לא מצאת פסק דין שחיפשת? ניתן לעשות חיפוש מתקדם ולמצא את כל רשימת פסקי הדין!

לפני הרכב כבוד השופטים:

חננאל שרעבי [אב”ד]

אספרנצה אלון

אריה נאמן

המערער

נ. א. מ

(א. מ. – אמו של המערער)

ע”י ב”כ עו”ד גדלי סולן ושרין סולן

נגד

המשיבים

.1 עזבון המנוח נ. ס (המנוח)

באמצעות היורשת ק. ס

ע”י ב”כ עו”ד כרמל מזוז

2. מדינת ישראל – רשות האוכלוסין וההגירה

באמצעות פרקליטות מחוז חיפה – אזרחי

פסק דין

1. עסקינן בערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב’ השופטת הדס גולדקורן) בתמ”ש 42043-01-20 מיום 4.6.2024, במסגרתו נדחתה התובענה קמא, להוכחת אבהות המנוח, נ. ס ז”ל (להלן: “המנוח”), על המערער.

2. נקדים ונציין כי התובענה קמא הוגשה על ידי אמו של המערער (מאחר שהיה קטין בעת הגשתה), נגד אמו של המנוח ויורשתו היחידה לפי צו ירושה מיום 30.6.2019. בעת הגשת הערעור דנן, בגר המערער ולכן הגיש את הערעור בשמו.

רקע בקצרה כעולה מפסק הדין קמא

3. התביעה קמא הוגשה על ידי אם המערער, שאז היה קטין (להלן: “האמא”), כנגד אמו של המנוח, שהינה היורשת היחידה שלו על פי צו ירושה מיום 30.6.19.

בעבר הגישה האמא שתי תביעות כנגד המנוח, כשעוד היה בחייו – תביעת אבהות ותביעה למשמורת הקטין/המערער, אשר נמחקו בגין חוסר מעש של האמא. בנוסף, האמא הגישה נגד המנוח תביעת מזונות, במסגרתה הגיעה לידי הסכמה עם המנוח, לפיה המנוח ישלם דמי מזונות עבור הקטין בסך של 1,400 ₪ בחודש.

4. בכתב התביעה קמא טענה האמא, כי טובת הקטין/המערער מחייבת את רישומו של המנוח כאביו. בידיה ראיות אובייקטיביות להוכחת הקשר הזוגי עם המנוח טרם לידת הקטין ואף לאחריה, לרבות תצהירים של המנוח ומקורבים לזוג, וכן הסכמת המנוח לתשלום מזונות הקטין. כמו כן, המערער נקרא במקור על שם אביו של המנוח, הוא התייחס אליו כבנו והתגורר עמו בשנותיו הראשונות.

5. ב”כ היועמ”ש בעמדתו בתביעה קמא טען, כי תחילה יש לבדוק האם קיימת דגימה של רקמות המנוח. ככל שיש דגימה כזאת, יש לבצע את הבדיקה מול האמא, המערער והדגימה של המנוח. באם לא תמצא דגימה לביצוע הבדיקה, יש לצרף להליך את אחיו של המנוח (שכן ניתן לבצע את בדיקת הרקמות רק עם קרוב משפחה שהוא זכר. היות שאביו של המנוח נפטר, יש לבצע את הבדיקה מול אחיו).

6. בעקבות עמדת ב”כ היועמ”ש, ולאחר שלא נמצאה דגימת DNA של המנוח, בוצעה בדיקת רקמות לאחיו של המנוח, לאחר שנתקבלה הסכמתו. ביום 22.4.21 התקבלו תוצאות בדיקת סיווג הרקמות, מהן עולה כי לא ניתן לקבוע כי האב המנוח הינו אביו הביולוגי של המערער.

7. לאור ממצאי הבדיקה, התובעת עתרה להוצאת גופת המנוח מהקבר, ולחלופין להורות על ביצוע בדיקת רקמות לקרובי משפחה נוספים של המנוח (אמו ושתי אחיותיו).

לאחר קבלת הסכמות אם המנוח ואחיותיו, בוצעה בדיקת רקמות נוספת. מדו”ח ממצאי הבדיקה מיום 7.5.2023 עלה, כי הקטין אינו מתאים להיות אחיין של אחיו של המנוח, ואיננו מתאים להיות נכדה של אם המנוח.

לאחר קבלת תוצאות בדיקת הרקמות, נעתר בית משפט קמא לבקשת האמא, לביצוע עיבוד סטטיסטי של תוצאות הבדיקה על ידי סטטיסטיקאי גנטיקאי מוסמך במעבדה לסיווג רקמות. למנוח לא היו דגימות DNA או ביופסיות בביה”ח … (מקום פטירתו) ולכן הבדיקה הסטטיסטית לא התקיימה, שכן נמסר לתובעת כי כפי הנראה תוצאותיה לא ישנו את הממצאים הקיימים.

8. ביום 17.4.24 דחה בית משפט קמא את בקשת האמא, להוצאת גופת המנוח מהקבר, לאחר שעיין בנימוקי הבקשה ובנימוקי התנגדות אמו של המנוח וב”כ היועמ”ש. האמא הגישה בר”ע על ההחלטה, שנדחתה.

לאור דחיית הבקשה הנ”ל, הגישה אמו של המנוח בקשה למתן פס”ד, הדוחה את התביעה להכרה במערער כבנו הביולוגי של המנוח. האמא אף היא הגישה בקשה למתן פס”ד, על מנת שלא לעכב את הליך הערעור בביהמ”ש המחוזי.

פסק הדין קמא

9. בית המשפט קמא דחה את התביעה קמא, בהעדר הוכחת אבהותו של המנוח ביחס למערער.

10. הדגיש בית משפט קמא, כי בהליך זה בוצעו בדיקות רקמות עם אחיו של המנוח, אמו ואחיותיו. משילוב כל הבדיקות נמצא כי אין זה סביר שהמנוח הוא אביו של המערער.

11. לאור ממצאים אלו, בין היתר, אשר מלמדים כי אין סיכוי סביר לקשר הנטען על ידי האמא, נדחתה אף בקשתה לפתיחת קברו של המנוח.

12. בהתאם להלכה הפסוקה תביעת אבהות היא תביעה אזרחית, בה מידת ההוכחה הדרושה היא על פי מאזן הסתברויות.

בדיקת סיווג הרקמות היא הדרך המהימנה ביותר לקביעת אבהות. היא מאפשרת מידת ודאות גבוהה ביחס לקשר הביולוגי והיא הראיה הטובה ביותר.

למרות זאת דרך הוכחה זו אינה גורעת מהזכות של בעלי הדין לנסות ולהוכיח את טענותיהם העובדתיות בדרך אחרת, ואינה גורעת מיכולתו של בית המשפט לקבוע ממצאים על יסוד תשתית ראייתית שמובאת לפניו שאינה כוללת תוצאות של בדיקת רקמות, בשים לב להשלכות של “כלל הראיה הטובה ביותר”. ככל שבית המשפט משתכנע, על בסיס תשתית זו, כי האב הנטען הוא אכן האב הביולוגי, אין מניעה כי בית המשפט יצהיר על האבהות.

13. במקרה דנן האמא צירפה לכתב התביעה את המסמכים הבאים:

העתק כתב תביעת אבהות שהגישה כנגד המנוח בחייו;

פרוטוקול דיון בתביעת אבהות מיום 22.12.09 במסגרתו הסכים המנוח לביצוע בדיקת רקמות;

הודעה מביה”ח רמב”ם על היעדר התייצבות המנוח לבדיקות;

בקשה למתן פסק דין בתביעת האבהות;

העתק כתב תביעת מזונות שהגישה כנגד המנוח בחייו;

פרוטוקול הדיון מיום 17.12.08 במסגרתו הסכימו הצדדים על חיוב המנוח בדמי מזונות הקטין/המערער;

תצהיר המנוח מיום 27.2.08 במסגרתו הצהיר כי הקטין/המערער בנו.

14. ציין בית משפט קמא, כי לאחר שעיין באסמכתאות הנ”ל שהמציאה האמא, הוא לא שוכנע כי ניתן להצהיר על בסיסן, כי האב המנוח הוא אכן האב הביולוגי של המערער.

15. הדגיש בית משפט קמא, כי אמנם האמא הגישה תביעת אבהות (בשנת 2008) נגד המנוח בעודו בחיים, אך היא לא עמדה על תביעתה וזו נמחקה מחוסר מעש.

אף בתביעת המזונות, במסגרתה הסכימו הצדדים כי המנוח ישלם דמי מזונות עבור הקטין/המערער, ובתצהיר שהגיש המנוח במסגרתו עתר לפריסת חוב המזונות, תוך שהצהיר כי הקטין בנו, אין כדי להוות ראיות לקיומו של קשר ביולוגי בין המנוח לבין הקטין/המערער, ובפרט שהמנוח לא נרשם או הוכר במרשם האוכלוסין כאביו של המערער.

16. לנוכח כל הנ”ל, ומשלא הוכח קשר האבהות הנטען, דחה בית משפט קמא את התביעה קמא.

טענות המערער בכתב הערעור

17. להלן תמצית טענות המערער בכתב הערעור:

א. שגה בית משפט קמא כשהתעלם מסירוב המנוח לבצע בדיקת רקמות בחייו, ללא כל הסבר או נימוק. די בסירוב זה כדי לקבל את התביעה קמא לסעד הצהרתי, כי המנוח הוא אביו של המערער. לחילופין, לאפשר למערער להוכיח את אבהות המנוח בראיות, על סמך הראיות שהוצגו בתיק קמא.

ב. כן התעלם בית משפט קמא מהסכמת המנוח לשלם מזונות עבור המערער בהיותו קטין; הסכמת המנוח קיבלה תוקף של החלטה. ככל שהמנוח לא היה סובר בזמן אמת כי המערער הינו בנו, לא היה מסכים לשלם מזונות עבור המערער.

ג. התעלם בית משפט קמא מתצהיר עליו חתם המנוח ביום 27.2.2018, במסגרתו הצהיר כי הוא אבי המערער. כן הוצהר והוסכם שהמערער יישא את שם אביו של המנוח. אף הוצהר כי עד שנת 2009 התגורר המנוח יחד עם המערער ואמו, והמנוח עבד ופרנס את כולם.

ד. בסיכום תוצאות בדיקת הרקמות שנערכה ביום 6.4.2021, נכתב כי לא ניתן לקבוע האם המנוח הוא אביו הביולוגי של המערער. לפיכך, לא ניתן לשלול את אבהות המנוח על המערער, ולכן יש לזקוף את תוצאת הבדיקה כראיה נוספת התומכת בתביעה קמא.

ה. ההחלטה קמא מיום 17.4.2024, שדחתה את בקשת המערער לפתיחת קברו של המנוח לשם ביצוע בדיקת רקמות שגויה, ואף לא נומקה כלל. לכן, לחילופין, יש להורות על פתיחת קברו של המנוח לצורך ביצוע בדיקת אבהות גנטית כלפי המערער.

ו. זכותו של הילד – במקרה זה המערער – לדעת מיהו אביו, עסקינן בזכות יסוד. עקרון העל המנחה את בתי המשפט לענייני משפחה הוא טובת הילד, וזה לא נשקל מספיק בתיק קמא.

טענות המשיבים בכתב התשובה

18. מטעם משיב 1 לא התקבל כתב תשובה לערעור דנן.

19. משיבה 2 הגישה כתב תשובה לערעור, במסגרתו ביקשה לדחות את הערעור. להלן תמצית טענותיה:

א. בהתאם לפסיקה, בדיקה גנטית מהווה את האמצעי הטוב והאמין ביותר לקביעת אבהות, ועל כן משמשת כ”דרך המלך” להכרעה בבקשות לקביעת אבהות. בהקשר זה נפסק, כי הבדיקה הגנטית מהווה כיום האמצעי המדעי, הטוב והיעיל ביותר לקביעת הורות, שכן המדובר בראייה עצמאית ואובייקטיבית.

ב. נטל ההוכחה בתובענה שהוגשה לבית המשפט קמא היה מוטל על המערער ואמו (כאשר תבעה בשמו כשהיה קטין). המערער ואמו לא עמדו בנטל להוכיח כי המנוח היה אביו של המערער. ההיפך הוא הנכון. הבדיקה הגנטית הראשונה לא הוכיחה את קשר האבהות הנטען, והבדיקה הגנטית השניה קבעה כי אין סבירות שהמערער הוא בנו של המנוח. צדק בית המשפט קמא לפיכך בדחייתו את התביעה, משהנטען בה לא הוכח, ואף הוכח כי אין בסיס לטענת האבהות הנטענת.

ג. אשר לטענת המערער, כי המנוח הסכים בעבר (במסגרת תמ”ש 2461-08) לשלם מזונות לקטין עד לבירור שאלת האבהות בבדיקה גנטית, שלא בוצעה בסופו של דבר – לנוכח תוצאות הבדיקה הגנטית, בה הוצג המצב הראייתי הידוע כיום, אין בהתנהגותו זו של המנוח משום תרומה למארג הראיות לטענות המערער. מאחר שהעובדות המדעיות הידועות כיום, מלמדות כי המנוח אינו אביו הביולוגי של המערער, הרי שלכל היותר ניתן להסיק מהתנהגות המנוח המתוארת, שהמנוח טעה לחשוב שהוא אביו הביולוגי של המערער.

לחילופין סבר המנוח שיש סיכוי שהוא אביו הביולוגי של המערער, סיכוי שיש להוכיחו, דבר שלא נעשה בחייו. לנוכח תוצאות הבדיקה המדעית, ברי כי המנוח לא היה אביו הביולוגי של המערער, גם אם הסכים זמנית לשלם לו מזונות, וגם אם תוכח טענת האמא כי המנוח היה בקשר עם המערער, והניח כי הוא בנו.

ד. גם אם יתכנו מקרים בהם תוכח אבהות שלא באמצעות בדיקה גנטית, אלא על סמך ראיות, הדבר אינו רלוונטי למקרה דנן. מדובר במקרים בהם לא מבוצעת בדיקה גנטית, ולא במקרה כמו זה, בו בוצעה בדיקה גנטית שתוצאותיה הן, שאין סבירות לאבהות הנטענת. כך, לא רק שהראיות שהוגשו, אינן ראיות אובייקטיביות על קיום תא משפחתי, אלא לכל היותר ראיות על מה ששיער המנוח. ראיות אלה גם עומדות בסתירה לראיה מדעית, שנקבע בפסיקה שהיא האמצעי הטוב והאמין ביותר לקביעת אבהות, ועל כן משמשת כדרך המלך להכרעה בבקשות לקביעת אבהות.

ה. לעניין הראיות שהגיש המערער לבית המשפט קמא, שכל עניינם סברת המנוח כי המערער הוא בנו, הרי לא היה די בהן גם לפני ביצוע הבדיקה הגנטית; מאחר שעל פי ההלכה הפסוקה, אפילו אם הצדדים מסכימים ומצהירים על אבהות, אין די בכך, ויש צורך בהוכחת האבהות.

ו. טענת המערער כי המנוח סרב לבצע בדיקה גנטית, בשונה מאי הגעה לבדיקה מטעמים טכניים, תמוהה, לנוכח הסכמתו לשלם באופן זמני מזונות עד לבירור אבהותו. מכל מקום, לא היה ניתן לקבוע על בסיס סירוב זה כי הוא אבי המנוח, לא בעת שנוהלו ההליכים הקודמים. ולראיה קביעה כזו גם לא ניתנה במסגרת הליכים אלו, וקל וחומר לא כיום, לנוכח תוצאות הבדיקות הגנטיות.

ז. ההתנהגות הנטענת של המנוח ביחס למערער, גם אם הייתה מוכחת, לא היה בה כדי לשנות את המציאות העובדתית הביולוגית, הידועה כיום, לפיה הוא אינו אביו הביולוגי.

ח. יש לדחות את טענת המערער כי יש לקבוע את האבהות מטעמים של “טובת הילד”. עקרון “טובת הילד” נוגע לקטינים, וכי “הילד” בו מדובר בעניין שבפנינו, כלל אינו קטין עוד, אלא בגיר. לא עומדת כיום על הפרק, אם כן, שאלת טובתו של קטין, אלא לכל היותר שאלת אינטרס של בגיר.

ט. בכל הקשור לבקשה לפתיחת קברו של המנוח, צדק בית המשפט קמא בדחותו את בקשת המערער לפתוח את קברו של המנוח. מתוצאות הבדיקות הגנטיות, ובמיוחד הבדיקה הגנטית השנייה עולה, כי אין זה סביר שהמנוח היה אביו של המערער. במקרה דנן, תוצאות הבדיקה הגנטית בבני משפחת המנוח מלמדות כי אין סיכוי סביר לקשר הנטען, ולפיכך לא מתקיים התנאי המקדמי המופיע בסעיף 28 ו(א) לחוק מידע גנטי, תשס”א-2000, לביצוע בדיקה גנטית ללא הסכמה. ההיפך הוא הנכון.

י. לא יעלה על הדעת, כי צעד דרסטי של פתיחת קבר ייעשה, מקום בו התוצאה הצפויה של נטילת דגימות צפויה להיות שלילית, וכאשר משפחתו של המנוח, שעל קשרי המשפחה שלהם אין עוררין, מתנגדת לבקשה. עצם פתיחת קבר, הוצאת ממצאים, ככל שיהיו, נטילת דגימה מהן (אם בכלל יתאפשר) וקבורה מחודשת, הינם צעדים דרסטיים ביותר. מה עוד שסביר שלו היה נפתח הקבר, הוא היה נפתח לחינם, לנוכח תוצאות הבדיקות הגנטיות שנערכו בנדון.

דיון בערעור ביום 11.11.2024

20. לדיון התייצבו הצדדים ובאי כוחם.

ב”כ המערער, עו”ד גדלי סולן, חזר על טענותיו מכתב הערעור, והוסיף כי הביא עמו תמונות, המראות לשיטתו על “דמיון שאי אפשר לטעות” לגבי המנוח והמערער. לעמדתו, המנוח הכיר בילד, כך גם הסבתא/משיבה 1 והמשפחה. המערער גדל עם המנוח באופן פיזי, והמנוח טיפל בו. נעשה כאן עוול.

המנוח לא שיתף פעולה בחייו עם בדיקת הרקמות, לא ידוע למה.

ב”כ המערער, עו”ד שרין סולן טענה כי לא יכול להיות שאב הכיר בילד שלו, אך משלא נעשתה הבדיקה בחיי אביו, הילד לא יקבל מה שמגיע לו. לדעתה, ההתנגדות מצד אם המנוח היא אך ורק בשל תאוות בצע. עו”ד סולן הציעה חלוקה של חצי חצי. בהמשך אף ציינה כי המערער יסכים לוותר על הירושה, אולם עומד על המשך ההליך.

21. ב”כ משיבה 1, עו”ד כרמל מזוז, טענה כי לדידה, אין כלום בטענות הערעור. הדגישה כי משפחת המנוח היו שמחים לשמוע תשובה אחרת מהבדיקות, שכן למנוח לא היו ילדים. נעשו בדיקות גנטיות על ידי כל בני המשפחה, ומנגד המערער ואמו לא הביאו כל מומחה אחר, לסתירת ממצאי הבדיקות הגנטיות. כל בדיקה שהתבקשה על ידי האמא בהליך קמא התקבלה בחיוב. המנוח לא ביצע בדיקת אבהות בחייו מאחר שלא היה כסף לממן הבדיקה, הוא היה בהליך של פש”ר.

עוד לעמדתה, מכיוון שכל הבדיקות נעשו וצריך לשמור על כבוד המת, אין כל סיבה להורות על פתיחת קברו של המנוח.

ההליך קמא היה ארוך ומייגע. משפחת המנוח הוציאה כספים רבים, הן בבדיקות הגנטיות והן בהליך משפטי. לכן מבוקש לדחות את הערעור על הסף ולחייב בהוצאות.

22. ב”כ משיב 2, עו”ד תמי בראל, חזרה על נימוקי תשובתה, והוסיפה כי הדין בישראל מכיר בארבעה סוגי אבהויות – הורות ביולוגית, הורות גנטית, הורות מכח אימוץ וזיקה לזיקה. הסכמה של צדדים, כבמקרה דנן, אינה תופסת להכרה באבהות.

דיון והכרעה

23. לאחר שעיינו היטב בכתבי הטענות, ושמענו את טיעוני הצדדים בדיון בעל-פה, נחה דעתנו כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית משפט קמא.

לא מצאנו להתערב בממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא בפסק הדין;

מצאנו כי ממצאיו העובדתיים של בית משפט קמא תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע בפסק הדין;

מצאנו כי אין בה במסקנה המשפטית בפסק הדין טעות שבחוק.

24. נזכיר בנדון שני כללים:

הכלל הראשון – ערכאת הערעור אינה יושבת בדין כערכאה דיונית. הליך הערעור לא נועד לפתיחתו מחדש של הסכסוך כולו, על כל רבדיו ומחלוקותיו, כאילו מדובר במשפט חדש או במשפט חוזר. תפקידה של ערכאת הערעור הוא לבחון אם הממצאים שנקבעו בפסק הדין מעוגנים בחומר ראיות אמין, אם המסקנות שהוסקו עומדות במבחן ההוכחות, ההיגיון ומכלול הנסיבות, ואם התוצאה מתחייבת מבחינת הוראות הדין החלות על העניין [ע”א 586/84 מקלף נ’ זילברברג (1989); ע”א 8184/12 מרכז תורני לאומי ע”ר נ’ קפלן, סע’ ל”ב (28.10.2015)].

הדיון בערעור אינו דיון מחודש בנושאים שנדונו והוכרעו בערכאה הקודמת מבלי שיש לכך הצדקה [עיינו: חמי בן-נון וטל חבקין הערעור האזרחי, 473 (2012); ע”א 2051/16 משה איטח נ’ ש.פ. חברה לנאמנות ניהול ואחזקות בע”מ, (20.06.2018)‏‏].

הכלל השני – ערכאת הערעור תתערב בממצאים עובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית רק במקרים חריגים, כאשר נפלה טעות בולטת בקביעתם, או שנמצא שיש בהם פגם היורד לשורשו של עניין [עיינו: ע”א 3601/96 בראשי נ’ עיזבון המנוח זלמן בראשי ז”ל, פ”ד נב(2) 582, 594 (1998); ע”א 4250/15 חברה פלונית נ’ פלוני (25.07.2018)];

כך גם הדבר לגבי התערבות ערכאת הערעור בממצאי מהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, אשר בידה האפשרות להתרשם מהעדים ומחקירתם על דוכן העדים באופן בלתי אמצעי [עיינו: ע”א 8559/15 עבאס נ’ מפלי התנור בע”מ (27.05.2018); ע”א 3518/16 עמוס פוגל נ’ עיריית טבריה (25.10.2018)‏‏].

25. יישום שני כללים אלה מביא לדחיית הערעור דנן: הממצאים העובדתיים שקבע בית משפט קמא מעוגנים בחומר הראיות שהונח בפניו, בהתרשמותו מהצדדים ומראיותיהם, ובמיוחד מתוצאות הבדיקות הגנטיות שנערכו בנדון, ששללו אבהותו של המנוח בהתייחס למערער.

26. משכך המסקנות המשפטיות שהסיק בית משפט קמא, מעוגנות בדין ובפסיקה, ולא מצאנו כי יש מקום להתערב בהן.

27. נדגיש כי פסק הדין קמא מפורט ומנומק היטב, ונטוע היטב בחומר הראיות.

בנדון נדגיש – תמונה כזאת או אחרת המלמדת על דמיון מסוים בקלסתר הפנים שבין המנוח למערער, אין בכוחה, במיוחד לנוכח תוצאות הבדיקות הגנטיות השוללות (או לא מאשרות) אבהות, לגרום להכרה באבהותו של המנוח בהתייחס למערער.

28. אנו סבורים כי התשובה שהגישה משיבה 2, שתמציתה לעיל, משקפת נכוחה את המצב העובדתי והמשפטי בסוגיה דנן, לרבות בסוגיית אי היעתרות לבקשה לפתיחת הקבר, כסעד החלופי שהתבקש במסגרת ערעור זה.

בנקודה זו של הבקשה החלופית לפתיחת קברו של המנוח, ראוי גם לציין את טענת ב”כ משיבה 1 בדיון בפנינו, כי לנוכח הבדיקות הגנטיות שכבר נערכו, ההוראה בדבר פתיחת קברו תפגע בכבודו של המת/המנוח, ובנסיבות אלה אין מקום להיעתר לכך.

29. אשר על כן אנו מאמצים את פסק דינו של בית המשפט קמא ודוחים את הערעור מכח תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט-2018, אשר הוחלה גם על ערעור בענייני משפחה, מכוח תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ”א-2020.

30. המערער יישא בהוצאות המשיבות ובשכר טרחת באות כוחן בערעור זה בסכום כולל של 7500 ₪. סכום זה ישולם מתוך סכום העירבון שהופקד בתיק זה, ויחולק בחלקים שווים בין המשיבות (משיבה 1 באמצעות באת כוחה). יתרת הערבון תוחזר לידי המערער באמצעות באת כוחו, עו”ד שרין סולן.

המזכירות תעביר פסק דין זה לצדדים.

פסק דין זה מותר לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.

ניתן היום, י”א חשוון תשפ”ה, 12 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.

ח. שרעבי, שופט

אב”ד

א. אלון, שופטת

א. נאמן, שופט

לחזור למשהו ספיציפי?

תמונה של פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין בישראל

פורטל פסקי הדין של ישראל - מקום אחד לכל פס"ד של בתי המשפט הישראלי והמחוזות השונים

השאר תגובה

רוצים לקבל עדכון לגבי פסקי דין חדשים שעולים לאתר?

בשליחה הינך מאשר שאנו יכולים לשלוח לך מידע שיווקי / פרסומי

error: תוכן זה מוגן !!
ניתן להשתמש בחצי המקלדת בכדי לנווט בין כפתורי הרכיב
",e=e.removeChild(e.firstChild)):"string"==typeof o.is?e=l.createElement(a,{is:o.is}):(e=l.createElement(a),"select"===a&&(l=e,o.multiple?l.multiple=!0:o.size&&(l.size=o.size))):e=l.createElementNS(e,a),e[Ni]=t,e[Pi]=o,Pl(e,t,!1,!1),t.stateNode=e,l=Ae(a,o),a){case"iframe":case"object":case"embed":Te("load",e),u=o;break;case"video":case"audio":for(u=0;u<$a.length;u++)Te($a[u],e);u=o;break;case"source":Te("error",e),u=o;break;case"img":case"image":case"link":Te("error",e),Te("load",e),u=o;break;case"form":Te("reset",e),Te("submit",e),u=o;break;case"details":Te("toggle",e),u=o;break;case"input":A(e,o),u=M(e,o),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;case"option":u=B(e,o);break;case"select":e._wrapperState={wasMultiple:!!o.multiple},u=Uo({},o,{value:void 0}),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;case"textarea":V(e,o),u=H(e,o),Te("invalid",e),Ie(n,"onChange");break;default:u=o}Me(a,u);var s=u;for(i in s)if(s.hasOwnProperty(i)){var c=s[i];"style"===i?ze(e,c):"dangerouslySetInnerHTML"===i?(c=c?c.__html:void 0,null!=c&&Aa(e,c)):"children"===i?"string"==typeof c?("textarea"!==a||""!==c)&&X(e,c):"number"==typeof c&&X(e,""+c):"suppressContentEditableWarning"!==i&&"suppressHydrationWarning"!==i&&"autoFocus"!==i&&(ea.hasOwnProperty(i)?null!=c&&Ie(n,i):null!=c&&x(e,i,c,l))}switch(a){case"input":L(e),j(e,o,!1);break;case"textarea":L(e),$(e);break;case"option":null!=o.value&&e.setAttribute("value",""+P(o.value));break;case"select":e.multiple=!!o.multiple,n=o.value,null!=n?q(e,!!o.multiple,n,!1):null!=o.defaultValue&&q(e,!!o.multiple,o.defaultValue,!0);break;default:"function"==typeof u.onClick&&(e.onclick=Fe)}Ve(a,o)&&(t.effectTag|=4)}null!==t.ref&&(t.effectTag|=128)}return null;case 6:if(e&&null!=t.stateNode)Ll(e,t,e.memoizedProps,o);else{if("string"!=typeof o&&null===t.stateNode)throw Error(r(166));n=yn(yu.current),yn(bu.current),Jn(t)?(n=t.stateNode,o=t.memoizedProps,n[Ni]=t,n.nodeValue!==o&&(t.effectTag|=4)):(n=(9===n.nodeType?n:n.ownerDocument).createTextNode(o),n[Ni]=t,t.stateNode=n)}return null;case 13:return zt(vu),o=t.memoizedState,0!==(64&t.effectTag)?(t.expirationTime=n,t):(n=null!==o,o=!1,null===e?void 0!==t.memoizedProps.fallback&&Jn(t):(a=e.memoizedState,o=null!==a,n||null===a||(a=e.child.sibling,null!==a&&(i=t.firstEffect,null!==i?(t.firstEffect=a,a.nextEffect=i):(t.firstEffect=t.lastEffect=a,a.nextEffect=null),a.effectTag=8))),n&&!o&&0!==(2&t.mode)&&(null===e&&!0!==t.memoizedProps.unstable_avoidThisFallback||0!==(1&vu.current)?rs===Qu&&(rs=Yu):(rs!==Qu&&rs!==Yu||(rs=Gu),0!==us&&null!==es&&(To(es,ns),Co(es,us)))),(n||o)&&(t.effectTag|=4),null);case 4:return wn(),Ol(t),null;case 10:return Zt(t),null;case 17:return It(t.type)&&Ft(),null;case 19:if(zt(vu),o=t.memoizedState,null===o)return null;if(a=0!==(64&t.effectTag),i=o.rendering,null===i){if(a)mr(o,!1);else if(rs!==Qu||null!==e&&0!==(64&e.effectTag))for(i=t.child;null!==i;){if(e=_n(i),null!==e){for(t.effectTag|=64,mr(o,!1),a=e.updateQueue,null!==a&&(t.updateQueue=a,t.effectTag|=4),null===o.lastEffect&&(t.firstEffect=null),t.lastEffect=o.lastEffect,o=t.child;null!==o;)a=o,i=n,a.effectTag&=2,a.nextEffect=null,a.firstEffect=null,a.lastEffect=null,e=a.alternate,null===e?(a.childExpirationTime=0,a.expirationTime=i,a.child=null,a.memoizedProps=null,a.memoizedState=null,a.updateQueue=null,a.dependencies=null):(a.childExpirationTime=e.childExpirationTime,a.expirationTime=e.expirationTime,a.child=e.child,a.memoizedProps=e.memoizedProps,a.memoizedState=e.memoizedState,a.updateQueue=e.updateQueue,i=e.dependencies,a.dependencies=null===i?null:{expirationTime:i.expirationTime,firstContext:i.firstContext,responders:i.responders}),o=o.sibling;return Mt(vu,1&vu.current|2),t.child}i=i.sibling}}else{if(!a)if(e=_n(i),null!==e){if(t.effectTag|=64,a=!0,n=e.updateQueue,null!==n&&(t.updateQueue=n,t.effectTag|=4),mr(o,!0),null===o.tail&&"hidden"===o.tailMode&&!i.alternate)return t=t.lastEffect=o.lastEffect,null!==t&&(t.nextEffect=null),null}else 2*ru()-o.renderingStartTime>o.tailExpiration&&1t)&&vs.set(e,t)))}}function Ur(e,t){e.expirationTimee?n:e,2>=e&&t!==e?0:e}function qr(e){if(0!==e.lastExpiredTime)e.callbackExpirationTime=1073741823,e.callbackPriority=99,e.callbackNode=$t(Vr.bind(null,e));else{var t=Br(e),n=e.callbackNode;if(0===t)null!==n&&(e.callbackNode=null,e.callbackExpirationTime=0,e.callbackPriority=90);else{var r=Fr();if(1073741823===t?r=99:1===t||2===t?r=95:(r=10*(1073741821-t)-10*(1073741821-r),r=0>=r?99:250>=r?98:5250>=r?97:95),null!==n){var o=e.callbackPriority;if(e.callbackExpirationTime===t&&o>=r)return;n!==Yl&&Bl(n)}e.callbackExpirationTime=t,e.callbackPriority=r,t=1073741823===t?$t(Vr.bind(null,e)):Wt(r,Hr.bind(null,e),{timeout:10*(1073741821-t)-ru()}),e.callbackNode=t}}}function Hr(e,t){if(ks=0,t)return t=Fr(),No(e,t),qr(e),null;var n=Br(e);if(0!==n){if(t=e.callbackNode,(Ju&(Wu|$u))!==Hu)throw Error(r(327));if(lo(),e===es&&n===ns||Kr(e,n),null!==ts){var o=Ju;Ju|=Wu;for(var a=Yr();;)try{eo();break}catch(t){Xr(e,t)}if(Gt(),Ju=o,Bu.current=a,rs===Ku)throw t=os,Kr(e,n),To(e,n),qr(e),t;if(null===ts)switch(a=e.finishedWork=e.current.alternate,e.finishedExpirationTime=n,o=rs,es=null,o){case Qu:case Ku:throw Error(r(345));case Xu:No(e,2=n){e.lastPingedTime=n,Kr(e,n);break}}if(i=Br(e),0!==i&&i!==n)break;if(0!==o&&o!==n){e.lastPingedTime=o;break}e.timeoutHandle=Si(oo.bind(null,e),a);break}oo(e);break;case Gu:if(To(e,n),o=e.lastSuspendedTime,n===o&&(e.nextKnownPendingLevel=ro(a)),ss&&(a=e.lastPingedTime,0===a||a>=n)){e.lastPingedTime=n,Kr(e,n);break}if(a=Br(e),0!==a&&a!==n)break;if(0!==o&&o!==n){e.lastPingedTime=o;break}if(1073741823!==is?o=10*(1073741821-is)-ru():1073741823===as?o=0:(o=10*(1073741821-as)-5e3,a=ru(),n=10*(1073741821-n)-a,o=a-o,0>o&&(o=0),o=(120>o?120:480>o?480:1080>o?1080:1920>o?1920:3e3>o?3e3:4320>o?4320:1960*Uu(o/1960))-o,n=o?o=0:(a=0|l.busyDelayMs,i=ru()-(10*(1073741821-i)-(0|l.timeoutMs||5e3)),o=i<=a?0:a+o-i),10 component higher in the tree to provide a loading indicator or placeholder to display."+N(i))}rs!==Zu&&(rs=Xu),l=yr(l,i),f=a;do{switch(f.tag){case 3:u=l,f.effectTag|=4096,f.expirationTime=t;var w=Ar(f,u,t);ln(f,w); break e;case 1:u=l;var E=f.type,k=f.stateNode;if(0===(64&f.effectTag)&&("function"==typeof E.getDerivedStateFromError||null!==k&&"function"==typeof k.componentDidCatch&&(null===ms||!ms.has(k)))){f.effectTag|=4096,f.expirationTime=t;var _=Ir(f,u,t);ln(f,_);break e}}f=f.return}while(null!==f)}ts=no(ts)}catch(e){t=e;continue}break}}function Yr(){var e=Bu.current;return Bu.current=Cu,null===e?Cu:e}function Gr(e,t){eus&&(us=e)}function Jr(){for(;null!==ts;)ts=to(ts)}function eo(){for(;null!==ts&&!Gl();)ts=to(ts)}function to(e){var t=Fu(e.alternate,e,ns);return e.memoizedProps=e.pendingProps,null===t&&(t=no(e)),qu.current=null,t}function no(e){ts=e;do{var t=ts.alternate;if(e=ts.return,0===(2048&ts.effectTag)){if(t=br(t,ts,ns),1===ns||1!==ts.childExpirationTime){for(var n=0,r=ts.child;null!==r;){var o=r.expirationTime,a=r.childExpirationTime;o>n&&(n=o),a>n&&(n=a),r=r.sibling}ts.childExpirationTime=n}if(null!==t)return t;null!==e&&0===(2048&e.effectTag)&&(null===e.firstEffect&&(e.firstEffect=ts.firstEffect),null!==ts.lastEffect&&(null!==e.lastEffect&&(e.lastEffect.nextEffect=ts.firstEffect),e.lastEffect=ts.lastEffect),1e?t:e}function oo(e){var t=qt();return Vt(99,ao.bind(null,e,t)),null}function ao(e,t){do lo();while(null!==gs);if((Ju&(Wu|$u))!==Hu)throw Error(r(327));var n=e.finishedWork,o=e.finishedExpirationTime;if(null===n)return null;if(e.finishedWork=null,e.finishedExpirationTime=0,n===e.current)throw Error(r(177));e.callbackNode=null,e.callbackExpirationTime=0,e.callbackPriority=90,e.nextKnownPendingLevel=0;var a=ro(n);if(e.firstPendingTime=a,o<=e.lastSuspendedTime?e.firstSuspendedTime=e.lastSuspendedTime=e.nextKnownPendingLevel=0:o<=e.firstSuspendedTime&&(e.firstSuspendedTime=o-1),o<=e.lastPingedTime&&(e.lastPingedTime=0),o<=e.lastExpiredTime&&(e.lastExpiredTime=0),e===es&&(ts=es=null,ns=0),1u&&(c=u,u=l,l=c),c=Ue(w,l),f=Ue(w,u),c&&f&&(1!==k.rangeCount||k.anchorNode!==c.node||k.anchorOffset!==c.offset||k.focusNode!==f.node||k.focusOffset!==f.offset)&&(E=E.createRange(),E.setStart(c.node,c.offset),k.removeAllRanges(),l>u?(k.addRange(E),k.extend(f.node,f.offset)):(E.setEnd(f.node,f.offset),k.addRange(E)))))),E=[];for(k=w;k=k.parentNode;)1===k.nodeType&&E.push({element:k,left:k.scrollLeft,top:k.scrollTop});for("function"==typeof w.focus&&w.focus(),w=0;w=t&&e<=t}function To(e,t){var n=e.firstSuspendedTime,r=e.lastSuspendedTime;nt||0===n)&&(e.lastSuspendedTime=t),t<=e.lastPingedTime&&(e.lastPingedTime=0),t<=e.lastExpiredTime&&(e.lastExpiredTime=0)}function Co(e,t){t>e.firstPendingTime&&(e.firstPendingTime=t);var n=e.firstSuspendedTime;0!==n&&(t>=n?e.firstSuspendedTime=e.lastSuspendedTime=e.nextKnownPendingLevel=0:t>=e.lastSuspendedTime&&(e.lastSuspendedTime=t+1),t>e.nextKnownPendingLevel&&(e.nextKnownPendingLevel=t))}function No(e,t){var n=e.lastExpiredTime;(0===n||n>t)&&(e.lastExpiredTime=t)}function Po(e,t,n,o){var a=t.current,i=Fr(),l=su.suspense;i=jr(i,a,l);e:if(n){n=n._reactInternalFiber;t:{if(J(n)!==n||1!==n.tag)throw Error(r(170));var u=n;do{switch(u.tag){case 3:u=u.stateNode.context;break t;case 1:if(It(u.type)){u=u.stateNode.__reactInternalMemoizedMergedChildContext;break t}}u=u.return}while(null!==u);throw Error(r(171))}if(1===n.tag){var s=n.type;if(It(s)){n=Dt(n,s,u);break e}}n=u}else n=Al;return null===t.context?t.context=n:t.pendingContext=n,t=on(i,l),t.payload={element:e},o=void 0===o?null:o,null!==o&&(t.callback=o),an(a,t),Dr(a,i),i}function Oo(e){if(e=e.current,!e.child)return null;switch(e.child.tag){case 5:return e.child.stateNode;default:return e.child.stateNode}}function Ro(e,t){e=e.memoizedState,null!==e&&null!==e.dehydrated&&e.retryTime