התובע:
ב.ט. ת”ז, XXX
נ ג ד
הנתבעת:
ה.ט. ת”ז, XXX
נוכחים:
התובע בעצמו ובאי כוחו עו”ד רעות בר ועו”ד מתן גור
הנתבעת בעצמה ובאת כוחה עו”ד איילת קיטיביץ’- קורן
<#1#>
פרוטוקול
…
…
…
פסק דין
התובענה הוגשה כתובענה לאכיפת הסכם שקיבל תוקף של פסק דין בבית משפט זה ביום 20.3.23 במסגרת תה”ס 61239-02-23.
התביעה מתייחסת לסעיף 12 בהסכם שבו הצהירו ההורים והתחייבו שניהם לא לחשוף את הילדים לכל גורם בעל השפעה שלילית או גורם אשר עלול להזיק לילדים מכל בחינה שהיא, זאת מאחר שלטענת האב הסיע את הילדים בן זוגה של האם ללא כסאות בטיחות, כשהרכב איננו מבוטח ושבין היתר אותו בן זוג אף נוהג להשתמש בסמים. הסעד שהתבקש, היה אכיפת ההסכם, ותו לא.
בכתב ההגנה בין היתר הבהירה הנתבעת שבסמוך לאותם המועדים הפסיקה להסתייע בבן הזוג וטענה שהתובע חוקר את הקטינים ויורד לחייה.
בדיון היום הבהירה הנתבעת כי מי שמסייע לה מעת לעת בהסעת הקטינים, באמצעות כסאות בטיחות שאף רכשה, הוא בן הדוד שלה והתובע הבהיר שאין לשיטתו כל בעיה בהסעת הקטינים ובלבד שזו הסעה בטוחה וכחוק.
במיוחד בהתחשב בסעד הערטילאי שנתבע בכתב התביעה, כמו גם באופיו המאוד רחב וכוללני של סעיף 12 להסכם שלאורו הוגשה התובענה, אני סבור שהדרך היעילה והצודקת – הן בראי מנהל שיפוטי תקין והן בראי הצדדים שלפניי – לבחינת טענותיהם הקונקרטיות של הצדדים, היא בהפנייתם למנגנון של תיאום הורי.
סעיף 7 לחוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ”ה- 1995 מורנו בסיפא הימנו כי בית המשפט רשאי להורות על ביצוע סוגיות הקשורות עם תובענה בעניינו של קטין בדרך אחרת הנראית לו יעילה וצודקת יותר בנסיבות העניין.
אחריותם של הורים מכח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962 היא לספק לילדיהם את כל הדרוש להתפתחותם התקינה לרבות כמובן דאגה לשלומם הפיזי (השוו למשל סעיף 15 לחוק וכן סעיף 22 לחוק הנ”ל).
ההנחה שלפיה מי מההורים פועל ביודעין או מכללה לסיכון איזה מילדיו איננה בהכרח עניין להליכי ביצוע וממילא, חזקה שהורים מפעילים את שיקול דעתם ההורי כל אחד בעת שהילד שוהה אצלו.
כשם שעל פי הדין הנטייה של בתי המשפט היא להתערב במשורה באוטונומיה ההורית ורק במקרים שמהם עולה כי יש הכרח והצדק לעשות כן, כך גם על הורים החיים בנפרד לבחון היטב האם ובאיזו מידה עליהם להטיל את מלוא כובד משקלם על מנת להתערב באוטונומיה ההורית של ההורה שאותה העת שוהים הקטינים אצלו. שכן פוטנציאל לנזק לקטינים איננו נובע בהכרח רק מסיכונם הפיזי כי אם גם מגידולם באווירה קונפליקטואלית מתמשכת, החושפת אותם שלא לצורך למחלוקות ההוריות, מטילה עליהם מעמסות דוגמת קונפליקט נאמנויות, וככלל איננה תורמת להתפתחותם התקינה ולאימוץ מודלים הוריים שיאפשרו להם את המשך ההתפתחות היציבה להם הם זכאים.
גם התובע מבין כדבריו, כי סעד של אכיפה סעד כללי של אכיפה כפי שנתבע בכתב התביעה, איננו יכול להוביל לסיטואציה שבה יבחן בית המשפט דווקא באופן שוטף האם ואיזה מן ההורים פועל בדרך זו או אחרת – במישרין או מכללא – לסיכון של איזה מן הילדים.
במיוחד בראי תקנות 2-5 לתקנות סדר הדין האזרחי התשע”ט-2018 ותקנה 2 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין) התשפ”א -2020, תשומות השיפוט והמנהל אשר יכול והיה צריך להקצות לפיקוח מתמשך בעניינם של הורים אשר כפי הנראה שדפוסי התקשרות ומנגנוני קבלת ההחלטות המשותפים שלהם בעניין ילדיהם אינם מגובשים דיים, לא זו בלבד שלא היו מידתיות בכל הנוגע למשאבי השיפוט הצריכים עם התא המשפחתי הספציפי, אלא שהיו גם פוגעות אינהרנטית בעניינם של מתדיינים אחרים הממתינים אף הם לתורם. במיוחד כשמדובר בתביעת אכיפה שהסעד הקונקרטי בה אף לא מגובש דיו, יש משנה חשיבות להביא גם שיקולים אלה בחשבון [השוו: ע”א 6460/21 פרץ נ’ כהן )מצוי במאגרים משפטיים, 18.6.23)].
במיוחד שעה שטיעוני הצדדים שניהם משכנעים שכפי הנראה בפני ההורים שניהם ניצבת מלאכה רבה גם בכל הנוגע לגיבוש מנגנוני תקשורת וקבלת החלטות משותפים ביחס לקטינים וגם בזיקוק גבולות הגזרה שבין כיבוד אוטונומיה הורית ובין התערבות נחוצה וחיונית בעניינם של קטינים, אני סבור שהפתרון המתאים ביותר בהקשר זה הוא דווקא מנגנון של תיאום הורי. זאת במיוחד בשים לב להיקף זמני השהות של הקטינים עם כל אחד מהוריהם (זמני שהות משמעותיים).
כאמור, מנגנון שכזה בוודאי שיהא יעיל יותר מאשר מנגנון שבו יעתור תובע לבית המשפט, יבקש הקצאת תשומות שיפוט שלא יהיו מעטות ככל שהוא סבור שעל בית המשפט לפקח על הסוגיות הנקודתיות שהעלה, ולבטח יהא צודק יותר במובן שבו גם ההורים, ודרכם גם הקטינים, יזכו למענה מן התחום הטיפולי שבו ילמדו אגב ניהול שוטף של המחלוקות ביניהם, להבנות לעצמם מנגנונים יעילים ומועילים לתקשורת וקבלת החלטות.
לפיכך, לאחר ששמעתי את הצדדים ובאי כוחם ועיינתי במצוי בכתבי הטענות וצרופותיהם, אני מורה כי להסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין יתווסף מנגנון של תיאום הורי שלפיו בכל הוראה הקשורה עם הפרה נטענת של הוראות ההסכם שלא נקבע בעניינה מנגנון הכרעה אחר (דוגמת: פנייה ליועץ חינוכי או גורם רפואי), ייפנו הצדדים למנגנון של תיאום הורי וזאת בטרם כל פנייה יישומית נוספת באופייה לבית המשפט.
ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמות בדבר זהות המתאם ההורי, קובע בית המשפט שהמתאם ההורי יהיה העו”ס XXX ובשכר טרחתו יישאו הצדדים בחלוקה של 60% הגורם שפנה קונקרטית למתאם ההורי בעניין נקודתי ו- 40% ההורה השני.
בכך, כאמור, יהא כדי לצקת תוכן קונקרטי הן לחששות הנטענים של האב והן לטענותיה של האם והן לנסות ולסייע להם להבניית מנגנוניים יציבים לקבלת החלטות עבור הקטינים בראייה צופה פני Vעתיד.
בהתחשב בלוז התובענה, איני מוצא לעשות צו להוצאות.
פסק הדין מותר בפרסום בהשמטת פרטיהם ה מזהים של הצדדים ובני משפחותיהם.
המזכירות תסגור את התיק.
<#3#>
ניתנה והודעה היום ט”ו אלול תשפ”ד, 18/09/2024 במעמד הנוכחים.
בן שלו, שופט
הוקלד על ידי לילך קסטו
