לפני
כבוד השופט חננאל שרעבי
מבקש
י. צ
נגד
משיבים
בעניין עזבון המנוחה
1. א. צ
2. ד. צ
3. היועץ המשפטי לממשלה – האפוטרופוס הכללי
ר. צ ז”ל
החלטה
1. לפניי בקשת רשות ערעור על חמש החלטות בית משפט לענייני משפחה בחיפה (כב’ השופטת הילה גורביץ עובדיה) מימים: 23.12.2024; 24.12.2024; 5.1.2025; 15.1.2025; 20.1.2025 (להלן: “ההחלטות קמא”).
ההחלטות קמא הנ”ל ניתנו בתיק ת”ע 11650-06-24 (להלן: “התיק קמא”), וענייניהן יפורטו להלן.
רקע בזעיר אנפין וההחלטות קמא
2. המבקש ומשיבים 1-2 הם אחים, ילדיה של המנוחה, שהלכה לעולמה ביום 00.00.2022.
המנוחה הותירה אחריה צוואה מיום 13.12.1999. צו קיום צוואת המנוחה ניתן ביום 00.00.2023.
ביום 13.12.2023 ניתן פסק דין בתיק קמא (ת”ע 23208-09-23), שאישר הסכם חלוקת עזבון בין הצדדים/האחים (להלן: “הסכם חלוקת העזבון”).
3. ביום 5.6.2024, הגיש משיב 1 את התובענה קמא, למינוי מנהלי עזבון למימוש הסכם חלוקת העזבון.
המבקש כאן התנגד בתשובתו (מיום 13.8.2024) למינוי באי כח משיבים 1-2 כמנהלי עזבון, מחמת חוסר אמון בהם.
4. ביום 9.10.2024, התקיים דיון בנוכחות המבקש ובאת כוחו, וכן באי כוחם של משיבים 1-2 (המשיבים עצמם לא נכחו). בסיום הדיון, ניתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים, במסגרתן מונו באי כוח של משיבים 1-2 למנהלי העזבון.
5. ביום 1.12.2024, נחתמה בתיק קמא פסיקתא, המשקפת את ההסכמות אליהן הגיעו הצדדים, כדלקמן:
“על פי המוסכם בין יורשי המנוחה שנרשמה בפרוטוקול הדיון מיום 09.10.2024, אני מחליטה כלהלן:
1. אני ממנה את עורכי הדין רחל בן – ארי (בר רב האי ) ויואב סלומון כמנהלי עיזבון קבועים לעיזבון המנוחה ר. צ ז”ל , מס’ זהות 00000000.
2. כל פעולה של מנהלי העיזבון המצריכה אישור בית המשפט תובא מראש בפני עו”ד אלינור לייבוביץ כל עוד היא מייצגת את המשיב 1 [המבקש כאן, ח”ש] ואם ישתנה הייצוג בפני מייצגו. אם הפעולה תאושר ע”י המייצגת כאמור לא יהיה צורך באישור בית המשפט. ככל שהפעולה לא תאושר ע”י המייצגת יהיו מנהלי העיזבון רשאים לפנות לבית המשפט בבקשה לאשר את הפעולה.
3. מנהלי העיזבון יגישו פסיקתה זו לבנקים בהם מתנהלים חשבונות המנוחה. מנהלי העיזבון ימסרו לצדדים דוח על יתרות חשבונות הבנקים כאמור בתוך 30 יום מחתימת פסיקתה זו, בכפוף לכך שיקבלו מהבנקים את המידע.
4. מנהלי העיזבון רשאים לשלם את כל חובות העיזבון, ובכלל זה חובות אלה:
4.1. חוב למשיב 2, ד. צ, בסכום שיאושר על ידם;
4.2. חוב למשרדי מנהלי העיזבון בגין סכומים שהוציאו עבור העיזבון, לפי קבלות;
4.3. סכום של 30,000 ₪ ומע”מ לכל אחד ממשרדי מנהלי העיזבון, ע”ח שכר טרחתם.
5. מהיום והלאה מנהלי העיזבון הם שישלמו את כל התשלומים החלים על העיזבון, מכספי העיזבון”.
6. להשלמת התמונה יסופר, כי ביום 2.12.24 הגיש המבקש בבית משפט זה, ערעור על פסק הדין קמא מיום 9.10.24 (עמ”ש 6657-12-24). ערעור זה נמחק בפסק דיני ביום 20.12.24, לבקשת המערער/המבקש.
7. כעת מבקש המבקש, במסגרת בקשת רשות הערעור דנן, לערער על חמש החלטות שונות שניתנו בתיק קמא לאורך חודשים דצמבר 2024 וינואר 2025. למען הפשטות והבהירות, נתאר להלן כל אחת מההחלטות והרקע המסוים להן, בנפרד.
החלטה מיום 23.12.2024
8. ביום 22.12.24, הגיש המבקש כאן, “הודעה” בתיק קמא, שעיקרה הוא כי בית משפט קמא לא פעל לפי “נוהל מזכירויות 03-14” בכל הקשור לפרוטוקול הדיון מיום 9.10.24. לטענת המבקש, התמליל שנסרק לתיק קמא “איננו פרוטוקול ואף אינו קרוב רחוק של פרוטוקול”.
9. בהחלטתו מיום 23.12.24, קבע בית משפט קמא כדלקמן: “תמליל הדיון מיום 09/10/2024, שהתנהל בהליך דנן מצוי בתיק בית המשפט כפרוטוקול, באופן התואם את נהלי המזכירות, לרבות נוהל 03-14″.
החלטה מיום 24.12.2024
10. ביום 24.12.24, הגיש המבקש כאן, בקשה בתיק קמא, ל”הבהרות” השופטת קמא ומשיבים 1-2 (כאן) בעניין אי התייצבות משיבים 1-2 לדיון קמא שנערך ביום 9.10.24. לטענת המבקש, לא ניתן כל הסבר לאי הופעת משיבים 1-2 לדיון.
11. בהחלטתו מאותו יום, 24.12.24, קבע בית משפט קמא כדלקמן: “ראו פרוטוקול הדיון, אין מה להבהיר”.
החלטה מיום 5.1.2025
12. ביום 5.1.25, הגיש המבקש כאן, בקשה בתיק קמא ל”עיון חוזר” בהחלטה קמא מיום 30.12.24, שקבעה בין היתר כי כתב הערובה שיוגש על ידי מנהלי העזבון לא יהיה מוגבל בסכום. לטענת המבקש, על בית המשפט לקבוע סכום ערובה ועל מנהלי העזבון להפקידו, בטרם יחלו בעבודתם.
13. בהחלטתו מאותו יום, 5.1.25, קבע בית משפט קמא כדלקמן: “הטענות בבקשה הן בעלות אופי ערעורי ואינן עילה לעיון חוזר. למעלה מן הדרוש יוער, כי לא מצאתי גם לגופן של הטענות, עילה לעי[ו]ן חוזר. המזכירות תמציא לצדדים ותסגור הבקשה”.
החלטה מיום 15.1.2025
14. ביום 14.1.25, הגיש המבקש כאן, בקשה בתיק קמא לאפשר לו “לעיין בחתימות האלקטרוניות על החלטות מרכזיות בתיק”, כפי שהן מוצגות על מסכי המזכירות, ולצלמם במצלמתו. לטענת המבקש, קיים בקרבו חשש כי ההליך קמא נוהל “למראית עין” והוא מבקש “לוודא את מצב החתימות” על החלטות, פרוטוקול, תמלול ופסיקתא אשר בתיק קמא.
15. ביום 15.1.25, קבע בית משפט קמא בהחלטתו כדלקמן: “בקשתו של המבקש היא לצלם את מסך תיקיית ההחלטות כפי שהוא נצפה במזכירות; בקשה זו יש להפנות למזכירות שתפעל על פי נהליה. המזכירות תמציא לצדדים”.
החלטה מיום 20.1.2025
16. ביום 19.1.25, הגיש המבקש כאן, בקשה בתיק קמא, לקבלת החלטה המורה למזכירות קמא לאפשר “עיון בעל דין לפי תקנה 3 לתקנות העיון ברשימת הכתבים…”. רשימת הכתבים היא בין היתר, החלטות, בקשות והוראות, בקשות לאחר סגירה, תיק הנייר וכו’ – והמבקש מבכר לדעת כיצד אלה נראים על גבי מסכי המחשב של עובדי המזכירות.
17. ביום 20.1.25, ניתנה החלטת בית משפט קמא כדלקמן: “זו בקשה לצלם את אופן השתקפות תיקיות ספציפיות במערכת נט המשפט – על גבי מסכי המזכירות. זו אינה בקשה לבית המשפט שיש להגיש באמצעות מערכת נט המשפט. כפי שצויין בעבר, על המבקש לפנות למזכירות בית המשפט ולפעול על פי נהליה. בהמשך להחלטה מיום 02/12/2024, מיום 04/12/2024 15/01/2025 אני מחייבת את המבקש סך 700 ש”ח לטובת אוצר המדינה. המזכירות תמציא לצדדים ולמנהלי העיזבון ותסגור הבקשה”.
בקשת רשות הערעור דנן הוגשה בגין חמש ההחלטות שפורטו לעיל.
תמצית טענות המבקש בבקשת רשות הערעור
18. המבקש טען בבקשתו כדלקמן:
א. בכל הקשור להחלטה מיום 23.12.2024, טען כי בקשתו נועדה לשדל את בית משפט קמא לקיים את נוהל 03-14 וליצור פרוטוקול ערוך וחתום כדין; תמליל הדיון שאיננו חתום הוא לכל היותר “טיוטה” חסרת תוקף; לאחר עריכתו וחתימתו, יש לפתוח את פרוטוקול הדיון לבקשות לתיקון מטעם הצדדים; דיון ללא פרוטוקול הוא דיון שתקפותו מפוקפקת. ניהול הדיון קמא מיום 9.10.24 והכתבים שהופקו ממנו הם פגיעה בזכויותיו הדיוניות של המבקש.
ב. בכל הקשור להחלטה מיום 24.12.2024, טען כי לא ניתן כל הסבר מתקבל על הדעת לאי התייצבות משיבים 1-2 לדיון קמא; המשיבים ובאי כוחם לא הגיבו לבקשה כלל; בקשות עיון חוזרות בקשר לאירוע זה נדחו מהרישום, והקשו על המבקש לממש את זכויותיו. אין בפרוטוקול הדיון קמא כל הסבר לאי התייצבות משיבים 1-2 לדיון, ולא ניתן למצוא הסבר מלבד הליך בלתי תקין או תקשורת במעמד צד אחד, המוסתרים מהמבקש.
ג. בכל הקשור להחלטה מיום 5.1.2025, טען כי מנהלי העזבון המציאו כתב ערובה משובש, ולאחר בקשת המבקש ניתנה החלטת השופטת קמא, שקבעה כי הערובה תהא על סכום בלתי מוגבל. כתב ערובה כזה לא תקין, והלכה למעשה לא הופקדה ערובה בהליך קמא. יש להגדיר סכום ערובה סביר ביחס לגודל העזבון ורמת הסיכון לאינטרס המבקש, ולחייב את מנהלי העזבון בהפקדתה.
ד. בכל הקשור להחלטה מיום 15.1.2025, טען כי הבקשה נדחתה ללא דיון והכרעה לגופם של דברים; עמדת בית משפט קמא חסרת בסיס חוקי, שעה שאסר עליו להגיש בקשות כיון שדרש ממנו הגעה פיזית למזכירות לכל הגשה.
ה. בכל הקשור להחלטה מיום 20.1.2025 טען כי הבקשה נדחתה ללא דיון והכרעה לגופם של דברים; כי האיסור שהושת על המבקש בעניין שימוש בנט המשפט וחיובו בתשלום אגרות הוא מעשה שיפוטי שרירותי וגחמתי. זכויות היסוד של המבקש נרמסו – זכות הגישה לבית המשפט, זכות העיון של בעל דין והזכות להליך הוגן וראוי.
דיון והכרעה
19. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא, שוכנעתי לדחות את בקשת רשות הערעור אף ללא תשובה, בכל חמש ההחלטות בגינן הוגשה בקשת רשות ערעור זו, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע”ט-2018.
להלן אנמק את החלטתי.
20. בכל הקשור להחלטה קמא מיום 23.12.24, עיון בתיק קמא מלמד כי פרוטוקול הדיון מיום 9.10.24 מצוי בתיק קמא כאשר הוא חתום על ידי השופטת קמא. לא ירדתי לסוף דעתו של המבקש, עת טען כי לאחר עריכת וחתימת הפרוטוקול, “יש לפתוח את פרוטוקול הדיון לבקשות לתיקון מטעם הצדדים”. ככל שלאחד הצדדים יש השגות לעניין תיעוד הדברים בפרוטוקול, עליו להגיש בקשה מסודרת לתיקון פרוטוקול, כמצוות סעיף סעיף 68א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ”ד -1984, ובסד הזמנים המצויין שם.
לנוכח האמור לעיל, לא מצאתי להתערב בהחלטה קמא מיום 23.12.24, ואני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור בכל הנוגע להחלטה זו.
21. ההחלטה קמא מיום 24.12.24, במסגרתה דחה בית משפט קמא את בקשת המבקש ל”הבהרות” בעניין אי התייצבות משיבים 1-2 לדיון (הגם שבאי כוחם התייצבו לדיון, והדיון התנהל לגופה של הבקשה למינוי מנהלי עיזבון), היא בגדר החלטה דיונית מובהקת, שעניינה אופן ניהול ההליך. החלטה כגון דא, מצויה בליבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית, בה לא תתערב ערכאת הערעור אלא במקרים חריגים בלבד.
ראו למשל:
רע”א 1664/20 פנינת עוזיאל בע”מ נ’ נדב לב (8.7.2020), פסקה 16.
לא מצאתי כי ההחלטה קמא נופלת לגדר אותם מקרים חריגים, ואני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור בכל הנוגע להחלטה מיום 24.12.24.
22. אף ההחלטה קמא מיום 5.1.25, שקבעה כי כתב הערובה שיפקידו מנהלי העזבון לא יוגבל בסכום, היא החלטה דיונית מובהקת, שאין להתערב בה מאותם טעמים שהוזכרו בסעיף הקודם. בנקודה זו אחדד כי נראה שהמבקש טעה בהבנת חובתם של מנהלי העזבון – כפי שציטט בעצמו בבקשתו קמא מיום 5.1.25, סעיף 89 לחוק הירושה, התשכ”ה-1965 קובע כי מנהל עזבון “יתן ערובה אחרת להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו”. כן ציטט הוא מתוך תקנות הירושה, תשנ”ח-1998, כי עסקינן במתן ערובה לפי טופס 9.
ערובה זו היא כתב הערובה שהפקידו מנהלי העזבון קמא; והוראת בית משפט קמא כי כתב הערובה לא יוגבל בסכום באה אך להיטיב עם המבקש ואחיו. אין הכוונה, כי מנהלי העזבון יפקידו סכום כסף, ערבות בנקאית או שעבוד נכסים כטענת המבקש – ואף לא נוקטים כך בפרקטיקה הנוהגת. תנוח דעתו של המבקש, כי כתב ערובה תקף ומחייב את מנהלי העזבון כלפי היורשים.
23. בכל הקשור להחלטות מימים 15.1.25 ו-20.1.25 לגביהן התבקשה רשות ערעור, עסקינן בהחלטות דיוניות, אשר מצויות בליבת שיקול הדעת של בית משפט קמא (כדברינו בסעיף 21 לעיל), ולא מצאתי מקום או הצדקה להתערב בהן.
סוף דבר
24. דין בקשת רשות הערעור לעניין חמש ההחלטות בגינן הוגשה בקשת רשות הערעור – להידחות.
25. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.
עירבון שהפקיד המבקש בתיק דנן – יוחזר לידיו.
המזכירות תעביר החלטה זו לצדדים.
החלטה זו מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.
ניתנה היום, ה’ שבט תשפ”ה, 03 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.