בפני
כב’ השופטת לורן אקוקה
תובעת
פ
נגד
נתבע
פ.
פסק דין
עניין לנו במזונות קטין, בנם של הצדדים.
רקע, טענות הצדדים וההליכים בתיק:
התובעת (להלן: “התובעת”/”האם”) והנתבע (להלן: “הנתבע”/”האב”) הם בני זוג לשעבר, שעברו להתגורר יחדיו בשנת 2017, נישאו ביום 12.10.2018 ונפרדו ביום 28.12.2021. מהזוגיות ביניהם נולד בנם, הקטין, יליד 04.05.2019 (להלן: “הקטין”).
סמוך לאחר הפרידה ועד ליום 29.05.2022 התנהלו הצדדים בזיקה לקטין בשיטת “נסטינג” ולאחר מכן קבעו השניים זמני שהות עם הקטין. יש לציין כי בין הצדדים התנהל הליך נוסף ובמסגרתו הגיעו להסכמות, שקיבלו תוקף של פסק דין, באשר לזמני השהות. ועדיין יש הליך המתנהל באשר למסגרת החינוכית המתאימה לקטין.
במסגרת הליך יישוב סכסוך נתבקש בית המשפט לקבוע את חיוב המזונות הזמניים של הקטין ובהחלטה מיום 24.7.2022 קבעתי כי מזונות הקטין יעמדו על סך של 1,600 ₪ לחודש וחיוב המדור בשיעור של 1,200 ₪ לחודש המהווים שיעור של 30% מדמי שכירות חודשיים של 4,000 ₪. בהחלטה מיום 13.04.2023 קבעתי כי החלטה זו לחיוב במזונות זמניים, הגם שנתנה במסגרת הליך יישוב סכסוך, תמשיך לעמוד בתוקף עד להחלטה אחרת.
לטענת האם, כלכלת הבית לא התנהלה באופן שוויוני במהלך החיים המשותפים. לטענת האם, האב לקח על עצמו את האחריות לפרנס את התא המשפחתי ולהתקדם מבחינה מקצועית.
לטענתה, בשנת 2016 התפרנס האב מ…. ושכרו היומי נא בסך של 2,500 ₪ עד 3,000 ₪ לחודש. עוד עובד האב ב…. ב….. וב…….
מסבירה האם כי האב נתן בידי אמו מדי חודש סך של 3,000 ₪ על מנת לתמוך בה כלכלית ובתמורה לסיוע שלה בטיפול בבנם. מכתבי הטענות עולה כי האם מעריכה מאד את הטיפול של הסבתא בבנם. עניין התשלום לאם בשיעור חודשי של 3,000 ₪ והסיוע שלה בטיפול בקטין, מאושר על ידי האב.
לטענת האם לאחר הולדת הקטין ועד שמלאו לו כשנתיים וחצי, לא עבדה באופן מלא כשהיא משקיעה מרבית זמנה ומרצה בבנם. רק לקראת הפרידה ועל מנת להתבסס כלכלית, הגדילה התובעת את היקף עיסוקה כ…….
בכתב התביעה, פירטה התובעת הוצאותיה, שכללו בין היתר תשלום שכר דירה בסך של 4,600 ש”ל לחודש, תשלומי חשבונות עבור אחזקת מדור, כלכלה (1,000 ₪), ביגוד והנעלה (1,000 ₪) מוצרי היגיינה (500 ₪) הוצאות נסיעה (400 ₪), תרבות (200 ₪) וצעצועים ומשחקים (400 ₪). בנוסף ביקשה מחצית הוצאות חינוך וחוגים.
לטענת התובעת, הצדדים שניהם עצמאיים ולכן היקף ההכנסות משתנה. כך הצביעה על הכנסתה כעוסקת פטורה בסך ממוצע של 10,000 ₪ לחודש והכנסת האב בסך של כ – 10,000 ₪ ברוטו כ….. מעבודתו המוצהרת אולם יש בידו הכנסה נוספת מ…… ולכן מעריכה האם כי הכנסתו החודשית מסתכמת בכ – 20,000 ₪ לחודש.
האם העריכה את צרכי הקטין בכתב התביעה בסך של כ – 3,500 ₪ לחודש הכולל גם הוצאות עבור כלכלה, ביגוד והנעלה, היגיינה, נסיעות תרבות, משחקים וצעצועים. על כן העמידה האם את תביעתה על סך של 2,500 ₪ מזונות הקטין, סך של 1,500 ₪ הוצאות המדור ואחזקתו וכן ביקשה כי האב ישא בשיעור של 80% מסך ההוצאות החריגות הנלוות עבור רפואה וחינוך.
בכתב ההגנה מתייחס האב לכל המתואר בכתב התביעה לרבות אופן הטיפול בקטין, האחריות ההורית וחלוקת זמני השהות.
לטענת האב, כלכלת הבית במהלך החיים המשותפים הייתה שוויונית והגם שניהלו חשבונות בנק נפרדים, ניהלו את כל ההוצאות בחלקים שווים. כך מסביר כי מדי שבוע ערכו טבלה וחילקו מראש את הטיפול בקטין.
בניגוד לטענת האם, האב טען כי כבר כשהיה הקטין בן 3 חודשים שבה האם לעבוד באופן מלא. משלים הוא עוד כי הוא תמך בה מבחינת עיסוקה המקצועי כל העת וכך כשהקטין היה בן חודש וחצי היא נסעה להשתלמות כשהוא ואמו מטפלים בקטין.
בניגוד לנטען על ידי התובעת, לשיטת הנתבע כושר השתכרותה עולה על סך של 10,000 ₪ לחודש באופן משמעותי בהיותה היא עצמה …… בעלת הכשרה, הן בארץ והן בחו”ל . כשם שהתובעת מבקשת שהנתבע יתפרנס מ……, כך משיב הוא ביחס ליכולתה של התובעת בעצמה לעשות כן. לטענתו היא עוסקת ב….., עובדת ב….., עוסקת ב…… ו……
הנתבע מפנה להודעה של התובעת בה היא מציינת נכון ליום 23.12.2021 כי הכנסתה כ – 15,000 ₪ לחודש.
לעומתה, טען הנתבע, הוא עצמו משתכר מעבודתו ב….. והכנסתו כ – 6000 ₪ עד 10,000 ₪ לחודש ומעבודות….. כמו …., …..ו….בסך משתנה שבין 0 ₪ הכנסה עד 5,000 ₪ ולכן מבקש הוא לראות בהכנסתו הממוצעת בסך של כ – 13,000 ₪ לחודש. משלים הנתבע כי אין לו היכולת לעבוד בהיקפים גדולים ב…… נוכח העדר פניות גם לטובת הטיפול בקטין וגם נוכח עיסוקיו האחרים.
הנתבע טען כי הוא מתגורר בשכירות כשעלות דמי השכירות החודשית כ – 4,800 ₪.
הנתבע ערך טבלה בה ציין את מלוא הוצאותיו גם עבור הקטין וכך ציין כי כלל הוצאותיו מסתכמות בסך של כ – 12,410 ₪ מתוכם 8,825 ₪ הן הוצאותיו האישיות.
הנתבע, בכתב הגנתו, מציע כי לאור חלוקת זמני שהות שוויוניים ובשים לב לכושר ההשתכרות של השניים כך שהם משתווים בעניין זה, נוכח גילו של הקטין מבקש הוא כי יפסקו מזונות הקטין בסך של 1,000 ₪ לחודש הכוללים גם את ההשתתפות במדור ואחזקתו.
ביום 18.04.2024 התקיימה ישיבת הוכחות ועתה מונחים לפני סיכומי הצדדים שאביא מהם רק עיקרים ומעבר לחזרה על הטענות בכתבי הטענות. יצוין למען הסדר הטוב כי הדיון מיום 18.04.2024 הוקלט ובשל טעות בפרוטוקול המתומלל, נרשם הנתבע כתובע והתובעת כנתבעת.
בסיכומי האם מדגישה היא כי בתום ישיבת ההוכחות נמצא כי אין כל הלוואה וודאי שלא תשלומים בעבור החזר הלוואה לאמו של האב. כך גם הוכח כי הכנסתו היא ממספר מקורות, כפי שגם ציינה בכתב תביעתה, תוך שהיא מפנה לסיוע נוסף המתקבל באופן קבוע מדודתו של האב.
בסיכומיו טען האב כי אין לחייב במזונות לאחר שיגיע הקטין לגיל 6 שאז הצדדים יישא כל אחד מהם בהוצאותיו של הקטין כשהוא שוהה עמו ויתר ההוצאות שאינן תלויות שהות – יישאו בהן הצדדים בחלקים שווים.
האב מדגיש את הסתירה בטענות האם עת טענה בכתב התביעה כי הכנסתה כ – 10,000 ₪ לחודש ובתצהיר עדות ראשית מטעמה טענה כי הכנסתה כ – 8,000 ₪ בלבד. כך גם מצביע על דרישת האם לחיוב במזונות הקטין ללא שהיא עורכת את ההפרדה בין הוצאות תלויות שהות ובין אלו שאינן.
הנתבע הצביע בסיכומיו על הפער בין ההכנסה הנטענת בכתב ההגנה לבין זו עליה הצהיר בתצהיר עדות ראשית והסביר כי מדובר בפער הנובע מהתנודתיות בהכנסותיו ולמעשה בשנת 2023 ובשנת 2024 ההכנסות פחתו.
לטענת האב ערך הוא חקירה כלכלית אחר האם והכנסתה כ – 10,100 ₪ ברוטו בחודשיים האחרונים להגשת הסיכומים. כך גם מתקבלות בידה הכנסות בלתי מוצהרות שמהחקירה שבוצעה עולה כי אלו מגיעות לשיעור של כ – 4,400 ₪ לחודש.
האב עוד מבקש להפנות לתדפיס תנועות חשבון הבנק של האם ולכך שבעבר ובשנת 2023 על מנת להצביע על הכנסותיה, הוצאותיה ועל העובדה כי הכנסתה בחלקה פנויה. למעשה, הכנסתה הפנויה מסתכמת בכ – 2,500 ₪ לחודש.
מדגיש הנתבע בסיכומיו את פוטנציאל כושר ההשתכרות של התובעת ואת העזרה הקבועה שמקבלת מהוריה עליה לא הצהירה. בפועל, לטענתו, הוריה משלמים את דמי השכירות.
בסיכומיו מפנה האב לכך שדודתו מסייעת לו לשאת בתשלומי דמי המזונות.
דיון והכרעה:
על אף כי הדברים נכתבו גם בהחלטתי מיום 24.7.2022 בתיק הקשור, תיק י”ס 57592-06-22, עת קבעתי את החיוב במזונות הזמניים, אני מוצאת לחזור על עיקרי הדברים באשר לדין וההלכה בקביעת חיובי מזונות קטין.
סעיף 3(א) לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) התשי”ט-1959, קובע כי אדם חייב במזונות ילדיו לפי הדין האישי החל עליו. בענייננו הצדדים שניהם יהודים ומכאן גם טענו שניהם באשר לחיוביו של האב במזונות בנו הקטין בהתאם לדין והמשפט העברי תוך התייחסות לחיובי הקטין עד גיל 6 והחל מגיל 6.
מסכימים הצדדים כי עד גיל 6 נטל הוצאותיו ההכרחיות של הקטין על האב. באשר למזונות הקטין החל מגיל 6, טענו הצדדים שניהם כי על פי ההלכה, שנפסקה בבע”מ 919/15, 1709/15 פלונית נ’ פלוני ואח’ (פורסם במאגרים משפטיים, 19.7.17), יש להשוות את המצב המשפטי וחובת אב לשאת במזונות הקטין בין הגילאים 6-15 לסיפוק צרכי הקטין שמעל גיל 15 עד כדי רמת החיים בה הורגל ערב הפירוד, מדין צדקה, באופן יחסי להכנסות ההורים מכל מקור העומד לרשותם.
בעת קביעת שיעור החיוב החודשי בדבר מזונות הקטין, בית המשפט נדרש לבחון ולקבוע חיוב אשר יהיה בו כדי לספק לקטין את צרכיו. בעבור קביעת החיוב, שיגשים את המטרה דנן, צריך ביהמ”ש לשקול, בין היתר, את חלוקת זמני השהות, נכסיהם של הצדדים, פוטנציאל כושר ההשתכרות של ההורים וההכנסות בפועל (בע”מ 5750/03 אוחנה נ’ אוחנה, [פורסם במאגרים המקוונים]; בע”מ 2433/04 צינובוי נ’ צינובוי [פורסם במאגרים המקוונים] ע”א 180/80 תמיר נ’ תמיר, פ”ד לד(4) 499 (1980), ע”א 302/80 אגלזיאס נ’ אגלזיאס, פ”ד לד(4)529 (1980).
בעבר, בפסיקה נקבעו צרכיו ההכרחיים של קטין על סך של כ – 1,250 עד 1,300 ₪ אולם פסיקה מאוחרת לכך קבעה כי סכום זה יעמוד על סך של כ – 1600-1900 ₪ בחודש (ראו בעמ”ש (מחוזי מרכז) 65692-11-19 ס נ’ ס [נבו 22/9/20]).
מאז, בשורה של פסקי דין כבר נקבע אופן החישוב של מזונות לקטין. בהעדר ראיות המעידות של צרכיו, הסכומים יכולים לנוע גם בין 2250 ₪ לבין 2400 ₪ בחודש (ראו עמ”ש (מחוזי מרכז) 51056-09-20 מ.א. נ’ י.מ. [פורסם במאגרים מקוונים], 23/3/2021; עמ”ש (חיפה) 51566-10-20 א.ב. נ’ ג.ד. [פורסם במאגרים המקוונים], 18/3/2021, שם אף אושרה פסיקת מזונות בסך 2,450 ₪ לקטין; וכן עמ”ש (מרכז) 66692-11-19 ס. .נ’ ס. (פורסם במאגרים המקוונים), 22.09.2020)
בצד כל זאת, יש לזכור כי בעת קביעת דמי המזונות יש להביא בחשבון כי צריך להותיר בידי האב סכום לטובת קיומו וסיפוק צרכיו שלו עצמו.
בענייננו, עסקינן אמנם כיום בקטין שטרם מלאו לו 6 שנים אולם עוד פחות משנה, ביום 6.5.2025 ימלאו לו 6. חלוקת זמני השהות נקבעה בין הצדדים בהסכמה ועל פי האמור מדובר בחלוקה שוויונית בין הצדדים כך שהקטין שוהה עם האב בימים שני ושלישי, ימי חמישי וכן סופי השבוע מתחלפים לסירוגין.
המחלוקת העיקרית בין הצדדים אינה באשר לצרכי הקטין או חלוקת הנטל בין ההורים. עיקר המחלוקת בין ההורים היא באשר לכושר ההשתכרות שלהם ושיעור ההכנסה בפועל.
כל אחד מהצדדים טען באשר למשנהו כי הוא בעל הכנסה נוספת עליה לא מצהיר ואף אם בפועל ימצא כי אין הכנסה נוספת מעבר למוצהר, משנהו בעל פוטנציאל כושר השתכרות העולה על ההכנסה בפועל ועליו למצותה או לכל הפחות יש להתחשב בכך בקביעת גובה החיוב במזונות הקטין.
הצדדים הציגו אסמכתאות באשר להכנסות בפועל. התובעת טענה בכתב התביעה כי היא הכנסתה מסתכמת בשיעור ממוצע של כ – 10,000 ₪ לחודש. לתביעה, הגם שהוגשה בשנת 2023, צורפו דוחות רווח והפסד לשנים 2019-2021 ומהאישורים שצורפו לשנת 2021 עולה כי הכנסתה הסתכמה בסך של 89,696 ₪ (סך של 7,474 ₪ לחודש). בתצהיר עדות ראשית מטעמה העידה התובעת כי הכנסתה כ – 8,000 ₪ לחודש בלבד כשהיא מציגה דו”ח רווח והפסד לשנת 2022 שם ההכנסה השנתית עמדה על סך של 94,740 ₪.
מעבר לאמור ולהצגת תדפיס תנועות חשבון בנק, לא הציגה התובעת כל אסמכתה המעידה על התקשרויות עם צדדים שלישיים המוכיחים את גובה ההכנסה בפועל. עם זאת בעדותה השלימה התובעת והסבירה כי היא משנת 2017 מועסקת על ידי …..באופן עצמאי, פרילנסר, ויש אפשרות כי תועסק על ידם כשכירה אולם נכון למועד עדותה הדבר טרם קרה. כך גם השלימה בעדותה כי היא עובדת כיומיים בשבוע (ראו עמוד 15 לפרוטוקול מיום 18.4.2024).
ניסתה ב”כ האב, תוך הצבעה על התכתבויות בין התובעת והנתבע, להראות כי לשיטת התובעת עצמה הכנסתה בזמן החיים המשותפים עמדה על סך של 15,000 ₪ לחודש ובהקשר לאמור, כשם שהנתבע עצמו דחה ניסיון להציג כאילו ההתכתבויות בין הצדדים, גם באשר לטענות של התובעת ביחס להכנסתו, מבססות שכר חודשי קבוע, מקובלת עלי גם עדותה של התובעת כי מדובר בהכנסה נקודתית שאינה מלמדת על ממוצע חודשי קבוע (ראו עדותה בשורות 16-18 עמוד 19 ובהמשך שורות 1-4 עמוד 20 לפרוטוקול מיום 18.4.2024).
העידה התובעת במסגרת חקירתה הנגדית כי היא …..בנוסף לעיסוקה כ….. וכי הכנסתה מדווחת בקבלות כשמרבית ההכנסות מופיעות בתדפיס תנועות חשבון הבנק (ראו עמודים 48-49 לפרוטוקול מיום 14.08.2024) וכי היא עובדת מדי פעם גם כ….. של חבר (שורה 33 עמוד 23 עד שורה 3 עמוד 24 לפרוטוקול מיום 18.4.2024) והכנסות אלו מוצהרות בדיווחים שלה.
על כן אני מוצאת כי מנצלת האם את פוטנציאל כושר ההשתכרות שלה הנוכחי.
הנתבע הסביר בתצהירו כי הכנסתו החודשית נעה בין 6,000 ₪ ל – 10,000 ₪ מעבודה ב…..ובנוסף מהכנסה שמגיעה עד 5,000 ₪ לחודש בתחום ה….כאשר יש גם מצבים בהם אין כלל הכנסה בגין כך. האב מאשר כי הוא בנוסף עובד גם ב……. וכך סיכם הוא את הכנסתו לשנת 2023: 52,550 ₪ מעבודה ב….., 21,950 ₪ ……ו…… וכ- 17,935 ₪ עבודה ……. יש לציין כאן כי בתצהירו יש גם תחשיב חודשי ממוצע אולם נחזה כי הוא נעשה עבור 10 חודשים ולא 12 חודשים.
באשר לכושר ההשתכרות של הנתבע, ביקשה התובעת להצביע על כך שהוא בעל פוטנציאל כושר השתכרות העולה בכמה מונים על זה המוצהר וזאת בשים לב לאפשרות כי הוא עובד או יכול לעבוד גם ב…… לטענת התובעת הנתבע חדל מ…. על מנת להציג כאילו הכנסתו נמוכה. לטענתה של התובעת בתצהירה, הכנסה זו מסתכמת בשיעור יומי של כ- 3,000 ₪ והיא טענה כי האמור מבוסס על דברים שמסר לה הנתבע בעצמו אולם גם על שיחות עם חברים משותפים שגם הם מתפרנסים מ…….. יש לציין כי מעבר לעדותה של התובעת והצגת התכתבויות בין הצדדים המעידות על עיסוק שכזה במהלך החיים המשותפים, לא הוצגו ראיות נוספות ולא הובא כל עד נוסף לתובעת, כשלשיטת התובעת הם סירבו להעיד מהחשש לפגיעה בעיסוקם.
במענה לטענות התובעת הסביר האב כי הוא ממשיך לעבוד ו……. על מנת להגדיל את היקף הכנסתו ואולם אין הוא מעוניין להמשיך ולעשות בכך עת לשיטתו יש באמור כדי לביישו ואין הוא מעוניין להעביר את האמור כדוגמה לבנו. בעדותו הסביר האב כי הוא רואה באמור כ….. …. (שורות 13-19 עמוד 112 לפרוטוקול מיום 18.4.2024) ומקובלת עלי עמדתו זו של האב.
הסביר הנתבע כי הוא סיים את לימודיו ב…. בשנת 2021 ועומל על הרחבת ה……ה….. שלו הגם שזה טרם צלח. לטובת פיתוח וייצוב העסק הוא גם לקח ליווי עסקי מסובסד מטעם המדינה “………..”.
להשלמת התמונה העיד הנתבע בתצהירו כי יצר ….. איתו הוא מופיע דרך ….. כשהוא מציג חוזה לפיו הרוויח מ….. במהלך השנה סך של 18,300 ₪. הסביר כי הוא ניסה להרחיב את ….. ושיתופי הפעולה גם בעניין זה אולם האמור מחייב השקעה גם של משאבים שהוא חסר בהם. בנוסף לכל זאת העיד כי דודתו תומכת בו בסכום חודשי של 3,000 ₪ לחודש.
על כן, אם לסכם את היקף הכנסותיו השנתיות של האב, אלו מסתכמות מכלל עבודותיו בסך של 110,735 ₪ המהווים סך חודשי ממוצע של 9,228 ₪ לערך ועל כך יש להוסיף את הסיוע המתקבל מדודתו בסך חודשי של 3,000 ₪ ואני מוצאת לקבוע כי לאב כושר השתכרות נוסף בשיעור דומה אף לו הסיוע הכלכלי מאת דודתו יסתיים וזאת נוכח כל מאמציו בתחום.
סה”כ אני מוצאת לקבוע את גובה הכנסתו של האב כגובה ההכנסה המוצהרת מסתכמת בסך חודשי של 12,228 ₪ לחודש.
הצדדים שניהם טענו באשר לכושר ההשתכרות של משנהו על מנת להצביע כי לכל אחד מהם היכולת להתפרנס מעבר להכנסתו הנוכחית בפועל ועל מנת להצביע על הפערים בין השניים. עם זאת לטעמי, ההתעסקות של הצדדים והניסיון להישען על מהלך החיים המשותפים אינה יכולה עוד לבסס את טענותיהם באשר לפערי כושר השתכרות. ואסביר.
בעת שהתנהלו השניים כתא משפחתי אחד, נשענו הם אחד על משנהו. ניהול תא משפחתי אחד אפשר לצדדים גם להשקיע בהתפתחות המקצועית של כל אחד מהם אם בזמן ואם תוך ייעוד משאבים כלכליים לטובת האמור.
לאחר ששמעתי את הצדדים אני גם סבורה כי מנצל כל אחד מהם את כושר ההשתכרות שלו. על אף שנטען כי ההכנסה החודשית מ…. במהלך החיים המשותפים הסתכמה בסכומים העולים על אלו המוצהרים על ידי הנתבע, הרי אלו מבוססים על התכתבויות בין השניים ועל הערכות של הנתבע והתובעת באמור ללא שראיתי כל אסמכתה ממשית על גובה ההכנסה בפועל. ה…. אינה עיסוק ממוסד, אינה עיסוק שיש בצידו שכר מובטח על אף היקף השעות שנדרשות לאמור. באשר לכך, אני נוטה לתמוך באב המבקש להגדיל את היקף עיסוקיו הממוסדים ב……, ב….ו…. …. וכן הגדלת פעילותו ב….. ועל כן אני סבורה כי גם אין אפשרות מעשית לעשות כל זאת בצד הגדלת ……. שאין שכר מובטח בצדן.
אני מוצאת כי האב פועל לטובת הגדלת הכנסתו ולא מצאתי לקבל את עמדת האם כי הוא פועל להצגת מצג לפיו הכנסתו נמוכה לטובת ניהול ההליך המשפטי שעה שהוא מצהיר כי פנה גם לגורמי ליווי מקצועיים והוא ממשיך להשקיע בהתפתחות המקצועית שלו.
עוד לעניין ….., הגם שהאב עושה כן גם כיום בצורה שוטפת, הגם שלא בהיקפים שהאם סבורה שהוא יכול וראוי שיעשה כן, נטען כי גם לאם יש אפשרות להגדיל את היקף הכנסתה החודשית מ…… בהקשר לכך טענה האם כי אין לה את הכשירות לעשות כן שעה שהיא מזה מספר שנים לא עוסקת באמור. לאחר ששמעתי את הצדדים אני סבורה כי כשם שלשיטת האם אין מקום לחייבה ל……, על מנת להגדיל את הכנסותיה, אין מקום ליתן הוראה דומה לאב לעשות כן מעבר לעיסוקיו הנוכחיים. התייחס האב לכך ש….. הנו עיסוק קשה והעבודה הזו “קשה ומשפילה” עבורו ואני גם בהקשר זה נוטה לקבל את עמדת האב על מנת לא לחייבו להמשיך ולעסוק באמור מעבר לקיים.
יצוין כי האם עצמה העידה באשר לסיוע הכלכלי המתקבל מאת דודתו של האב כאשר הסיוע הזה עמד בעבר , כך לטענתה, על סך של 1,500 ₪ לחודש והיה קבוע מעת שהצדדים הכירו עוד בשנת 2014 (ראו למשל עמוד 30 לפרוטוקול מיום 18.4.2024) כך שלא מצאתי כי לאב כושר השתכרות בשיעורים הנטענים על ידי האם שהרי לו אכן כך היה בפועל, לא היה כל צורך בסיוע הנוסף הקבוע מעם דודתו.
לאור כל האמור לעיל, כאשר היקף ההכנסה של האם מסתכם בסך של כ- 8,000 ₪ לחודש וההכנסה של האב בסך של כ – 12,228 ₪ לחודש, אני מוצאת שהפער בהכנסות הצדדים הוא 60%-40% לטובת האב.
האב ביקש להציג אסמכתאות מהן אלמד על החזר הלוואות לאמו. האב העיד כי המסמכים הוכנו לטובת ההליך המשפטי (שורות 5-7 עמוד 83 לפרוטוקול מיום 18.4.2024) אך בפועל אמו של האב לא הובאה על ידו כעדה ולא הוצגו כל אסמכתאות המעידות על החזר התשלומים בפועל לידי האם. דודתו של האב העידה כי יודעת על נטילת ההלוואות על ידי האב ואולם מדובר בעדות מפי השמועה. לא הוכחה כל נחיצות בהלוואה, לא הוכח כי הנתבע סורב על ידי הבנק כנטען על ידו ולא הוכח יתר רכיבי ההלוואה כנטען.
מה גם, שעניין ההלוואות אינו מתיישב עם יתר הטענות של האב באשר לסיוע הכלכלי החודשי שלו לאמו בסך של 3,000 ₪ לחודש. באשר לסיוע דנן, אמנם האמור היה בעת שהיא סייעה לצדדים שניהם בטיפול בקטין אולם האמור מלמד על היכולת של האב והעדר יכולתה הכלכלית של האם לסייע.
מעבר לכך, האב נהנה גם מסיוע כלכלי חודשי מטעם אחותה של אמו, דודתו, המבקשת בכך גם להקל על אחותה וגם על אחיינה תוך שהיא העידה בסעיף 2 לתצהירה כי “מאז ומתמיד סייעתי לאחותי… ולילדיה במימון הוצאות מחייתם” ועל כן מתקשה אני לקבל את הגרסה של האב באשר להלוואות מאמו, שהיא עצמה מקבלת סיוע מאחותה. ניסה האב ליישב את האמור בעדותו (עמוד 93 לפרוטוקול מיום 18.4.2024) ולהסביר כי האם לקחה הלוואה כשהוא עצמו לא היה זכאי להלוואה מהבנק אולם לא הוצגו אסמכתאות כי אכן לא הצליח האב בעצמו לקבל הלוואה מהבנק, לא העידה האם, הגם שלתצהיר עדות ראשית של התובע הוצגו אסמכתאות חלקיות באשר להקמת הלוואות עבור האם, ולא הוכח כי האב החזיר לאם כספים בשיעור ההחזרים שהיא התחייבה לכאורה מול הבנק המלווה.
לעניין ההוצאות של הצדדים וצרכי הקטין – כל אחד מהורי הקטין מתגורר בשכירות. כיום האם נושאת בתשלום חודשי של 4,800 ₪ עבור שכר דירה והאב נושא בתשלום חודשי בסך של 4,992 ₪ לחודש.
ניסתה ב”כ האב להציג כאילו לאם אין הוצאות עבור שכר דירה (שאלות שהופנו בעניין זה בעמוד 37 לפרוטוקול מיום 18.4.2024) ואולם אין מחלוקת כי האם אינה בעלת נכס מגורים והיא זקוקה למקום מגורים בעבורו היא נושאת בשכר דירה. כך גם דומה ששיעור שכר הדירה דומה לזה שבו נושא האב והוא סביר בנסיבות.
גובה דמי השכירות של מהצדדים די דומה. בהתאמה לכך אני סבורה כי גם הוצאות אחזקת המדור של כל אחד מהם (עבור חשמל, ארנונה, מים, גז, ועד בית) אמור להיות דומה.
באשר ליתר הוצאות הקטין לא נטען לרמת חיים גבוהה ולא הוצגו אסמכתאות המעידות על גובה הוצאותיו העולות על הסך המינימלי הקבוע בפסיקה. כך גם לא הוכח כי הוצאותיו נמוכות מכך. עסקינן בתובענה שיש להוכיח את רכיביה והתובעת לא הצליחה להצביע כי הוצאות הקטין, בפרט אלו בעבור ביגוד, הנעלה, משחקים, צעצועים והוצאות נסיעה, עומדות על השיעורים הנטענים בכתב התביעה. ועל כן אני מוצאת שאין לחרוג בענייננו מהרף שנקבע בפסיקה באשר למזונות הכרחיים לקטין אחד החולק שני בתים. עם זאת ונוכח זמני השהות השוויוניים, יש להפחית חלק מהוצאותיו ההכרחיות של הקטין עת האב נושא בהם באופן ישיר עת הוא שוהה עמו. כמו כן והחל מגיל 6, נוכח חלוקת זמני שהות שוויוניים וחיובי מדור בשיעור דומה, אין אני מוצאת לקבוע נשיאה בתשלומי המדור ואחזקתו לאחר גיל 6.
אשר על כן ולאחר שבחנתי את התא נסיבות המקרה הספציפי, גיל הקטין, זמני השהות השוויוניים, הכנסות הצדדים כפי שהוצגו והוכחו וההתייחסות לפערי השכר בין ההורים (60%-40% לטובת האב), במטרה להבטיח כי חלוקת הנטל תהיה הולמת וראויה, מורה כדלקמן:
האב ישלם לידי האם מזונות הקטין ועד שימלאו לו 6 שנים בסך של 1,200 ₪ לחודש בצירוף סך של 960 ₪ עבור מדור (המהווים חלקו של האב בשיעור של 60% מדמי המדור בסך של 33% X 4,800 ₪ לחודש).
החל מגיל 6 יישא האב במזונות הקטין בסך של 600 ₪ לחודש ללא שיש חיוב נוסף עבור מדור ואחזקתו.
האב יישא בשיעור של 60% והאם בשיעור של 40% מהוצאות החינוך של הקטין ואלו הם: הוצאות למוסד החינוכי (אגרות, תשלומי חובה, סל תרבות וכל הוצאה שתשולם ישירות למוסד החינוכי), חוג אחד בעלות עירונית/מתנ”ס, קייטנות בקיץ, קייטנת פסח וקייטנת סוכות, שיעורים פרטיים עפ”י המלצת גורם מחנך/יועץ בית ספר/דרישות בהתאם לתוצאות אבחון וכל תשלום עבור השתתפות הקטין בפעילויות החינוכיות לרבות תשלום לועד כיתה/גן. ככל שתהיה זכאות למענק לימודים, זה יתקבל בידי האם לטובת מימון ציוד לימודים כאשר רק בשיעור ההפרש ככל שיהא בין ההוצאה בפועל ובין המענק, יישאו הצדדים בהפרש בחלקים הקבועים לעיל. ככל שתהא זכאות להנחה, על הצדדים למצות את כל הזכאות להנחה טרם יתחשבנו הצדדים בעבור החזר מחצית מהחיוב.
האב יישא בשיעור של 60% והאם בשיעור של 40% מהוצאות רפואיות שאינן ממומנות באמצעות הביטוח הרפואי ו/או הביטוח הרפואי המשלים בכפוף להצגת קבלות ו/או כל הוצאה רפואית מעבר להשתתפות הקופה כפוף להפניה או מרשם רפואי. באמירה הוצאות רפואיות חריגות, נכללות גם הוצאות לטיפול אורתודנטי, טיפול שיניים וטיפול נפשי ורגשי. במקרה של מחלוקת בין הצדדים בדבר נחיצות ההוצאה, עלותה או ביצועה שלא באמצעות הביטוח הרפואי תכריע עמדת הרופא המטפל בקטין דרך קבע כאשר ראשית יש למצות את הטיפולים המוצעים במסגרת קופת החולים.
קצבת הביטוח הלאומי תשולם לידי האם ותתווסף לסכום המזונות תוך שעל האם לדאוג להפריש את שמחויבת היא לטובת חיסכון לקטין.
דמי המזונות ישולמו לידי האם מדי 10 לכל חודש, בניכוי כל תשלום שנפרע בפועל.
דמי המזונות יהיו צמודים למדד המחירים לצרכן ויעודכנו אחת ל-3 חודשים, ללא הפרשים רטרואקטיביים בין תקופה אחת לרעותה. מדד הבסיס לחישוב יהיה כפי המדד הידוע ביום פסק הדין.
החיוב הוא מיום פסק הדין כאשר עד לאותו מועד תעמוד בתוקף ההחלטה למזונות זמניים ללא התחשבנות לעבר.
החיוב במזונות הקטין הוא עד הגיעו לגיל 18 או סיום לימודיו התיכוניים, המאוחר מבין השניים. מיום סיום החיוב במזונות המלאים ועד למועד סיום שירות הצבאי סדיר או שירות לאומי, יעמוד החיוב על שיעור של שליש מגובה החיוב במזונות. ככל שהקטין לא ישרת שירות צבאי סדיר או שירות לאומי, יסתיים החיוב במזונות עם הגיעו לגיל 18 או סיום לימודיו התיכוניים, המאוחר מבין השניים.
לסיכום
מורה על חיובו של האיש במזונות הקטין כמפורט בסעיף 56 לעיל.
נוכח קבלת התביעות באופן חלקי בלבד, מורה על חיובו של האיש בהוצאות על הצד הנמוך ובסך של 10,000 ₪ בלבד.
המזכירות תמציא נא פסק הדין לצדדים ותסגור התיק.
מתירה פרסום פסק הדין תוך השמטת כל פרט מזהה.
ניתן היום, כ”ד תמוז תשפ”ד, 30 יולי 2024, בהעדר הצדדים.
