תוצאות ההליך.
לא מצאתי ממש אף ביתר טענות המבקש.
אשר על כן, לא ניתן להסתפק בתחושותיו הסובייקטיביות של המבקש לפיהן בית המשפט פועל כנגדו. המבקש מלין כנגד החלטות שניתנו בתיק לטובת קידום ההליך והגעה לחקר האמת, שאין בהן בכדי להצביע על משוא פנים מצד בית המשפט.
בהתאם לפסיקה, "הזכות לשבת בדין היא גם חובה לשבת בדין" (ראו ע"א 3250/97 אמקול חברה להנדסה ותעשייה בע"מ נ' צוקית בע"מ, פורסם במאגרים משפטיים, פורסם ביום 01/09/97) וכך גם בעניינם של הצדדים שבפניי.
אשר על כן ובהיעדר כל אפשרות ממשית למשוא פנים, דין הבקשה להידחות וכך הינני מורה.
מותר לפרסום ללא פרטים מזהים ובשינויי הגהה ונוסח בלבד.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים
ניתנה היום, ט"ז טבת תשפ"ה, 16 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.
