מספר בקשה:1
לפני
כבוד השופטת דיאנה פסו-ואגו
מבקשת:
ס’ ג’ ת”ז XXXX
נגד
משיב:
ג’ ג’ ג’ ת”ז XXXX
החלטה
בפניי בקשת האם, להורות על חיוב האב, במזונות זמניים של הקטינה, XXXX, כבת 3 ילידת 00.00.2021 (להלן: “הקטינה”), הילדה המשותפת של הצדדים, יהודים שנישאו זל”ז כדמו”י בשנת 2019.
הבקשה הומצאה לידי המשיב, כדין ותגובה לא הוגשה.
בקשה ליישוב סכסוך הוגשה, התקיימה פגישת מהו”ת ביום 17.7.2024, אך הצדדים לא הגיעו להסכמות ובחלוף תקופת עיכוב הליכים התיק נסגר.
לטענת המבקשת, בתמצית, מזה מספר חודשים שהצדדים לא מתגוררים יחד. המשיב עבר להתגורר בתל אביב, אינו פוגש בקטינה ואף ניתק עימה קשר ואינו מעביר עבורה דמי מזונות.
המבקשת טענה, ליוקר מחיה וקושי כלכלי, וכי על המשיב לשאת בכלכלת הקטינה בסך 1,900 ₪ לחודש ובנוסף בתשלום מדור בעבורה, בסך 1,407 ₪ לחודש וכן במחצית הוצאות חינוך ורפואה, בנוסף לקצבה ו/או כל הטבה שתמצא כי המבקשת זכאית לה.
הכרעה
הלכה היא, כי הדיון במזונות זמניים נערך בשלב ראשוני בו טרם נשמעו ראיות וכי מדובר בסעד זמני המבוסס על ראיות לכאוריות בלבד (ראו: ע”א 2398/97 אייל נ’ אייל (פורסם בנבו, 17.12.97) עמ’ 608; בע”מ 1326/12 פלוני נ’ פלונית (פורסם בנבו, 28.3.12)). בית המשפט אינו נכנס בעובי הקורה, ואינו מנתח באופן מקיף את הראיות שבפניו וקביעותיו “שנקבעו בשלב זה אינן מחייבות כאשר התובענה תתברר לגופה” [ראה: ע”א 542/68 בן סירה נ’ בן סירה, פ”ד כג(1) 169 (1969)].
צרכי הקטינה כמו גם הכנסות הצדדים ופוטנציאל השתכרותם, יתבררו בהמשך ההליך, לרבות בשלב שמיעת הראיות ככל וידרשו לכך.
כבר עתה אציין, כי הבקשה למזונות זמניים הוגשה שלא כנדרש, כאשר המבקשת לא ציינה פרטים מהותיים ולא צרפה מסמכים רלוונטיים, כגון: הכנסות הצדדים, היות הקטינה על הרצף האוטיסטי וזכאית לקצבת נכות, אישור זכאות קצבה מהמל”ל וכו’. אך מעיון בכתב התביעה ניתן לגלות חלק מהפרטים.
הכנסות הצדדים: המבקשת אינה עובדת ומתקיימת מקבצת נכות המתקבלת בגין הקטינה בסך 3,479 ₪ לחודש.
המבקשת הגישה הסכם שכירות לפיו משלמת דמי שכירות בסך 3,000 ₪ לחודש, חשבוניות מים וארנונה וכן תנועות ח”ן עבור חודשים 6-9/24 מבנק הדואר.
המבקשת לא ציינה בבקשתה מדוע לא עבדה עובר להריון והאם בכוותה לעבוד, וכן צורפו אישורים בעניין זה.
כאמור בעניינו, לא הוגשה תגובת המשיב ובשל כך כל מסמך לבסס הכנסת המשיב או נסיון לקעקע גרסת המבקשת, ולכאורה, מכתב התביעה, עולה, כי המשיב עובד כקבלן סיבים אופטיים בחברה בבעלותו ומשתכר כ-35,000 ₪ לחודש. גם המבקשת לא צירפה תלושי שכר ו/או דוח רווח והפסד ו/או אישורים התומכים בטיעוניה.
באשר לגמלת הקטינה – הגם שטענה זו לא הועלתה על ידי המשיב, בהעדר תגובה מטעמו, אציין כי סוגיה זו תבחן בהתאם להלכות הפסוקות, כאשר יש מקום להפנות לקביעה, כי “גמלת ההשתתפות בהוצאות נועדה לסייע בהתמודדות עם ההוצאות “העודפות” הנובעות מהמגבלות שעמה חי הילד- להבדיל ממכלול עלויות המחיה שלו” (בע”מ 2083/19 פלונית נ’ פלוני, פורסם ביום 28/04/21) [פורסם בנבו] וזאת מבלי לקבוע מסמרות את עמדה בסוגיה זו.
זמני שהות: לטענת המבקשת המשיב ניתק קשר עם הקטינה ולא מתקיימים זמני שהות כלל, כאשר הנטל לבסס הנטען בבקשה מוטל על המבקש, ועת עניין זה בעל משקל לצורך ההכרעה בבקשה שלפניי.
הוצאות הקטינה: המבקשת עותרת לתשלום דמי מזונות בסך 1,900 ₪ בחודש, דמי מדור ואחזקתו בסך 1,407 ₪ לחודש וכן מחצית הוצאות חינוך ורפואה בנוסך לכל קצבה לה תמצא זכאית מכל מקום שהוא.
בעניינו, הקטינה מתחת לגיל 6, ובעניין זה קובעים, הדין וההלכה, כי חובתו של אב, במזונות קטין עד גיל 6 שנים, עת חל הדין האישי, הוא הדין העברי, לפיו לפיו האב חייב במזונותיו ההכרחיים של ילדו מעיקר הדין. חובה זו לא שונתה בפרשת פלונית בבע”מ 919/15. [בע”מ 919/15, 1709/15 פלונית נ’ פלוני ואח’ (19.7.17) להלן: “בע”מ 919/15”].
לנוכח האמור, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של המבקשת, על כל נספחיהם, והבאתי בחשבון את מכלול השיקולים, כאשר רב הנסתר על הגלוי – אני קובעת כדלקמן:
המשיב ישלם לידי המבקשת עבור דמי מזונות הזמניים של הקטינה, סך של 2,000 ₪, הכוללים דמי מדור ואחזקתו.
הצדדים יישאו, כל אחד, במחצית הוצאות החינוך של הקטינה, הם: שכר לימוד בעלות ציבורית, תשלומי חובה לבי”ס, שיעורים פרטיים (בהסכמה, ובהעדר הסכמה לפי המלצת המחנך או המורה המקצועי הרלוונטי), על בסיס של שיעור אחד בשבוע, חוג אחד, בעלות מתנ”ס, ומחזור אחד של קייטנה בחודשי הקיץ בעלות של קייטנת מתנ”ס.
התשלום יבוצע בקיזוז כל הטבה לה זכאית המבקשת.
קצבת המל”ל שתשולם עבור חינוך בגין הקטינה, בתחילת שנה תשמש עבור צרכי החינוך (כולל ציוד לימודי) של הקטינה ויתרת ההוצאות תחולק בין הצדדים כאמור.
הצדדים ישאו, כל אחד, במחצית הוצאות הרפואיות החריגות של הקטינה, אשר אינן מכוסות על-ידי הביטוח הרפואי הממלכתי או הביטוח הרפואי המשלים שבו הם מבוטחים, לרבות אבחונים, טיפולים רגשיים, פסיכולוגיים או אחרים, משקפיים, טיפולי שיניים לרבות אורתודנט וכיו”ב. בהעדר הסכמה אודות הוצאה רפואית, יפעלו בהתאם להמלצת רופא ילדים או מומחה מקצועי רלוונטי.
תוקף החיוב החל מיום הגשת התביעה, 16.9.2024.
הפרישי העבר שנצברו, ממועד הגשת התביעה ( 16.9.2024) ועד לחודש נובמבר 2024 כולל, ועד למתן החלטה אחרת, בניכוי תשלומים ששילם המשיב לאחר מועד תחילת החיוב בקבוע לעיל, ישולמו ב-5 תשלומים חודשיים שווים ורצופים ויצטרפו לתשלומי המזונות השוטפים.
התשלומים יבוצעו ביום ה – 20 לכל חודש עבור כל חודש מראש, ויהיו צמודים למדד שבסיסו המדד הידוע ביום מתן החלטה זו. חישובי הצמדה ייערכו אחת ל – 3 חודשים, ללא תשלום הפרשים למפרע.
תשלום ראשון של דמי המזונות השוטפים, ישולם ביום 20.11.2024.
קצבת הילדים המשולמת מטעם המל”ל תתווסף לדמי המזונות ותשולם לידי אם הקטינה.
תוקף ההחלטה יכנס לתוקף ממועד המסירה כדין, ב”כ המבקשת תבצע מסירה כדין.
מובהר כי, החלטה זו היא החלטה זמנית אשר ניתנה על סמך החומר שבפניי ומבלי שנכנסתי לעובי הקורה, ואין בה כדי לקבוע מסמרות בדבר גובה המזונות שיפסקו בסופו של ההליך.
מתירה פרסום ההחלטה, ללא פרטים מזהים, בהתאם לנהלים.
ניתנה היום, י”א חשוון תשפ”ה, 12 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
