בקשה מס’ 30
לפני
כבוד השופט ניר זיתוני
מבקשים
1. המבקשת
2. המבקש
באמצעות ב”כ עו”ד יוסי מילר
נגד
משיבים
1. המשיב 1
2. המשיב 2
3. המשיבה 3
4. המשיב 4
5. המשיב 5
המשיבים 1 ו 5 באמצעות ב”כ עו”ד אברהים עודה
6. המשיבה 6
7. המשיבה 7
8. המשיב 8
9. המשיב 9
10. המשיבה 10
11. המשיבה 11
החלטה
לפני בקשת המבקשים מיום 25.10.24 לצמצם את צו המניעה הזמני שניתן לבקשתם ביום 12.8.21 והיקפו צומצם בהסכמה ביום 26.9.21 כך שלא יחול על חלקו של הדוד המנוח ב 22 חלקות , כמפורט בסעיף 7 של הבקשה . הבקשה נובעת מפסק דינו של בית הדין הכנסייתי מיום 30.9.24 בו נקבע כי לאחר שהתברר כי יורשים של המנוח לא נתנו הסכמה בכתב לסמכות בית הדין לדון בקיום צוואת המנוח ח’ , יש לבטל את צו קיום צוואת המנוח מיום 25.2.10 . המבקשים טוענים כי נוכח פסיקת בית הדין , המקרקעין נשוא הבקשה אינם מוקנים עוד למשיב 1 , אשר פעל בשנת 2010 להעביר לבעלותו קרקעות שהיו בבעלות הדוד , על ידי העברתן לבעלות אביו ומאביו אליו כיורש יחיד של אביו . מוסבר כי צמצום הצו נועד כדי לאפשר לבניו של הדוד , לבצע פעולות בחלקים שבבעלותו של הדוד .
ביום 26.11.24 , לאחר קבלת ארכה , הוגשה תגובת המשיבים 1 ו 5 , המתנגדים לצמצום צו המניעה . נטען כי טרם הגשת התביעה , המבקשים ניהלו מו”מ עם המשיב 1 במטרה לשכנעו לוותר על חלקים רבים בירושה , אחרת יפעלו לביטול צו קיום צוואת הדוד . לאחר מכן פנו המבקשים בעצמם לבית הדין בבקשה לביטול צו קיום הצוואה ונדחו תוך חיוב בהוצאות . לאחר מכן פנו המבקשים לבנו של הדוד בחו”ל וככל הנראה שילמו לו כספים רבים כדי לקבל יפוי כח ממנו לפעול לביטול צו קיום צוואת הדוד . פסק הדין של בית הדין הכנסייתי ניתן מסיבה טכנית של אי קבלת הסכמת כל היורשים על פי דין לסמכות בית הדין . לאחר ביטול צו קיום הצוואה , נדרש בית הדין לדון בבקשת יורשי הדוד לצו ירושה ומנגד בבקשת המשיב 1 לקיים את אותה צוואה , לאחר שכל היורשים נתנו הסכמתם לסמכות בית הדין . המבקשים פועלים בחוסר תום לב כדי להעביר זכויות לצדדי ג’ ולקבוע עובדות בשטח , חרף הסכמתם להותרת צו המניעה בהיקפו הקיים , על כנו , עד לסיום כולל של ההליכים המשפטיים . למבקשים אין כל מעמד משפטי כדי לפעול בשם בניו של הדוד . מבוקש לקיים דיון באולם בית המשפט טרם הכרעה בבקשה .
ביום 8.12.24 , בהתאם להחלטה המורה לעשות כן , הוגשה תשובת המבקשים לתגובת המשיבים . לא מדובר בצו מניעה שניתן בהסכמה , אלא בהסכמה של מבקשי הצו לצמצם את היקפו . אין כל אפשרות להשתמש בצו מניעה שהוצא למטרה מסויימת לטובת המבקשים לצורך השגת מטרה אחרת ולטובת צד אחר . המשיבים עושים שימוש בצו המניעה ככלי להפעלת לחצים פסולים כלפי בנו של הדוד , המתגורר בחו”ל . צורף לתשובה מכתב של בנו של הדוד לבית המשפט . לשיטת המבקשים , אין הכרח בדיון באולם בית המשפט טרם הכרעה בבקשה .
לאחר עיון בבקשה , בתגובה ובתשובה החלטתי לדחות את הבקשה תוך חיוב בהוצאות מהטעמים שיפורטו להלן .
ראשית , נוכח החלטתי לדחות את הבקשה , התואמת את עמדת המשיבים , אין טעם להקדים דיון להחלטה , כאשר רק המשיבים ביקשו לעשות כן .
שנית , בדרך כלל יעתר בית המשפט לבקשת מבקש סעד זמני לבטל את הסעד הזמני ולצמצם את היקפו . המקרה שלפני הוא בבחינת היוצא מן הכלל משני טעמים . הראשון , ההחלטה לצמצם את היקפו של צו המניעה ניתנה לאחר דיון ארוך במעמד הצדדים שהתקיים ביום 26.9.21 . מעיון בפרוטוקול הדיון עולה בבירור כי מדובר בהסכמה של שני הצדדים שהושגה בעמל רב , ולא רק של המבקשים , כפי שנטען לפני . הסכמה שכזו מייצרת אינטרס הסתמכות חזק של שני הצדדים על כך שההחלטה , שניתנה בהסכמה , לא תשתנה עד פסק הדין . השני , החלטת בית הדין הכנסייתי אינה מכריעה במחלוקת לגבי צוואת הדוד לגופה , אלא רק מבטלת את צו קיום הצוואה משום שלא התקבלה הסכמת כל הנוגעים בדבר לסמכות בית הדין הכנסייתי . במסגרת התשובה לא נסתרה טענת המשיבים לפיה הדיון בנושא לגופו של ענין עודנו תלוי ועומד לפני בית הדין , לאחר שכל הנוגעים בדבר נתנו הסכמתם לסמכות בית הדין .
שלישית , המשקל שבית המשפט מייחס בהחלטה זו למכתב של הבן של הדוד מוגבל ביותר . ב”כ המבקשים ער לכך שמכתב זה אמור היה להיות מוגש בתצהיר בפני הקונסול הישראלי בחו”ל . ההסבר לכך שהדבר לא נעשה בשל סד הזמנים אינו משכנע . את המכתב היה מקום לצרף לבקשה המקורית לצמצום הצו , לגביה אין כל לחץ זמנים . כמו כן , ניתן היה לבקש להאריך את המועד שנקבע להגשת התשובה לתגובה . בנוסף , אין מקום לצרף מסמך חדש לתשובה לתגובה , שהיא כתב הטענות האחרוןבמסגרת הבקשה , שכן יש לאפשר לצד שכנגד להתייחס לתוכן המסמך .
על כן , אני דוחה את הבקשה לצמצום צו המניעה ומחייב את המבקשים לשלם למשיבים 1 ו 5 הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום מהיום אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל .
החלטה זו מותרת לפרסום לאחר השמטת כל פרט מזהה .
נוסח מותר לפרסום של ההחלטה יוכן על ידי ביום 16.12.24 או בסמוך לאחר מכן ויעמוד לעיון הצדדים בתיק .
ההחלטה המקורית ניתנה ביום 9.12.24 .
ניתנה היום, ט”ו כסלו תשפ”ה, 16 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.
