לפני כבוד השופטת – נשיאה רות לורך,
כב’ השופטת דבורה עטר
סגן הנשיאה, כב’ השופט עמי קובו
המאשימה
מדינת ישראל
נגד
הנאשמים
.1 אסעד אלרפאעי (עציר) ת”ז 409153327
.2 צבחי אבו שקיר (עציר) ת”ז 406258756
<#2#>
נוכחים:
ב”כ המאשימה – עו”ד נתנאל בוג’ו ועו”ד יהונתן הירש
ב”כ נאשם 1 – עו”ד עבד אבו עאמר
ב”כ הנאשם 2 עו”ד מחמד ענאבוסי
ב”כ נפגעי העבירה – עו”ד ליקול טמסוט מייצגת את משפחות גול וחבקוק ועו”ד הדר עזרא וייזל מייצגת את משפחת בן יפתח
הנאשמים הובאו על ידי שב”ס
גזר דין
הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעובדות כתב אישום מתוקן, כאשר התיקון היה בעקבות מותו של מר שמעון מעטוף ז”ל, לאחר שנפטר מפצעיו והעבירה שונתה בכתב האישום לעבירת רצח נוספת. ההרשעה בביצוע העבירות הבאות: רצח בנסיבות מחמירות של מעשה טרור בצוותא חדא (4 עבירות); מעשה טרור של ניסיון רצח בצוותא חדא (4 עבירות); מעשה טרור של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא (2 עבירות); מעשה טרור של פציעה בנסיבות מחמירות בצוותא חדא (2 עבירות); כניסה לישראל שלא כדין.
הודאת הנאשמים ניתנה במסגרת הסדר טיעון, אליו הגיעו הצדדים עם הסנגור שייצגם מלכתחילה וההסדר אושר על ידי הנאשמים ובאי-כוחם שהתמנו לאחר מכן מטעם הסנגוריה הציבורית. על פי ההסדר, עתרו הצדדים במשותף לגזור על הנאשמים 4 מאסרי עולם שירוצו במצטבר זה לזה, 20 שנות מאסר במצטבר למאסרי העולם, ומאסרים מותנים. הוסכם כי יוגשו תסקירים בעניין נפגעי העבירות, כאשר הצדדים יהיו חופשיים בטיעוניהם לעניין רכיב הפיצוי לנפגעים.
עובדות כתב האישום המתוקן
הנאשמים הם תושבים אזור יהודה ושומרון, ובתקופה הרלוונטית לא החזיקו בהיתר כניסה ושהיה בישראל. חרף זאת, החל מחודש דצמבר 2021 ועד לתאריך 5.3.2022 נכנס נאשם 2 שלא כדין לישראל ועבד בעבודות חשמל בבית כנסת ביישוב אלעד. בארבעת הימים הראשונים של העבודה, נכנס אף נאשם 1 לישראל שלא כדין ועבד במקום.
עובר לחודש אוגוסט 2021, על רקע מות חברו בעימותים מול צה”ל, גמלה בליבו של נאשם 2 ההחלטה לבצע פיגוע טרור בישראל ולמות כ”שהיד” במהלכו. הנאשם 2 פנה לנאשם 1 והציע לו לבצע פיגוע כאמור, אך נאשם 1 סירב. בהמשך, בחודש אפריל 2022, בעקבות מותו של חבר נוסף של נאשם 2, התחזקותו הדתית של נאשם 1, וסברתם של הנאשמים כי מדינת ישראל פוגעת במתפללים מוסלמים במסגד אל אקצה, גמלה בליבם של הנאשמים ההחלטה לבצע פיגוע טרור במדינת ישראל, ולרצוח במהלכו אזרחים ישראלים יהודים, מתוך מניע לאומני- אידיאולוגי.
לצורך ביצוע מעשה הטרור, תכננו הנאשמים לרכוש כלי נשק, ולשם כך גייסו סכום של כ-11,000 ₪. הנאשמים פעלו מול גורמים שונים לצורך השגת כלי נשק מאולתרים מסוג “קרלו”, אך משהתברר להם כי לא יצליחו להשיג כלי נשק כאמור, החליטו בסופו של יום לבצע את מעשה הטרור באמצעות סכינים וגרזנים. כמו כן החליטו הנאשמים להוציא את מעשה הטרור לפועל ברחוב אבן גבירול באלעד, בסמוך למקום בו עבדו.
עובר להוצאת מעשה הטרור לפועל, רשמו הנאשמים צוואות וכן ביצעו טקס “היטהרות”. הנאשמים רכשו שני גרזנים, שני סכינים בעלי להב באורך 12 ס”מ, שני קאטרים שנועדו לחיתוך גדר ההפרדה והנאשם 2 אף רכש נעליים המתאימות לריצה שיקלו עליו במעשיו.
בהמשך, שוחח נאשם 2 עם צחר והאדן (להלן: “צחר”), אותו הכיר כמי שביכולתו לסייע להם להיכנס לישראל שלא כדין, וביקש את עזרתו בחציית הגדר, בתואנת שווא כי עליו לפגוש את מעסיקו לשעבר. צחר הוביל את השניים לאזור רנטיס שם סבר כי קיימת פרצה בגדר. משהתברר כי הפרצה כבר איננה פתוחה, חתך נאשם 2 את גדר התיל באמצעות הקאטר אותו רכש מבעוד מועד, והנאשמים נכנסו לישראל והסתובבו בחורשה סמוכה בהמתנה לנהג שיסיע אותם לאלעד.
בשעה 17:13 התקשר צחר לאורן בן יפתח ז”ל ושאל אותו האם ביכולתו להסיע את הנאשמים לאלעד. אורן השיב בחיוב והגיע לאסוף את הנאשמים, בעוד צחר מתרגם עבורו את הוראות הנאשם 2 באשר למקום אליו ביקש לנסוע. בשעה 20:23 הגיעו הנאשמים ואורן לרחוב אבן גבירול באלעד, ואורן החנה את רכבו בסמוך לתחילת הרחוב.
בשלב זה, ובמטרה להסיח את דעתו של אורן, שאל נאשם 2 את אורן מה עלות הנסיעה והוציא מכיסו שטרי כסף. במקביל, שלף נאשם 1 את אחד הסכינים מתיקו, אחז באורן בחוזקה ודקר אותו 21 פעמים בצוואר, בחזה ובגפיים העליונים במטרה לגרום למותו. או אז, בעוד אורן מאבד כמויות גדולות של דם בשל ריבוי פצעי הדקירה, דחפו הנאשמים את אורן אל הקרקע מחוץ למכונית. בשלב זה, התיישב נאשם 2 במושב הנהג וניסה להתניע את הרכב. משלא עלה בידו לעשות כן, החליטו הנאשמים להמשיך בביצוע מעשה הטרור ברגל ותוך שימוש בגרזנים.
הנאשמים החלו לתור אחר קורבנות, כשהם רצים ברחוב אבן גבירול. או אז, הבחינו במדרגות היורדות מהרחוב לכיוון גן שעשועים בו שהו אזרחים רבים, לרבות ילדים, שהיו במקום לרגל חגיגות יום העצמאות.
בהגיע הנאשמים לתחתית המדרגות, הם הבחינו בבועז גול ז”ל, הסתערו עליו והכו אותו באמצעות הגרזנים, במטרה לגרום למותו. בעוד בועז שרוע על הקרקע, התקדמו הנאשמים לאורך השבילים החוצים את גן השעשועים, והבחינו ביוני חבקוק ז”ל, אשר עמד בקרבת מקום כשבנו בן ה-6 עמו. הנאשמים הסתערו על יוני והלמו בו בחוזקה מספר מכות במטרה לגרום למותו, וזאת לעיני בנו.
בשלב זה, המשיכו הנאשמים לאורך השביל עד שהבחינו בשי בן שלמה, אשר ישב על ספסל בגן, כשבספסל סמוך ישבו ארבעת ילדיו. הנאשמים הכו את שי באמצעות הגרזנים בעוד הוא שואל אותם לפשר מעשיהם, עד אשר נפל על הקרקע, והכל לעיני ילדיו.
אותה עת, שהה שמעון מעטוף ז”ל בקרבת מקום, כשהוא שומר על אחד המתחמים בגן השעשועים ולובש אפודה זוהרת. משהבחין שמעון במספר ילדות רצות לעברו בניסיון להימלט מאימת הנאשמים, הוא יצא מהמתחם והתקדם על השביל לכיוונם של הנאשמים. הנאשמים הבחינו בשמעון, התקדמו לעברו והחלו להכות בו בחוזקה באמצעות הגרזים במטרה לגרום למותו. הנאשמים המשיכו במעשיהם, והביאו לפציעתו של חיים בכור, אשר עמד על השביל בקרבת מקום.
הנאשמים המשיכו בהליכה על השביל, עד אשר הגיעו לרחבת חנייה. אותה העת שהו ברחבה אלחנן מאיר עלוש וצח דוד עמרוסי, כשהם יושבים ברכב. הנאשמים, אשר הבחינו ברכב וביושבים בו, ניפצו את חלונות הרכב באמצעות הגרזנים, במטרה לפגוע באלחנן ובצמח דוד ולגרום למותם. נאשם 1 ניסה לפגוע באלחנן, אשר ישב במושב הנהג, אך אלחנן התעמת איתו, ובכך הצליח למנוע מהנאשם 1 לפגוע בו. במקביל, ניסה נאשם 2 לתקוף את צמח דוד בכך שהניף את הגרזן לעברו, אך צמח דוד הצליח לאחוז בגרזן ולמנוע מנאשם 2 להכות בו. בשלב זה, ונוכח העובדה שלא הצליחו לגרום למותם של אלחנן וצמח דוד, נמלטו הנאשמים מהמקום והמשיכו במנוסתם במשך שלושה ימים, עד שנלכדו ביום 8.5.2022.
התסקירים בעניין נפגעי העבירה
קודם לשמיעת הטיעונים לעונש הוגשו לעיוננו 12 תסקירים שונים אודות נפגעי העבירות בתיק. שמונה מהתסקירים עוסקים בבני משפחותיהם של ארבעת הנרצחים בפיגוע – האלמנות, היתומים (שחלקם אף היו עדים לאירוע), ההורים והאחים השכולים. התסקירים מפרטים בהרחבה את תוצאות האובדן הפתאומי והטראגי, הכאב והזעזוע, התסמינים הפוסט טראומטיים מהם סובלים בני המשפחות, והקושי הרב שלהם לחזור לחיי שגרה. מהתסקירים עולה תמונת נזק חמורה וקשה ביותר, המשתרעת על פני תחומים רבים.
ארבעה תסקירים נוספים עוסקים בנפגעים שנפצעו באירוע. שניים מהנפגעים נפצעו באורח קשה מאוד. במועד עריכת התסקירים, תקופה ארוכה לאחר הפגיעה, הם עודם מצויים בהליך שיקום שצפוי להיות ארוך ומורכב. כלל הנפגעים סובלים מתסמינים פוסט טראומטיים משמעותיים ומפגיעה ניכרת באיכות החיים ובהתפתחותם האישית.
טיעוני הצדדים לעונש-
בשים לב להסדר הטיעון, מיקדו הצדדים את טיעוניהם באשר לפיצוי שיוטל על הנאשמים לשלם למשפחות ולנפגעים.
דיון
משהורשעו הנאשמים בארבע עבירות של רצח בנסיבות מחמירות, הרי שיש לגזור עליהם את עונש החובה לצד עבירות אלה, ארבעה מאסרי עולם. הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים, לפיו ארבעת מאסרי העולם ירוצו במצטבר זה לזה, ולכך יתווסף עונש נוסף של 20 שנות מאסר בגין העבירות הנוספות אשר ירוצה אף הוא במצטבר, הולם את החומרה שבמעשיהם של הנאשמים, ותואם את ההלכה הפסוקה ביחס לעבירות המתה מרובות נפגעים (ראו למשל: ע”פ 1742/91 פופר נ’ מדינת ישראל, פ”ד נא(5) 289, 301 (1997); ע”פ 485/15 אלוני נ’ מדינת ישראל (13.6.2017)).
קשה לתאר במילים את התעוזה והאכזריות הבלתי נתפסת בהם פעלו הנאשמים בכדי להשיג את מטרתם לבצע פיגוע טרור במדינת ישראל ולרצוח במהלכו אזרחים ישראלים יהודים. הנאשמים ניסו להצטייד בכלי נשק, ומשלא הצליחו בכך, רכשו גרזנים וסכינים. הנאשמים פרצו את גדר ההפרדה, הגיעו לעיר אלעד אותה הכירו מעבודתם הקודמת במקום, רצחו באכזריות את הנהג שהסיעם למקום, ופנו לבצע מעשיהם בפארק בו שהו משפחות רבות וחגגו את חגיגות יום העצמאות. הנאשמים הכו באכזריות את הנפגעים הרבים לעיני ילדיהם ויתר הנוכחים בפארק. הם נמלטו מהמקום רק לאחר שלא הצליחו לתקוף שני צעירים נוספים שהתעמתו עימם.
תוצאות מעשיהם של הנאשמים קשות מנשוא. הנאשמים הביאו למותם של ארבעה בני אדם, כל אחד מהם עולם ומלואו. המנוחים הותירו אחריהם ארבע אלמנות, יתומים רבים שחלקם קטינים רכים בשנים, הורים, אחים ואחיות. הטלטלה והזעזוע שעברו יקיריהם של המנוחים בעקבות מותם, ניכרים היטב בתסקירים שהוגשו לעיוננו. התסקירים מפרטים בהרחבה את ההתמודדות עם הכאב והאבל, ואת הנזקים הקשים המשתרעים על פני תחומים רבים. בנסיבות אלה, המעט שניתן לעשות לצד הטלת עונשי המאסר הממושכים, הינו לחייב את הנאשמים בפיצוי משפחות הנרצחים בסכום המקסימלי הקבוע בחוק. אף פסיקת בית המשפט העליון תומכת בכך (ראו: ע”פ 2418/17 קוטינה נ’ מדינת ישראל (25.10.2018)). יתרה מכך, במקרה של ריבוי נאשמים, נקבע כי הרף העליון של הפיצוי הינו ביחס לכל נאשם בנפרד, ביחס לכל קורבן בנפרד (ראו: ע”פ 8074/16 סוליימנוב נ’ מדינת ישראל (2.4.2020)).
אנו רואים לפסוק פיצוי משמעותי גם לפצועי הפיגוע, כאשר בקביעת גובה הפיצוי השונה לכל אחד מהנפגעים התחשבנו בחומרתה של הפגיעה הפיזית שנגרמה להם, בהליכי השיקום שהם עוברים, ובתמונת הנזקים כפי שעולה מהתסקירים שהוגשו בעניינם. נזכיר בעניין זה את ההלכה לפיה בקביעת גובה הפיצוי אין להתחשב ביכולת הכלכלית של הנאשם (ראו למשל: ע”פ 8449/17 פלוני נ’ מדינת ישראל (16.6.2019)).
לאור המפורט לעיל, אנו גוזרים על כל אחד מהנאשמים את העונשים הבאים:
ארבעה מאסרי עולם שירוצו במצטבר זה לזה, ותחילתם מיום מעצרם של הנאשמים- 8.5.2022.
20 שנות מאסר בפועל אשר ירוצו במצטבר לעונשי מאסר העולם.
אנו מחייבים כל אחד מהנאשמים לפצות את נפגעי העבירות, כעתירת המאשימה, לפי החלוקה הבאה:
258,0000 ₪ עבור משפחת המנוח בועז גול ז”ל, לפי החלוקה בין המוטבים שמציעה המאשימה.
258,0000 עבור משפחת המנוח יונתן חבקוק ז”ל, לפי החלוקה בין המוטבים שמציעה המאשימה.
258,0000 ₪ עבור משפחת המנוח אורן בן יפתח ז”ל, לפי החלוקה בין המוטבים שמציעה המאשימה.
258,0000 ₪ עבור משפחת המנוח שמעון מעטוף ז”ל, לפי החלוקה בין המוטבים שמציעה המאשימה.
200,000 ₪ עבור נפגע העבירה שי בן שלמה, לפי החלוקה בין המוטבים שמציעה המאשימה.
200,000 ₪ עבור נפגע העבירה חיים בכור, לפי החלוקה בין המוטבים שמציעה המאשימה.
50,000 ₪ עבור נפגע העבירה צמח דוד עמרוסי.
50,000 ₪ עבור נפגע העבירה אלחנן אלוש.
הפיצויים יופקדו בקופת בית המשפט עד ליום 1.1.2025.
המאשימה תעביר פרטי המוטבים למזכירות.
זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 ימים מהיום.
<#5#>
ניתן והודע היום ב’ חשוון תשפ”ה, 03/11/2024 במעמד הנוכחים.
רות לורך, שופטת – נשיאה
דבורה עטר, שופטת
עמי קובו, שופט, סגן הנשיאה
הוקלד על ידי אורית שטורם
