מבקשים
1. ל’ מ’
2. ג’ ש’ מ’
ע”י ב”כ עו”ד רוית גונן
נגד
משיבים
האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון משרדי ממשלה
ע”י ב”כ עו”ד עלאם אגבאריה
החלטה
המבקשים הם הורי קטין אשר נפסקו לו פיצויים בעקבות תאונת דרכים.
בקשתם היא אישור פעולה בכספי הפיצויים והשקעתם בנכס נדל”ן (להלן: הדירה).
תמצית הבקשה
1. הקטין מ’ יליד 00.00.0000 (להלן: הקטין) נפגע בתאונת דרכים ביום 00.00.0000.
מאז התאונה הורי הקטין מטפלים בו ודואגים לכל מחוסרו. הקטין באמצעות הוריו הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד מבטחת הרכב. התובענה הסתיימה בהסכם פשרה שניתן לו תוקף של פסק דין, שלפיו שולם לקטין סך של 5,664,651 ₪ מעבר לגמלאות המל”ל ששולמו ושישולמו לקטין עד הגיעו לגיל 18 ותשלומים תכופים ששולמו לו במהלך השנים. כמו כן “הוקפא” סכום של 1,376,445 ₪ (להלן: הסכום הנשמר) עד הגיע הקטין לגיל 18 ומיצוי זכויותיו כבגיר בפני המוסד לביטוח לאומי.
הוטעם, כי בהתאם להסכם הפשרה ולאחר הפחתת שכר טרחה הועבר סך של 4,923,331 ₪ לחשבון נאמנות שנפתח על שם הקטין בבנק דיסקונט והכספים מושקעים באפיקי השקעות שונים לטווח הארוך והקצר. עוד צוין כי הקטין זכאי לקצבאות חודשיות מהמוסד לביטוח לאומי בסך 5,757 ₪ וכי הוצאותיו החודשיות נאמדות בסך של 5,000 ₪. הוסף כי בהגיע הקטין לגיל 18 יהיה זכאי לגמלאות המוסד לביטוח לאומי כבגיר בסכום העולה על המשולם כיום. הודגש כי ככל שיקבע שהקטין אינו זכאי לגמלאות הללו עם בגרותו יועבר לו הסכום הנשמר.
בקשת הורי הקטין היא לרכוש דירת מגורים, שתירשם על שם הקטין ותשמש תחילה כדירת “השקעה” ובהמשך כדירת מגורים עבורו. לבקשה צורף הסכם מכר המותנה באישור בית המשפט מיום 11.1.2023 לרכישת דירה תמורת סך של 3,940,000 ₪.
הסעד המבוקש אם כן, הוא קבלת אישור בית המשפט להשקעת כספים ברכישת דירה, באופן שסך של 2,364,000 ₪ מכספי הפיצויים של הקטין ישמשו לכך (בעוד בחוות הדעת הכלכלית ובהתאם לאישור המשכנתה התבקש סך של 2,440,000 ₪) והיתרה תמומן באמצעות משכנתה בסך של מיליון וחמש מאות אלף ₪.
עמדת ב”כ היועמ”ש
2. תחילה התבקשו על ידי ב”כ היועמ”ש מסמכים משלימים לשם בחינת הבקשה, כגון: התחייבות המוכר למועד שבו תימסר הדירה כשזו מוכנה לאכלוס לידי המבקשים; הבהרה האם התקבל אישור הבנק להענקת משכנתה ובאילו תנאים; המצאת אישור מהבנק בדבר גובה הכספים המופקדים לרבות אלה המושקעים ופירוט בנדון; פירוט בדבר מצבם הכלכלי של ההורים; הבהרה מהם דמי השכירות החודשיים המוערכים ועל יסוד מה הערכה זו מבוססת.
המבקשים העבירו את המסמכים הנדרשים בכלל זה חוות דעת שמאית שהוגשה לדרישתם. המסמכים הועברו לבדיקת היחידה הכלכלית של האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי (להלן: היחידה הכלכלית). לאחר בדיקת היחידה הכלכלית הוגשה עמדת ב”כ היועמ”ש בגדרה צוין כי בהתאם לממצאי חוות דעת היחידה הכלכלית, הסעד המבוקש עלול להעמיד את כספי הקטין בסיכון ולכן הביע התנגדות לבקשה כפי שהוגשה. ב”כ היועמ”ש הטעים כי ההתנגדות נעוצה בשני טעמים עיקריים. האחד, הדירה לא תניב תשואה מידית והשני, הוא הסיכון בנטילת משכנתה, שכן גובה הריבית צפוי לעלות על שיעור התשואה שהדירה תניב. אגב כך הוצע להורים לשקול אפיקי השקעה אחרים.
דיון
3. הבקשה הוגשה בהתאם לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (דרכים להשקעה כספי חסוי), התש”ס -2000 (להלן: התקנות). תקנות אלה מתוות מסלולי השקעה של כספי פיצויים בנסיבות דומות למקרה דנן. התקנות מתייחסות לארבע אפשרויות השקעה: בנכסים בנקאיים, בניירות ערך, במסירתם לידי האפוטרופוס הכללי לשם השקעת הכספים ובכל דרך אחרת ובלבד שיינתן אישור בית המשפט לכך מראש (תקנה 2(1)-(4)).
תקנה 4 קובעת כי השקעת כספים ששוויים עולה על 1,124,100 ₪ טעונה אישור של בית המשפט.
4. לטענת ההורים, השקעת כספי הקטין בדירה תשמר את ערכם, הדירה אף תשמשו בעתיד כדירת מגורים ויש לכך חשיבות כנכס הוני, זאת כאשר יתר כספיו מושקעים באפיקים סולידיים אחרים בהתאם להנחיות בנק דיסקונט.
מנגד, ב”כ היועמ”ש נסמך על חוות דעת היחידה הכלכלית עת הביע עמדתו והציע לשקול חלופות אחרות שתהיה בהן תשואה מיידית ולא יהיה בהם רכיב סיכון בגין משכנתה.
מפאת המחלוקות נקבע דיון ואף נקבע כי ככל שיוותרו מחלוקות המצדיקות זאת ייערכו הצדדים לטעון באשר למינוי אפוטרופוס לדין לקטין. בדיון נשמעו טענות הצדדים, הם נמנעו מלהתייחס לנושא מינוי אפוטרופוס לדין והרושם שהתקבל הוא כי עיקר המחלוקת נוגעת לסיכון הכלכלי הנטען. כאמור ב”כ היועמ”ש התנגד לבקשה מפאת הסיכון הגלום לדידו בשימוש בכספי הקטין בעוד המבקשים הצביעו על התועלת שתצמח לקטין מהשקעה זו. מכאן שהמחלוקת ניתנת לבחינה על יסוד טענות הצדדים והמסמכים שצורפו.
5. ההורים האפוטרופסים הטבעיים של הקטין מעוניינים לרכוש דירה שתירשם על שם בנם הקטין. לשם כך התקשרו עם חברת פ’ (להלן: חברת פ’) וחתמו בשם הקטין על הסכם מותנה. מהסכם זה עולה כי תמורת סך של 3,940,000 ₪ תירכש דירה בת ארבעה חדרים, חניית נכה ומחסן בעיר X. בהסכם נקבעו תשלומים עיתיים ומדורגים: תשלום ראשון המהווה 7% מערך הדירה על סך 275,800 ₪ יועבר בתוך 7 ימים מקבלת אישור בית המשפט להשקעת הכספים; תשלום נוסף המהווה 13% מערך הדירה על סך 512,000 ₪ ישולם בהתאם לדרישת המוכרת והבנק המלווה; שני תשלומים נוספים בסך 1,576,000 ₪ כל אחד ישולמו בהתאם לתנאי ההסכם, כשהאחרון שבהם, המגלם את סכום המשכנתה ישולם 30 ימים בלבד בטרם מסירת החזקה בדירה (נספח א’ להסכם). כעולה מבקשתם, תחילה תשמש הדירה כשהשקעה נושאת תשואה (שכירות) ובהמשך תשמש למגורי הקטין. כעולה מהנטען בדיון צפי קבלת הדירה הוא בעוד כשנתיים.
ההורים סמוכים ובטוחים שהשקעה זו תישא פרי ותשמש את הקטין בעתיד.
6. ב”כ היועמ”ש, המשמש כגורם ניטרלי שבוחן בין היתר את השימוש בכספי הקטין במנותק מרצון הוריו, הצביע על סכנות הגלומות באפיק השקעה זה. לשם כך נעזר ביחידה הכלכלית. חוות הדעת של היחידה הכלכלית העלתה, שהדירה שנרכשה בהתאם להסכם המותנה לא תניב תשואה מידית, כך גם קיים סיכון הכרוך בנטילת משכנתה משמסירת החזקה בדירה עתידה להתבצע בזמן לא ידוע ומכאן עלתה השאלה כיצד תמומן המשכנתה בתקופת הביניים. עוד צוין כי לא ברור מדוע ביקשו ההורים ליטול משכנתה, כשניכר שיש די בכספי הקטין למימון מלא של הדירה, בפרט בתקופה שבה שיעורי הריבית גבוהים במשק הישראלי. עוד נכתב בה, בשונה מחוות הדעת השמאית שצורפה על ידי המבקשים, כי שוויו של הנכס בחוות הדעת הכלכלית הוערך בגבולות 3,900,000 ₪ (סעיף 5 עמוד 9). לבסוף הומלץ בה לשקול רכישת נכס אחר בסביבה אשר יניב תשואה מיידית אגב שמיטת הסיכון ברכישת נכס זה.
7. התהיות שעלו מחוות הדעת הכלכלית, כשלעצמן, אינן מצדיקות התערבות בפררוגטיבה של ההורים להחליט בנדון. זאת בין היתר משום שההורים מגדלים את ילדם הקטין דואגים לו עתה וימשיכו לדאוג לו בעתיד, גם בפן הכלכלי וכן משום שניתוח הנסיבות והנתונים מצביע על פניו כי ההשקעה בדירה עשויה להיטיב עם הקטין ברבות השנים.
אל מול התהיות שעולות מחוות הדעת, בפרט ביחס למשכנתה ולסיכונים בנטילתה ובדבר העדר תשואה מיידית מהדירה, השכילו ההורים המבקשים להציג את המסמכים הבאים שיש בהם לפוגג את החשש שעלה מחוות הדעת של היחידה הכלכלית והם:
דוח רווח והפסד של האב לשנת 2021 (בלתי מבוקר) לפיו היה לו רווח שנתי (לפני מס) בסך 442,502 ₪. ממוצע חודשי 36,875 ₪.
דוח יתרות סעיפי רווח והפסד לחודשים ינואר עד דצמבר 2022 (בלתי מבוקר) לפיו הרווח לתקופה הסתכם בסך של 224,204 ₪ (לפני מס). מהדוח עולה כי לא היתה פעילות בתיק העוסק החל מחודש אוגוסט 2022. לפיכך יש לבחון את ההכנסה לשבעה חודשים בלבד (ינואר עד יולי). ההכנסה החודשית הממוצעת לשבעה חודשים היא בסך 32,029 ₪.
מאזן בוחן בלתי מבוקר, הכולל את סעיפי הרווח וההפסד בלבד, לשנת 2022, של חברת א’ (להלן: החברה) לפיו הרווח החשבונאי (לפני מס) היה בסך 287,615 ₪. האב הצהיר כי הוא בעלים יחיד של החברה.
תלושי שכר של ההורים לחודשים ינואר עד יוני 2023 מהחברה, שמהם עולה כי שכרו החודשי הממוצע של האב הוא כ-20,995 ₪ נטו ושל האם הוא כ-8,418 ₪.
כמו כן צורפו תצהירי העברת זכויות וקבלת זכויות במתנה לאב המבקש ביחס לדירת מגורים של אמו בעיר Y בצירוף נסח טאבו; תצהיר האם המבקשת בדבר זכויותיה בדירת מגורים בעיר Z שקיבלה מאביה בירושה; אישור בחתימת עו”ד מיום 29.5.2024, בדבר היות חברת פ’ מלווה על ידי בנק לאומי לישראל בע”מ ביחס לפרויקט הבניה, שבו נכתב כי נחתם הסכם ליווי פיננסי, שמכוחו שועבדו זכויות החברה במקרקעין עליהם מוקם הפרויקט במשכנתה מדרגה ראשונה ללא הגבלת סכום.
8. כאמור, הליך זה נועד לבדוק האם אפיק ההשקעה שהתבקש על ידי ההורים עלול להעמיד את כספי הקטין בסיכון. בית המשפט אינו עוסק ביעוץ השקעות ואין זה מתפקידו להעריך את התשואה הצפויה מדמי שכירות ועליית ערך הדירה אל מול דירות, נכסים או אפיקי השקעה אחרים. בית המשפט אמון על בחינת טובת הקטין ובכלל זה בדיקה האם קיים סיכון בלתי מידתי לכספי הקטין, אגב התייחסות לכלל הנתונים כגון מועד נטילת המשכנתה, (בסמוך לקבלת החזקה בדירה), גובה המשכנתה ביחס לכספי הקטין המושקעים עובדת הצגת היתר בנייה וכן אסמכתאות בדבר איתנות כלכלית ונכסים נוספים.
מטבע הדברים השקעה באפיק כזה או אחר איננה ניתנת לחיזוי מדויק לא ביחס לעת הקרובה ולבטח לא ביחס לשנים רבות קדימה. כפי שהעיר בצדק אבי הקטין יתכן שכספים שיוותרו בחשבון הבנק לא יתנו תשואה כלל או חלילה יופחת ערכם משמעותית בעתיד בהשוואה לדירה בעיר X.
ככלל יש לאפשר להורים כאפוטרופסים גמישות מסוימת בבחירת השקעת כספי בנם הקטין אותו הם מגדלים ולו הם דואגים הן כלכלית והן באופנים רבים נוספים בחיי היומיום.
כך גם במקרה דנן, אין למנוע מהמבקשים להשקיע את כספי הקטין בדירה שעתידה להניב תשואה, אף אם זו לא תהיה באורח מיידי אלא בחלוף שנתיים עד שהבנייה תסתיים בנסיבות שבהן מדובר בקבלן מוכר המלווה על ידי הבנק.
זאת ועוד, על פי דוח השמאי עלות הרכישה סבירה, כפי שאף עלה מחוות הדעת הכלכלית ומעמדת ב”כ היועמ”ש מיום 1.2.2024. המשכנתה שתילקח היא בשיעור של כ-38% מהעלות ובסמוך למסירת החזקה בדירה. דמי השכירות עשויים לכסות את תשלום המשכנתה או לפחות את מרביתה. כמו כן הכנסות הקטין עולות במקצת על הוצאותיו ואף צפויות להאמיר בעתיד. לצד זאת נותר בקופת הקטין סכום לא מבוטל שיש בו לכסות הפרשי תשלום המשכנתה, ככל שיידרש וככל שלא יידרש הסכום יוותר לשימוש הקטין בעתיד. יתר על כן, המסמכים שצורפו מלמדים על איתנות כלכלית של הורי הקטין וכן על נכסים נוספים שבבעלותם ויש בכך לפוגג חששות כלשהם.
הנה כי כן מכלול הנתונים מצביע על כך, שהסיכון נמוך ביותר אם בכלל ואינו מצדיק את התערבות בית המשפט בשיקול דעת ההורים כאשר הנכס נרכש עבור הקטין, על שמו ולטובתו.
לפיכך, אין הצדקה למנוע מההורים ומהקטין את בקשתם. ניתן להגיש פסיקת לחתימה בנדון.
מוצע להגיש פסיקתה בנוסח מוסכם לשם קיצור סד הזמנים.
ההחלטה ניתנת לפרסום אגב השמטת שמות ופרטים מזהים.
המזכירות תואיל לסגור את התיק.
ניתנה היום, ז’ סיוון תשפ”ד, 13 יוני 2024, בהעדר הצדדים.
