מספר בקשה:1
לפני
כבוד השופטת דיאנה פסו-ואגו
מבקשת:
ש.מ.
באמצעות ב”כ עוה”ד ספיר שושן
נגד
משיב:
ס.מ.
באמצעות ב”כ עוה”ד לירון אלקסלסי
החלטה
בפניי בקשת האם להורות על חיוב האב במזונות זמניים של הקטינים: נ. כבן 12, י. כבן 11 וא. כבת 4 וחצי (להלן: “הקטינים”).
בין הצדדים נחתם הסכם גירושין (להלן: “הסכם גירושין”) אשר קיבל תוקף של פסק דין, בבית הדין הרבני ביום 5.11.2018, במסגרתו הוסדרו מזונות הקטינים נ. וי..
לאחר חתימה על ההסכם חזרו הצדדים לחיות חיים משותפים וכתוצאה מכך נולדה הקטינה, א., כך שמזונותיה לא עוגנו בהסכם.
המבקשת טוענת, כי קיים שינוי נסיבות ממועד חתימת ההסכם גירושין ועד היום, המצדיק בחינת ההסכם, על רכיביו והיעתרות לבקשתה, כאשר לדבריה יש להתחשב בכך שנולדה הקטינה א. ובכך שהאב אינו מקיים את זמני השהות כפי שנקבעו בהסכם הגירושין.
המבקשת עותרת לדמי מזונות הקטינים בסך 7,300 ₪ בהם: מזון וכלכלה 3,500 ₪, פארם 700 ₪, ביגוד והנעלה 1,500 ₪, הוצאות רפואיות 400 ₪, ביטוח חיים 200 ₪, תרבות ופנאי 1,000 ₪, מספרה 200 ₪, נסיעות 700 ₪, בייביסיטר 800 ₪. בנוסף, 50% תשלום מדור שהם 2,500 ₪ בחודש , אחזקת מדור בסך 1,594 ₪, הוצאות רפואיות ומחצית הוצאות חינוך.
המשיב, בתגובתו טוען כי זמני השהות שנקבעו במסגרת הסכם הגירושין לא התקיימו כסדרם נוכח העובדה כי גויס למילואים ומצב בריאותי שנוצר כתוצאה מהלחימה.
לטענת המשיב, יש להפחית את דמי המזונות שנקבעו במסגרת הסכם הגירושין בשל שינוי נסיבות. לדבריו, המבקשת סיימה לימודיה, רכשה השכלה בעלת עסק עצמאי ומשכרת באלפי שקלים לחודש. בנוסף, ממועד חתימת ההסכם הקטינים גדלו וכך ההוצאות בהתאמה.
המשיב לא הגיש תובענה מטעמו.
במאמר מוסגר יש לציין העובדה, כי בתגובה לזמני שהות, בתיק הקשור, האב עמד על כך שאין לשנות את הסכם הגירושין וכי לא חל שינוי נסיבות, כאשר לדבריו יש להותיר את זמני השהות כפי שנקבעו. נדמה שעולה סתירה עת בהליך כאן טוען כי אכן כזה קיים, ולכן יש לשנות דמי המזונות של הקטינים, יותם ונווה, על ידי הפחתתם.
הכרעה
הלכה היא, כי הדיון במזונות זמניים נערך בשלב ראשוני בו טרם נשמעו ראיות וכי מדובר בסעד זמני המבוסס על ראיות לכאוריות בלבד (ראו: ע”א 2398/97 אייל נ’ אייל (פורסם בנבו, 17.12.97) עמ’ 608; בע”מ 1326/12 פלוני נ’ פלונית (פורסם בנבו, 28.3.12)). בית המשפט אינו נכנס בעובי הקורה, ואינו מנתח באופן מקיף את הראיות שבפניו וקביעותיו “שנקבעו בשלב זה אינן מחייבות כאשר התובענה תתברר לגופה” [ראה: ע”א 542/68 בן סירה נ’ בן סירה, פ”ד כג(1) 169 (1969)].
צרכי הקטינה כמו גם הכנסות הצדדים ופוטנציאל השתכרותם, יתבררו בהמשך ההליך, לרבות בשלב שמיעת הראיות ככל וידרשו לכך.
הקטינים נ. וי. – לגופו של עניין, לא מצאתי כי בשלב זה הצליחה המבקשת, בעניין הקטינים נ. וי., לבסס שינוי הנסיבות המצדיק היעתרות לבקשה.
טענת המבקשת לאי קיום זמני שהות, טענה שהמשיב אינו מכחיש ניתן היה להפנות במסגרת אכיפת הסכם. בעניין זה אציין כי האב מבקש לשוב ולקיים ההסדרים. ראה החלטה מיום 21.1.25 בתיק הקשור לזמני שהות. בנוסף, לא נהיר אימתי הקטין אובחן על הרצף והאם מצב זה היה ידוע לצדדים בעת חתימת ההסכם ונלקח בחשבון.
אכן זמני שהות הם עניין בעל משקל לצורך ההכרעה בבקשה שלפניי וביטוי לכך ניתן בהחלטה מיום 21.1.25 בתיק הקשור ובהתאם לכך תוכרע הבקשה.
בשלב זה, אני לא מוצאת לשנות מדמי המזונות שנקבעו עבור הקטינים: י. ונ. ואלו יוותרו על כנם בהתאם לפסק הדין ולכן הבקשה בעניינם נדחית.
הקטינה א. – כאמור הקטינה נולדה לאחר חתימת הסכם גירושין, ויש לקבוע מזונות זמניים בעניינה.
המבקשת הגישה בקשה למזונות זמניים עבור כלל הקטינים כאשר פירטה הוצאותיהם ועלה קושי לגזור את הוצאותיה של הקטינה אליה, בנפרד.
בהחלטה שניתנה בתיק הקשור, נקבע כי זמני שהות של הקטינה עם המשיב, יתקיימו בשבוע הראשון בימים ג’ ו-ה’ בין השעות 16:00 ל – 19:30 ובשבוע השני במהלך הסופ”ש מיום שישי בשעה 13:00 ועד לצאת השבת.
בעניינו, הקטינה מתחת לגיל 6, ובעניין זה קובעים, הדין וההלכה, כי חובתו של אב, במזונות קטין עד גיל 6 שנים, עת חל הדין האישי, הוא הדין העברי, לפיו לפיו האב חייב במזונותיו ההכרחיים של ילדו מעיקר הדין. חובה זו לא שונתה בפרשת פלונית בבע”מ 919/15. [בע”מ 919/15, 1709/15 פלונית נ’ פלוני ואח’ (19.7.17) להלן: “בע”מ 919/15”].
“כידוע, בהתאם לדין העברי, אב יהודי חב לבדו חיוב אבסולוטי במזונותיו ההכרחיים של ילדו הקטין עד גיל 6. מדובר במזונות מינימליים ואחידים שאינם תלויים במצבו הכלכלי של האב או במצבה הכלכלי של האם ובעבר נהוג היה לכמתם בסכום של כ-1300-1400 ₪ לחודש וכיום למצער 1,600 ₪ לחודש ( ראו עמ”ש (ת”א) 46291-01-16 פלונית נ’ פלוני , פורסם בנבו 9.10.17) אם לא למעלה מכך שכן לנוכח יוקר המחייה שהולך ועולה יש מקום אף להגדיל את הסכום ולהעמידו על 1800-1900 לחודש (ראו עמ”ש (ת”א) 78095-05-23 פלונית נ’ פלוני , פורסם בנבו 6.2.24). בנוסף, על האב היהודי לשלם את חלקו היחסי של הקטין בעלות המדור והחזקת המדור של האם (שלרוב מכומת ב-30% לקטין אחד) וכן חיוב מדין צדקה לגבי צרכים שאינם הכרחיים (ראו בהרחבה בבע”מ 919/15 פלוני נ’ פלונית, פורסם בנבו, 19.7.17).” (ראה פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מפי כבוד השופט שוחט, ברמ”ש 21199-12-24 פלונית נגד אלמונית, מיום 08.01.25).
לנוכח האמור, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של הצדדים, על כלל נספחיהם, והבאתי בחשבון את מכלול השיקולים, לרבות זמני השהות של האם עם הקטין, עת הנטל רובו מוטל על כתפיה, בהתאם שבסופו של יום האב נושא בתשלום בעבור שלושה קטינים, את החישובים לגביהם יש לקחת בחשבון – אני קובעת כדלקמן:
האב יישא במזונות זמניים של הקטינה בסך 1,900 ₪, כולל רכיב המדור וחזקתו (שליש ממחצית חלקם של הילדים כולם).
בנוסף הצדדים יישאו, כל אחד, במחצית הוצאות החינוך של הקטינה, הם: שכר לימוד בעלות ציבורית, תשלומי חובה לבי”ס, שיעורים פרטיים (בהסכמה, ובהעדר הסכמה לפי המלצת המחנך או המורה המקצועי הרלוונטי), על בסיס של שיעור אחד בשבוע, חוג אחד, בעלות מתנ”ס, ומחזור אחד של קייטנה בחודשי הקיץ בעלות של קייטנת מתנ”ס.
התשלום יבוצע בקיזוז כל הטבה לה זכאית המבקשת.
קצבת המל”ל שתשולם עבור חינוך בגין הקטינה, בתחילת שנה תשמש עבור צרכי החינוך (כולל ציוד לימודי) של הקטינה ויתרת ההוצאות תחולק בין הצדדים כאמור.
הצדדים ישאו, כל אחד, במחצית הוצאות הרפואיות החריגות של הקטינה, אשר אינן מכוסות על-ידי הביטוח הרפואי הממלכתי או הביטוח הרפואי המשלים שבו הם מבוטחים, לרבות אבחונים, טיפולים רגשיים, פסיכולוגיים או אחרים, משקפיים, טיפולי שיניים לרבות אורתודנט וכיו”ב. בהעדר הסכמה אודות הוצאה רפואית, יפעלו בהתאם להמלצת רופא ילדים או מומחה מקצועי רלוונטי.
תוקף החיוב החל מיום הגשת התביעה, 2.1.2025.
התשלומים יבוצעו ביום ה – 28 לכל חודש עבור כל חודש מראש, ויהיו צמודים למדד שבסיסו המדד הידוע ביום מתן החלטה זו. חישובי הצמדה ייערכו אחת ל – 3 חודשים, ללא תשלום הפרשים למפרע.
תשלום ראשון של דמי המזונות השוטפים, ישולם ביום 28.1.2025.
קצבת הילדים המשולמת מטעם המל”ל תתווסף לדמי המזונות ותשולם לידי אם הקטינה.
מובהר כי, החלטה זו היא החלטה זמנית אשר ניתנה על סמך החומר שבפניי ומבלי שנכנסתי לעובי הקורה, ואין בה כדי לקבוע מסמרות בדבר גובה המזונות שיפסקו בסופו של ההליך.
מאשרת פרסום ההחלטה תוך השמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, כ”ב טבת תשפ”ה, 22 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.
