לפני כב' השופטת ענת אלפסי, סגנית הנשיא
המבקשת:
האם
המשיב:
בעניין:
האב
הקטינים
החלטה
על הפרק פסיקת מזונותיהם הזמניים של שני קטינים השוהים במעון לנשים נפגעות אלימות.
רקע והליכים קשורים:
הורי הקטינים נישאו בשנת 2017 בקפריסין. האם ילידת הפיליפינים והאב ישראלי. בסוף 2017 נולד בנם הבכור ובתחילת 2021 נולד בנם הצעיר.
חייהם המשותפים נקלעו למשבר בשל התנהגותו האלימה של האב, אשר לטענת האם נהג להכות אותה ואת הילדים ואף ניסה לחנוק אותה בנוכחותם. האב מכחיש טענות אלה לחלוטין וטען כי דבריה נועדו לאפשר לה המשך שהות בישראל מול רשויות ההגירה. בשלב זה, בהמלצת גורמי המקצוע בקהילה יצאה עם הילדים ביום 25/9/24 למקלט המיועד לנשים נפגעות אלימות.
ביום 29/9/24 פתח האב בהליך יישוב סכסוך, בו עתר לקביעת זמני שהות עם ילדיו אשר במקלט. בשלב הראשון נקבעו שיחות זום בין האב לקטינים בנוכחות העו"ס. נוכח
הימצאות האם במקלט תקופת עיכוב ההליכים התקצרה וכל צד הגיש תביעות מטעמו.
ביום 7/10/24 ניתן פסק דין המורה על התרת נישואי הצדדים.
ביום 18/11/24 הגישה האם תביעה זו לפסיקת מזונות בה עתרה לפסיקת מזונות זמניים. בנוסף הגישה תביעה לקבלת אחריות הורית (בתלה"מ 1111).
במקביל, הגיש האב תביעה לקביעת זמני שהות (בתלה"מ 22222).
בשלב זה נקבע כי המפגשים עם האב יתקיימו במרכז הקשר.
ישיבת קדם משפט בכלל התובענות נקבעה ליום 15/6/25.
האם העמידה מזונות כל אחד מהקטינים, משך שהותם במקלט ע"ס 600 ₪ לחודש. לטענתה צרכי הקטינים מסופקים באופן חלקי ע"י המקלט, כאשר עליה לרכוש עבורם מעדנים, עוגות, חטיפים, מוצרי היגיינה וביגוד. עוד מבקשת לחייב האב ב- 75% בהוצאותיהם הרפואיות והוצאותיהם החינוכיות.
האב מבקש לדחות הבקשה בטענה כי במקלט מקבלת את כל התמיכה הכלכלית הנדרשת, לרבות מזון, ביגוד, דמי כיס בסך 400 ₪ לשבוע וכן מענק בסך 10,000 ₪. זאת, נוסף על קצבת הבטחת הכנסה בסך 4,000 ₪ לחודש וכן קצבת ילדים בסך 326 ₪ לחודש.
דיון והכרעה:
כידוע, מזונות קטינים ייקבעו על פי צרכיהם, בשים לב למצבם הכלכלי של ההורים ולחלוקת זמני השהות. עקרונות אלה שנקבעו בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (נבו, 19/7/17), חלים גם על קטינים אשר בעניינם חל החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט – 1959. להלן יובאו הנתונים הצריכים לעניין במקרה שלפנינו.
אם הקטינים, טרם מעברה למקלט, עבדה בטיפול בקשישים והשתכרה כ- 3,000 ₪ לחודש בממוצע. למרבה הצער עברה שבץ ועל פי המלצת הרופא התעסוקתי הפחיתה שעות עבודתה החל בחודש יוני 2024. כיום אינה עובדת והחל בחודש 11/24 מקבלת הבטחת הכנסה בסך 3,800 ₪ לחודש. לטענת האב חברת דנאל בה היתה מועסקת עדיין מעבירה לה שכר, טענה תמוה לאור העובדה כי אינה עובדת.
אבי הקטינים עובד במפעל בו משתכר כ- 10,000 ₪ לחודש נטו בממוצע, כפי שעולה מתלושי השכר שצירף לחדשים 12/23 עד 10/24. בנוסף מקבל קצבת נכות בסך 4,000 ₪ לחודש בין השאר למימון קנאביס רפואי. לשיטתו הוצאותיו נאמדות ב- 11,471 ₪, סכום גבוה בכל קנה מידה. משעה שאלה הסכומים שמוציא האב עבור עצמו, ראוי כי יממן גם את הוצאותיהם של ילדיו.
הקטינים שוהים במקלט מחודש 9/24. רוב צרכי הקטינים לרבות מדורם מסופקים ע"י המקלט, אך יש להביא בחשבון כי מדובר במצרכי יסוד בלבד. על האם להשלים פריטי מזון משלימים, ביגוד והנעלה. לאור הכנסתו של האב, ראוי כי יממן את הנדרש להם מעבר למינימום שמספק המקלט. שעה שצרכיו הבסיסיים של כל קטין, ללא מדור, עומדות על 1,600 ₪ לחודש, יש להניח כי צרכי קטין הנמצא במקלט עומדים על 1/3 מסכים זה, היינו 530 ₪ לחודש.
באשר להיקף החיוב, נוכח הפער המשמעותי בין הכנסותיהם של ההורים ובשים לב לזמני השהות המצומצמים בשלב זה, על האב לשאת במלוא צרכי הילדים.
באשר לצרכים נוספים בגין חינוך ובריאות, בהעדר תקשורת בין ההורים, בשלב זה יועמד היקף החיוב על 70 ₪ לחודש.
לאור האמור לעיל, מוחלט כדלקמן:
1. האב (המשיב) ישלם למזונותיהם הזמניים של הקטינים סכום של 1,200 ₪ לחודש, בגין התקופה המתחילה ביום 18/11/24, בסמוך למועד הגשת התביעה.
2. התשלום הראשון יתבצע ביום 20/12/24 והתשלומים הבאים אחריו ביום ה – 1 לכל חודש קלנדארי. הסכומים דלעיל ישולמו לחשבון הבנק שעליו תורה אם הקטינים.
3. הסכומים דלעיל יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן, אשר בסיסו המדד שפורסם עובר להגשת התביעה, ואשר יעודכן אחת לשלושה חדשים, ללא חיוב רטרואקטיבי.
תשלומים שלא ישולמו במועדם יישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק.
4. תשלומים אלה הם בנוסף לקצבת הילדים מאת המוסד לביטוח לאומי, אשר תמשיך להיות משולמת ישירות לידי האם, מן הטעם האמור בגוף ההחלטה.
ניתנה היום, ה' טבת תשפ"ה, 05 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.
