לפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקשת
ט. ס
ע”י ב”כ עו”ד שרין סולן
נגד
משיב
א. ל
החלטה
1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב’ השופטת לירון זרבל קדשאי) מיום 26.12.2024 שניתנה בתיק תלה”מ 65894-11-23 (להלן: “ההחלטה קמא” ו-“התיק קמא” בהתאמה), שדחתה את בקשת המבקשת כאן, להורות למשיב להמציא לידיה אישורים ואסמכתאות בנקאיות ואחרות, הנוגעים לפעילות חברות ושותפויות בהן יש למשיב חלק, לטענת המבקשת, כפי שיפורט להלן.
רקע בזעיר אנפין וההחלטה קמא
2. המבקשת והמשיב (להלן גם: “הצדדים”) ניהלו קשר זוגי, ממנו בא לעולם בנם הקטין, ל. ס יליד 2023. יחסי הצדדים עלו על שרטון והם נפרדו.
3. ביום 30.11.2023, הגישה המבקשת את התביעה קמא נגד המשיב, לחיובו בתשלום מזונות לקטין. במסגרת התובענה קמא, הגישה המבקשת בקשה למזונות זמניים.
4. בהחלטה בתיק קמא מיום 20.12.2023, נפסקו דמי המזונות הזמניים לקטין בסך 2700 ₪ לחודש, כולל מדור, בתוספת מחציות חינוך ובריאות.
בהחלטה נוספת מיום 30.5.2024, הופחתו דמי המזונות הזמניים לסך של 2,300 ₪ לחודש.
5. ביום 7.10.2024 התנהל דיון במעמד הצדדים ובאי כחם, במסגרתו העלה בית משפט קמא הצעה לסיום המחלוקת בין הצדדים, לפיה יועמדו מזונות הקטין על סך 1750 ₪ לחודש, בתוספת הצמדה למדד, עד הגיעו לגיל 18 שנים, ולאחר מכן יופחתו לשליש. הוצאות חריגות יחולקו בין הצדדים באופן שווה.
לאחר ששקלו הצדדים את ההצעה, הודיע המשיב כי מסכים להצעה, אולם המבקשת סירבה. בעקבות כך נקבעו בהחלטה מיום 6.11.24, מועדים לשמיעת הוכחות בשאלת מזונות הקטין, בימים 7.4.25 ו- 12.5.25.
6. בבקשתה קמא מיום 14.11.24, טענה המבקשת כי המשיב לא פירט בכתב ההגנה ובתצהירו את מצבו הכלכלי האמיתי, לרבות היקף רכושו, מניותיו וחלקו בחברות ושותפויות עסקיות.
המבקשת ביקשה מבית משפט קמא לאפשר לה להגיש תצהיר משלים בתוך 30 ימים, לאחר שהמשיב ימציא את הנתונים המבוקשים לידי המבקשת ולתיק קמא.
כן ביקשה המבקשת, לחייב את המשיב להמציא למבקשת בתוך 30 ימים, בין היתר את הנתונים הבאים:
דו”ח רווח והפסד לכל חברה בה יש למשיב מניות, בצורה ישירה או עקיפה.
פירוט של הדיווידנדים שמשך המשיב מכל חברה או מהשותפות, לשנים 2022-2024.
פירוט של כל חשבונות הבנק שיש בבעלות המשיב ואישורי יתרות לכל חשבון בנק שיש בבעלות המשיב נכון ליום 31.12.23.
פירוט של חשבונות הבנק, שמצויים בבעלות החברות ו/או השותפויות בהן יש למשיב מניות בצורה ישירה או עקיפה, לרבות אישורי יתרות.
פירוט כל נכסי הנדל”ן שבבעלות המשיב ו/או שבבעלות החברות בהן יש למשיב מניות, בצורה ישירה או
עקיפה.
פירוט של כל הזכויות הסוציאליות שיש למשיב נכון ליום 31.12.23.
7. בתגובתו מיום 2.12.24, דחה המשיב את טענות המבקשת וטען כי מדובר ב”מסע דיג” שאין בינו לבין התיק קמא דבר. לטענתו הגיש 18 תלושי משכורת וכן תצהיר מלווה בהרצאת פרטים מפורטת, הכל כהוראת בית משפט קמא. לטענתו, אין נפקות לשאלת השתכרותו אלא לשאלת צרכי הקטין. המבקשת ביקשה לחשוף מסמכי צדדי ג’ שאינם קשורים כלל לתיק קמא, ואין לה זכות לעיין בהם.
8. ביום 26.12.24 ניתנה ההחלטה קמא, כהאי לישנא:
“עסקינן בתיק מזונות ולא בתיק רכושי.
בהתאם, היקף גילוי החומר הנדרש, לרבות איזון הזכויות מול צדדי ג’.
לפיכך, ולאחר עיון בתגובה, אני מורה כי בשלב זה על המשיב להמציא מלוא החומר המבוקש הנוגע אליו באופן ישיר בלבד (להבדיל מדוחות חברות ושותפויות), לרבות פירוט מלוא הדיבידנדים שנמשכו על ידו בתקופה הרלוונטית ופירוט חלקו בשותפויות ובחברות. האמור יושלם בתוך 15 ימים מהיום. 30 יום לאחר מכן יוגש תצהירה של התובעת. במידת הצורך אשקול מתן הוראות משלימות ו/או הגשת תצהיר משלים, ככל והדבר יידרש למקרא תצהירי הצדדים.
המזכירות תמציא לצדדים”.
בקשת רשות הערעור דנן הוגשה בגין החלטה זו.
תמצית טענות המבקשת בבקשת רשות הערעור
9. המבקשת חזרה על טענותיה בבקשתה קמא, והוסיפה כדלקמן:
א. עסקינן בתביעת מזונות, שלצורך הכרעה בה, על בית משפט קמא לקבל את מלוא הנתונים על השתכרות המשיב.
ב. המבקשת הינה חסרת דת, ולכן הקטין הינו חסר דת. משכך, ישנה חשיבות מירבית לגובה הכנסתו החודשית של המשיב, ופוטנציאל השתכרות המשיב, בקביעת סכום המזונות שהמשיב ישלם עבור הקטין.
ג. המשיב מסתיר את היקף רכושו, לרבות מניות במספר חברות, שכרו, זכויות סוציאליות, נכסי נדל”ן, תיקי ניירות ערך, השקעות וחסכונות. בכך פעל המשיב בחוסר תום לב קיצוני, עד כדי מרמה והסתרת נתונים מהותית, שיש לה השפעה ישירה על גובה מזונות הקטין.
ד. דחיית בקשת המבקשת קמא, לקבלת נתוניו הכלכליים והרכושיים של המשיב, לא נומקה, ולכן דין ההחלטה קמא להתבטל.
דיון והכרעה
10. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא, שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא תשובה, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018.
11. עסקינן בהחלטה קמא העוסקת בהיקף גילוי המסמכים הנדרש במסגרת הליך לקביעת מזונות קטין.
ידוע הכלל בפסיקה לאמור, כי החלטות העוסקות בסדרי דין ובאופן ניהול ההליך המשפטי, מצויות בגדר הפררוגטיבה הדיונית של הערכאה המבררת, וערכאת הערעור תימנע מלהתערב בהן, למעט במקרים חריגים.
הלכה זו חלה גם ביחס להחלטות שעניינן גילוי ועיון במסמכים, אשר בהן תתערב ערכאת הערעור אך במקרים בהם ההחלטה איננה מתקבלת על הדעת או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן.
ראו לענין זה:
רע”א 3031/20 שופרסל בע”מ נ’ אמן סנפיר בע”מ (28.6.2020), פסקה 9.
רע”א 665/24 עו”ד טלאל אלעוברה נ’ עו”ד אסמעיל אלרומילי (5.3.2024), פסקה 8.
רע”א 4368/23 פנחס פיגומים 1988 בע”מ נ’ אופיר פדר – נאמן (18.9.2023), פסקה 12.
לא מצאתי כי ענייננו נמנה עם אותם מקרים חריגים המצדיקים התערבות.
12. אכן, בהתאם לפסיקה הנוהגת, קביעת שיעור המזונות נגזרת על פי יכולותיו הכלכליות של ההורה מכלל המקורות, לרבות (אך לא רק) הכנסה מעבודה [בע”מ 919/15 פלוני נ’ פלונית (19.7.2017)]. במקרה דנן, המשיב הצהיר בתצהיר עדות ראשית מטעמו (הוגש לתיק קמא ביום 12.8.2024) כי הוא שכיר וכן בעל הכנסה נוספת. אף מצבה הכלכלי של המבקשת לא הוברר עד תום.
לשני הצדדים טענות כלפי הסתרה מכוונת של מצבו הכלכלי של האחר, וברי כי בשלב זה רב הנסתר על הגלוי. התמונה העובדתית ראוי שתתברר בדיוני ההוכחות שנקבעו בתיק קמא.
13. סבורני כי בשלב זה של ההליך, ערך בית משפט קמא את האיזון הנכון והמתבקש בתיק קמא, בין חשיפת הנתונים הכלכליים, הנוגעים למשיב ולמצבו הכלכלי, לבין חשיפת מסמכים כספיים הנוגעים לצדדי ג’ (חברות ושותפויות שונות).
בצדק קבעה השופטת קמא, כי “… על המשיב להמציא מלוא החומר המבוקש הנוגע אליו באופן ישיר בלבד (להבדיל מדוחות חברות ושותפויות), לרבות פירוט מלוא הדיבידנדים שנמשכו על ידו בתקופה הרלוונטית ופירוט חלקו בשותפויות ובחברות” (ההדגשות שלי, ח”ש).
ודוק – במסגרת ההחלטה קמא, הפעיל בית משפט קמא את שיקול דעתו, ובקשת המבקשת לא נדחתה אלא צומצמה לחשיפת החומר הנוגע ישירות למשיב, והוא זה שיש בו כדי ללמד על מצבו הכלכלי; אף לאחר הצמצום הנ”ל, היקף החומר שייחשף רחב דיו ללמד על מצבו הכלכלי של המשיב. לא מן הנמנע כי בהמשך, ובעקבות הליך ההוכחות, תינתנה הוראות בית המשפט לחשיפת חומר נוסף בעניינם של מי מהצדדים.
14. עוד סבורני, כי בית משפט קמא בהחלטתו התאים עצמו לשאלת הרלוונטיות, הקובעת לעניין גילוי המסמכים והיקפו, באופן שיתאפשר דיון הוגן.
לעניין זה, נפנה לתקנה 60(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018, הקובעת לעניין גילוי מסמכים כי “הליכי גילוי ועיון נאותים מהווים תנאי בסיסי לקיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן…”
ראה לעניין זה, אחד מני רבים:
רע”א 8019/06 ידיעות אחרונות בע”מ נ’ מירב לוין (13.10.2009).
15. לא מצאתי ממש בטענת המבקשת, כי בית משפט קמא לא נימק את החלטתו.
ידועה הפסיקה הקובעת, כי חובת ההנמקה חלה על הערכאה הדיונית, על מנת לאפשר לצדדים להבין על מה מבוססת החלטתה, ועל מנת לאפשר לערכאת הערעור להעביר את שבט ביקורתה.
החובה לנמק חלה תמיד, אך היקפה של חובת ההנמקה משתנה ממקרה למקרה, בהתאם לנסיבת ולמהות ההחלטה, ולערכאה הדיונית מסור שיקול הדעת באשר לאופן מימוש חובת ההנמקה והיקפה.
ראו לעניין זה:
רמ”ש (חי’) 33987-04-24 י. מ נ’ א. מ. ח. מ [נבו] (2.5.2024) והפסיקה שצוינה שם.
בענייננו, בית משפט קמא נימק בקצרה את החלטתו, בכך שהיקף החומר שגילויו הותר, נגזר מהעובדה שעסקינן בתביעת מזונות ולא בתביעה רכושית, ודי בנימוק זה (נפנה לדברינו לעיל, לעניין קביעת היקף גילוי מסמכים ומבחן הרלוונטיות).
16. לא זו אף זו – ההחלטה קמא זהירה, ונקטה אף בביטוי “בשלב זה” וכן אמירת בית משפט קמא, כי “במידת הצורך אשקול מתן הוראות משלימות ו/או הגשת תצהיר משלים, ככל והדבר יידרש למקרא תצהירי הצדדים”, ללמדנו כי ישנה אפשרות כי בעתיד תינתן החלטה אחרת, נוספת, לעניין היקף חשיפת החומר המבוקש, הכל לפי שלבי ההליך קמא ושיקול דעתו של בית משפט קמא.
17. לנוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי להתערב בהחלטה קמא, ואני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.
18. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.
המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.
החלטה זו מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתנה היום, ו’ טבת תשפ”ה, 06 ינואר 2025, בהעדר הצדדים.