לפני
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה
תובע
ח’ מ’ ת”ז ——-
ע”י ב”כ עוה”ד שחאדה ג’ורג
נגד
נתבעת
א’ א’ א’ מ’ ת”ז ———
ע”י ב”כ עוה”ד סלוא מסארווה כנעאן
החלטה
מהו מועד הקרע.
הצדדים וטענותיהם:
ביום 21/09/2022 הגיש התובע תובענה לי”ס, בהליך 47545-09-22. הליך המהו”ת הסתיים ללא הבנות והתובענה נסגרה בפסק דין מיום 31/10/2022.
ביום 04/07/2023 הגיש התובע תביעתו דנן – לאיזון משאבים.
בנוגע למועד הקרע טען התובע כי הצדדים התגרשו ביום 02/12/2022 אך עוד קודם לכן, בחודש ספטמבר 2021, הנתבעת עזבה את הבית בו התגוררו הצדדים והגישה, לבית הדין הכנסייתי, תביעת גירושין ביום 01/11/2021. התובע עתר לאיזון משאבי הצדדים מיום הנישואין 02/03/2013 ועד להגשת התביעה לגירושין – היינו 01/11/2021 ולחילופין 01/09/2021, סמוך למועד בו הנתבעת עזבה את הבית בו התגוררו הצדדים במשותף.
הנתבעת הכחישה את טענות התובע. בנוגע למועד הקרע נטען כי בין הצדדים קרע מיום 01/09/2018 לאחר שהצדדים בו מחופשה בפיליפינים בהמשך, בדיון שהתקיים ביום 12/03/2019 עתרה הנתבעת כי מועד הקרע יקבע ליום בו קיבלה הנתבעת מעמד קבע בישראל. הנתבעת טענה כי בין הצדדים הייתה הפרדה רכושית מוחלטת, התובע לא שיתף את הנתבעת ברכושו ולנתבעת אין רכוש על שמה והיא השתכרה ומשתכרת שכר מינימום, נטען כי הצדדים לא ניהלו משק בית משותף, אלא הנתבעת מימנה את הוצאות הבית לבדה. עוד נטען כי התובע נטל הלוואות, ללא ידיעתה או הסכמתה והכספים לא שימשו למשק הבית המשותף, אלא לנשים זרות וכי נודע לנתבעת על הליך חדל”פ של התובע רק בשנת 2014. עוד נטען כי יש לערוך חלוקה לא שוויונית.
הצדדים הגישו סיכומים.
על הצדדים חל חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג – 1973; על כן, הכלל הוא כי מועד פקיעת הנישואין, הוא המועד הקובע לביצוע איזון משאבים (ראו סעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973) – היינו, במקרה כאן, מועד הגירושין ביום 02/12/2022, אלא אם התקיימו אחת מבין החלופות הקבועות בסעיף 5א לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג – 1973, שאז ניתן להקדים את המועד לאיזון משאבים.
במקרה כאן שני הצדדים מסכימים כי מועד הקרע, הוא מוקדם ממועד פקיעת הנישואין וחלות הוראות סעיף 5א לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל”ג-1973 .
לענייננו רלונטית החלופה הקבועה בסעיף 5א((א)(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל”ג – 1973 במסגרתה המחוקק קבע את מבחן טיב הקשר תחת המבחן של מועד גירושין: “קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של 9 חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה…” (ההדגשה שלי).
היינו נסיבות מסוימות טרם גירושין, מעניקות לכל מבני הזוג את הזכות לדרוש איזון משאבים (ראו: דברי ההסבר להצעת החוק (תיקון מס’ 4 -הקדמת המועד לאיזון המשאבים) הצעות חוק הכנסת 163, כ”ג בתמוז התשט”ז, 9.7.2007).
בפסקי הדין גבשו מספר כללים להפעלת מבחן טיב הקשר, תמצית הדברים הוא קיומן של נסיבות שיש בהן להצביע, באופן ברור, כי הקרע בין בני הזוג אינו ניתן לאיחוי ואין תקומה למערכת הזוגית של הצדדים.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני מקבלת את עמדת התובע וקובעת את מועד הקרע למועד בו הצדדים הפרידו מגוריהם פיזית. בשיקולי הבאתי בחשבון כי :
הצדדים התגוררו תחת קורת גג אחת עד המועד בו עזבה הנתבעת בספטמבר 2021;
הנתבעת הגישה תביעת גירושין ביום 01/11/2021 והצדדים התגרשו ביום 02/12/2022;
בכתב הגנתה ובכתב ההגנה המתוקן (שתוקן לאור הערות בית המשפט בקדם המשפט) טענה הנתבעת כי היא מימנה לבדה את הוצאות הבית של הצדדים. טענה זו מאששת את טענת התובע כי הצדדים ניהלו משק בית משותף. שהרי מימון משק הבית על ידי צד אחד אינו מאיין את הטענה למשק בית משותף;
טענת הנתבעת כי יחסי הצדדים הורעו לאחר שובם לישראל מטיול בפיליפינים אין בה להקדים את מועד הקרע, הואיל וכאמור הצדדים המשיכו להתגורר תחת קורת גג אחת ובמשק בית משותף, מטיבו של עולם כי לעיתים יחסי בני זוג יודעים עליות וירידות;
גם טענותיה של הנתבעת לאלימות, לשימוש בסמים, לבגידה, לשימוש בכספים לנשים זרות ועוד, אינן משנות ממועד הקרע, להבדיל עתירה לחלוקה לא שוויונית שהועלתה בכתב ההגנה המתוקן;
הנתבעת לא הצביעה על שינוי באופן ניהול משק הבית המשותף מאז 21/09/2018 – ולמעשה טענה ההפך מכך שכן הדגישה בטענותיה כי היא המשיכה לממן לבדה את משק הבית המשותף;
המבקשת לא טענה כי מעת שובם טיב הקשר היה כזה שיש לראות בו קרע שאינו ניתן לאיחוי ולא הייתה תקומה למערכת הזוגית, יתכן שכל אחד מבני הזוג או אחד מהם סבר, במועד הרלוונטי, כי הקרע ניתן לאיחוי – בחרו להמשיך ולנהל משק בית משותף;
על כן במבחן טיב הקשר ובמבחן הכלכלי, אני מקבלת עמדת התובע – מועד הקרע נקבע ביום 31/08/2021, סמוך למועד בו הצדדים הפרידו מגוריהם פיזית.
הנתבעת תשלם לתובע הוצאות הליך זה סך 3,500 ₪.
אשר לדיון הקבוע ביום 10/11/2024, מוצע לצדדים להגיש הסדר דיוני בדבר זהות המומחה החשבונאי שימונה לשם עריכת איזון המשאבים ולצרף רשימת מועדים שיתואמו ביניהם לקביעת קדם משפט נדחה – לאחר שתוגש חוות הדעת ויתקבלו תשובות לשאלות הבהרה, אם ישלחו.
מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים, תיקוני הגהה ועריכה.
המזכירות תמציא לצדדים.
ניתנה היום, כ”ז תשרי תשפ”ה, 29 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.