מספר בקשה:1
לפני
כבוד השופטת דיאנה פסו-ואגו
מבקש:
ד.ד.
נגד
משיבה:
ז.ד.ד.
החלטה (מזונות זמניים)
בפניי בקשת האב, להורות על חיוב האם, במזונות זמניים של הקטינים: נ.ש. ילידת 2017, י.מ. יליד 2018 וא. ילידת 2021 (להלן:" הקטינים"), ילדיהם המשותפים של הצדדים, יהודים, שנישאו כדמו"י בשנת 2016 והתגרשו בשנת 2024.
הבקשה הומצאה לידי המשיבה, כדין ותגובה לא הוגשה.
המבקש הגיש בקשה ליישוב סכסוך פגישת מהו"ת נקבעה ליום 13.6.2024 אליה המשיבה לא התייצבה.
ביום 31.5.24 בתיק י"ס 66217-05-24, הגיש המבקש בקשה לפסיקת מזונות זמניים, עבור הקטינים, נ.ש. וי.מ.. הבקשה נמסרה כדין לידי המשיבה, תגובה לא הוגשה וביום 8.8.24 ניתנה החלטה, ע"י המותב הקודם, כבוד השופט בן שלו, למזונות זמניים, לפיה עבור נ.ש. נפסק סך 900 ₪ ועם הגיע הקטין י.מ. לגיל 6 ישולמו 1,800 ₪ .
בהתאם לסעיף 3(ז)(4) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, תוקפה של ההחלטה הינה לחמישה חודשים, ממועד מתן ההחלטה, 8.8.24, דהיינו עד ליום 08.01.25.
במסגרת ההחלטה למזונות זמניים לא נקבעו מזונות עבור הקטינה א. , עת הקטינה הוכרזה, ע"י בית משפט לנוער בקרית גת "כקטינה נזקקת" ובחודש אוגוסט 2023 הועברה למקלט חירום. ביום 9.10.2024, בהחלטת בית משפט לנוער, הקטינה שבה לחזקת המבקש, ומכאן שיש מקום לבחון הבקשה בעניינה.
לטענת המבקש, הקטינים הוכרזו "כקטינים נזקקים" בבית משפט לנוער בקרית גת ונקבעו, בחודש אוגוסט 2023, "דרכי טיפול, כאשר בהחלטה מיום 18.12.23, מאת כבוד השופט שלמה טייב, נקבע כי הקטינים, נ.ש. וי.מ. , יועברו לחזקתו של המבקש, וכיום הקטינים כולם נמצאים בחזקתו.
המבקש טוען כי, הצדדים הגיעו להסכמה, לפיה זמני שהות של המשיבה עם הקטינים, י.מ. ונ.ש. , יתקיימו בכל יום ג' למשך 3 שעות וכן כל סופ"ש לסירוגין מהשעה 14:00 ועד שעה לאחר צאת השבת. לדבריו, לא כך הדבר, ובפועל זמני שהות מתקיימים רק בסופ"ש לסירוגין.
המבקש טוען, כי הוא עובד בעיריית ק. ושכרו 6,500 ₪ לחודש. המשיבה עובדת במפעל לייצור קנאביס ושכרה 7,000 ₪. בנוסף, המשיבה בעלת עסק עצמאי למכירת צעצועים וזכאית לקצבת נכות, מטעם המוסד לביטוח לאומי, בסך 4,500 ₪ כך שבסה"כ הכנסתה החודשית כ- 15,000 ₪. לדבריו, המשיבה מתגוררת בדיור ציבורי בדירת "עמידר".
המבקש מוסיף, כי שוכר דירה בסך 4,000 ₪ לחודש ומשלם הוצאות אחזקת מדור ועל כן יש לחייב את המשיבה במחצית מהתשלומים.
המבקש עותר, לחייב המשיבה בסך 3,400 ₪. עבור הקטינים נ.ש. וי.מ. 1,800 ₪ ועבור הקטינה א. 1,600 ₪, בניה: כלכלה 1,000 ₪, ביגוד והנעלה 300 ₪, מוצרי פארם 200 ₪, ספרים ותרבות 100 ₪. כן, עותר לחייב המשיבה בדמי מדור ואחזקתו בסך 2,580 ₪ הם שיעור 50% מדמי השכירות, הם 2,000 ₪, חשמל 361 ₪, מים 400 ₪, ארנונה 400 ₪. בנוסף, מחצית הוצאות חינוך ורופאה חריגות בתוספת קצבת ילדים מהמוסד לביטוח לאומי וכל קצבה אחרת לה יהיו זכאים הקטינים.
הכרעה
הלכה היא, כי הדיון במזונות זמניים נערך בשלב ראשוני בו טרם נשמעו ראיות וכי מדובר בסעד זמני המבוסס על ראיות לכאוריות בלבד (ראו: ע"א 2398/97 אייל נ' אייל (פורסם בנבו, 17.12.97) עמ' 608; בע"מ 1326/12 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 28.3.12)). בית המשפט אינו נכנס בעובי הקורה, ואינו מנתח באופן מקיף את הראיות שבפניו וקביעותיו "שנקבעו בשלב זה אינן מחייבות כאשר התובענה תתברר לגופה" [ראה: ע"א 542/68 בן סירה נ' בן סירה, פ"ד כג(1) 169 (1969)].
צרכי הקטינים כמו גם הכנסות הצדדים ופוטנציאל השתכרותם, יתבררו בהמשך ההליך, לרבות בשלב שמיעת הראיות ככל וידרשו לכך.
הכנסות הצדדים: המבקש צרף תלושי שכר עבור חודשים 02-03/2024 מהעם עולה, כי שכרו החודשי בסך 7,157 ₪ (בקיזוז ניכויי חובה בלבד). בנוסף, צורף אישור על תשלומי קצבאות נכות עבור שנת 2024 מהמוסד לביטוח לאומי מהם עולה כי זכאי לסך 5,104 ₪ לחודש. כן, צורף הסכם שכירות בסך 4,000 ₪.
כאמור בעניינו, לא הוגשה תגובת המשיבה ומסמכים המעידים על הכנסותיה ובהתאם לא פעלה להזים גרסת המבקש וטענותיו, ולכן יש לקבל את גרסתו לפיה, הכנסות המבקשת כ -15,000 ₪ לחודש. בעניינה של המשיבה, המבקש לא הגיש תימוכין, בין אם תלושי שכר ו/או דוח רווח והפסד ו/או אישורים אחרים רלוונטיים.
זמני שהות: לטענת המבקש המשיבה מקיימת זמני שהות עם הקטינים נ.ש. וי.מ. בכל סופ"ש לסירוגין וזאת בניגוד לסכמות אליהם הגיעו הצדדים. באשר לקטינה א. לא צוין כי מתקיימים זמני שהות. כאשר הנטל לבסס הנטען בבקשה מוטל על המבקש, ועת עניין זה בעל משקל לצורך ההכרעה בבקשה שלפני.
המבקש פרט הוצאות מדור ואחזקתו וכן הוצאות הקטינה א. בהן: כלכלה, ביגוד והנעלה, מוצרי פארם ספרים ותרבות כמובא לעיל.
סופו של יום, המבקש עותר להותיר את החלטה למזונות זמניים מיום 8.8.24 בעניינם של הקטינים י.מ. ונ.ש על כנה, בסך 1,800 ₪ ולהכריע במזונות הקטינה א. בתוספת תשלום מדור ואחזקתו.
בעניינה הקטינה א. – מתחת לגיל 6, ובעניין זה קובע, הדין וההלכה, כי חובתו של אב, במזונות קטין עד גיל 6 שנים, עת חל הדין האישי, הוא הדין העברי, לפיו לפיו האב חייב במזונותיו ההכרחיים של ילדו מעיקר הדין. חובה זו לא שונתה בפרשת פלונית בבע"מ 919/15. [בע"מ 919/15, 1709/15 פלונית נ' פלוני ואח' (19.7.17) להלן: "בע"מ 919/15"].
כידוע, בהתאם לדין העברי, אב יהודי חב לבדו חיוב אבסולוטי במזונותיו ההכרחיים של ילדו הקטין עד גיל 6. מדובר במזונות מינימליים ואחידים שאינם תלויים במצבו הכלכלי של האב או במצבה הכלכלי של האם ובעבר נהוג היה לכמתם בסכום של כ-1300-1400 ₪ לחודש וכיום למצער 1,600 ₪ לחודש ( ראו עמ"ש (ת"א) 46291-01-16 פלונית נ' פלוני , פורסם בנבו 9.10.17) אם לא למעלה מכך שכן לנוכח יוקר המחייה שהולך ועולה יש מקום אף להגדיל את הסכום ולהעמידו על 1800-1900 לחודש (ראו עמ"ש (ת"א) 78095-05-23 פלונית נ' פלוני , פורסם בנבו 6.2.24). בנוסף, על האב היהודי לשלם את חלקו היחסי של הקטין בעלות המדור והחזקת המדור של האם (שלרוב מכומת ב-30% לקטין אחד) וכן חיוב מדין צדקה לגבי צרכים שאינם הכרחיים (ראו בהרחבה בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית, פורסם בנבו, 19.7.17)." (ראה פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מפי כבוד השופט שוחט, ברמ"ש 21199-12-24 פלונית נגד אלמונית, מיום 08.01.25).
בעניין הקטינים נ.ש. וי.מ. , שגילם מעל גיל 6- הדין וההלכה קובעים, כי שני ההורים חבים מדין צדקה, בסיפוק צרכיהם עד כדי רמת חיים בה הורגלו הקטינים ערב הפירוד באופן יחסי להכנסות ההורים מכל מקור, כאשר בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.17) נקבע, כי על מנת לקבוע מזונות הקטינים, יש לבחון את צרכי הקטינים, יחס הכנסות הצדדים ויחסי הסדרי שהות. וראו בעניין זה עמ"ש (מחוזי מרכז) 65692-11-19 ד.ס נ' ל.צ.ס (22.9.20) הקובע כי "על פי פסק דינו של בית המשפט העליון, חיוב המזונות יעשה בהתחשבות בצרכי הקטינים, יכולותיהם הכלכליות של כל אחד מההורים, חלוקת זמני השהות ואופי האחריות בפועל של כל אחד מההורים ביחס לקטינים."
לנוכח האמור, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של המבקש, על כל נספחיהם, והבאתי בחשבון את מכלול השיקולים, כאשר רב הנסתר על הגלוי – אני קובעת כדלקמן:
המשיבה תשלם לידי המבקש עבור דמי מזונות הזמניים של הקטינים 3,500 ₪, הכוללים דמי מדור ואחזקתו, כך שבעבור הקטינים נ.ש. וי.מ. יעמדו המזונות על 1,800 ₪ ובעבור הקטינה א. 1,700 ₪, כאשר כלל הסכומים כוללים מדור ואחזקתו.
הצדדים יישאו, כל אחד, במחצית הוצאות החינוך של הקטינים, הם: שכר לימוד בעלות ציבורית, תשלומי חובה לבי"ס, שיעורים פרטיים (בהסכמה, ובהעדר הסכמה לפי המלצת המחנך או המורה המקצועי הרלוונטי), על בסיס של שיעור אחד בשבוע, חוג אחד, בעלות מתנ"ס, ומחזור אחד של קייטנה בחודשי הקיץ בעלות של קייטנת מתנ"ס.
התשלום יבוצע בקיזוז כל הטבה לה זכאית המבקש.
קצבת המל"ל שתשולם עבור חינוך בגין הקטינים, בתחילת שנה תשמש עבור צרכי החינוך (כולל ציוד לימודי) של הקטינים ויתרת ההוצאות תחולק בין הצדדים כאמור.
הצדדים ישאו, כל אחד, במחצית הוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים, אשר אינן מכוסות על-ידי הביטוח הרפואי הממלכתי או הביטוח הרפואי המשלים שבו הם מבוטחים, לרבות אבחונים, טיפולים רגשיים, פסיכולוגיים או אחרים, משקפיים, טיפולי שיניים לרבות אורתודנט וכיו"ב. בהעדר הסכמה אודות הוצאה רפואית, יפעלו בהתאם להמלצת רופא ילדים או מומחה מקצועי רלוונטי.
תוקף החיוב החל מיום הגשת התביעה, 14.10.2024.
הפרישי העבר שנצברו, ממועד הגשת התביעה ( 14.10.2024) ועד לחודש פברואר 2025 כולל, ועד למתן החלטה אחרת, בניכוי תשלומים ששילם המשיב לאחר מועד תחילת החיוב בקבוע לעיל, ישולמו ב-6 תשלומים חודשיים שווים ורצופים ויצטרפו לתשלומי המזונות השוטפים.
התשלומים יבוצעו ביום ה – 10 לכל חודש עבור כל חודש מראש, ויהיו צמודים למדד שבסיסו המדד הידוע ביום מתן החלטה זו. חישובי הצמדה ייערכו אחת ל – 3 חודשים, ללא תשלום הפרשים למפרע.
תשלום ראשון של דמי המזונות השוטפים, ישולם ביום 10.2.2025.
קצבת הילדים המשולמת מטעם המל"ל תתווסף לדמי המזונות ותשולם לידי אב הקטינים.
תוקף ההחלטה יכנס לתוקף ממועד המסירה כדין, ב"כ המבקש תבצע מסירה כדין.
מובהר כי, החלטה זו היא החלטה זמנית אשר ניתנה על סמך החומר שבפניי ומבלי שנכנסתי לעובי הקורה, ואין בה כדי לקבוע מסמרות בדבר גובה המזונות שיפסקו בסופו של ההליך.
ניתנה היום, ה' שבט תשפ"ה, 03 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.