מספר בקשה:3
לפני
כבוד השופטת דיאנה פסו-ואגו
מבקשת:
נ.מ.
נגד
משיב:
א.מ.
החלטה במזונות זמניים (סעד דחוף)
בפני בקשה לסעד דחוף, לפסיקת מזונות זמניים, עבור בתם המשותפת של הצדדים, ר.מ. בת שנתיים וחצי. (להלן: “הקטינה”) וזאת לאחר שהמשיב, ביטל ההרשאות לחיוב חשבון הבנק המשותף של הצדדים ולא הותיר בידי המבקשת דרך לכלכל את הקטינה וכן לא הותיר בידיה ברירה אלא לפנות בבקשה זו, כטענתה.
המבקשת, עתרה בנוסף לפסיקת מזונות אישה, בהתאם לרמת החיים אליה הורגלה.
המבקשת פנתה בבקשה ליישוב סכסוך ובין הצדדים עתידה להתקיים פגישה נוספת בנוכחות באי כוחם.
הצדדים יהודים, נישאו זל”ז כדמו”י בשנת 2020. בבקשה נטען כי הצדדים נפרדו, לפני כחודשיים, נכון למועד כתיבת ההחלטה, וכי המבקשת עברה להתגורר בבית הוריה, יחד עם הקטינה והכל בשל חששה מהמשיב
המשיבה טענה כי לאורך השנים המשיב נהג באלימות וכי לאחרונה עקב אחריה ולאחר תלונה במשטרה, נעצר המשיב עד ליום X ונאסר עליו ליצור קשר עם המבקשת ולהתקרב אליה וזאת עד ליום Y.
בעניין זה טען המשיב כי מדובר בתלונת שווא.
נטען, כי עד ליום X, עבדה המבקשת במכללת “ס'” ולאחר מכן פוטרה. לדבריה השתכרה, בעבר, בסך 6,000 ₪ לחודש. צורפו דפי חשבון המעידים על 3 חודשי שכר. המבקשת הוסיפה, בבקשה, כי כיום מקבלת קצבת ביטוח לאומי, מסוג הבטחת הכנסה, ובגין חודש 08/24 קיבלה סכום של 6,114 ₪ . כן הוסיפה שעושה כמיטב יכולתה להשתלב, שוב, במעגל העבודה.
אציין, כי המבקשת לא הגישה הרצאת פרטים מלאה ממנה ניתן ללמוד אודות הכנסותיה טרם הפיטורין.
מנגד טען המשיב בתגובתו, כי שכרה של המבקשת עמד על 8,000 ₪. לא צורפו מסמכים לביסוס טענה זו.
המשיב הוסיף כי המבקשת צעירה, בעלת כושר השתכרות אותו עליה לממש.
המשיב טוען כי, משתכר בסך 9,000 ₪. ( צורפו תלושי שכר עבור חודשים 02/24 ו- 05/24 + דוח רווח והפסד עבור שנת 2023).
מנגד המבקשת טענה, כי המשיב עובד כמורה לנוער לסיכון וכמאמן כושר אישי והכנסותיו עומדים על 20,000 ₪. טענה זו לא נתמכה במסמכים, הגם שהוסיפה שככל ותידרש לכך תגיש רשימת לקוחות של המשיב, המשלמים למשיב במזומן.
לדבריה עבודתו כשכיר היא בימים א’, ג’ וד’, למספר שעות בלבד. נטען כי למשיב סטודיו בבית המגורים שבו התגוררו, הכולל ציוד בשווי עשרות אלפי שקלים, אליו מגיעים כלל המתאמנים של המשיב, שחלקם משלמים במזומן. המשיב עובד מהבוקר עד עשר בלילה ובעבור כל אימון מקבל כ – 150 ₪. כן הוסיפה כי המשיב עובד בהכשרת מאמנים ברשת “הולמס פלייס”.
המבקשת העמידה את צורכי הקטינה בסך 1,850 ₪ לחודש ובנוסף טענה, כי עתידה לעבור להתגורר בדירה שכורה, יחד עם הקטינה, החל מיום 15.09.24 ודמי השכירות החודשיים, שישולמו יעמדו על 3,300 ₪. לפיכך חלקה של הקטינה בתשלום המדור ואחזקתו, 1,185 ₪, כך שסה”כ הוצאותיה של הקטינה, 3,035 ₪ לחודש.
לטענת המשיב מדובר בסכומים מופרזים שאינם תואמים את המציאות בה חיו הצדדים, וכראיה לכך המבקשת לא צירפה כל אסמכתא להוכחת הוצאותיה, וכן הוסיף שהמבקשת עדיין מתגוררת בבית הוריה יחד עם הקטינה.
עדות לכך לא צורפה על ידי המשיב.
המבקשת טוענת, כי בשל מצבה הכלכלי הרעוע נזקקת לעזרת הוריה אשר מסייעים לה בדיור זמני ובכלכלת הקטינה, מכאן שנטל גידול הקטינה מונח על כתפיה.
לטענת המבקשת, המשיב שילם את הגן של הקטינה עד לחודש 07/24 ואף הסכימו למתווה לזמני שהות, אולם הסכמות אלו לא יושמו וכן המשיב ביטל את הוראות הקבע מהחשבון המשותף, בין היתר גם של חיובי קופ”ח וביטוח רכב.
לטענת המשיב, המבקשת עזבה את בית הצדדים יחד עם הקטינה, לא אפשרה לו לפגוש בקטינה והוא לא שוחח עמה למשך ימים ארוכים, כאשר בנוסף, המבקשת חסמה אפשרות תקשורת ביישומן ווטסאפ וממדרת אותו מחיי הקטינה. מנגד טוען, כי כיום הקטינה שוהה עמו 40% מהזמן, במהלך זמן זה דואג לכלל צרכיה, ועל כן יש לדחות את הבקשה למזונות הקטינה כך שכל צד יישא בהוצאות הקטינה כאשר שוהה עמו.
באשר למזונותיה שלה – טענה המבקשת כי על המשיב לשלם סכום חודשי של 1,800 ₪ לחודש עבור הוצאותיה שכן זוהי רמת החיים אליה הורגלה.
לטענת המשיב, המבקשת אינה זכאית לתשלום מזונות אישה שכן היא זו אשר עזבה את בית הצדדים ללא כל סיבה ו/או הודעה מוקדמת ואף, נכנסה לבית הצדדים ולקחה ריהוט וציוד אישי ללא הסכמתו.
הכרעה
בהתאם לסעיף 3(ז) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע”ה – 2014 (“החוק”) ולפי תק’ 12(א)(3) לתקנות להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע”ה – 2014 “התקנות”). סעד זה ינתן ב”מקרים חריגים שבהם המתנה לפגישת המהו”ת הראשונה תגרום נזק של ש לצדדים או לילדיהם, לפי העניין”.
כאמור, בין הצדדים התקיימה פגישה ועתידה להתקיים, אחת נוספת, בנוכחות באי כוחם, ביום 10.09.24. הבקשה שלפני הוגשה ביום 05.08.24.
אחר שעיינתי בבקשה ובתגובה מצאתי כי נסיבות העניין מצדיקות פסיקת מזונות דחופים עבור הקטינה. המדובר בקטינה כבת שנתיים וחצי, ובהתאם לדין, חלה על האב חובה אבסולוטית לספק לה את צרכיה ההכרחיים. לכך יש להוסיף העובדה כי אך מזה כחודשיים הצדדים אינם מתגוררים יחדיו והקטינה עברה להתגורר עם המבקשת, בבית הוריה, כאשר המשיב אינו מכחיש שאינו משלם לידי המבקשת כספים למזונות הקטינה, אלא כי משלם את הוצאותיה של הקטינה, בזמן ששוהה עימו, בלבד.
אשר לגובה דמי המזונות – כאמור המבקשת לא הגישה הרצאת פרטים מלאה, לרבות תלושי שכר, דפי חשבון בנק ועו”ש שנה אחורנית. המבקשת צירפה חלק מהסכם שכירות נטען, עבור הדירה שעתידה לשכור, ולא ניתן ללמוד על גובה דמי השכירות החודשיים, לא ברור אימתי נחתם, לא ברורה סוגיית החיובים השוטפים של הדירה (האם כלולים בחיוב ובאם לאו) וכיצד נערך החישוב כבר עתה בעניין זה.
המבקשת לא צירפה מסמכים אודות ההוצאות הנטענות, לרבות בגין אחזקת מדור, כיום ובעתיד לבוא, ונתונים באשר למצבה הכלכלי נשארו עמומים. כך גם בעניינו של המשיב. עת בשלב זה רב הנסתר על הגלוי.
הכנסות והוצאות הצדדים – המבקשת הגישה אישור תשלום אבטלה עבור חודש 06/24 בסך 1,812 ₪ וציינה, כי קיבלה דמי אבטלה עבור חודש 08/24 בסך 6,114 ₪ ללא אישור על כך.
המשיב הגיש שני תלושי שכר. עבור חודש 02/24 שכרו עמד על 4,055 ₪ ועבור חודש 05/24 שכרו עומד על 4,037 ₪ ( בקיזוז ניכויי חובה).
כן הוגש דוח רווח והפסד עבור שנת 2023, לפיו שכרו החודשי עמד על 5,800 ₪ במעוגל.
סה”כ הכנסה לחודש בסך 9,800 ₪ במעוגל.
לא ניתנה כל התייחסות לטענות כי המשיב עובד בעבודות נוספות מהם לו הכנסה.
המשיב אף הוא לא הגיש הרצאת פרטים מלאה לרבות תלושי שכר, דפי חשבון ועו”ש 12 חודשים אחרונים.
המשיב לא צירף הסכם שכירות ממנו ניתן ללמוד מהם דמי השכירות החודשיים בהם נושא ככל ומשלם כאלו וכן לא הוגשו מסמכים באשר להוצאותיו החודשיות.
כן, לא נהיר מטענות הצדדים מהם זמני השהות של הקטינה עם האב. כאשר לא פורטו הזמנים המהווים, כפי טענת האב, 40% מזמני השהות. אציין כי המשיב הגיש בקשה לקביעת זמני השהות בה טען כי לכאורה היו כאלו ומאחר והמבקשת אינה עומדת בהסכמות, יש להורות על כך.
ככלל, בבואו של בית המשפט לקבוע מזונות זמניים ולבטח דחופים, אין הוא נדרש להיכנס לעובי הקורה ולקבוע מסמרות לגבי העובדות. כמו כן, כבכל סעד זמני, אין הוא נדרש לניתוח מעמיק של הראיות, אלא רשאי הוא להחליט על סמך הראיות הלכאוריות שהובאו לפניו באותו שלב.
לפי ההלכה הפסוקה צרכים הכרחיים של קטין שאינם דורשים ראיות מפורטות משהם בידיעה הכללית השיפוטית, עומדים על סך 1400 ₪ לחודש ללא הוצאות מדור וללא הוצאות חינוך (ראו עמ”ש (חי’) 44496-10-20 א. נ’ ב. [פורסם בנבו] (11.08.2021), , תלה”מ (נצ’) 10760-10-21 ר.ח נ’ א.ח (8.11.2021). כן נקבע כי יש להתחשב בסוגיית זמני השהות גם בעניין קטינים מתחת לגיל 6 (ראו: בעמ”ש (מחוזי חיפה) 28488-09-19 ר’ ב’ נ’ ה’ ב’ [פורסם בנבו] (12.3.2020).
נוכח כלל האמור ונוכח אופי ההליך בו נדרש הסעד המבוקש, כאשר קיימת עמימות בשאלת המדור, שכרו של המשיב וזמני שהות עם הקטינה ולאחר ששני הצדדים נמנעו מהגשת מסמכים רלוונטיים לבסס מרבית טענותיהם ולכן עולה כי רב הנסתר על הגלוי – אני קובעת שמזונות הקטינה יעמדו על סך 1,600 ₪ לחודש, בגין צרכיה ההכרחיים. סכום זה אינו כולל מדור ואחזקתו, עת הוצאה זו לא הוכחה.
בשים לב לנסיבות המקרה וכאשר מדובר בסעד דחוף שעל פי הוראות סעיף 3 (ז) (4) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע”ה- 2014 (תיקון מס’ 3, תש”ף-2020), הסעד יעמוד בעינו לתקופה של חמישה חודשים.
דמי המזונות האמורים ישולמו מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך קרי, מיום 10.06.2024.
החיוב הינו מעבר לקצבת ילדים ו/או כל קצבה אחרת אשר תשולם לידי האם ואשר תתווסף לחיוב זה.
החיוב ישולם מדי חודש בחודשו עד לא יאוחר מ-10 בכל חודש והחל מיום 10.09.24 בהעברה בנקאית לחשבון הבנק של המבקש/ת כאשר דפי בנק המעידים על ביצוע ההפקדה/העברה ייחשבו לראיה מכרעה ויחידה בעניין ביצוע התשלום בפועל.
סכומי המזונות אשר הצטברו לחובת המשיב מיום הגשת הבקשה לישוב סכסוך ועד היום ישולמו ע”י המשיב ב- 2 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מהתשלום הראשון למזונות ויחד עמו.
בנוסף לדמי המזונות, יישאו הצדדים בחלקים שווים בהוצאות חינוך הקטינה ובהוצאות רפואיות חריגות של הקטינים, אשר אינן מכוסות על ידי הביטוח הרפואי ו/או הביטוח הרפואי המשלים בחלקים שווים.
באשר למזונות אישה – המבקשת טענה כי שכרה טרם הפיטורין עמד על סך 6,000 ₪ בחודש דבר המעיד על פוטנציאל השתכרותה. כפי שפורט לעיל, לא הוגשה הרצאת פרטים מלאה, כן, לא הוגשה כל אסמכתא ו/ או הוכחה להוצאות המבקשת ולצרכיה. המבקשת לא תמכה טיעוניה, בדבר רמת החיים אליה הורגלה, טרם פרידת הצדדים, בכל ראיה שהיא.
אמנם, המבקשת טוענת, כי על המשיב לספק לה את רמת החיים אליה הורגלה בשל הכלל “עולה עימו ואינה יורדת”, אך, כאמור, לא הוכיחה רמת חיים נטען זו, וכי היא מעבר לרמת הכנסותיה ( הן בטרם הפיטורים והן לאחריהם).
בנסיבות העניין בשלב זה נחה דעתי, כי יש ביכולתה של המבקשת לספק צרכיה מהכנסתה שלה ויש להחיל את הכלל “צאי מעשה ידייך תחת מזונותייך”.
על כן, איני מוצאת בשלב זה לפסוק מזונות אישה למבקשת עד לבירור מעמיק בתובענה המתאימה והבקשה נדחית.
טוב יעשו הצדדים אם יגיעו להבנות בניהם, במסגרת הישיבה הקרובה, כאשר בהיעדר הודעה אחרת התיק ייסגר בתום תקופת עיכוב הליכים.
תנאי לביצועה ואכיפתה של ההחלטה הוא המצאתה במסירה אישית לב”כ המשיב תוך 3 ימים מהיום והגשת אישור מסירה בתוך 7 ימים מהיום לתיק בית המשפט.
8. המזכירות תמציא ההחלטה למבקשת וליחידת הסיוע ותיצור משימות מעקב מתאימות.
ניתנה היום, כ”ז אב תשפ”ד, 31 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.
