לפני כבוד השופטת מיכל ברדנשטיין
התובע
האב
נגד
הנתבעים
האם
<#2#>
נוכחים:
התובע בעצמו וב”כ עו”ד רחלי אייבס
אפוטרופוס לדין – עו”ד מלי קיסלסי
בהעדר הנתבעת
פרוטוקול
…….
(הטיעונים בפרוטוקול הדיון הושמטו מהנוסח שהועבר לפרסום פסק הדין – מ.ב).
<#9#>
פסק דין
(פסק הדין ניתן באולם, והוא מפורסם, לאחר שהותר פרסומו בכפוף להתממתו, כבקשת ב”כ האב – מ.ב.)
המדובר בתביעת מזונות קטין, שהגיש האב, בעניינו של הקטין … יליד .. בפברואר 2018, כבן 6.5 שנים היום, נגד האם.
הפרטים הרלוונטיים בעניינה של המשפחה מתוארים בהחלטה שניתנה ביום 11.1.2024, עת נדון התיק דנן ביחד עם תביעת משמורת שהגיש האב.
בקצרה ייאמר כי הקטין הועבר בצו חירום של בית משפט לנוער ממשמורת האם למשמורת האב.
נקבעו מפגשים במרכז קשר בין האם לקטין, ולאחר מכן נקבעו מפגשים פתוחים מצומצמים מאוד, אך בהמשך הופסקו המפגשים לנוכח התדרדרות חמורה במצבה הנפשי של האם ואי הגעתה למפגשים, כשהיא אף נמצאה מעולפת ביום 26.10.2023. בדיון מיום 11.1.2024, ובעקבות המלצת העו”ס שהשתתף בדיון, נדרשה האם – אשר עזבה את הדיון על דעת עצמה ולא השתתפה אלא בחלק ממנו שבו היא השמיעה את דבריה – להגיב להמלצת העו”ס כי היא תעבור בדיקה פסיכיאטרית מקיפה. האם לא הגישה תגובה, אף שניתנו לה הזדמנויות לכך ובסופו של יום ניתן פס”ד בתיק המשמורת ביום 4.4.2024 כי היות והיא לא משתפת פעולה עם העו”ס ולא ביצעה כל אבחון פסיכודיאגנוסטי, ובשים לב למצבה מעורר הדאגה, תהיה לאב משמורת קבועה על הקטין ואחריות הורית בלעדית בידיו. צוין עוד, כי ככל והאם תצליח לאסוף כוחות ולהתגייס ולשתף פעולה עם העו”ס ולעבור את האבחון הפסיכודיאגנוסטי ולהיות מטופלת כראוי באופן שיאפשר לה להיות בקשר עם הקטין, דלתו של בית המשפט פתוחה, ובידי האם לעתור לחידוש קשר במסגרת תביעה שתגיש. בית המשפט הביע תקווה כי הדבר יקרה במהירות האפשרית. עד כה, לא הוגשה כל תביעה לחידוש קשר מצד האם וכפי שנמסר היום בדיון על ידי האב פעם אחרונה שהאם צלצלה אליו כדי לשוחח עם הקטין היה בחודש אוגוסט שנה זאת.
יצוין כי האם זומנה כנדרש לדיון היום אך לא התייצבה וזאת כמפורט בהחלטה שניתנה בפתח הדיון.
בנסיבות אלה, ולאחר שהתקבלו פרטים ונשמעו טיעונים מצד האב, ניתן פסק הדין דנן, בהעדר התייצבות מצד האם.
בהתאם לתלושי שכר שהגיש האב לתיק ביום 30.5.2024, הוא עובד בחברת … שעוסקת בתחום ה… וה… ומשתכר בממוצע שכר נטו של 10,580 ₪ לחודש. האב שוכר דירה בהתאם להודעה שהגיש ביום 30.5.2024 בעלות חודשית של 3,800 ₪ והוא צירף חוזה שכירות תקף.
האם הגישה עדכון לגבי הכנסותיה ועלות המדור שלה במסגרת הודעה שהוגשה ביום 21.7.2024 על ידי באת כוחה האחרונה בתיק, עו”ד …, שבינתיים שוחררה לבקשתה מהייצוג, ולפיה האם אינה עובדת ומתכלכלת מקצבת ביטוח לאומי. לפי דפי החשבון שצורפו להודעה, קצבת הנכות שלה היא כ-6,387 ₪ לחודש. עוד בהתאם להודעה, האם שוכרת דירה בעלות של 3,000 ₪ לחודש וצורף הסכם שכירות.
ב”כ האב טענה בדיון היום כי לעניין חיוב האם במזונות הקטין, אין לקחת בחשבון אך את קצבת הנכות שלה אלא את פוטנציאל השתכרותה והפנתה לכך שבדיון שהתקיים ביום 11.1.2024 האם מסרה כי היא השתכרה כ-16,000-17,000 ₪ נטו. לטענת ב”כ האב, על אף מצבה הנפשי הרעוע של האם וחוסר תפקודה או תפקודה הבעייתי והחסר כלפי הקטין בעת שהיו מפגשים, לאם פוטנציאל השתכרות גם במצבה הנוכחי.
לטענת ב”כ האב יש לקחת גם בחשבון את העובדה שהאב נושא באופן בלעדי בטיפול בקטין ולכן מגיע לו דמי טיפול.
ב”כ האב טענה כי יש לחייב את האם בנסיבות העניין בתשלום בסך של 2,000 ₪ לחודש כאשר סכום זה כולל את חלקו של הקטין במדור האב וכן דמי טיפול.
אף שהאם לא טרחה להתייצב לדיון, אינני סבורה כי ניתן לקחת בחשבון בעת הזאת את סכומי ההכנסות שציינה האם בדיון הקודם בסך של 16,000-17,000 ₪ שהיא השתכרה בעבר (עמ’ 2 למטה).
כפי שצוין, בתיק המשמורת הייתה תשתית ברורה לכך שהאם במצב נפשי רעוע, כפי שטען האב בעצמו בתיק המשמורת והוא אף טען כי היא נרקומנית ואין לה כל יכולת לתפקד כאם.
בסופו של דבר, נקבע בתיק המשמורת כי על האם לעבור אבחון פסיכודיאגנוטסי בטרם ניתן לבחון קשר בינה לבין הקטין כאמור לעיל, דבר שלא נעשה.
יצוין עוד כי האם החליפה עורכי דין הן בתיק המשמורת והן בתיק דנן באופן תדיר ובאת כוחה האחרונה, עו”ד …, מסרה בבקשתה להפסקת ייצוג בהודעה שהוגשה ביום 31.10.2024 כי האם עוברת ממקום למקום בירושלים ואין לה כתובת ברורה וכן מחליפה מספרי טלפון לעיתים קרובות. כמו כן, יצוין כי אחד הדיונים שנקבעו בתיק דנן בוטל בשל אשפוז של האם, וכלל האינדיקציות שקיימות כעת מלמדות כי אין מקום לקחת בחשבון את הסכום שאותו מסרה האם בדיון הקודם כסכום שהשתכרה בו בעבר כבסיס לחישוב החיוב במזונות.
לעת הזו אני סבורה שיש לקחת בחשבון את קצבת הנכות שלה כסכום הכנסתה.
נטען כי האם מקבלת סיוע בשכר דירה בשל נכותה, ואולם אין בפניי אינדיקציות לכך ובהודעה שנמסרה על ידי באת כוחה של האם שבה צוינה עלות המדור של האם הדבר לא צוין.
על יסוד האמור, הכנסתו הפנויה של האב היא 7,920 ₪ (תוצאה זו מתקבלת משכרו בסך 10,580 ₪ לאחר הפחתה של 2,660 ₪ שמשקפים 70% מעלות מדורו שהם חלקו במדורו, להבדיל מחלקו של הקטין שהוא 30%), ואילו הכנסתה הפנויה של האם היא 3,387 ₪ (קצבת הנכות בסך 6,387 ₪ פחות 3,000 ₪ עלות המדור שלה). יחס ההכנסות הוא איפוא
כ-30%-70% לטובת האב.
את צורכיו של הקטין שהוא במשמורת יחידנית וללא זמני שהות, אני מעמידה על סך של 1,600 ₪ לחודש, וזאת בהתחשב בהכנסות של הצדדים שאינן ברף הגבוה.
אני סבורה שיש לקבל את הטענה של האב שמגיע לו גם דמי טיפול עבור הקטין בהינתן שכל נטל הגידול של הקטין נופל על כתפיו. כפי שנמסר היום על ידי האפוטרופוסית לדין, הקטין מטופל כדבעי בבית האב וזוכה למענה לכל צורכיו.
בהינתן מכלול האמור, ולאחר שהבאת בחשבון את התשתית הקיימת לפני ואת מכלול השיקולים, מצאתי לקבוע כדלקמן:
האם תשלם עבור הקטין דמי מזונות בסך של 700 ₪ לחודש. דמי המזונות ישולמו לידי האב. סכום זה כולל את חלקו הקטין בעלויות אחזקת מדור בבית האב.
בנוסף, האם תישא ב -30% מעלות שכר הדירה שבה מתגוררים האב והקטין. ככל שהאב יקבל סיוע בדיור מאת משרד השיכון, יקוזז סכום זה מהעלות הכוללת של שכר הדירה ובאופן ששיעור החיוב של האם יחול על ההפרש בלבד.
התשלום יבוצע כנגד הצגת חוזה שכירות תקף.
ההורים יישאו בכל הוצאות החינוך של הקטין, מכל מין וסוג שהוא (מעון, צהרון עד סיום כיתה ג’, מפלת, ציוד לבית הספר, חוג אחד לכל ילד, קייטנה בקיץ במחזור אחד בעלות מתנ”ס, שיעורי עזר, תנועת נוער, מסע לפולין וכיו”ב), בחלקים שווים ביניהם, והכל בקיזוז המענק שזכאי האב לקבל, ככל שהוא זכאי, בתחילת כל שנת לימודים, מאת המל”ל.
תשלומים אלה יבוצעו כנגד קבלות או אישורים, ובמקרה של מחלוקת בדבר נחיצות ההוצאה יכריע בכך הגורם החינוך הרלוונטי.
בנוסף לדמי המזונות, תישא האם במחצית מההוצאות הרפואיות החריגות של הקטין, אשר אינן מכוסות על-ידי הביטוח הרפואי הממלכתי או הביטוח הרפואי המשלים שבו הוא מבוטח, לרבות טיפולי שיניים, משקפיים, טיפול פסיכולוגי וכיו”ב.
תוקף החיוב הוא החל מיום … בפברואר 20218, המועד שבו מלאו לקטין 6 שנים, שכן קודם למועד זה החיוב על האב היה אבסולוטי לפי הדין האישי שחל על הצדדים שהם יהודיים; זאת, למעט “המחציות” שעל הצדדים לשאת בהן שווה בשווה בהתאם לפסק הדין למזונות מיום 12.3.2020. החיובים לגבי התשלום השוטף (להבדיל ממחציות) בהתאם לפסק הדין מיום 12.3.2020, יפסקו החל מהמועד 31.5.2021, שאז הוצא צו חירום על ידי רשויות הרווחה שבמסגרתו הוצא הקטין מרשות האם והועבר לרשות האב.
הפרשי העבר שנצברו, בניכוי תשלומים ששילמה האם, ככל ושילמה, לאחר מועד תחילת החיוב הקבוע לעיל, ישולמו ב-16 תשלומים חודשיים שווים ורצופים ויצטרפו לתשלומי המזונות השוטפים.
התשלומים יבוצעו עד ל-20 לכל חודש עבור כל חודש מראש, ויהיו צמודים למדד שבסיסו מדד חודש נובמבר 2024. חישובי הצמדה ייערכו אחת ל – 3 חודשים, ללא תשלום הפרשים למפרע.
תשלום ראשון של דמי המזונות השוטפים, בצירוף ההפרשים המפורטים בס”ק ו’ לעיל, ישולם ביום 20.11.24.
חיוב המזונות הינו עד גיל 18 או עד סיום התיכון או עד מועד הגיוס לצה”ל או לשרות לאומי, לפי המאוחר, ובזמן השרות הצבאי/השרות הלאומי תשלם האם שליש מסכום המזונות ששולם עבורו ערב גיוסו.
קצבת הילדים המשולמת מטעם המל”ל תתווסף לדמי המזונות ותשולם לידי האב. האב יהא זכאי לכל ההטבות (נקודות מס וכיוצ”ב) בגין הקטין, וזאת מיום הגשת התביעה 6.2.2022 , ובלבד שהאם לא תצטרך לשפות אותו בגין העבר.
האב עתר גם להשבה של סכומי המזונות שהוא שילם בהתאם לפסק הדין מיום 12.3.2020 וזאת עד לפברואר 2022 שאז הוא הפסיק לשלם מזונות לאם.
לא מצאתי בנסיבות העניין להיעתר לתביעת הההשבה. תחילה, וברובד הדיוני, יש לציין כי תביעת השבה מסוג זה הייתה טעונה הגשת תביעה נפרדת דבר שלא נעשה. מעבר לכך, לא הוגשה בקשה לבית המשפט להקפיא את תשלום המזונות, ולו במסגרת החלטה זמנית. בינתיים, האם מן הסתם עשתה שימוש בסכומים ששולמו ובמצבה הנפשי והלא תפקודי הנוכחי אינני סבורה שיהיה נכון לחייב אותה בהשבה כלשהי.
שקלתי את בקשתה של ב”כ האב לחייב את האם בהוצאות משפט בגין ההליך דנן. ברם, לנוכח מצבה הקשה של האם כפי שעולה מהחומר שלפניי ורק תמצית הדברים תוארה לעיל, מצאתי שלא לחייבה בהוצאות בנסיבות העניין.
ב”כ האם תמסור את פרוטוקול הדיון ופסק הדין לאם ללא דיחוי.
המזכירות תסגור את התיק.
<#10#>
ניתנה והודעה היום י”ג חשוון תשפ”ה, 14/11/2024 במעמד הנוכחים.
מיכל ברדנשטיין, שופטת
ב”כ התובע: אני מבקשת שפסק הדין יפורסם בכפוף להשמטת פרטים מזהים. אני חושבת שיש חשיבות בפס”ד עבור גברים שמגדלים את ילדיהם לבד וקולם לא נשמע.
<#11#>
החלטה
אני מאפשרת לאם להגיב לבקשה לפרסם את פסק הדין וזאת בתוך 7 ימים.
ב”כ האב תמסור לאם את פסק הדין וההחלטה ותגיש אישור מסירה לתיק בתוך 4 ימים.
לעניין ההחלטה הספציפית דנן, ניתן לבצע מסירה בווטסאפ בנסיבות העניין ובהתאם להחלטות קודמות ואולם את פסק הדין עצמו יש לדאוג למסור גם במסירה אישית.
<#12#>
ניתנה והודעה היום י”ג חשוון תשפ”ה, 14/11/2024 במעמד הנוכחים.
מיכל ברדנשטיין, שופטת
הוקלד על ידי טליה שבת
