לפני
כבוד השופט גלעד הס
המבקשים
1. זיר”ה (זכויות יוצרים ברשת האינטרנט) בע”מ
2. סרטי יונייטד קינג הפצה 1990 בע”מ
3. די.בי.אס. שרותי לווין (1998) בע”מ
4. הוט – מערכות תקשורת בע”מ
5. צ’רלטון בע”מ
נגד
המשיבים
1. PAYPAL PTE.LTD
2. פייפאל ישראל בע”מ
3. פייפאל ישראל שירותי תשלום
4. פייבוקס בע”מ
5. גוגל ישראל בע”מ
6. טלזר 019 שרותי תיקשורת בינלאומיים בע”מ
7. חברת פרטנר תקשורת בע”מ
8. גולן טלקום בע”מ
9. נופי המישור בע”מ
10. MICROSOPT CORPORATION
11. מיקרוסופט ישראל בע”מ
החלטה
לפניי החלטה אשר הוגדרה על ידי המבקשים כ- “בקשה לחשיפת פרטי מעוול” ואשר בית המשפט התבקש לדון בה במעמד צד אחד.
רקע
תיקון 5 לחוק זכות יוצרים, תשס”ח-2007 (להלן: “חוק זכות יוצרים”) פורסם ביום 9.1.2019 ונכנס לתוקף ביום 9.9.2019.
בתמצית, תיקון 5 לחוק זכות יוצרים הקנה לבית המשפט את הסמכות להורות למי שבידיו מידע על אדם, אשר קיימת לגביו טענה כי הפר זכות יוצרים, למסור לבית המשפט מידע לשם בירור זהותו של אותו האדם.
ביום 6.10.2019 פורסמו תקנות זכות יוצרים (סדרי דין בבקשה לחשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית), תש”ף-2019 (להלן: “תקנות חשיפת זהות”).
לעניין מטרת תיקון 5 לחוק זכות יוצרים בנושא זה, ר’ מתוך הצעת החוק (הצעות חוק הממשלה 1164, 1.11.2017):
“מוצע לעגן בחוק, בפרק ח’1 כנוסחו המוצע, כללי הסדר שעניינו חשיפת זהותו של מי שעושה פעולות מסוימות בתוכן ברשת תקשורת אלקטרונית. כאמור בחלק הכללי של דברי ההסבר, רשת האינטרנט היא אמצעי נגיש ויעיל לתקשורת, והיא גם מהווה זירה להבעת דעות ולהשתתפות בשיח הציבורי כמעט בלא מגבלות. אחד המאפיינים של רשת האינטרנט הוא האפשרות לבצע פעולות באופן אנונימי. הזכות להתבטאות אנונימית מגלמת בתוכה שתי זכויות יסוד חשובות: הזכות לחופש ביטוי והזכות לפרטיות. האנונימיות מאפשרת לאדם להימנע מחשיפת פרטיו האישיים מקום שבו הוא אינו מעוניין בכך. עם זאת, אין לראות ברשת האינטרנט “עיר מקלט” שבה יכול אדם לבצע הפרות של זכויות בלי לתת על כך את הדין. כנגד הזכות לפעול באופן אנונימי עומדת זכותו של מי שסבור כי ניזוק מהתוכן שהופץ, לפנות לערכאות לצורך מיצוי זכויותיו על פי הדין, כפי שהיה זכאי לכך בזירה שאינה וירטואלית.”
תיקון 5 לחוק זכות יוצרים קובע את עצם הסמכות להורות על מסירת פרטי מידע, מתווה את ההליך הדיוני לשם קבלת פרטי המידע ומנחה את בית המשפט לעניין שיקול הדעת שיש להפעיל בכל שלב בהליך, כדלקמן:
השלב הראשון, הינו הגשת בקשת למסירת פריטי מידע לגבי ‘עושה הפעולה’, כאשר החוק מגדיר את ‘עושה הפעולה’ כאדם לגביו קיימת טענה כי הפר זכות יוצרים, ר’ סעיף 60ב’ לחוק זכות יוצרים.
השלב השני, הינו קבלת החלטת בית המשפט בבקשה, ר’ סעיף 60ג’ לחוק זכות יוצרים.
במסגרת שלב זה קבע המחוקק את התנאים אשר יצדיקו את מתן הצו המורה לצדדי ג’ למסור פרטים לגבי עושה הפעולה, אשר לגביו קיימת טענה כי הפר זכות יוצרים. התנאים שקבע המחוקק הינם:
הבקשה לחשיפת הזהות מגלה עילה;
הבקשה אינה טורדנית או קנטרנית;
הבקשה הוגשה על מנת לאפשר למגיש הבקשה לנקוט בהליכים כנגד החשוד בהפרה.
(ר’ סעיף 60ג(א) לחוק זכות יוצרים).
השלב השלישי אותו קבע המחוקק, הינו מסירת הפרטים לידי בית המשפט. יובהר כי בשלב זה, הפרטים מועברים לבית המשפט בלבד, ר ס’ 60(ג)ב’ לחוק זכות יוצרים.
יובהר, כי במסגרת שלב זה מוסמך בית המשפט לבקש פרטים נוספים ואף למנות מומחה מטעמו שייסע לבית המשפט לברר את זהותו של עושה הפעולה.
השלב הרביעי, הינו שלב ההכרעה בשאלה – האם יש מקום לחשוף את זהות עושה הפעולה, כפי שזו עולה מהפרטים שנמסרו לבית המשפט, וכפי שבוררו על ידי בית המשפט, למבקש.
במסגרת שלב זה, רשאי בית המשפט, להעביר את הבקשה לתגובת עושה הפעולה, וזאת על בסיס מספר פרמטרים אשר קבע המחוקק לשם כך, כגון: מידת הוודאות לגבי זהות עושה הפעולה, עוצמה הפגיעה בזכויות עושה הפעולה, הנזק שעלול להיגרם לעושה הפעולה, החשש לסיכול חשיפת זהות עושה הפעולה ועוד.
לאחר שמתקבלת עמדת עושה הפעולה, ככל שבית המשפט סבר שיש לקבל את תשובתו, או בהעדר תשובת עושה הפעולה, על בית המשפט להכריע – האם להעביר את פרטי עושה הפעולה למבקש, וזאת בהתקיים שני התנאים הבאים, במצטבר:
קיים חשש ממשי כי עושה הפעולה ביצע הפרה של זכות יוצרים כלפי המבקש;
קיימת אפשרות סבירה כי התביעה כנגד עושה הפעולה תוכרע לטובת המבקש;
בקשה זו שלפניי נוגעת לשלב השני בלבד, והוא קבלת ההחלטה בדבר פנייה לצדדים שלישיים בבקשה להעברת פרטי המידע לגבי עושי הפעולה.
במסגרת הבקשה שלפניי מתבקש צו מסירת פרטי מידע ביחס לעושי הפעולה המפעילים את האתרים, הקישורים, או נותני השירות (להלן ולשם הנוחות: “השירותים”), הבאים:
XXXXX;
XXXXX;
XXXXX;
XXXXX;
XXXXX;
XXXXX;
XXXXX.;
XXXXX;
XXXXX;
XXXXX ;
XXXXX.
במסגרת הבקשה עתרו המבקשים לחשיפת פרטי המידע בדבר עושי הפעולה של השירותים המפורטים לעיל מהמשיבים השונים, וזאת לפי טבלה מסכמת שצורפה כנספח 33 לתצהיר התומך בבקשה.
דיון והכרעה
כמבואר לעיל, על מנת לתת צו למסירת פרטי עושה הפעולה בשלב זה, הוא שלב העברת הפרטים לבית המשפט בלבד, יש לבחון את התנאים הבאים:
הבקשה לחשיפת הזהות מגלה עילה;
הבקשה אינה טורדנית או קנטרנית;
הבקשה הוגשה על מנת לאפשר למגיש הבקשה לנקוט בהליכים כנגד החשוד בהפרה.
לאחר שעיינתי בבקשה, בתצהיר ובנספחיו, אני סבור כי לגבי כלל השירותים המפורטים לעיל, למעט אתר XXXXX, מתקיימים התנאים לעיל.
בפרט מצאתי כי הבקשה לחשיפת פרטים מגלה עילה, הינה אינה טורדנית או קנטרנית וכי קבלת הפרטים יש בה על מנת לאפשר נקיטת הליכים כנגד החשודים בהפרה של זכות יוצרים.
עם זאת, חשוב לציין, כי בעצם קבלת הבקשה בשלב זה, אין בכדי לקבוע כי מדובר בעושי פעולה שהינם ‘מעוולים’ או כי מדובר ב- ‘שירותים מפרים’, אלא רק כי מתקיימים התנאים הקבועים בחוק למתן הצו בשלב זה.
בהקשר זה אציין למען בהירות ושלמות התמונה, כי כותרת הבקשה וכן המונחים בהם משתמשים המבקשים בבקשה, אינם מדויקים.
כך, לדוגמא, המבקשים מכתרים את הבקשה בכותרת ‘בקשת לחשיפת פרטי מעוול’, אלא שאין מדובר עדיין ב- ‘מעוול’, אלא בעושה פעולה לגביו קיימת טענה של ביצוע עוולה של הפרת זכות יוצרים. וכך, לדוגמא, נוקטים המבקשים במונח ‘שירותים מפרים’, כאשר אין מדובר בשירותים מפרים בשלב זה, אלא בשירותים אשר נטען לגביהם כי הם מפרים.
לגבי האתר ‘XXXXX’, לא מצאתי, בשלב זה, כי מתקיימים התנאים למתן הצו. ואסביר:
במסגרת הצו מבקשים המבקשים לקבל באמצעות המשיבות 5-6, גוגל העולמית וגוגל ישראל, פרטים על בעלי האתר XXXXX. הבקשה בעניין זה נשענת על הטענה כי אתר XXXXX מפנה גולשים לאתר מפר חוק הנקרא “סדרות”, כאשר לגבי אתר “סדרות” קיימים הכרעות שיפוטיות כי אכן מדובר באתר מפר, מכאן טוענים המבקשים כי קיימת אחריות לאתר XXXXX.
יוטעם, המבקשים אינם טוענים כי האתר XXXXX מפר באופן ישיר את זכות היוצרים של מי מהמבקשים, אלא טוענים להפרה עקיפה מכוח סעיף 48א’ לחוק זכות יוצרים.
אלא, שלא מצאתי כי התצהיר המצורף לבקשה, או נספח 23 לתצהיר, תומכים בטענה זו של המבקשים, ואנמק:
המבקשים עצמם מציינים כי התנאי השני הנדרש במקרה של אתר XXXXX לצורך קביעת הפרה עקיפה מכוח סעיף 48א’ לחוק זכות יוצרים הינו, כי: “הבעלים של האתר, בקביעות ועל דרך עיסוק, מפנה לקישורים רבים של אתר סדרות…”.
אלא שעיון באתר XXXXX מגלה כי זה בעיקרו אינו אתר תוכן, והוא אינו מעלה תוכן שלו עצמו, אלא האתר נועד בעיקרו להוות אכסניה לפרסומי בלוגים של אנשים פרטיים. אציין כי בלוג הוא מעין “יומן” המועלה לרשת על ידי אנשים פרטיים ולא על ידי בעלי האתר. מכאן, אין בתצהיר מטעם המבקשים להראות כי ההפניה לאתר המפר נעשתה על ידי האתר XXXXX או בעליו ולא על ידי בעלי בלוגים פרטיים, אשר משתמשים באתר כאכסניה.
בנסיבות אלו, בשלב זה, אני סבור כי הבקשה אינה מגלה עילה לחשיפת זהות מפעילי אתר XXXXX.
עם זאת, ככל שהמבקשים יוכיחו כי האתר XXXXX בעצמו, להבדיל מבעלי בלוגים המפרסמים את הבלוג שלהם באמצעות האתר, מפנה לקישורים לאתרים אשר נפסק לגביהם כי מדובר באתרים מפרים, אשקול פעם נוספת את הבקשה.
סיכום וסעדים
לאור האמור והמנומק לעיל, אני נעתר לבקשה ביחס לכלל השירותים ולכלל המשיבים למעט, בעניין אתר XXXXX.
תשובות המשיבים יינתנו בתוך 20 יום מיום המצאת הבקשה אליהם.
המבקשים רשאים להגיש פסיקתא מתאימה לחתימת בית המשפט.
בהתאם לתקנת 3(4) לתקנות חשיפת זהות, תשובת המשיבים תוגש שלא במערכת נט המשפט, אלא כשהיא מודפסת על נייר, ותימסר במעטפה סגורה עליה מספר התיק למדור האזרחי של מזכירות בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו.
המזכירות לא תסרוק את תשובת המשיבים למערכת נט המשפט, אלא תניח את המעטפה הסגורה על שולחני.
ניתנה היום, י”א אייר תשפ”ב, 12 מאי 2022, בהעדר הצדדים.
