מספר בקשה:4
לפני
כבוד השופטת דיאנה פסו-ואגו
מבקשת:
ב.ס.
נגד
משיב:
א.מ.
החלטה
בפניי בקשת האם, להורות על חיוב, האב, במזונות זמניים של הקטינה, ר.ס. ילידת ___ (להלן: “הקטינה”), היא ילדתם המשותפת של הצדדים, יהודים, אשר ניהלו מערכת יחסים.
המבקשת פנתה להליך יישוב סכסוך, במסגרתו הצדדים לא הגיעו להסכמות ובחלוף תקופת עיכוב ההליכים נסגר התיק.
הבקשה למזונות זמניים הומצאה למשיב כדין, אולם תגובה לא הוגשה. ביום 19.1.25 באת כוחו הגישה בקשה לאורכה בטענה כי קיים קושי בהגשת התגובה, נוכח קושי במפגש בין המשיב לבאת כוחו, בשל המרחק הגאוגרפי ממקום מגוריו. בקשה זו נדחתה.
ביום 10.11.2023, במסגרת הליך י”ס 51570-07-23, ניתנה החלטה למזונות זמניים, בסך 1,900 ₪ לחודש, הכוללים דמי מדור ואחזקתו. בהתאם לסעיף 3(ז)(4) לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע”ה-2014 ומשחלף המועד ממתן מועד ההחלטה אדון בבקשה שלפניי.
במסגרת תובענה שהוגשה בתמ”ש 14948-09-21, התבררה שאלת אבהותו של המשיב ונקבע בפסק דין מיום 12.7.2023, כי הוא אביה של הקטינה.
המבקשת טוענת, כי, ממועד לידת הקטינה, מסרב המשיב להכיר בה כבתו, אינו משלם תשלומי מזונות ( גם לאחר מתן החלטה למזונות זמניים), אינו מקיים עמה זמני שהות וכך יוצא כי המבקשת קורסת תחת הנטל הכלכלי ונטל גידול הקטינה לבדה.
לטענת המבקשת, לאחר פסק דין אבהות המשיב פגש בקטינה פעמיים ובחר לנתק עמה את הקשר.
המבקשת מוסיפה, כי הינה סטודנטית לסיעוד, ועובדת “כאם בית” ב XX ושכרה כ – 8,000 ₪. לדבריה של המבקשת ולמיטב ידיעתה אינה יודעת במה המשיב עוסק ומהי הכנסתו החודשית.
המבקשת עותרת לחיובו המשיב בתשלום דמי מזונות זמניים, בסך 2,000 ₪, בה: כלכלה 1,200 ₪, ביגוד והנעלה 200 ₪, הוצאות לא צפויות, נסיעות ותרבות 400 ₪. בנוסף, נטען שהמבקשת שוכרת דירה, יחד עם הקטינה, ומשלמת דמי שכירות בסך 2,300 ₪, כאשר על המשיב לשלם שיעור 30% מתשלומי מדור ואחזקתו שהם 864 ₪. כן תשלום מחצית הוצאות חינוך ורפואה חריגות ודמי טיפול בסך 500 ₪ .
הכרעה
הלכה היא, כי הדיון במזונות זמניים נערך בשלב ראשוני בו טרם נשמעו ראיות וכי מדובר בסעד זמני המבוסס על ראיות לכאוריות בלבד (ראו: ע”א 2398/97 אייל נ’ אייל (פורסם בנבו, 17.12.97) עמ’ 608; בע”מ 1326/12 פלוני נ’ פלונית (פורסם בנבו, 28.3.12)). בית המשפט אינו נכנס בעובי הקורה, ואינו מנתח באופן מקיף את הראיות שבפניו וקביעותיו “שנקבעו בשלב זה אינן מחייבות כאשר התובענה תתברר לגופה” [ראה: ע”א 542/68 בן סירה נ’ בן סירה, פ”ד כג(1) 169 (1969)].
צרכי הקטינה כמו גם הכנסות הצדדים ופוטנציאל השתכרותם, יתבררו בהמשך ההליך, לרבות בשלב שמיעת הראיות ככל וידרשו לכך.
הכנסות הצדדים: המבקשת צרפה תלושי שכר עבור חודשים 11/23-10/24 מהם עולה כי שכרה החודשי 9,300 ₪ בעיגול (בקיזוז ניכויי חובה בלבד). בנוסף, צרפה תדפיס עובר ושב בנק מזרחי טפחות עבור חודשים 3-6/24 וחשבונות חשמל, ארנונה, מים וגז. כן צרפה הסכם שכירות לפיו דמי השכירות החודשיים 2,300 ₪.
כאמור, בעניינו לא הוגשה תגובת המשיב ומסמכים המעידים על הכנסותיו והוצאות ומכאן כי לא נסתרה גרסתה של המבקשת, לרבות באשר לעיסוקו ושכרו של המשיב.
זמני שהות: לטענת המבקשת המשיב לא מכיר בקטינה ואינו מקיים עמה זמני שהות. כאמור, המשיב לא הגיש תגובה ולא סתר טענת המבקשת, ולכך משקל במסגרת ההכרה בבקשה שלפני.
המבקשת פרטה הוצאות הקטינה בהם כלכלה ביגוד והנעלה, הוצאות לא צפויות, נסיעות, ותרבות כמובא לעיל.
לנוכח כלל האמור, לאחר שבחנתי כתבי טענות הצדדים, על נספחיהם, והבאתי בחשבון את מכלול השיקולים, כאשר עדיין נותרו פרטים נסתרים שיהיה לבררם – אני קובעת כדלקמן:
המשיב ישלם לידי המבקשת עבור דמי מזונות הזמניים של הקטינה, סך של 2,000 ₪ הכוללים דמי מדור ואחזקתו ומתוך התחשבות בנטל העודף המוטל על המבקשת.
הצדדים יישאו, כל אחד, במחצית הוצאות החינוך של הקטינה, הם: שכר לימוד בעלות ציבורית, תשלומי חובה לבי”ס, שיעורים פרטיים (בהסכמה, ובהעדר הסכמה לפי המלצת המחנך או המורה המקצועי הרלוונטי), על בסיס של שיעור אחד בשבוע, חוג אחד, בעלות מתנ”ס, ומחזור אחד של קייטנה בחודשי הקיץ בעלות של קייטנת מתנ”ס.
התשלום יבוצע בקיזוז כל הטבה לה זכאית המבקשת.
קצבת המל”ל שתשולם עבור חינוך בגין הקטינה, בתחילת שנה תשמש עבור צרכי החינוך (כולל ציוד לימודי) של הקטינים ויתרת ההוצאות תחולק בין הצדדים כאמור.
הצדדים ישאו, כל אחד, במחצית הוצאות הרפואיות החריגות של הקטינה, אשר אינן מכוסות על-ידי הביטוח הרפואי הממלכתי או הביטוח הרפואי המשלים שבו הם מבוטחים, לרבות אבחונים, טיפולים רגשיים, פסיכולוגיים או אחרים, משקפיים, טיפולי שיניים לרבות אורתודנט וכיו”ב. בהעדר הסכמה אודות הוצאה רפואית, יפעלו בהתאם להמלצת רופא ילדים או מומחה מקצועי רלוונטי.
תוקף החיוב החל מיום הגשת התביעה, 20.6.2024.
הפרישי העבר שנצברו, ממועד הגשת התביעה ( 20.6.2024) ועד לחודש ינואר 2025 כולל, ועד למתן החלטה אחרת, בניכוי תשלומים ששילם המשיב לאחר מועד תחילת החיוב בקבוע לעיל, ישולמו ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים ויצטרפו לתשלומי המזונות השוטפים.
התשלומים יבוצעו ביום ה – 28 לכל חודש עבור כל חודש מראש, ויהיו צמודים למדד שבסיסו המדד הידוע ביום מתן החלטה זו. חישובי הצמדה ייערכו אחת ל – 3 חודשים, ללא תשלום הפרשים למפרע.
תשלום ראשון של דמי המזונות השוטפים, ישולם ביום 28.1.2025.
קצבת הילדים המשולמת מטעם המל”ל תתווסף לדמי המזונות ותשולם לידי אם הקטינה.
תוקף ההחלטה יכנס לתוקף ממועד המסירה כדין, ב”כ המבקשת תבצע מסירה כדין.
מובהר כי, החלטה זו היא החלטה זמנית אשר ניתנה על סמך החומר שבפניי ומבלי שנכנסתי לעובי הקורה, ואין בה כדי לקבוע מסמרות בדבר גובה המזונות שיפסקו בסופו של ההליך.
מתירה פרסום ההחלטה, כפוף להשמטת כל פרט מזהה.
ניתנה היום, כ’ טבת תשפ”ה, 20 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.
