לפני כבוד השופט, סגן הנשיאה עמי קובו – אב"ד,
כבוד השופט מיכאל קרשן,
כבוד השופטת מרב גרינברג
המאשימה
מדינת ישראל
נגד
הנאשם
בן קסטרו (עציר) ת"ז 313650863
<#2#>
נוכחים:
ב"כ המאשימה עו"ד רועי לוס
ב"כ הנאשם אלון קריטי עו"ד ליאור שרקוביק
ב"כ משפחת המנוחה עו"ד רותי אלדר ומשפחת המנוחה
הנאשם הובא על ידי שב"ס
פרוטוקול
בית המשפט משמע את גזר הדין
ב"כ המאשימה:
אבקש לציין כי חלק מההסכמות שעליהן חתום הנאשם כוללת איסור פרסום, פרטים שאינם מפורטים בגזר הדין או בכתב האישום. להפרה של חלק זה עלולה להיות השלכות.
<#5#>
גזר דין
מאיה גלוגובסקי ז"ל, בת 38 במותה, סטודנטית שנה ג' לרפואה באוניברסיטת תל אביב, אישה צעירה ומוכשרת, אשר אהבה לנגן בפסנתר, וכל עתידה היה לפניה – נרצחה על-ידי הנאשם על לא עוול בכפה. היא הותירה אחריה אם ואחות, שבורות לב.
הנאשם הורשע על יסוד הודאתו בעובדות כתב אישום מתוקן בעבירת רצח בכוונה, לפי סעיף 300(א) לחוק העונשין התשל"ז-1977, ובעבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק.
כנטען בכתב האישום המתוקן, הנאשם ומאיה גלוגובסקי ז"ל (להלן: "מאיה" או "המנוחה") הכירו שלושה חודשים עובר ליום הרצח, 31.10.23, וקיימו קשר ביניהם עד למועד זה, אשר בסמוך לו ביקשה המנוחה לסיים את הקשר. במועד זה, בשעת בוקר, שוחחו הנאשם והמנוחה טלפונית מספר פעמים ונדברו להיפגש בבית המנוחה בגבעתיים. בשעה 14:00 הגיע הנאשם לבית המנוחה, בשעה 18:30 החליטו השניים לנסוע לחיפה ברכבו של הנאשם. אך במהלך הנסיעה ביקשה המנוחה לשוב לביתה, הנאשם והמנוחה חזרו על עקבותיהם, חנו את הרכב סמוך לבית המנוחה ושוחחו. במהלך השיחה, יצאה המנוחה מהרכב והנאשם יצא בעקבותיה. כל העת החזיק ברכבו שתי סכינים יפניות המשמשות אותו במסגרת עבודתו, אחת מהן בצבע אדום. כעבור זמן קצר, נאותה המנוחה עקב הפצרות הנאשם לחזור לרכב, הנאשם הוביל אותה לשבת במושב האחורי. בשעה 20:00, בעודה יושבת במושב האחורי התקיימו ביניהם חילופי דברים. או אז החליט הנאשם לגרום למותה של המנוחה. הנאשם נטל את הסכין, הסתער עמה אל עבר המנוחה, אשר נאבקה בו וניסתה להתגונן מפני מעשיו, אך הוא דקר את המנוחה בצווארה פעמיים, וכן גרם לפחות חמישה פצעי חתך בכף יד שמאל.
לאחר שהנאשם דקר את המנוחה, ובעודה מתבוססת בדמה במושב האחורי, עבר הנאשם למושב הנהג, והחל בנהיגה. במהלך הנהיגה התקשר הנאשם לחברו א.א, תחילה ביקש ממנו לפגוש אותו בבית חולים "קפלן", בהמשך התקשר שוב וביקש ממנו לפגוש אותו בסמוך לביתו ולהביא עמו חולצה נקיה. בשעה 21:12 החנה הנאשם את רכבו בסמוך לבית, פגש בחברו, הנאשם יצא מהרכב, שטף את ידיו אשר היו מגואלות בדם, פשט חולצתו ולבש את החולצה אשר הביא לו החבר. הנאשם פירק את לוחיות הרישוי של הרכב ושם אותן ברכב החבר וזאת בכוונה לשבש או להכשיל הליך שיפוטי. בשלב זה, התקשר החבר למוקד המשטרה, הנאשם נטל את רכב חברו, עזב ונסע. בהמשך נסע הנאשם לחבר אחר, מסר לו שפגע במישהו ונסע, החבר התקשר אליו והפציר בו להסגיר את עצמו למשטרה, החבר הזעיק משטרה וכשהנאשם חזר למקום הוא נעצר. באותה עת או בסמוך לכך, כוחות הצלה שהגיעו לטפל במנוחה סמוך לבית הנאשם נאלצו לקבוע את מותה.
הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לאחר הליך גישור לפני כב' השופט טרסי, ובמסגרתו עתרו במשותף לגזור על הנאשם 29 שנות מאסר, מאסר על תנאי ופיצוי למשפחת המנוחה.
המאשימה, באמצעות ב"כ עו"ד רועי לוס, עתרה לאימוץ הסדר הטיעון. לטענתה, עונש המאסר המוסכם הולם את מדיניות הענישה הנוהגת. הובהר כי ההסדר אינו נעוץ בקושי ראייתי וניתן משקל להודאת הנאשם ועברו הנקי. עוד הפנה לחומרת המעשים ולטרגדיה הקשה של רצח אישה צעירה וברוכת כישרונות. עוד ביקש להשית על הנאשם פיצוי ברף מרבי למשפחת המנוחה.
ב"כ הנאשם, עו"ד אלון קריטי, טען כי הסדר הטיעון הוא תולדה של קושי ראייתי. עוד ביקש להתנצל בשם הנאשם כלפי משפחת המנוחה, לדבריו הנאשם נטל אחריות מלאה על מעשיו ומביע חרטה גמורה, עוד מסכים להשתת הפיצוי המבוקש שישולם בתשלומים.
עוד שמענו את אמה של המנוחה, הגב' רחל גלוגובסקי, שסיפרה בכאב רב על אובדנה של בתה שהייתה כל עולמה. לדבריה, מאיה אהבה את החיים, ניסתה לעזור לכל מי שנקרה בדרכה, גם לנאשם ובמהלך חייה הקצרים תרמה ככל שיכלה. חייה של מאיה נגדעו ברגע ע"י הנאשם והיא אינה סולחת לו, האם הגישה לעיוננו תמונות של המנוחה ומסמכים על אודותיה (ת/3). עוד הוגשה הצהרת משפחת המנוחה (ת/1), כעולה ממנה המנוחה הייתה בת 38 במותה, סטודנטית שנה ג' ללימודי רפואה באוניברסיטת תל אביב, אהבה מגיל ילדות מוזיקה ולמדה פסנתר. האוניברסיטה ביחד עם המשפחה הקימו קרן מלגות ע"ש מאיה, וכל הפיצויים שיקבלו מהנאשם ייתרמו לטובת הקרן.
דיון והכרעה
הנאשם והמנוחה קיימו ביניהם קשר קצר טווח שאותו ביקשה המנוחה לסיים, זמן קצר לפני הירצחה. ביום הרצח, במהלך שיח ביניהם, רצח הנאשם את המנוחה באמצעות סכין שהחזיק ברכבו, הוא שיסף את צווארה של המנוחה בשתי דקירות סכין, חרף מצבה הקשה הוא לא הבהילה לבית החולים אלא ניסה לשבש הליכי חקירה, ובעזרת חבר פירק את לוחיות הרישוי של רכבו. רק בהמשך, כשפנה לחבר נוסף, זה התקשר למשטרה והפציר בנאשם להסגיר את עצמו. כוחות ההצלה שהגיעו לטפל במנוחה נאלצו לקבוע את מותה.
מעשי הנאשם פגעו פגיעה קשה ומרבית בערך העליון של קדושת החיים, זכותו של אדם לחיים, לשלמות גופו ובטחונו. מעשי השיבוש שביצע הנאשם פגעו גם בערכים הנוגעים לסדר הציבורי ושלטון החוק.
מאיה ז"ל, אישה צעירה ומוכשרת שכל עתידה לפניה, נרצחה בדמי ימיה. מאיה גדלה עם אימה ואחותה, היא השלימה את לימודיה ועברה בגיל צעיר להתגורר באוסטריה, שם סיימה לימודי תואר בתחום מנהל עסקים ושיווק ועבדה בתחום חקר הקנאביס הרפואי, לאחר שחזרה לארץ, הלכה להגשים את חלום חייה, נרשמה ללימודי רפואה ולמדה עד הירצחה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. מתמונתה הניבטת ממסמכים שהוגשו לעיוננו עולה דמותה של אישה צעירה ומאירת פנים, לאות הוקרה לתרומתה של מאיה לאורך השנים לגופים שונים הקימה משפחתה וחבריה ביחד עם הפקולטה לרפואה בה למדה קרן מלגות לעזרה לסטודנטים לרפואה מבוגרים. מאיה אהבה מוזיקה ולמדה לנגן בפסנתר בקונסרבטוריון בעירה, שקיים לזכרה קונצרט בהשתתפות תלמידי המוסד. מדברי אימה במעמד הדיון ניכר שהיא מתקשה להתמודד עם מותה הטראגי של בתה ומקדישה את זמנה להנצחתה. יש לקוות כי מפעל ההנצחה המרשים שיזמה המשפחה לזכרה של מאיה, יוכל להקל ולו במעט על אובדנה הטראגי.
הנאשם יליד 1994, ללא עבר פלילי, עצור בתיק תקופה ממושכת. הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, 29 שנות מאסר בגין עבירת רצח בכוונה, עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנוהגת. (ראו בעניין זה ע"פ 6063/21, מדינת ישראל נ' יאסין, פס' 63 לפסק דינו של כב' השופט אלרון), ומשקלל נכונה בין חומרת המעשים והנזק הנורא שנגרם, לבין הודאת הנאשם במיוחס לו, הבעת החרטה והנכונות לפצות את משפחת המנוחה.
אשר לפיצוי, נוכח הסכמת ההגנה והנזק הכבד שנגרם למשפחת המנוחה, מצאנו להשית על הנאשם פיצוי לטובת משפחת המנוחה ברף המרבי הקבוע בחוק.
אשר על כן, אנו מכבדים את הסדר הטיעון וגוזרים על הנאשם את העונשים הבאים:
מאסר בפועל בן 29 שנים החל מיום מעצרו 31.10.23.
מאסר על תנאי בן 15 חודשים שלא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע במשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר.
מאסר על תנאי בן 6 חודשים שלא יעבור עבירת אלימות מסוג עוון או עבירה של שיבוש מהלכי משפט במשך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר.
פיצוי לטובת משפחת מנוחה בסך 258,000 ₪. הפיצוי ישולם ב-20 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 10.5.25 ויועבר למשפחת המנוחה (לאם המנוחה סך של 158,000 ₪ ולאחות גב' מיכל 100,000 ש"ח) בהתאם לפרטים שתמסור המאשימה למזכירות בית המשפט.
הרכב המפורט בטופס ההסדר יחולט לטובת המדינה. יתר המוצגים הפיזיים לרבות המוצגים שהיו ברכב יוחזרו לבעליהן.
זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.
<#6#>
ניתן והודע היום ו' שבט תשפ"ה, 04/02/2025 במעמד הנוכחים.
עמי קובו, שופט, סגן הנשיאה
מיכאל קרשן, שופט
מרב גרינברג, שופטת
הוקלד על ידי אסתר קדוש