י. ג,ע”י ב”כ עוה”ד אירית רייכמן ומרב רייכמן-שקד, בעניין הקטינים,ק. ט. ל, החלטה

לפני

כבוד השופט חננאל שרעבי

מבקש

י. ג

ע”י ב”כ עוה”ד אירית רייכמן ומרב רייכמן-שקד

נגד

משיבה

בעניין הקטינים

ק. ט. ל

1. מ’ בן 8

2. ג’ בת 6.5

החלטה

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב’ השופטת הילה גורביץ עובדיה) מיום 19.12.2024 שניתנה בתיק תלה”מ 18765-12-24 (להלן: “ההחלטה קמא” ו-“התיק קמא” בהתאמה), שדחתה את בקשת המבקש כאן, לשינוי סכומי הערבויות שעל המשיבה להפקיד בטרם תצא עם הקטינים מהארץ, שנקבעו בהחלטת בית משפט קמא מיום 19.12.2019 ואושררה בהחלטה מיום 18.12.2023, כפי שיפורט להלן.

רקע בזעיר אנפין וההחלטה קמא

2. המבקש והמשיבה (להלן גם: “הצדדים”) ניהלו קשר זוגי, ממנו הביאו לעולם את שני הקטינים שפרטיהם בכותרת.

3. המשיבה כאן היא אזרחית זרה, והקטינים בעלי אזרחות זרה וישראלית גם יחד. החזקת הקטינים משותפת לצדדים ומתקיימים זמני שהות נרחבים עם ההורים.

4. כעולה מבקשת רשות הערעור, בהחלטה מיום 19.12.2019 (י”ס 42720-09-19), נקבע בין היתר על ידי בית משפט קמא, כי כתנאי לביטול צו עיכוב היציאה מהארץ נגד הקטינים, על המשיבה להפקיד ערבות בנקאית או סך במזומן של מאה וחמישים אלף (150,000) ₪, וכן החתמת שלושה ערבים המשתכרים סך שלא יפחת משבעת אלפים (7,000) ₪ נטו לחודש. כן נקבע כי ערבות הערבים לא תהא מוגבלת בסכום.

5. עוד תואר בבקשת רשות הערעור, כי ביום 18.12.2023 התקיים דיון בבקשת המשיבה, לצאת עם הקטינים ל[מדינה זרה] לנוכח מלחמת חרבות ברזל (תלה”מ 42065-11-23 – להלן: “התיק קמא המקביל”). בית משפט קמא דחה את בקשת המשיבה, תוך שקובע, בין היתר, כי טובת הקטינים בעת ההיא לשמור על יציבות וקביעות בחייהם. כן נקבע בהחלטה הנ”ל, כי הבקשה לצמצום וביטול הערבויות (שנקבעו בהחלטה קמא מיום 19.12.2019) נדחית.

6. ביום 12.11.2024, הגישה המשיבה בקשה בתיק קמא המקביל, לאישור תאריכי נסיעה שלה עם הקטינים ל[מדינה זרה], בכפוף למילוי כל תנאי ההחלטה מיום 19.12.2019. המשיבה ביקשה לטוס ביום 17.12.24, לחגוג את חג המולד והשנה החדשה עם משפחת המשיבה, ולשוב ביום 4.1.2025.

7. לאחר קבלת תגובת המבקש כאן לבקשה קמא, ניתנה ביום 19.11.24 החלטת בית משפט קמא בבקשה הנ”ל, כדלקמן:

“מעמדות שני הצדדים עולה כי מוסכם שהתנאים שנפסקו בהחלטה מיום 18/12/2023 יחד עם ההחלטה מיום 19/12/2019 בתוקפם וכפוף ליישומם והפקדת הנדרש, תוכל המבקשת לנסוע עם הקטינים לטיול/ביקור משפחתי. עוד עולה מעמדות הצדדים, אין מחלוקת בנוגע למועד הנסיעה.

על כן, כפוף לביצוע התנאים שנפסקו בסעיפים 1-5 שם, לרבות התחייבות עצמית, ערובה וערבות הערבים, רשאית המבקשת לצאת עם הקטינים בתאריכים 17/12/2024-04/01/2025.

להסר ספק, כל עוד לא ישובו הקטינים מעוכבת יציאתם של הערבים נוסף על ערבותם.

המזכירות תמציא לצדדים”.

8. ביום 24.11.2024 הגיש המבקש כאן תגובה בתיק קמא המקביל, במסגרתה התנגד ליציאת המשיבה עם הקטינים מהארץ, מתוך חששו כי המשיבה לא תשוב עמם לישראל.

בהחלטה מיום 26.11.2024, הבהיר בית משפט קמא, כי תגובת המבקש מהווה למעשה בקשה חדשה לשינוי תנאים שנקבעו לעיכוב יציאת הקטינים ולכל הפחות תביעה בעניין קטין מכוח חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב -1962, וכי עליו להגישה בנפרד.

9. בהתאם להחלטה הנ”ל, הגיש המבקש את התובענה קמא ביום 8.12.24, במסגרתה תבע הרחבת הסדרי שהות הקטינים עם המבקש; באותו יום הגיש בקשה שכותרתה “בקשה דחופה למתן סעד זמני להגדלת הערבויות שנקבעו לעיכוב יציאת הקטינים מהארץ”, על מנת להבטיח את הסעדים שהתבקשו בתביעתו להרחבת הסדרי השהות עם הקטינים, כך נטען בגוף הבקשה קמא.

10. המשיבה בתגובתה, טענה כי האשמות המבקש חסרות שחר ובמעשיו פוגע בקטינים ואף נוהג בניכור הורי כלפיה המשיבה. לטענתה, מצבה החוקי בישראל השתנה לטובה, כך שכעת היא יכולה לעבוד בארץ ואף לצאת ולחזור אליה ללא חשש. על כן אין לשנות את תנאי ההחלטה המתירה לה לצאת עם הקטינים מהארץ.

לנוכח בקשת המבקש, נמנע מהמשיבה לטוס בתאריכים שצוינו בבקשתה הראשונה (סעיף 6 לעיל). בבקשתה מיום 18.12.2024, ציינה המשיבה את תאריכי הטיסות החדשים לה ולקטינים, מיום 23.12.24 עד יום 4.1.2025.

11. ביום 19.12.24 ניתנה ההחלטה קמא, במסגרתה נדחתה בקשת המבקש. נימוקי בית משפט קמא הם כדלקמן:

“עיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה.

כלל טענות המבקש נבחנו ונדונו ואין בפני שינוי נסיבות. הגשת התביעה מטעם המבקש, לשינוי בזמני השהות, שהוגשה בסמוך לניסעה על מנת “לייצר” תשתית לטענה לשינוי נסיבות אין בה די.

על כן אני דוחה את העתירה לשינוי הערבויות שנפסקו.

מבלי לגרוע מהאמור, ומאחר ונטען כי ייתכן והונפקו דרכונים זרים שלא בהסכמה, תנאי נוסף ליציאת הקטינים מהארץ הוא הפקדת הדרכונים [הזרים] בכספת בית המשפט ולחילופין תצהיר המשיבה כי הדרכונים לא הנפקו, אם לא הונפקו.

מבלי לגרוע מהאמור, מאחר והערבים הוחתמו על כתב ערבות צד ג’ לסעד זמני, יש לצרף תצהיר הערבים כי ידוע להם שערבותם שאינה מוגבלת בסכום נועדה לפצות את המבקש, בכל הוצאותיו לשם איתור והשבת הקטינים לישראל, אם לא ישובו במועד לו התחייבה המשיבה.

כפוף לאמור ושאר הוראות ההחלטה מיום 19/12/2019 – בטלה התליית ההחלטה מיום 19/11/2024 והמשיבה רשאית לצאת עם הקטינים למועדים המבוקשים.

המזכירות תמציא לצדדים”.

בקשת רשות הערעור דנן הוגשה בגין החלטה זו.

תמצית טענות המבקש בבקשת רשות הערעור

12. המבקש חזר על טענותיו בבקשה קמא, והוסיף כדלקמן:

א. התנהלותה ובקשותיה של המשיבה בתיקים קמא מעידים, כי אין בכוונתה לשוב לישראל עם הקטינים. המשיבה ביקשה “ייעוץ” מבית משפט קמא, בשאלה מה יקרה לערבים הפוטנציאלים, ככל שלא תשוב עם הקטינים לארץ, בשל המצב הביטחוני, הפוליטי או כח עליון.

ב. המשיבה ניסתה לייצר מצג של אמינות ליציאה זמנית מהארץ עם הקטינים, באמתלה של החגים, אולם בפועל מדובר בכיסוי בלבד לתכניותיה האמיתיות להגר עם הקטינים ולא להשיבם לישראל.

ג. שגה בית משפט קמא, עת הותיר על כנן את הערבויות שנקבעו על ידו בהחלטה מיום 19.12.2019, לנוכח הסיכון הממשי והוודאי להברחת הקטינים. יש לשקלל סיכון זה על ידי העלאת גובה הערבות העצמית שתושת על המשיבה (לסך של 300,000 ₪, כפי שציין בבקשתו קמא).

ד. בית משפט קמא לא בדק לעומק את איתנותם הפיננסית של הערבים וקיומם של חובות או התחייבויות קודמות. קביעת סף הכנסה של שבעת אלפים ₪ נטו, לא מהווה ערובה לאיתנות פיננסית. לכל הפחות היה על בית משפט קמא לדרוש רישום הערת אזהרה על נכס נדל”ן שבבעלות כל אחד מהערבים.

ה. בית משפט קמא התעלם בהחלטתו מהעובדה, כי הערבה גב’ ג. מ משתכרת מקצבת ביטוח לאומי בסך 4,291 ₪ לחודש ולא עונה על דרישות ההחלטה קמא. כמו כן, לא דרש בית משפט קמא כי הערבים יחתמו על תצהיר לפיו הם מודעים לעיכוב יציאתם שלהם מהארץ, עד חזרת הקטינים מחו”ל, ושאר תנאי הערבות לה התחייבו.

ו. שגה בית משפט קמא עת סירב ליתן למבקש את יומו ולא איפשר לו לחקור את המשיבה ואת שלושת הערבים, בניגוד להלכה המשפטית הקובעת כי יש לקיים דיון דחוף בבקשה לביטול צו עיכוב יציאה מהארץ של קטינים, כאשר אחד מהצדדים מבקש זאת.

ז. שגה בית משפט קמא עת נתן החלטתו קמא על גבי פתקית בת מספר שורות, לקונית ואינה מפורטת, בניגוד להלכה המשפטית הקובעת כי על בית המשפט לנמק את החלטתו.

13. בד בבד עם בקשת רשות הערעור דנן, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע ההחלטה קמא.

דיון והכרעה

14. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה, בתיק קמא ובתיק קמא המקביל, שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא תשובה, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018.

15. עסקינן בהחלטה קמא, העוסקת ביישום או החלת תנאי החלטה, שניתנה כבר ביום 19.12.2019 וש”אושררו” בהחלטה מיום 18.12.2023. יוזכר כי מהות ההחלטות הנ”ל היא התנאים שעל המשיבה לעמוד בהם, ככל שתבכר לצאת את הארץ עם הקטינים – הפקדת ערבות בנקאית (או מזומן) על סך 150,000 ₪ והעמדת שלושה ערבים בתנאים שפורטו לעיל.

על שתי ההחלטות הנ”ל לא הוגשו בקשות רשות ערעור, והמועדים לעשות כן – חלפו זה מכבר.

16. מאז ניתנה ההחלטה מיום 19.12.2019, תנאיה לא השתנו. אף לאחר שאושררו התנאים מחדש, בהחלטה מיום 18.12.2023, לא חל כל שינוי, שהצדיק לכאורה עיון מחדש בתנאי יציאת המשיבה עם הקטינים מהארץ. להיפך, הדגישה המשיבה בתגובתה בתיק קמא, כי לנוכח השינוי לטובה שחל במעמדה החוקי בארץ, יקל עליה לצאת ולשוב לארץ, וכן לעבוד ולהתפרנס כאן.

17. בבקשתו, המבקש למעשה מנסה לשנות את התנאים שנקבעו בהחלטה לפני חמש שנים, ולא נמצא לכך כל צידוק. אף טענתו בדבר חקירת הערבים המוצעים איננה מבוססת, שעה שהערבים עומדים בתנאי ההחלטה מיום 19.12.2019 ובית משפט קמא אישר זאת.

ככל שמבכר המבקש לשנות את התנאים שיושתו להבא על המשיבה ליציאתה עם הקטינים את הארץ, עליו לעשות כן בתובענה חדשה, כפי שאף ציין בית משפט קמא בהחלטתו מיום 26.11.24, בתיק המקביל קמא.

18. בכל הקשור לטענות המבקש כלפי הערבים שצירפה המשיבה, לא מצאתי בהן ממש; המשיבה העמידה שלושה ערבים, כפי שהורה בית משפט קמא בהחלטתו, ולגבי שניים מהם (מר נ.ב ומר א. ז) לא נטען כי לא עומדים בתנאי ההחלטה קמא;

לגבי הערבה השלישית, גב’ ג. מ, נטען בבקשה דנן כי אינה עומדת בתנאי ההכנסה החודשית (7000 ₪ ומעלה), שעה שהכנסתה היא קצבת מל”ל בסך של 4,291 ₪ לחודש.

עיון מדוקדק במסמכי הבנק של הערבה, שהוגשו בהודעת המשיבה מיום 17.12.24 בתיק קמא, מלמד כי מעבר לקצבת המל”ל בסך של 4,291 ₪, קיימת לה הכנסה חודשית משכר עבודה (סך שנע בין 2,496 ₪ לבין 5,944 ₪), ועוד הכנסה חודשית מהשכרת דירה (כך נראה) בסך 4,200 ₪, והפקדות נוספות ממקורות שונים. סך ההכנסות החודשי של ערבה זו עולה גם עולה, על 7,000 ₪ שצוין כתנאי בהחלטה קמא.

19. כאן יצוין כי עיון בתיק קמא מלמד כי הבוקר (22.12.24) נסרקו לתיק תצהיריהם של שלושת הערבים, במסגרתם הצהירו, כי ידוע להם שערבותם ליציאתם מן הארץ של המשיבה ושני הקטינים אינה מוגבלת בסכום, ונועדה לפצות את המבקש בכל הוצאותיו לשם איתור והשבת הקטינים לישראל, אם לא ישובו במועד לו התחייבה המשיבה.

כן הוגשה לתיק קמא הודעה על הפקדת דרכוניהם [הזרים] של הקטינים, בכספת בית משפט קמא; הערבות הבנקאית הוגשה אף היא, ביום 19.12.2024.

20. אף לא שוכנעתי בכל הקשור לטענת המבקש, כי ההחלטה קמא לאקונית ולא נומקה כפי הצורך. בית משפט קמא נימק החלטתו, אף אם בקצרה, והחלטתו זו ניתנה בהקשר הדוק לשאר ההחלטות שניתנו בתיק קמא בימים האחרונים, בבקשת המבקש, ויש לקראם יחדיו.

21. לנוכח כל האמור לעיל, לא מצאתי להתערב בהחלטה קמא, ואני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

לנוכח התוצאה אליה הגעתי, מתייתר הצורך לדון בבקשת עיכוב הביצוע ואני מורה על מחיקתה.

22. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.

המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.

החלטה זו מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.

ניתנה היום, כ”א כסלו תשפ”ה, 22 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.