לפני
כבוד הרשמת בכירה ריבי לב אוחיון
המבקשים
1. נחמן שפירא, ת.ז. 314718875
2. נתן שפירא, ת.ז. 029335460
3. נפתלי שפירא, ת.ז. 322665738
נגד
המשיבה
ארקיע קווי תעופה ישראליים בע”מ, ח.פ. 511123051
]
החלטה
לפני בקש המבקשים (התובעים) בה הם עותרים לביטול החלטה שניתנה על בסיס הסכמה דיונית, לפיה פסק הדין יינתן בהתאם לסעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ”ד-1984 (להלן: “החוק”).
טענת המבקשים היא כי יש לאפשר להם למצות את ההתדיינות מול המשיבה ולקבל את הפיצויים המגיעים להם בנסיבות העניין עפ”י דין וכן טענו כי לא ייתכן שהמשיבה תקבל פיצוי על התנהלותה, בדמות של פסיקת חיוב כספי נמוך מזה שהמבקשים זכאים לו.
ביום 27.9.23 הועברה הבקשה לתגובת המשיבה אשר התנגדה לבקשה ועמדה על זכותה לקבל פסק דין בהתאם להסכמה הדיונית אליה הגיעו הצדדים כאמור.
נוכח נימוקי התנגדות המשיבה, בהחלטה מיום 15.10.23 נקבע כי ככל המבקשים עומדים על בקשתם, יגישו תגובתם בעניין בתוך 15 ימים.
ביום 30.10.23 הגישו המבקשים תגובה מטעמם ובמסגרתה הפנו לשורה של פסקי דין אשר ניתנו בערכאות שלום ומחוזי בעניינים מאלו שבנדון דנן.
לאחר עיון בטענות הצדדים מצאתי לדחות את הבקשה, ואסביר.
ברע”א 7760/23 רמי רז נ’ יהודה יושיע (נבו 15.11.2023), שניתן על ידי בית המשפט העליון לפני ימים ספורים, נידונה שאלת חזרה של בעל דין מהסמכה דיונית, ונקבע שם בין היתר כדלקמן:
“אכן, ייתכנו מקרים בהם רשאי בית המשפט להתיר סטייה מהסדר דיוני שהושג בין הצדדים או אף להורות על ביטולו. עם זאת, לו היו בתי המשפט מתירים כעניין שבשגרה לאחד מהצדדים לחזור בו מהסכמה דיונית ככל שיחפוץ, הדבר היה מביא לפגיעה – הן בציפיות הלגיטימיות של בעלי דין כי ההליך יתנהל בהתאם להסכמות שהושגו; והן ביכולתו של בית המשפט לנהל את ההליך ביעילות ותוך הסתמכות על הצהרות והסכמות הצדדים (ראו: רע”א 1581/13 פלוני נ’ וקנין עמרם ובניו קבלני בניין בע”מ, פסקה 8 [פורסם בנבו] (1.5.2013) (להלן: עניין פלוני)).”
במסגרת פסק הדין דלעיל הובאה סקירה רחבה ושורה של פסיקה בה נאמר כי יש לקבל במשורה בקשות לביטול הסכמות דיוניות אשר התקבלו במעמד הדיון.
במקרה דכאן, לא נתנו המבקשים טעם של ממש המצדיק את ביטול ההסכמה הדיונית אליה הגיעו, וכל טענתם מתבססת על זכותם למצות את ההליך הדיוני, אשר ממילא מוצה במהלך הדיון שהתקיים לפני. ההסכמה בעניין פסיקה לפי סע’ 79א הובעה לאחר שהצדדים הבינו אפשרות הפסיקה על-פיו ואף תחמו את גבולות הפיצוי. לצדדים ניתנה אפוא הזדמנות ניאותה להעלות טענותיהם במעמד הדיון, ורק לאחר דין ודברים מחוץ לפרוטוקול, נתנו הסכמתם לפסיקה כאמור.
בבקשתם טענו המבקשים גם, כי יש לבטל ההסכמה הדיונית מן הטעם כי אין לאפשר למשיבה לצאת נשכרת מהתנהלותה, טענה אותה הנני דוחה שכן אין המדובר בטעם מהותי היורד לשורשו של עניין, שיש בו משום הכרח לסטות מהסכמה דיונית, אשר ניתנה לאחר שהפעילו הצדדים שיקול דעתם והסכימו לכך.
חזרה מהסכמה דיונית דינה להתקבל כאשר יתרשם בית משפט שנפל פגם מהותי היורד לשורשו של עניין בעת הבעת הסכמתה או בעת חרטה או בעצם קבלתה. שיקולים של סיכויים לקבלת פיצוי גבוה יותר אינם מהווה טעם של פגם היורד לשורשו של עניין, שהרי השיקולים בעניין, נלקחו בחשבון טרם ההסכמה או בעת מתן הסכמת הצדדים לפסיקה לפי סעיף 79א.
אי לכך, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ו’ כסלו תשפ”ד, 19 נובמבר 2023, בהעדר הצדדים.
