לפני
כבוד השופטת אורית קליינפלד
המאשימה
מדינת ישראל
נגד
הנאשם
פלוני (קטין) ת”ז xxxxxx
החלטה
מבוא.
בפניי בקשת ההגנה להורות על צירוף תיק פלילי התלוי ועומד כנגד הנאשם בגין עבירות אותן ביצע כבגיר לתיקיו המתנהלים בבית המשפט לנוער.
כנגד הנאשם שלושה תיקים פליליים המתנהלים בבית המשפט לנוער כמפורט להלן:
ת”פ 14123-05-21 בו הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן ונקבע כי במהלך חודש מאי 2020, עבר את העבירות המנויות בסעיפים 384, 447(א), 413 (ג) ,29(א) ו-25 לחוק העונשין, תשל”ז-1977 (להלן: “חוק העונשין”).
על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, הנאשם הסיג גבול יחד עם אחר, חתך גדר היקפית במגזרי ברזל (קאטר) נכנס לתחנת משטרת חדרה למתחם כלי רכב מוחרמים, גנב מתוכו טרקטורון וניסה לגנוב מתוכו קטנוע.
ת”פ 28861-03-22 בו הודה הנאשם ונקבע שבתאריך 27/2/22 תקף באופן הגורם לחבלה של ממש ואיים עבירות המנויות בסעיפים 192, ו- 380 לחוק העונשין.
על פי המתואר בכתב האישום הנאשם ואחר פגשו באקראי במתלונן כשהוא רכוב על אופניו וכמעט התנגשו בו. הנאשם והאחר דלקו אחר המתלונן, ברחובות העיר xxx. הנאשם אמר למתלונן : “אני אהרוג אותך” והאחר החל לתקוף אותו.
באותן הנסיבות זרק הנאשם אבן על המתלונן והאחר דקר אותו פעמיים בגבו. המתלונן הובהל לבית החולים שם נזקק לטיפול רפואי ואושפז במשך יומיים.
ת”פ 50004-03-23 בו הודה הנאשם ונקבע שבתאריך 4/8/2022 החזיק הנאשם אופניים חשמליים החשודים כגנובים, עבירה המנויה בסעיף 413 לחוק העונשין.
בתיקים אלו ניתנו הכרעות דין והם צורפו להליך אחד. בד בבד, לאחר שבגר הנאשם הוגש כנגדו כתב אישום נוסף, רביעי במספר בתאריך 29/8/2023 שעניינו הסגת גבול וגניבת אופניים עבירות אותן ביצע לכאורה בתאריך 23/5/2023, עת היה הנאשם בן 18 וחודשיים (להלן: “תיק הבגיר”). כעת מבוקש כאמור לצרף תיק זה לתיקים המצורפים ומתנהלים במאוחד עם תיק זה בבית המשפט לנוער.
על פי המתואר בכתב האישום בתיק הבגיר הנאשם יחד עם אחר נכנסו לחצר ביתו של המתלונן וגנבו מתוכה אופניים חשמליים בשווי של כ- 6000 ₪.
טיעוני הצדדים בתמצית.
ב”כ הנאשם ציין כי לבית משפט זה הסמכות לדון בעבירה שביצע הנאשם כבגיר וכי האינטרס הציבורי לאור גילו של הנאשם במועד ביצוע העבירות בתיק הנוסף, מצדיק צירוף תיק הבגיר להליכים המתנהלים בבית המשפט לנוער. מעבר לאמור הוסיף כי מדובר בעבירות דומות אשר בוצעו בסמיכות אלו לאלה.
ב”כ הנאשם טען כי הנאשם ביצע העבירות באותה התקופה ולכן נכון לשפוט אותו על כלל התיקים בהליך אחד, זאת לצד שיקולי יעילות וחיסכון זמן שיפוטי יקר. לתמיכה בטיעון הגיש ב”כ הנאשם פסיקה.
ב”כ המאשימה התנגדה לצירוף ועמדה על החשיבות שבשימור גבולותיו הענייניים של בית המשפט לנוער, כפי שהתווה המחוקק, וטענה כי צירוף תיקים יעשה רק במקרים חריגים ומטעמים ייחודים.
ב”כ המאשימה עמדה על חומרת העבירות אותן ביצע הנאשם בצבר תיקיו, על חלוף הזמן בין מועד ביצוען לבין המועד בו בגר הנאשם ועל כך שהנאשם לא השלים הליך טיפולי כדבעי וכי המלצת שירות המבחן היא להרשיעו ולהעמידו בצו מבחן לאור הצורך בגבול חיצוני ברור. ב”כ המאשימה צירפה אף היא פסיקה תומכת בעמדתה.
המסגרת הנורמטיבית.
סעיף 39 לחוק העונשין קובע כדלקמן:
39.(א) מי שהורשע בשל עבירה פלונית וביקש שבית המשפט ידון אותו גם בשל עבירות אחרות שהוא מודה שעבר אותן, רשאי בית המשפט – לאחר שנתן לתובע הזדמנות להשמיע טענותיו לעניין זה – להרשיעו ולגזור את דינו, או להעמידו במבחן, בשל כל אחת מן העבירות האחרות.
(ב) לא ישתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף זה אלא לגבי עבירות שהן בסמכותו העניינית ושהוא מוסמך לדון בהן בהרכב שבו הוא יושב, אולם בית משפט מחוזי רשאי לעשות כן גם לגבי עוונות וחטאים.
(ג)הורשע אדם לפי סעיף זה על אף התנגדותו של התובע, רשאי התובע לערער על הרשעה זו.
-1080135-220218000(ד) השתמש בית המשפט בסמכותו לפי סעיף זה ובערעור על פסק דינו בוטלה ההרשעה בשל העבירה שהנאשם הואשם בה, אין בכך כדי לפגוע בהרשעה ובגזר הדין בשל העבירות האחרות.
(ה) בסעיף זה, “עבירות אחרות” – בין שהוגש עליהן כתב אישום ובין שטרם הוגש, ובלבד שפרטי העבירות צוינו במידה הדרושה כדי לזהותן.
וראו בהקשר זה את פס’ 28 לפסק דינו של המשנה לנשיאה ח’ מלצר ברע”פ 404/17 עובדיה נ’ מדינת ישראל 30.8.2020, בו נפרשו הטעמים בבסיס סמכות הצירוף וכך נקבע: “יעילות וחסכון בזמן שיפוטי, יחד עם תכליות של שיקום העבריין במסגרת שיקולי הענישה הכלליים. הודאתו של העבריין במכלול מעשיו הפליליים במסגרת דיונית אחת […], עשויה לחתום פרק בעברו, ולפתוח בעבורו דף חדש ונקי, לאחר שייתן את הדין על מכלול מעשיו ויחסך הצורך בניהול הליכים פליליים נוספים, העלולים להסב קשיים ועלויות שונות לכל הצדדים, לרבות לרשות המאשימה…” יחד עם זאת יובהר – האפשרות לצרף תיקים אינה זכות מוקנית. רוצה לומר, בית המשפט אינו חייב להיעתר לבקשתו של הנאשם לצירוף תיקים והדבר יישקל בכל מקרה לגופו , לאחר שמיעת טענות הצדדים (ראו למשל ת”פ 38286-04-23 של בית המשפט לנוער בת”א מדינת ישראל נ’ פלוני).
פשיטא של הדברים מלמדת כי כוונת המחוקק היתה לאפשר לנאשם, הבוחר ליטול אחריות ולהודות במיוחס לו, להישפט בגין כל מעשיו במאוחד ואולם, זכות זו היא לא אוטומטית ואיננה תלויה ברצונו של נאשם בלבד אלא כרוכה בהסכמת התביעה ובהחלטת בית המשפט, אשר מחזיק בסמכותו העניינית לדון בכלל ההליכים.
ודוק – אין חולק כי חוק הנוער אינו שולל סמכותו של שופט הנוער מלדון בעניינו של בגיר, על אחת כאשר עסקינן בצירוף תיקים, ואולם נוכח ייחודיותו של בית המשפט לנוער על הדבר לעשות במשורה ובמקרים חריגים המצדיקים זאת.
בענייננו השאלה הצריכה הכרעה היא האם הובאו לפתחי נסיבות חריגות אשר מצדיקות פריצת הגבול הסטטוטורי בין קטינות לבגירות. או לשון אחרת, האם ראוי ונכון להפעיל סמכות זו במקרה דנן.
ראו למשל בהקשר זה את ת”פ (פ”ת) 1848-03-16 מדינת ישראל נ’ פלוני (30.5.2019) בו נקבע:
“כרסום בגבול זה וטשטוש השתרעותו עלולים לרוקן מתוכן את השמור בגבולות זירה תחומה זו. יש להישמר מפני מדרון העשוי בנקל להפוך לחלקלק, ולשמר את הגבול שקבע המחוקק כלשונו. על כן, יש להדר בגבולות שנקבעו ולחרוג מן הנהוג רק במקרים חריגים או מאידך פעוטי ערך שיצדיקו לפעול כאמור.
במערך שיקולים זה יובאו, בין היתר, חלוף הזמן מאז ההתבגרות ועד ביצוע העבירה, הקשר ענייני והיבטים טיפוליים ושיקומיים אשר בהתעלמות מהם יהיה לפגוע פגיעה ממשית ומשמעותית במימושם.
לצד סדרי הדין הנהוגים אף בעניינם של בגירים ביתר בתי משפט השלום, בבתי המשפט לנוער מתאפשרת גמישות מה הן באופן ניהול ההליך, והן בקביעת מתחם העונש וגזירתו, על מנת ‘לחנוך לנער על פי דרכו’, כדברי אבות, למען הצלחת אפיק השיקום באופן מטיבי. עם זאת ואף בעיקר בשל כך, גבול “שער הכניסה” לבית משפט זה צריך שיהא קבוע איתן ויציב.”
ומן הכלל אל הפרט.
בחנתי את השיקולים הצריכים לעניין לרבות, קיומו של קשר ייחודי הקושר בין העבירות, סמיכות זמנים, זהות העבירות, ואת הרקע לביצוען. בחנתי האם צירופם של הליכים תקדם באופן מובהק הליכי שיקום או לחילופין הפרדת המשפטים תפגע בהם באופן ממשי, וכן בחנתי שיקולי יעילות וצדק ובסיכומם של דברים – בקשת הנאשם לצרף את תיק הבגיר לתיקים המתנהלים בבית המשפט לנוער
– נדחית.
העבירות הנדונות בבית המשפט לנוער נעברו בין חודש מאי 2020 לאוגוסט 2022 ואילו העבירות המיוחסות לנאשם בתיק הבגיר נעברו בשנת 2023. לא מדובר בעבירות שנעברו בתקופה משברית קצרה כפי שטען ב”כ הנאשם אלא בעבירות שנעברו ע”י הנאשם כבגיר חרף העובדה כי היה מלווה ע”י שירות המבחן לנוער וחרף קיומם של ההליכים בבית משפט זה.
הנאשם אשר לא התמסר להליך טיפולי ולא שינה מדרכיו מבקש כעת לחסות בצילו של בית המשפט לנוער מבלי שיהא בהתנהגותו לאחר הגשת כתבי האישום כדי להצדיק זאת, נהפוך הוא, בחינת תיק הבגיר מלמדת כי לא מדובר במסכת אירועים בעלת הקשר, אין המדובר בעבירות נגררות זו לזו או באירועים הנובעים אלה מאלו. אשר על כן, ובסיכומם של דברים הבקשה כאמור לעיל נדחית.
באי כח הצדדים יהיו ערוכים לטיעונים לעונש במועד הקבוע לדיון.
מזכירות – נא להודיע.
החלטה ניתנה ביום, י’ אדר תשפ”ה, 10 מרץ 2025, בהעדר הצדדים.
