בית משפט לענייני משפחה בקריית גת
תלה”מ 65832-11-23 ב. נ’ ח.
לפני
כב’ השופט הבכיר, מרדכי (מוטי) לוי
המבקש
י. ח.
מיוצג ע”י עו”ד מיטל אזולאי
נגד
המשיבה
ס.ב.
מיוצגת מטעם הסיוע המשפטי
ע”י עו”ד הודיה אמויאל-גז
החלטה
בבקשה לפסיקת הוצאות
1. לפני בקשת המבקש לחיוב המשיבה בהוצאות משפט לאור חזרתה מתביעתה ובקשתה למחוק אותה (להלן-הבקשה).
השתלשלות ההליכים:
2. כתב התביעה במסגרתה ניתנת החלטה זו הוגש ביום 30.11.23 ועניינה תביעה רכושית. בתביעה תבעה המשיבה-התובעת, פירוק שיתוף ברכושם המשותף של הצדדים. (להלן: התביעה).
בסמוך הגישה ההמשיבה שתי תביעות נוספות: תלה”מ 59881-12-23 תביעה למזונות קטינים ו- תלה”מ 65717-11-23 תביעה לאחריות הורית והסדרי שהות.
כתב הגנה בתביעה הוגש על ידי המבקש ביום 15.02.24. דיון במעמד הצדדים התקיים ביום 08.07.24. הדיון התקיים ב-3 תביעות הפתוחות וכן עלה קיומה של תביעה נוספת לאבהות ביחס לבת אחת המתנהל בבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע (פרוטוקול עמ’ 2 ש’ 3-1).
ביום 16.10.24 ניתנה החלטתי על בקשת המבקש לקבוע את התיק לדיון בזו הלשון: “טרם ייקבע מועד לדיון תודיע ב”כ התובעת האם היא עומדת על תביעתה על פי ההחלטה במועד הדיון. יוער השעל פי הדיון אין לצדדים רכוש משותף ועל פי ב”כ המבקש על ההבדל בין התביעה הרכושית שהגישה התובעת לטענות הנתבע בבקשה זו. עמדת התובעת עד ליום 29.10.24…” .
תגובת המשיבה-היא הבקשה הוגשה ביום ביום 10.11.24 לאחר חילופי מייצגות מטעם הסיוע המשפטי ביום 4.11.24. בבקשתה עתרה לחזור בה מהתביעה ללא פסיקת הוצאות בהיותה מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי ובשל מצבה הכלכלי.
בהחלטתי הוריתי “מורה על מחיקת התביעה. תואיל המזכירות לסגור את התיק. הנתבע יהא רשאי לעתור לעניין ההוצאות בהיקף של עד עמוד. ככל ששולמה אגרה היא תוחזר על פי התקנות ובכפוף לכל דין”.
עמדת המבקש לעניין ההוצאות הוגשה ביום 11.11.24 ובה עתר לחייב את המשיבה בהוצאות ועמדת המשיבה הוגשה ביום 21.11.24. על בסיס הבקשה והתגובה החלטתי ביום 26.11.24 שלא לפסוק הוצאות וקבעתי ש “הבקשה נמחקת”.
ביום 3.12.24, הגישה ב”כ המבקש בקשה לנמק את החלטתי שלא לפסוק הוצאות. הפנתה לתקנה 152 ל- “תקנות סדר הדין האזרחי תשע”ט-2018” מכוחן דרך המלך היא פסיקת הוצאות זולת אם נמצא שקיימים טעמים מיוחדים שלא לחייב בהוצאות. הגם שכעולה מהחומר שלפני דומה שהדבר מדבר בעד עצמו ניתנה החלטתי “צודקת ב”כ המבקש. החלטתי תנומק. מבלי לגרוע באמור עד ליום 10.12.24 תסרוק ב”כ המבקש את הסכם שכר הטרחה שנחתם עם המבקש. הצורך עולה מהחשבוניות שצורפו בתמיכה לתגובת המבקש למחיקת התביעה. ת”פ 10.12.24”.
עותק מהסכם שכר הטרחה נסרק לתיק.
הבקשה:
3. בנימוקיו לחייב את המשיבה בהוצאות ציין המבקש כי התנהלות המשיבה בהליך גרם לו עינוי דין.
לטענתו מדובר בתביעת סרק שהוגשה כאמצעי סחיטה ונקמה אשר גרמה לו להוצאת כספים לצורך התגוננות.
הוא הפנה לחקיקה ופסיקה לפיה הכלל הוא פסיקת הוצאות משפט והחריג הוא הימנעות מפסיקת הוצאות משפט.
המבקש צירף לבקשתו חשבוניות מס על תשלומים ששילמו הוריו לצורך ניהול ההליכים בתיקי בית המשפט וביקש שבית המשפט יחייב את המשיבה בהוצאות ריאליות שנגרמו לו בשל ניהול ההליך.
תגובת המשיבה לבקשה:
4. החשבוניות שצורפו על ידי המבקש לא שולמו על ידיו.
המבקש מצוי בהליך חדלות פירעון ומכח כך זכאי לייצוג משפטי מטעם המדינה.
מצבה הכלכלי בכי רע יש לה חובות בהוצאה לפועל העומדים על סך של כ-120,000 ₪. היא לא עובדת ומתקיימת מקצבת נכות בסך של 2,476 ₪ בחודש. לכן היא מיוצגת על ידי הסיוע המשפטי.
היא תושבת שדרות ולאור אירועי ה7/10 מצבה הנפשי קשה מאוד.
המשיבה הפנתה לכנותה במשיכת התביעה וציינה כי הטעות בהגשתה נבעה מתום לב ובשל חילופי מייצגים.
לתגובתה צורפו מסמכים המעידים על נכותה, על כך שאינה עובדת ועל סך חובותיה בהוצאה לפועל.
עוד צורף מסמך לפיו ניתן צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון כנגד המבקש ביום 20.12.21.
דיון והכרעה:
5. תקנה 151 לתקנות סדר הדין האזרחי תשע”ט – 2018 קובעת:
“(א) חיוב בעל דין בתשלום הוצאות נועד לשפות את בעל הדין שכנגד על הוצאותיו
בהליך בהתחשב בתוצאותיו, במשאבים שנדרשו לניהולו ובהתנהלות בעלי הדין.
(ב) החלטת בית המשפט בעניין פסיקת ההוצאות ושיעורן תבטא את האיזון הראוי שבין הבטחת זכות הגישה לערכאות, הגנה על זכות הקניין של הפרט ושמירה על שוויון בין בעלי הדין.”
6. כאמור, המשיבה יוצגה בהליך זה והקשורים לו ע”י הסיוע המשפטי .
הדגישה שהמבקש מצוי בהליכי חדלות פירעון וזאת על פי צו שניתן ביום 20.12.21 אשר צרפה לתגובתה.
חיזוק לכך שהמבקש עדיין מצוי בהליכים אלו עולה מהסכם שכר הטרחה שצירף לתיק בהערותיו צוין כי – “נוכח החדל”פ הוריו של י. ישלמו את שכר הטרחה עד לסיום הליכי חדלות הפירעון”. הדבר עולה גם מ- 6 חשבוניות שצורפו לבקשה בהן הגורם המשלם הם הוריו של המבקש.
7. לא מצאתי כי נגרם למבקש עינוי דין כטענתו, מדובר בהליך שהתנהל פרק זמן לא ארוך ממועד הגשת התביעה עד הבקשה לחזור ממנה פרק זמן בו נדרש להגיש כתב הגנה ולהתייצב לדיון אחד בו נדונו גם תביעות נוספות הפתוחות בין הצדדים שחשיבותן לאורך הזמן לא מוטלת בספק ודנו באחריות הורית ומזונות קטינים. יודגש בשנית שבדיון נדונו סוגיות מהותיות (אחריות הורית ומזונות ובשאלה האחרונה אף בוצעו חקירות קצרות לצורך מתן החלטה) ונלמד שהצדדים וצד נוסף מנהלים הליך נוסף בבית משפט לענייני משפחה בבאר שבע.
8. בבקשה לא צוין מה הן ההוצאות הריאליות אשר נגרמו למבקש בהליך זה. הסכם שכר הטרחה מיום 3.12.23 שצורף לתיק הקובע סכום גלובאלי העומד על סך של 22,000 ₪ בעבור ייצוג ב “תובענות בבית המשפט לענייני משפחה”. עוד הוסכם ש “עבור כל ישיבה נוספת יתווסף לשכה”ט סך של 1,000 ₪ בצירוף מע”מ”.
מדובר בהסכם כללי אשר אינו מפרט ביחס לאלו תובענות מדובר, מה חלקה של כל תביעה, המדרג של התשלום לאור התקדמות התיק. ומה המשמעות הכספית של סיום ההליך קודם להשלמתו על כל פרקיו.
מבלי לבקר או להביע עמדה החשבוניות שצורפו מעידות שאלו שולמו על ידי הוריו ולא מפורט בהן עבור איזו תביעה שולם הסכום. לכאורה, הסך של 22,000 ₪ ל-4 תביעות מעמיד את חלקה של כל תביעה על סך של 5,500 ₪. על פי החשבוניות שצורפו אלו לא שויכו לתביעה מסויימת ולכן לא ברור מה חלקה של תביעה זו והאם יקוזז חלקה מהסך הגלובלי. כך, עניין התשלום עבור הדיון הובהר לעיל הגם של ברור הנוסח עבור כל ישיבה נוספת – נוספת למה?
9. המשיבה יוצגה על ידי מייצגים מתחלפים מטעם הסיוע המשפטי. היא חזרה בה מתביעתה ללא שיהוי רב לאחר הערת בית המשפט. יוער שהמבקש לא הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף גם לאחר הדיון שהתקיים ביום 8.7.24.
חזרתה של המשיבה מתביעתה לאחר ההחלטה מיום 16.10.24 מעידה דווקא על קבלת עמדתו של המבקש בדיון ( הגם שזה לא הגיש בקשה למחיקת התביעה על הסף בהסתמך על טענתו בפתח הדיון “אין רכוש משותף. הם ידועים בציבור. יש רק חובות” נהפוך הוא, הוא ביקש לקבוע את התיק לדיון ראו בהקשר זה גם ההחלטה בסוף הדיון ביחס לתביה זו) ומעידה על ההפך מרצון המשיבה להתעמר במבקש.
10. המשיבה צרפה לתגובתה מסמכים המעידים על מצבה הכלכלי הקשה ומצבה הבריאותי אשר אינו מאפשר לה לעבוד.
11. לצדדים ילדים משותפים כך שחיוב המשיבה בסכום כזה או אחר ייגרע בעצם מהילדים המשותפים.
12. בשולי הדברים יוער שלא עלתה טענה של המבקש שהסכומים של המבקש ניתנו לו כהלוואה על ידי הוריו או שיכול ותקום דרישה מצידם להחזר לאור מצבו הכלכלי מה שמעלה קושי ותהייה מכוח מה קמה לו הזכות לבקש בבקשתו החזר הוצאות בשמם ולמענם.
13. לאור כל האמור, לא מצאתי לפסוק הוצאות משפט במקרה דנן.
14. מתיר פרסום ההחלטה בהשמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, י’ כסלו תשפ”ה, 11 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.
