לפני
כבוד השופטת מירה רום פלאי
מבקש
ש’ ד’ א’
נגד
משיבה
י’ א’
החלטה בבקשה למזונות זמניים
בפני בקשה לפסיקת מזונות זמניים שהוגשה על ידי האב כנגד האם. מדובר בזוג נשוי כבר כ-27 שנים, ולהם חמישה ילדים משותפים, כאשר רק שניים מהם הם קטינים.
לטענת האב, האם מרוויחה הרבה יותר ממנו ועל כן הוא עותר לפסיקת מזונות זמניים בסך של 480 ₪ לכל קטין וכן השתתפות שלה בשיעור של 75% בהוצאותיהם החריגות.
כמו כן, האב מבקש לחייב את האם גם בהשתתפות בהוצאות הבגירים החיים בבית ואף ערך חישוב עבור כל אחת מהנפשות המתגוררות בבית המשפחה ומבקש הוא לחייב את האם בהשתתפות בסך של 12,500 ₪ מדי חודש בגין הוצאות הבית.
כבר כעת אקבע כי דין הבקשה להידחות.
דיון והכרעה
מטרתם של מזונות זמניים היא לסייע לקטינים הנתונים במצוקה כספית עקב פרידת הוריהם. מזונות זמניים נקבעים מבלי יכולת להיכנס לעובי הקורה וניתנים כסעד של עזרה ראשונה, וזאת עד למתן פסק דין סופי.
כאשר בית המשפט שוקל חיוב במזונות זמניים עליו לבחון קודם כל האם צרכיהם ההכרחיים של הקטינים נפגעו, ורק במקרה שהתשובה לכך היא חיובית, מאחר וההורה שבביתו הם גרים סובל מהעדר יכולת כספית, עליו לבחון את הכנסות כל אחד מההורים על פניו, לצורך הטלת החיוב הזמני על ההורה שנראה כי הוא משתכר יותר.
במקרה של משפחת א’, התרשמתי כי הקטינים אינם סובלים ממצוקה כלשהי וכל צרכיהם ההכרחיים, ואף לא ההכרחיים, מסופקים על ידי האם והאב. שני ההורים משתכרים הרבה מעל הממוצע כך שאין מדובר בעזרה ראשונה, ועל כן קביעת סכום למזונות זמניים אינה דחופה, גם לא בהולה, ואין בה אלא שימוש לרעה בסעד משפטי הניתן במקרים בהם להורה המטפל בקטינים אין מספיק כסף לצורך הזנת הקטינים עבורם מתבקשת הבקשה למזונות זמניים.
כאמור, גם לאב וגם לאם לבית משפחת א’ הכנסות גבוהות במיוחד. הם מתגוררים באותו הבית ושניהם משלמים הן עבור הוצאות הבית והן עבור הוצאות הקטינים. נכון שבשלב זה, רק על פי תלושי השכר שצורפו, נראה כי האם משתכרת יותר מהאב, אולם אין די בעובדה זו בלבד בכדי לחייבה במזונות זמניים, שכאמור ניתנים כסעד זמני ודחוף במקרים של מצוקה כלכלית, ומטרתם היא לשמר את המצב הכלכלי הקיים של הקטינים שלא יחסר להם דבר מצרכיהם ההכרחיים.
נדמה כי הבקשה שהוגשה על ידי האיש אינה נועדה לצורך חיוב האישה בתשלום סך של 480 ₪ עבור כל אחד מהקטינים, אלא ככל הנראה, נועדה על מנת לייצר איזשהו יתרון אסטרטגי, איזושהי החלטה לטובתו, שהתוצאה שלה היא, לחובת האם.
מדובר בבקשה שלא היה מקום להגישה, וזאת בלשון המעטה, ללא פרוט של מידת תום הלב בה.
בנסיבות אלה, האב ישלם עבור הוצאותיה של האם בגין בקשה זו סך של 5000 ₪, אשר ישולמו עד ליום 01.09.204. סכום שלא ישולם במועד יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.
ההחלטה ניתנת לפרסום בהשמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, כ”א אב תשפ”ד, 25 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.
