מספר בקשה:116
לפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקש
המוסד לביטוח לאומי מס’ מזהה 500500772
ע”י ב”כ עו”ד ציונה אבשלומוב
נגד
משיבים
עזבון המנוח פלוני אלמוני –
משיבים 1-12 פלונים
ע”י ב”כ עו”ד רון פסקא
13. קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים
ע”י ב”כ עו”ד י. ראובינוף
החלטה
1. משיבים 1-12 (להלן: “המשיבים”) הגישו תובענה זו נגד משיבה 13 (להלן: “המשיבה”), לאחר שפלוני אלמוני המנוח (להלן: “המנוח”) הלך לעולמו כתוצאה מתאונת דרכים ביום 28.12.2018.
2. בתובענה זו ניתן פסק דין ביום 3.11.2021 (ערעור וערעור שכנגד נדחו, בפסק דינו של בית המשפט העליון מיום 19.9.2022 – ע”א 8991/21 פלונית נ’ קרנית – הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים). בקליפת אגוז יסופר, כי במסגרת פסק הדין הנ”ל, נפסקו למשיבים פיצויים, ש”נבלעו” בסכום קצבאות השארים ששולמו לשתי בנות הזוג של המנוח, על ידי המבקש כאן.
לנוכח “בליעת” סכום הפיצוי, ומכח סעיף 330(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ”ה-1995 (להלן: “החוק”), נקבע כי המשיבים זכאים ל-25% מסכום נזקיהם, בסכום כולל של 514,359 ₪.
הבקשה שלפניי
3. ביום 1.12.2024, הגיש המבקש את בקשתו בתיק, לקבלת הרשאה לעיון אלקטרוני בתיק דנן. להלן נימוקיו:
א. סעיף 328 לחוק, מקנה למבקש את הזכות לתבוע מאת האחראיים לתאונה את החזרי הגמלאות שהמבקש שילם למשיבים (להלן: “תביעת השיבוב”). המבקש הינו חליפו של המנוח בתביעה נגד המזיקים בתיק דנן.
ב. בתביעת השיבוב, היא תביעת המבקש נגד המשיבה, המבקש נכנס בנעלי המשיבים ותביעת השיבוב נשענת על התביעה דנן, ועל הנסיבות בגינן המשיבים זכאים לגמלה. משכך, אין למבקש דרך לקבל את החזר הגמלאות ששולמו, מבלי להזדקק לעזרת מקבלי הגמלה ויתר הצדדים בתיק זה.
ג. הן תביעת המבקש והן תביעת המשיבים עוסקות באותו אירוע תאונה בה קיפח המנוח את חייו, וכן באותה מסכת עובדתית. כל השאלות שהתעוררו בתביעת המבקש ובתביעת המשיבים (במסגרת התביעה דנן) עוסקות באותן פלוגתות ובשאלות עובדתיות זהות. לכן מבוקש מבית המשפט, לאפשר למבקש לעיין בתיק דנן, על מנת שלא יתנהלו הליכים סותרים ומנוגדים.
4. המשיבה הגיבה לבקשת המבקש ביום 4.12.24, במסגרתה התנגדה למבוקש, ונימקה כדלקמן:
א. המבקש, אינו צד להליכים בתיק דנן, ולא לקח חלק בהליך. כמו כן, לא פירט את עניינו לעיון במסמכים, ולא הראה טעם ענייני המצדיק מתן זכות עיון.
ב. המבקש יכול לפנות ישירות למשיבים הזכאים לגמלה לצורך קבלת המידע המבוקש. מן הראוי כי המבקש יפעל תחילה מכוח הזכויות המוקנות לו בחוק, ויפנה למשיבים, בטרם יטריד בעלי דין אחרים.
ג. אין למבקש זכות קנויה לעיון בתיקי בית המשפט, ולא ברור כיצד יש בעיון המבוקש לקדם את זכות השיבוב, הנטענת והמוכחשת. לצורך הגשת תביעת שיבוב, אין צורך בעיון בתחשיבים, בפרוטוקולים ובמסמכים אחרים. הבקשה כפי שהוגשה, לא מניחה תשתית ראייתית מספקת ואינה מצדיקה עיון בתיק.
ד. היענות לבקשת עיון גורפת, תהווה פגיעה בפרטיות ובאינטרסים של הצדדים; הבקשה נראית כמסע דיג לאיסוף מידע, בקשה שאין לאפשר.
5. המשיבים לא הגיבו לבקשת המבקש, ולכן הם נראים כמסכימים לבקשתו באופן מלא.
6. בהחלטתי מיום 4.12.24, התבקשה תשובת המבקש לעמדת המשיבה. בהחלטתי מיום 15.12.24, ובהיעדר תשובת המבקש, קבעתי כי ככל שהמבקש לא ישיב עד יום 18.12.24, ייראה כזונח בקשתו ואורה על מחיקתה.
המבקש לא השיב לעמדת המשיבה עד כה. עם זאת, לאחר עיון בבקשה ובתגובה, נחה דעתי כי יש מקום להכריע בבקשה לגופם של דברים, אף מבלי להזדקק לתשובת המבקש, ולכך נפנה כעת.
דיון והכרעה
7. המסגרת הנורמטיבית בבקשה לעיון בתיק בית משפט על ידי מי שאינו צד לו, מוסדרת בתקנה 4 לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס”ג-2003.
יפים לענייננו הדברים שכתבה כב’ השופטת גילה כנפי שטייניץ, ב- רע”א 79276-09-24 ג’יימס ריצ’רדסון פרופיאטרי לימיטד נ’ Duty Free Americas, INC 2. Ueta Texas INC (12.11.2024), פסקה 10 (להלן: “עניין ג’יימס ריצ’רדסון”):
“המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין, מצויה בתקנה 4 לתקנות העיון. תקנה זו מתווה מבחן תלת-שלבי לבחינה כאמור: בשלב הראשון, נבחן האם קיים איסור שבדין לעיון בחומר המבוקש. בשלב השני, ובהנחה שאין איסור שכזה, יש לבחון האם יש לאפשר העיון. בהקשר זה פירשה הפסיקה את זכות העיון בהרחבה, תוך שקבעה כי על רקע ההכרה במעמדו של עיקרון פומביות הדיון נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשת העיון (רע”א 943/15 קליין נ’ בנק דיסקונט לישראל בע”מ, פסקה 11 [נבו] (23.6.2015) (להלן: עניין קליין). לצד זאת, ככל זכות אחרת, מדובר בזכות שאיננה מוחלטת, ויש לאזנה אל מול זכויות ואינטרסים העשויים להיפגע ממתן רשות העיון (רע”א 9237/23 רוגוזניצקי נ’ מדינת ישראל, פסקה 13 [נבו] (4.3.2024) (להלן: עניין רוגוזניצקי); עניין שפיר, בפסקה 16). על מנת לשמור על איזון כאמור, נדרש בית המשפט לשלב השלישי, בו יש לבחון כיצד ניתן להגשים את מטרות העיון תוך פגיעה מידתית ככל הניתן בזכויותיהם של בעלי הדין, בצדדים שלישיים ובאינטרס הציבורי”.
ראו עוד לעניין זה:
ת”א (ת”א) 34769-03-23 דרור עצמון נ’ ברוך ידיד (15.12.2024 – להלן: “עניין עצמון”);
ת”א (ת”א) 24319-09-23 רות הררי נ’ אלון מקל (2.12.2024 – להלן: “עניין הררי”).
8. יישום הדברים בענייננו, מובילנו למסקנה כי יש להיעתר לבקשת העיון, אף אם באופן מוגבל בזמן, כפי שאנמק להלן.
9. לא מצאתי כי קיים איסור שבדין לעיון בחומר המבוקש, ואף לא נטען כך. בכך ניתן משקל להכרה במעמדו של עיקרון פומביות הדיון, ונקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשת העיון (עניין ג’יימס ריצ’רדסון).
נימק המבקש בבקשתו, כי העיון בתיק דנן דרוש לו על מנת לנהל דיון משפטי בתיק אחר, תביעת השיבוב. טעם זה מקים אינטרס לגיטימי לעיון בתיק דנן, אף מבלי להידרש לתועלת אותה יפיק מתוצאות העיון (עניין הררי, פסקה 6).
10. נטל השכנוע מוטל על המתנגד לעיון, היא המשיבה. היה עליה לפרט מהו הנזק הקונקרטי שעלול להיגרם לה כתוצאה מהעיון (עניין ג’יימס ריצ’רדסון פסקה 11; עניין עצמון). ולא להסתפק בטענות כלליות ועמומות, כפי שנטענו בתגובתה.
11. טענתה של המשיבה, לפיה על המבקש להיעזר ראשית במשיבים, אינה משכנעת. חזקה על המבקש כי ייעזר אף במשיבים (שלא הגיבו לבקשה, ככל הנראה מאחר שידועה להם החובה החוקית לסייע למבקש בתביעת השיבוב), אולם הדבר לא סותר ולא מוריד מהצורך של המבקש לעיין במסמכי התיק דנן בעצמו.
סוף דבר
12. לאור כל המקובץ לעיל, אני נעתר לבקשת העיון ומורה למזכירות לפתוח את התיק דנן לעיון המבקש, למשך 30 ימים מהיום.
13. אין צו להוצאות.
המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים ולמבקש.
החלטה זאת מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים הפרטיים, וכל פרט מזהה אחר.
ניתנה היום, י”ח כסלו תשפ”ה, 19 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.
