לפני
כבוד השופטת, סגנית הנשיאה ורדה פלאוט
מבקש
ב.ס
נגד
משיבים
1. מ.ס
2. רו”ח מומחה
פסק דין
1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בראשון לציון, שניתנה ביום 28.10.24 בתיק 70393-01-23 במסגרתה לא התערב בית המשפט בשכר שדרש המומחה.
2. לטענת המבקש, בתמצית, מדובר בחוות דעת שהמומחה (רו”ח X ) עיכב משך שנה וחצי ובסופה דרש שכ”ט נוסף על מה שכבר שולם, בסך 93,132 ₪. הצדדים הופתעו מגובה שכר הטרחה בהיותם, שניהם, שכירים ומעולם לא נתקלו בשכר טרחה כה גבוה כפי שהתבקש מהם עתה. המבקש הוסיף וטען כי לבקשת המומחה, הצדדים שילמו לו כבר בתחילת עבודתו סך 7,000 ₪ כ”א ובסה”כ סך 16,380 ₪ כולל מע”מ. לאחר מכן, בהבנה כי מדובר בסכום סופי הוסיפו ושילמו סך 8,190 ₪ כ”א, ובסה”כ 16,380 ₪ בצירוף מע”מ. בסה”כ שולם סך 32,760 ₪. ע”כ היתה ההפתעה כה גדולה עת התקבלה דרישת התשלום האחרונה. המומחה לא שלח מידי חודש את פירוט שעות עבודתו כפי שהתחייב תחילה.
מתפקידו של בית המשפט לפקח על שכר הטרחה הנגבה על ידי מומחה שהוא עצמו מינה.
3. המשיבה מסכימה עם טענות המבקש. אף היא סבורה כי שכה”ט מופרז וקיצוני, אינו מידתי או פרופורציונאלי בנסיבות המקרה. יחד עם זאת, סבורה המשיבה כי עדיף לשלם למומחה ולקבל את חוות הדעת, לקדם ולפרק את השיתוף.
4. לטענת המומחה, בחוות הדעת הושקעו שעות עבודה רבות, הכוללות גם הקלדת נתונים והעסקת צוות ממשרדו. בסה”כ קיים המומחה 4 פגישות, שלח 5 בקשות, וקיבל מהצדדים 161 מיילים. חוות הדעת מחזיקה 33 עמ’. לטענת המומחה אין זה מדוייק שלא עדכן את הצדדים בהיקף שעות העבודה, וגם אם לא עשה כן, אין הדבר מבטל את התחייבות הצדדים בתשלום שכר טרחה. הוא מסכים ליתן הנחה בשיעור 10 אחוז מדרישת התשלום האחרונה, ולהפחית משכרו סך 6,037 ₪.
5. לכל הנ”ל השיב המבקש כי חישובי השכר של המומחה אינם מובנים: לא ברור מדוע נדרשות 4 שעות לבדיקת כתבי המינוי; 6 שעות בגין פגישת זום בכפל תשלום כי נכחה עובדת נוספת; חיוב 22.5 שעות בגין הקלדה, וכיו”ב פעולות שאינן נדרשות; וכן כי לא נשלחה דרישת תשלום משך 7 חודשים.
6. לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי כי יש ממש בבקשה. לפיכך ניתנת רשות ערעור והבקשה תידון כערעור.
דין הערעור להתקבל במובן זה שנמצא כי יש להפחית משכרו של המומחה.
7. הכלל הוא כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בסוגיית שכרו של המומחה, אלא במקרים חריגים (השוו לרע”א 3042-11-24 מ.ע.ג.ן- ייעוץ וניהול נכסים בע”מ ואח’ נ’ מ.ר.ר.ג יזמות בע”מ ואח’, מיום 7.11.24, פסקה 9 סיפא), ונראה כי עסקינן במקרה חריג כאמור, וע”כ הצורך בהתערבות.
8. יצויין, כי החלטת בית משפט קמא אינה מנומקת. הכלל הוא כי על בית משפט לנמק החלטתו, ומשלא נעשה כן, יש מקום להשבת בדיון לערכאה דיונית על מנת שהחלטתה תנומק. ר’ רע”א 9118/16 קוריאה מוטורס ישראל בע”מ נ’ אברהם אונגר, מיום 14.12.16; רע”א 1982/05 מקומון כל הצפון נ’ פלוני, מיום 23.01.16.
בנסיבות העניין מצאתי להכריע בערעור ולחסוך החזרת הדיון והתארכותו.
9. אכן, היה על המומחה לשלוח את פירוט השכר לבני הזוג (המבקש והמשיבה), ומשלא עשה כן היה מקום לצפות מהצדדים כי יפנו בעצמם למומחה ויבקשו את עדכונו על מנת שלא יופתעו בשלב מאוחר יותר. הנה כי כן המחדל בעניין זה פועל לחובת שני הצדדים.
יחד עם זאת, מצאתי פגם בכך שהמומחה קבע לעצמו שכר אחיד בין אם לפעולותיו שלו עצמו, ובין אם לפעולות “הקלדה” או מעורבות מי מצוותו, אשר נראה כי אין מגיע שכר לעובד של המומחה, כפי השכר (הגבוה יותר) המגיע למומחה עצמו. כך, נראה כי השכר בגין הקלדה, שהיא פעולה טכנית בעיקרה, הוא הנמוך ביותר, לאחר מכן שכר עובד במשרדו של המומחה, ומעל כל אלה שכרו של המומחה. לטעמי, שגה המומחה כאשר חייב בכל הפעולות האמורות באותו שכר ממש.
כיום, קשה עד בלתי אפשרי לשחזר את השכר ולקבוע אותו שוב, ועל כן, על דרך האומדנא, אני סבורה כי על המומחה להפחית משכרו הכולל שיעור של 10 אחוז.
10. לפיכך, אני מורה כדלקמן:
שכרו הכולל של המומחה יופחת בעשרה אחוזים. היתרה שתיוותר לאחר הפחתה זו תשולם באופן מיידי על ידי הצדדים, כפי החלוקה שנקבעה ביותר.
ככל שהשכר המלא כבר שולם, ישיב המומחה לצדדים את השכר ששולם ביתר.
אין צו להוצאות בהליך שבפני.
הערובה שהפקיד המערער תושב לו באמצעות ב”כ.
ההחלטה מותרת לפרסום ללא פרטים מזהים.
ניתן היום, י”ג טבת תשפ”ה, 13 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.
