ו.ר. ת”ז ——–, א.ר. ת”ז ——–, החלטה

לפני

כבוד השופטת יפעת שקדי שץ

תובעת

ו.ר. ת”ז ——–

נגד

נתבע

א.ר. ת”ז ——–

החלטה

בענין: קביעת מועד הקרע

התובעת הגישה תביעה לפירוק שיתוף ואיזון משאבים (“התביעה”). בתביעה לא צוין מועד הקרע ולא נטען דבר לגבי המועד בו יש לבצע את איזון משאבי הצדדים. בתביעות שהגישה האישה צויינה “פרידה” אך לא נטען בצורה ברורה מתי התרחשה הפרידה וכיצד ניתן להסתמך על מועד מסוים כדי לקבוע את מועד האיזון.

בכתב ההגנה טען הנתבע, כי ביום 23.7.2021 הקפיא את כרטיסי האשראי וכי בחודש דצמבר 2020 גירשה את הנתבע מביתם באמצעות הודעת WhatsApp. עוד טען הנתבע, כי יש לקבוע את מועד הקרע ביום 15.11.2011, עת עזבה התובעת את ביתם המשותף וחזרה לישראל ללא תיאום.

אוסיף, כי לכתב ההגנה צורף תצהיר בדבר נישואין החיים בנפרד במסגרתו הצהירה התובעת, כי החל מיום 15.12.2011 הצדדים אינם חיים יחד ואינם מקיימים משק בית משותף וכן מכתב מבאת כוחה של התובעת אשר נושא תאריך 7.1.2021 בו צוין, כי התובעת החליטה כי ברצונה לסיים את מערכת הנישואין.

ביום 28.2.2022, במסגרת ישיבת קדם המשפט, גובשה הסכמה, כי מועד הקרע הוא מועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך (עמ’ 9, ש’ 14-13).

לאחר שגובשה הסכמה זו, במסגרת תביעת הנתבע (6.3.2022) טען, כי מועד הקרע הוא המועד בו קיבל הוראה מהתובעת שלא להכנס לדירת המגורים עוד – ביום 3.1.2021. יצוין, כי הצדדים התגרשו בתחילת חודש מרץ 2022.

ביום 14.3.2021 הודיעה התובעת, כי מועד פתיחת ההליכים בבית הדין הרבני הוא מועד הקרע – בחודש יולי 2021.

ביום 3.4.2022 טען הנתבע, כי מועד הקרע הוא במועד עזיבת התובעת את —– – 15.12.2011. התובעת טענה, כי החתימה על תצהיר החיים בנפרד הוא תוצר של דרישה של הנתבע ובשל הסתבכות שלו עם שלטונות המס בשל שהייה משך זמן ממושך בארץ. לתגובת התובעת צורף תיעוד של בילויים וחופשות בשנים 2018-2016. בנוסף, מ”תעודת בירור פרטים על נוסע” עולה שהות רציפה ותדירה של הנתבע בארץ.

בנוסח צו פורמאלי למינוי מומחה נקבע הנתבע בתאריך הגשת הבקשה ליישוב סכסוך כמועד הקובע, אולם בהבהרה שהוגשה בעקבות החלטה מיום 9.6.2024 (תשובה מיום 17.6.2024) נטען, כי המועד הקובע הוא 30.20.2020, עת נאסר על הנתבע לשוב לבית המגורים.

בהתייחסות שהגישה התובעת נטען, כי המועד צוין על ידי הנתבע עצמו, כי צו המינוי כבר נחתם וכי במהלך ההליך טען הנתבע טענות שאינן עקביות, כי מועד הקרע התרחש עוד טרם לידת הילדים (במהלך שנת 2010) או במועד בו נאסר עליו להיכנס לדירה וזאת שעה שמעולם לא נאסר עליו להיכנס לדירה וודאי לא בתאריך האמור.

בהשלמת הטיעון שהגיש הנתבע שב על העמדה, כי מועד הקרע הוא בעת עזיבת התובעת את ——, בטרם נולדו הילדים אך הוא אינו עומד על תאריך זה אלא על התאריך בו נזרק מבית המגורים.

התובעת טענה, כי לא היתה כל מניעה משהות של הנתבע בבית וכי הוא עזב את הארץ ביולי 2021.

הכרעה:

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג-1973 קובע, כי הזכות לאיזון משאבים תהיה לכל אחד מבני הזוג אף טרם פקיעת הנישואין, בין היתר, אם קיים קרע בין בני זוג.

“מעת שמצא בית המשפט כי “קיים קרע בין בני הזוג” רשאי הוא להורות על איזון משאבים. לרוב אף יקבע בית המשפט את “מועד הקרע” כנקודת הזמן המתאימה לחישוב והערכת כלל הרכוש שנצבר על ידי הצדדים. רוצה לומר – “מועד הקרע” משמש הן כמועד המאפשר לבית המשפט להורות על עצם ביצועו של הליך איזון משאבים והן כמועד אשר ישמש כנקודת זמן בה יוערך, יחושב ויאוזן בפועל צֶבֶר הזכויות והחובות של בני הזוג” (תמש (פ”ת) 38559-05-11‏ ‏ת. ס נ’ ד. ס (1.12.2013); “ענין ת.ס”)).

בכדי לקבוע מהי אותה נקודה בה נפער הקרע על בית המשפט לבחון, בין היתר, מתי חל שבר בלתי ניתן לאיחוי ביחסים בין הצדדים, מתי הגיעו הנישואין לסיומם בפועל, מתי החלה התנהלות כלכלית נפרד ועצמאית וכו’.

על בית המשפט להתחקות אחר התנהלות הצדדים ולבחון האם קיימת אינדיקציה לכך שהקרע “אינו ניתן לאיחוי” והתקיימה “שבירת כלים מוחלטת” ממנה אין תקומה למערכת יחסים זוגית (ענין ת.ס. וכן תמ”ש (ת”א) 51836-06-16‏ מ’ ב’ נ’ ש’ ב’‏ (9.11.2018)).

בעמש (חי’) 23541-01-17‏ ‏ פלונית נ’ פלוני (9.8.2017), קבע בית המשפט, כך:

“מהו “מועד הקרע”?

הקרע ייתכן במספר מישורים:

קרע פיזי – ובכלל זה יציאה מבית המגורים, הפרדת מגורים, נקיטה בהליכים משפטיים.

קרע כלכלי – ובכלל זה הפסקת ניהול משק הבית במשותף.

קרע זוגי – ובכלל זה הפרת נאמנות מצד בן הזוג, אלימות בין בני הזוג, הגשת תלונה במשטרה על אלימות ועוד”.

בית המשפט קבע, כי “לבית המשפט שיקול דעת בנדון, בהתאם לנסיבות המקרה שבפניו” (שם) וכי “אין המדובר ברשימה סגורה וכל מקרה נבחן לגופו בהתאם לנסיבותיו ולשיקול הדעת של בית המשפט. בתוך כך על בית המשפט לבחון מהו המועד בו חדלו הצדדים  לראות עצמם כשותפים, הלכה למעשה ומהי נקודת הזמן בה, דה פקטו, הגיעו הנישואין אל קצם” (רמ”ש (באר שבע) 10598-04-24 פלונית נ’ פלוני (21.5.2024)).

לענייננו –

איני סבורה כי ניתן לקבל את טענת הנתבע בדבר מועד הקרע בסוף שנת 2011 או בסוף שנת 2010 (הנתבע טען כך וכך), בטרם נולדו ילדי הצדדים, שעה שההתנהלות הכלכלית היתה משותפת, שעה שהוצג תיעוד של בילויים משותפים וודאי שלא, בנסיבות בהן בחודש ספטמבר 2017 חתמו הצדדים על הסכם ממון המתייחס, בין היתר, לצבירת רכוש משותפת במהלך הנישואין ולאור הטענה בדבר רכישת בית מגורים משותף בחודש מאי 2018.

כך, המועד המצוין על ידי הנתבע אינו תואם את ההתייחסות של הצדדים למערכת היחסים ביניהם בזמן אמת.

להתנהלות האישית והכלכלית המשותפת יש להוסיף ענין נוסף המהווה אינדיקציה לכוונת הצדדים בזמן אמת – עד לחודש אוגוסט 2021 שילם הנתבע את המשכנתא על בית המגורים וזמן קצר קודם לכן, במהלך חודש יולי 2021, הוגבל השימוש בכרטיסי האשראי .

עוד אני סבורה, שאין בהודעת ה- WhatsApp שנשלחה לנתבע כדי ללמד על כוונה להפסקת הנישואין בפועל באופן שאינו ניתן לתיקון וזאת, בין היתר, במצב בו הצדדים המשיכו להתנהל כלכלית באותו אופן כמו קודם לכן ושעה שלא הוצגו ראיות נוספות המבססות מועד זה.

משכך, מקובלת עליי הטענה כי מועד הנקיטה בהליכים משפטיים, הוא גם מועד עזיבת הנתבע את הארץ – חודש יולי 2021 – הוא מועד הקרע בהתאם למבחני העזר שגובשו בפסיקה כאמור.

אציין, כי בית המשפט ער למשמעות של חתימה על תצהיר בדבר הפרדה רכושית לצרכי מס אולם משעה שהדברים, על פניהם, לא שיקפו את מצב הדברים בפועל איני סבורה שניתן להסתמך על תצהיר זה לצורך קביעת מועד הקרע והענין נוגע למישור שבין הצדדים והרשויות הרלבנטיות.

על כן אני מורה, כי המועד שננקב בצו המינוי למומחה יוותר על כנו וכי המומחה יערוך את בדיקת היקף החובות והזכויות עד למועד המצוין בצו.

בכדי לקדם את ההליכים ולהוביל את הדברים לקראת הכרעה, עד ליום 15.8.2024 יודיעו ב”כ התובעת צפי הגשת חוות הדעת (לאחר בירור עם המומחה (בכתב)).

ההוצאות הכרוכות בהגשת השלמת הטיעון בענין מועד הקרע תילקחנה בחשבון במסגרת פסיקת הוצאות ההליכים במסגרת פסק הדין.

אני מתירה את פרסום החלטה זו בהשמטת פרטים מזהים.

המזכירות תמציא לצדדים ותקבע תזכורת מעקב ביום 16.8.2024.

ניתנה היום, י”ט תמוז תשפ”ד, 25 יולי 2024, בהעדר הצדדים.