תמ”ש 49602-10-19 פלונית נ’ פלוני ואח’
בפני
כב’ השופטת ענבל וקנין-הרנשטיין
מבקשים
1. עו”ד מרדכי כהן- מנהל עזבון
2. עו”ד מיכל האוזנר ביהוד- מנהלת עזבון
נגד
משיבים
1. א.פ. תיז
2. ר.פ. תיז
3. האפוטרופוס הכללי במחוז תל-אביב משרדי ממשלה
999010
החלטה
הונח בפניי דו”ח מסכם מטעם מנהלי העזבון וכן בקשה לתשלום שכר טרחת מנהלי העזבון.
הבקשה:
.1
המנוחה
זייל הלכה לעולמה ביום
פיו שני יורשי המנוחה הינם המשיבים 1,2 .
——
; ביום
ניתן צו ירושה אחר המנוחה על
2. ביום
מונו המבקשים כמנהלי עזבון המנוחה וזאת כשנה וחצי לאחר פטירת המנוחה,
לטענת המבקשים פעלו הם לתקן מחדלים ארוכי שנים לרבות כאלה המגיעים עד לשנות
החמישיים של המאה הקודמת כאשר מעבר לטיפול בנכסי עזבון המנוחה, פעלו הם גם
למימוש חלק מעזבון הוריה המנוחים ובעלה המנוח של המנוחה.
3. להלן פירוט נכסי העזבון, כפי שפורטו בסעיף 9 לבקשה:
9. להלן פירוט נכסי העזבון:
א.
נכסי מקרקעין – דירות
1 דירה ברחוב
2. דירה :
. דירה ברחוב
4 דירה ברחוב
5. דירה ברחוב
1 מתוך 10
(להלן: “הדירות”).
14
23
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
1
תמ”ש 49602-10-19 פלונית נ’ פלוני ואח’
4
ג.
.6
נכסי מקרקעין – שאינם דירות
זכויות נייגוש הגדול”
(להלן: “הזכויות בגוש הגדול”).
.>
חשבון בנק בבנק הפועלים
חשבון שמספר
אצל בנק
, המנוהל על ידי מנהלי העזבון.
ד.
כספת בבנק הפועלים סניף ראשי (170)
נכספת הוחזקו תכשיטים, פריטי נוי וכספים במזומן.
ה.
חשבון בנק בשוויץ
חשבון שמספרן
אצל בנק
י, שאותו ניהלה המנוחה.
ו.
מיטלטלין
המיטלטלין של עזבון המנוחה היה מצוי, בחלקו, בדירת העזבון שברח’ פאת השולחן 11/15,
שם התגוררה המנוחה עד לאשפוזה בביה”ח ופטירתה שם, ובחלקו גם בדירה שברח’
הנביאים 35 בת”א, שם ניהלה המנוחה את משרדה (שגם בה החזיקה המנוחה חפצים
שבבעלותה.
במסגרת הבקשה פירטו מנהלי העזבון את פועלם באשר לנכסי העזבון וזאת ביתר פירוט,
להלן יובאו עיקר הדברים בלבד:
א. הדירות ברחוב
ב.
ג.
ד.
: שלוש הדירות המצויות ברחוב
נרשמו על שם
היורשים ביום ——- ; מנהלי העזבון הסדירו את רישום הזכויות בדירות הללו על שם
היורשים ברישום משותף, מנהע”ז הסדירו את פינוי השוכרים בשתיים מהדירות לרבות
פינוי כל המוצמד לדירות, וידוא כי השוכרים הסדירו את כל התשלומים, המשך נשיאה
בהוצאות הדירות מחשבון הנאמנות וכן מסירת מפתחות לשני היורשים.
הדירה ברחוב
: הדירה היתה רשומה על שם חברת “——–” והזכויות לא
הוסדרו עייש המנוחה ובעלה המנוח, נעשו ניסיונות לבצע את הרישום באמצעות מסמכים
שאיתרו מנהע”ז ופניות לחברה אך ללא הועיל. נוכח חוסר שיתוף פעולה מצד חברת “—
—–” הוגשה תביעה לביהמ”ש המחוזי באמצעות משרד עוהייד גבר, ארנון ושות. לאחר
הגשת התביעה, נוהל מו”מ אינטנסיבי ולבסוף כל הניירת החסרה הועברה והזכויות
בדירה נרשמו בבעלות היורשים. יצויין כי מנהלי העזבון פעלו לתיקון הליקויים החמורים
שהיו בדירה, ניקו אותה ומסרו את מפתחות הדירה ליורשים.
הדירה ברחוב —–: מנהעייז פעלו לריקון התכולה הרבה שהיתה בדירה, הזכויות
בדירה רשומות כמניות חברה ומעולם לא הוסדרו על שם המנוחה. רוב דיירי הבניין
התקשרו בפרויקט תמ”א 38 אולם נראה כי היורשים סירבו לחתום על מסמכים אלו
במשך זמן רב, מנהע”ז פעלו לקבלת חוות דעת משפטית ממשרד עוהייד גבר, ארנון ושות.
בעניין הנכס ואולם בפועל לא בוצע רישום הזכויות ע”ש היורשים.
זכויות בייגוש הגדול”י: היורש מר ר.פ. (להלן: “יהיורשי) התנגד להכללת נכס זה על נכסי
העזבון בעוד שהיורשת הגב’ א.פ. (להלן: “יהיורשת”י) עמדה על כך שהנכס ייכלל על נכסי
2 מתוך 10
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
2
3
4
5
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב -יפו
תמ”ש 49602-10-19 פלונית נ’ פלוני ואח’
ו.
העזבון. מנהע”ז ניסו לקדם הסכמות בין היורשים באשר לנכס זה והמליצו לחתום על
הסכם חלוקת עזבון ועל מנת לחסוך הטלת מס על העברת הזכויות, הדבר לא הסתייע.
בעת הזו, התחוור כי היורשת פעלה להעברת הזכויות בנכס זה לטובת היורשים ללא
ידיעתם של מנהלי העזבון והגם שהיא בשעתו עמדה על היכללותו של נכס זה תחת נכסי
העזבון.
ה. חשבון בבנק הפועלים: ניהול חשבון הנאמנות אליו הופקדו כספי המנוחה.
כספת בבנק הפועלים: מונתה שמאית לשום את שווי תכולת הכספת, בוצעה התמחרות
בין היורשים.
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
ז.
חשבון בנק בשוויץ: מנהע”ז הסתייעו בעוייד נוטריונית דוברת צרפתית ואנגלית, לאחר
איתור ניירת מתאימה ועמל רב, העביר הבנק בשוויץ את כספי המנוחה לחשבון הנאמנות.
ח. מיטלטלין ותכולה: מנהעיז פנו לביצוע הערכות שווי למיטלטלין ובמסגרת הליך
התמחרות כל אחד מהיורשים רכש את החפצים שבהם היה מעוניין.
ט. טיפול ברכבה של המנוחה.
5. יוער כי מנהלי העזבון פעלו במשך זמן רב בכדי להביא את היורשים להסכים על נוסחו של
הסכם חלוקת עזבון וניסחו מספר טיוטות וזאת בהתחשב אף בהיקף העזבון וסוגיות המס
העולות מחלוקתו. מנהעייז אף פעלו לקבלת הצעת מחיר מאת עוה”ד אורית ליברטי כמומחית
למיסוי אשר תייעץ בעניין ואולם חרף פניות רבות, לא הגיעו היורשים להסכמות ואף לא
לעניין נטילת ייעוץ המס האמור (וראה החלטת ביהמ”ש מיום 30.01.21). בנסיבות אלו הורה
ביהמ”ש ביום 13.11.22 כי די ברישומם של כלל נכסי העזבון וכי מנהעייז אינם נדרשים בהכרח
למכור את נכסי העזבון.
6. מנהלי העזבון פעלו מול גופים שונים, שלחו מאות מכתבים, ביצעו כ- 270 העברות כספיות
לביצוע תשלומים של העזבון, מנהע”ז ניהלו תרשומת חלקית בלבד ובה כ- 1,000 שעות עבודה,
ניהלו מול היורשים אלפי מיילים, פגישות, מכתבי עדכון וכיו”ב.
20
21
23
24
22222
במסגרת סעיף 101 לבקשה, פורט שווי העזבון וכדלקמן:
101
נכסי מקרקעין (3 דירות ב
להלן ריכוז היקף שווי העזבון שנוהל על ידי מנהלי העזבון :
דירה ברח’
דירה ברח’
; קרקע ב”גוש הגדול) – בשווי כולל של 30,970,000 ₪;
•
סכום של 1,494,548.6 שהופקדו בחשבון הבנק שנוהל לטובת העזבון;
.
•
סך של 841,290 (2, המהווה את שווי המיטלטלין, כפי שנרכש על ידי היורשים;
סך של 10,777 0, שווי מספר פריטים שהיו בכספת וטרם חולקו בין היורשים;
סך של 252,458 עז, המהוות את סיכום הכספים המזומנים שחולקו בעין בין היורשים ביוט
.17.6.24
סה”כ שווי היקף עזבון המנוחה, שבו טיפלו מנהלי העזבון, עומד ע”ס
3 מתוך 10
₪ 33,569,073
.7
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב -יפו
תמ”ש 49602-10-19 פלונית נ’ פלוני ואח’
8. מנהלי העזבון עתרו לקבוע את שכרם בשיעור של 4% משווי העזבון, בתוספת מע”מ ולהעמידו
על סך של 1,342,763 ₪ בתוספת מע”מ.
עיקר תגובת היורש המשיב 2
9. באשר לזכויות העזבון ב-“גוש הגדולי’ טוען היורש כי התנגד מלכתחילה להכללת זכויות
היורשים בנכס זה במסגרת ניהול העזבון. הנכס מנוהל על ידי עוייד מיכאל שפטלר אשר מייצג
את בעלי הזכויות בקרקע מזה שנים. לפיכך אין למנהע”ז כל תפקיד ביחס לזכויות היורשים
בגוש הגדול והם לא עשו דבר ואף לא היה ביכולתם לעשות דבר בהתייחס. מנהע”ז ציינו
בבקשה כי הזכויות בנכס הועברו ונרשמו על שם היורשים על ידי היורשת ולא על ידם ומשכך
אין כל הצדקה לתשלום שכר טרחה בגין הטיפול בנכס זה.
10. באשר לזכויות בדירה ברחוב
, ביצעו מנהע”ז פעולות טכניות כגון פינוי תכולה וכו’
ואולם לא פעלו לרישום הזכויות על שם היורשים, המשיב מסכים כי מנהעייז זכאים לתשלום
שכ”ט בגין דירה זו ואולם לא בשיעור הנדרש על ידם.
11. חוות דעת והשמאות שצורפו לבקשה הינן מעודכנות וגבוהות יותר בשיעור של כ- 30% מהשווי
שנקבע בחוות דעת קודמות ואשר צורפו לתיק כשנה לאחר מינוי מנהלי העזבון.
12. ככל ומנהעייז קיבלו החלטה לטפל בחשבון המנוחה בשוויץ ולהכלילו בנכסי העזבון, היה
עליהם לקבל את הסכמתו של היורש לכך במפורש- הסכמה כזו לא התבקשה ולא ניתנה.
היורש טוען כי מנהע”ז זכאים לשכ”ט בשיעור של 1% משווי הדירות נכון למועד עריכת
השומות שהוזמנו ואינם זכאים לשכייט בשיעור הגבוה המבוקש על ידם.
ערקר תגובת היורשת המשיבה 1
.13
14. מנהע”ז מונו בהסכמת המשיבים ומתוך היכרות מוקדמת עימם מתוך רצון כי אלו יפעלו
עבורם להגעה להסדר וחלוקת העזבון בהסכם בין יורשים אולם זאת לא הסתייע.
15. הזכויות בנכס ביגוש הגדול” הוחרגו ממסת נכסי העזבון, הצדדים ומנהלי העזבון סיכמו כי
נכס זה לא יהא במצבת הנכסים שבטיפולם. רישום הזכויות נעשה ללא טיפולם ולא ערכו כל
פעולה אחרת בהתייחס (אף לטענתם בוצע ללא ידיעתם על ידי הנאמן לזכויות אלו בגוש הגדול
ובהתאם לצו הירושה).
16. באשר למיטלטלין פעלו מנהעיז לביצוע אכסון והתמחרויות בין הצדדים. המדובר היה ברכיב
מרכזי בטיפול מנהע”ז ועל כן היורשת מסכימה לשכר טרחה בשיעור של 2% משווי
המיטלטלין.
17. באשר לנכסי המקרקעין – הטיפול כלל טיפול שוטף בלבד ללא כל מאמץ המצדיק שכייט ברף
העליון, הנזק שנגרם לעזבון כתוצאה מאי השכרה של הנכסים ובמשך שנים ומבלי שמנהלי
העזבון יפעלו בשקידה ראויה וסבירה הכוללת פנייה למתן הוראות ו/או קבלת הצעות מחיר
להשמשת הדירות מחייבת התייחסות בעת חיוב בשכייט מנהלי העזבון.
18. בגין הדירה ברחוב הנביאים והדירה ברחוב פאת השולחן אשר לא הושמשו במשך 3 שנים
למגורים ולא הושכרו, אין מקום לחייב שבכר טרחת מנהע”ז; בגין 3 הדירות ברחוב ישה חפץ
4 מתוך 10
18
19
20
21
23
24
25
26
27
28
29
30
31
2222222222
32
34
33
33
2
3
4
5
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב -יפו
תמ”ש 49602-10-19 פלונית נ’ פלוני ואח’
אשר היו מושכרות עוד טרם מינוי מנהע”ז, הפעולות היו כאמור טכניות בלבד ויש לקבוע את
שכר הטרחה על 1% משווי נכסים אלו.
19. שכר הטרחה הנדרש איננו מידתי ואינו משקף את הפעולות שבוצעו בנכסי העזבון.
שכר טירחה בגין ניהול העיזבון
20. שכר טרחת מנהל עיזבון מוסדר בסעיף 91 לחוק הירושה תשכ”ה-1965 (להלן:”חוק
הירושה”) הקובע :
בית המשפט רשאי לפסוק למנהל העיזבון שכר לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות.
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
567
18
19
20
21
22
1998 (להלן:”תקנות
–
בהמשך לכך, קובעת תקנה 45 ב (א) לתקנות הירושה תשניים
הירושה”):
“(א) בית המשפט יקבע למנהל העיזבון שכר בעד מילוי תפקידיו כמנהל עיזבון ועשיית
הפעולות שבסמכותו שלא יעלה על 3% משווי העיזבון; השכר ייקבע בהתחשב, בין השאר
בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון
ובהיקפן, וכן בהתחשב בפעולות שביצע מנהל העיזבון שקדם לו אם היה כזה ובשכר שנפסק
לו”.
עוד רלוונטיות לענייננו הוראות תקנה 45 ב(ב) לתקנות הירושה הקובעות כדלקמן:
י (ב) כלל ניהול העיזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו
הרגילים של מנהל העיזבון, רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו ובלבד שהשכר שייקבע
לא יעלה על 4% משווי העיזבון”.
21. א. על פי ההלכה הפסוקה השיקולים העיקריים אשר מנחים את בית המשפט בקביעת שכר
הטרחה הם שניים: שווי העיזבון ומורכבות ניהול העיזבון.
שווי העיזבון הוא פרמטר עיקרי בבחינת וקביעת שכר טירחת מנהל העיזבון וזאת בשל
האחריות המוטלת על כתפיו של מנהל העיזבון בניהול נכסי העיזבון עד לחלוקתם, תוך
שההנחה היא כי ככל ששווי העיזבון גדול יותר אזי מידת האחריות בניהולו משמעותית יותר.
מורכבות הניהול מבטאת למעשה את העבודה בפועל והיקף הזמן והמאמץ שהשקיע מנהל
העיזבון בניהול העיזבון. פרמטר זה אינו נקבע על פי שוויו של העיזבון דווקא, שכן שווי עיזבון
גדול אינו מעיד בהכרח על מורכבות ניהולו – מורכבות הניהול נבחנת דווקא על פי סוג וטיב
הנכסים שבעיזבון.
מבין שני השיקולים האמורים, שווי העיזבון ומורכבות הניהול, הדגש הוא על האחרון שכן
זוהי למעשה העבודה שהושקעה בפועל. מכל מקום, יש לבחון השילוב בין הפרמטרים במקרה
המונח מול בית המשפט.
ב. שכרו של מנהל העיזבון נגזר משווי העיזבון וטיב ו/או היקף הפעולות והעבודה שהושקעה:
5 מתוך 10
26
27
28
29
30
31
22222222223
24
25
33
34
334
35
5
6
7
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב -יפו
תמ”ש 49602-10-19 פלונית נ’ פלוני ואח’
“ואם כן, הדרך לקביעת שכרו של מנהל העיזבון נעשית לאחר בחינת גורמים
ונתונים רלוונטיים שונים, ועם אלה נמנה היקף העיזבון ושוויו (ראו, כדוגמה,
תמ”ש (י-ם) 5015/02 עו”ד משה בזק מנהל עיזבון נ’ האפוטרופוס הכללי
(02.8.1 )) במסגרתו הובהר בין השאר כי “ככל שערך העיזבון גבוה יותר, כך
מידת האחריות כבדה יותר אף היא”. יחד עם זאת ראוי להדגיש, כמתחייב
מתקנה 45 שלעיל, כי נתון זה הוא אחד מנתונים נוספים אותם יש לשקול, ואין
בו לבדו כדי להכריע שאלת גובה שכ”ט מנהל העיזבון. כך בעניין ע”מ 07/1243
הנייל נפסק:
אחד מן השיקולים אותם יש לשקול הינו שווי העיזבון אך אין זה
שיקול בודד או שיקול מכריע אשר אך לפיו יש לפסוק. צודק בית
משפט קמא בדבריו כי שיקול מרכזי נוסף הוא מורכבות הניהול, היינו
היקף וטיב הפעולות אותן ביצע מנהל העיזבון… בין שני השיקולים
“שווי העיזבון” ו”מורכבות הניהולי, ניכר כי יש להעדיף את האחרון”
(הדגשה שלנו)”
(עמייש 22352-05-20 י.א נ’ ח.ו מנהלת עזבון ניתן ביום 11.3.2021).
כך גם בספרם של המלומדים שוחט גולדברג פלומין “דיני ירושה ועזבון”, בעמודים 221-222
(מהדורה שביעית התשעייד-2014):
בקביעת שכרו של מנהל העיזבון יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי
הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע
מנהל העיזבון ובהיקפן…(תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה).
שיטת קביעת השכר מבוססת, אם כן, גם על שווי העיזבון וגם על היקף
העבודה בפועל שהשקיע מנהל העיזבון בתפקידו… רק החיבור בין שני
המרכיבים (שווי העיזבון והיקף העבודה), במינונים הנכונים, הוא שנותן את
מלוא התמונה בדבר עבודת מנהל העיזבון הראויה לתגמול…” (וראה
ההפניות שם).
הממוצע הנהוג והמקובל בקביעת שכר טרחה הינו בין 1.5%-2% משווי העיזבון :
“אין זה דבר המובן מאליו שמנהל העיזבון יזכה לאישור שכר
טרחה בקצה העליון של הסקאלה שקבע המחוקק. ההיפך הוא
הנכון : סביר להניח שה’ממוצעי בקביעת שכר טרחה של מנהל
העיזבון יתקרב יותר לאמצעה, היינו 1.5% -2%. שכר טרחה גבוה
6 מתוך 10
9
10
11
12
24
28
29
30
34
31567222222222222272323
14
18
19
20
23
4
5
6
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב -יפו
תמ”ש 49602-10-19 פלונית נ’ פלוני ואח’
של 3% אמנם ישולם במקרים המתאימים, אבל רק כשהיקף
פעולות הניהול רחב יחסית באופן שיצדיק זאת” ”
(עמייש 22352-05-20 י.א נ’ ח. מנהלת עזבון ניתן ביום 11.3.2021).
ראה לענין זה :
(1) בש”א 1568/07 בת.ע. 105990/03 עיזבון המנוח ד.א. ז’יל נ’ י. (ג). (א) ואח’ מפי כב’ השופט
שנהב (פסייד מיום 22.7.2007, פורסם בנבו).
(2) ע”מ (ת”א) 1243/07 אלמוני עו”ד נ’ פלוני (פס”ד מיום 6.9.2009, פורסם בנבו).
ג.
לשני הפרמטרים האמורים יש לצרף את האמור בתקנות הירושה לעניין גובה שכר הטרחה.
כאמור, על פי הקבוע בתקנות הירושה בית המשפט מוסמך לקבוע שכ”ט שאינו עולה על 3% משווי
העיזבון. מנוסח התקנה עולה כי אין זה ברור ומובן מאליו שיקבע דווקא שכייט בגבול העליון
הקבוע בדין.
שכייט זה בגבול העליון, ישולם במקרים מתאימים וזאת כאשר השילוב בין שווי העיזבון להיקף
פעולות הניהול הינו כזה המצדיק שכייט בשיעור זה.
יחד עם זאת, מאפשרות התקנות וכאמור להגדיל שכר הטרחה המשולם לשיעור של 4% משווי
העיזבון וזאת אם ניהול העיזבון כלל פעולות חריגות או שנדרשו למנהל העיזבון מאמצים מיוחדים
לביצוע תפקידיו הרגילים.
7
8
9
10
11
12
13
14
23
24
25
26
27
29
30
31
32
33
8222222222222222
15
16
17
18
19
20
21
לעניין זה ראה:
(1) תמיש – 50515/02 עו”ד משה בזק מנהל עזבון נ’ האפוטרופוס הכללי, (פס”ד מיום 01.08.2002
,פורסם בנבו).
(2) עיימ (ת”א) 1243/07 אלמוני עו”ד נ’ פלוני (לעיל).
ד.
הגישה הרווחת בפסיקה הינה כי מקום בו שווי נכסי העזבון הינו נמוך יחסית (פחות מ כ-
500,000₪), יש לקבוע כי מנהל העזבון יהא זכאי לקבל שכר טרחה בשיעור של 3%, שכן במקרים
אלה עלול להיווצר מצב שמנהל העזבון יבצע פעולות רבות בניהול של עזבון בהיקף קטן יחסית אך
יקבל שכר טרחה שאינו עומד ביחס ישר לפעולותיו.
ראה: תי”ע 14335-03-09 פלונית נ’ האפוטרופוס הכללי במחוז חיפה והצפון ואח’ (פסייד מיום
26.11.2011פורסם בנבו).
עמד על כך כב’ השופט אלבז בקובעו :
7 מתוך 10
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
22222222
24
25
26
27
28
29
30
31
32
33
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב -יפו
תמ”ש 49602-10-19 פלונית נ’ פלוני ואח’
ייתכן שמנהל עזבון ישקיע יותר מאמץ וזמן בעזבון צנוע מאשר בעזבון גדול אך פשוט לניהול. רק
החיבור בין שני המרכיבים, במינונים הנכונים, נותן את מלוא התמונה של עבודת מנהל העזבון
הראויה לתגמול”
ראה : ת’יע (י-ם) 42240/02 ג’ ג’ ע’ נ’ מ’ (פס”ד מיום 11/08/2002, פורסם בנבו).
מסקנה זו מתבקשת אף מהאמור לעיל בדבר היחס בין שני השיקולים הראויים להישקל : יישווי
העזבון” ו’מורכבות הניהולי ותוך בחינת מלוא הנתונים.
הסבר ליחס זה ניתן למצוא בפסק דינו של כב’ השופט שוחט בתייע 10110/06 [פורסם בנבו], פסייד
מיום 17.09.2006 :
“שווי העיזבון – משום אחריותו של מנהל העיזבון לשמירת נכסי העיזבון, שימורם וחלוקתם
ליורשים. נכון וראוי לסבור שככל ששווי העזבון גבוה יותר, מידת האחריות כבדה יותר”
(ההדגשה אינה במקור ע.ו.ה ).
22. במקרה דנן וכמפורט לעיל, מונו המבקשים כמנהלים לעזבון המנוחה וזאת בהסכמת
היורשים, משך ניהול העזבון למעלה מארבע וחצי שנים. מבחינת הנתונים עולה כי מנהע”ז
פעלו בפעולות רבות ומגוונות בהיקף שעות רב.
23. באשר לנכס בייגוש הגדול”י מצאתי לקבלת את עמדת היורשים; מבחינת הנתונים עולה כי אכן
זכויות אלו מנוהלות על ידי עוייד מיכאל שפטלר והוא הלכה למעשה מייצג את בעלי הזכויות
הנכס, לרבות היורשים.
עוד מראשית הדרך וכפי שטענו אף מנהע”ז בסעיף 45 לבקשתם, התנגד היורש להכללת
זכויות היורשים בגוש הגדול במסגרת ניהול העזבון, היורש מפנה בתגובה מטעמו למכתבים
שונים ששלחו מנהלי העזבון ליורשים ובהם לא נכללו הזכויות בגוש הגדול במסגרת נכסי
העזבון וראה נספח ייאיי לתגובתו.
מטענות היורשים עולה כי היתה הבנה והסכמה בין הצדדים על ההחרגה האמורה והיורשת
מפנה להתכתבויות המורות על ההחרגה ואשר צורפו כנספח ייביי לתגובה שהוגשה מטעמה.
עוד מפנה היורשת כי הפרטה אשר ערכו מנהע”ז ואשר אף היא צורפה כנספח ייביי האמור, לא
כללה זכויות אלו.
מנהלי העזבון עתרו בבקשה למתן הוראות בעניין ההחרגה של הנכס. במסגרת הבקשה דנן
אשר הוגשה לתיק ביום 28.01.2021 הצהירו מנהלי העזבון כדלקמן:
9. יובהר, כי ככל שבין היורשים הייתה הסכמה בנוגע להחרגת זכויות העזבון האמורות בניהול
העזבון, ודאי שמנהלי העזבון היו מכבדים הסכמה זו.
בהחלטת ביהמ”ש מיום 13.01.2021 נקבע כי יש לעתור בתובענה נפרדת ולא במסגרת בקשה
למתן הוראות ואולם הליך כגון זה לא ננקט.
8 מתוך 10
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
34
35
233
32
33
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב -יפו
תמ”ש 49602-10-19 פלונית נ’ פלוני ואח’
זאת ועוד, מנהלי העזבון מתארים בעצמם בסעיף 50 לבקשה כי “הופתעו לגלות כי הזכויות
”
בנכס הועברו ונרשמו על שם היורשים על ידי היורשת בעצמה, “ללא ידיעתם” ולא באמצעותם
של מנהלי העזבון, עובדה המחזקת את טענת היורשים כי מנהלי העזבון לא עסקו בניהול
הנכס האמור וכי זה הוחרג דה פאקטו מניהולם.
בסעיף 51 לבקשתם טוענים מנהלי העזבון כי הם אלו שנטרלו המחלוקות בין היורשים והם
שפעלו רבות ליצירת אמון בין היורשים וכתולדה של מאמץ זה, הצליחה היורשת להעביר את
הזכויות בנכס ללא התנגדותו של היורש. הלכה למעשה טוענים מנהלי העזבון כי שכר הטרחה
המבוקש בגין הזכויות בנכס זה הינו בגין המאמץ שלהם להביא הצדדים לעמק השווה ולאו
דווקא בגין פעולות אקטיביות שעשו ביחס לזכויות בנכס (וראה גם עמדת מנהלי העזבון
בסעיף 6 ג’ לתשובה מטעמם יען כי : “זכויות העזבון בגוש הגדול הועברו על שמם של
היורשים רק לאחר שמנהלי העזבון הביאו לפתרונן של סוגיות מורכבות שעמדו בין
היורשים..”), עם כל הכבוד לחשיבות נטרול המוקשים והשיח בין היורשים הרי שפעולות
אלו אינן פעולות אקטיביות בהתייחס לנכס והמצדיקות שכר טרחה ספציפי בו.
לסיכום סוגייה זו – התרשמתי כי הצדדים הסכימו על החרגת נכס זה מנכסי העזבון וכי
התנהלות היורשים ומנהלי העזבון תאמה סיכום זה. אף אילו לא היה סיכום כאמור הרי שאף
לטענת מנהלי העזבון לא ביצעו הם כל פעולה אופרטיבית בהתייחס לנכס האמור, העברת
הזכויות בנכס נעשתה ללא טיפולם של מנהלי העזבון שכן אף לשיטתם הרישום בוצע אף ללא
ידיעתם כלל וזאת על ידי הנאמן לזכויות אלו בגוש הגדול. אשר על כן נחה דעתי להורות על
החרגת הזכויות ביגוש הגדול” מנכסי העזבון ולצורך חישוב שכר הטרחה דנן.
24. באשר לחשבון הבנק בשוויץ לא מצאתי כל בסיס לטענת היורש בעניין, המדובר בחלק מעזבון
המנוחה, לא היתה הסכמה בין היורשים על החרגת חשבון זה ומנהעייז ביצעו הפעולות
הנדרשות לכינוס נכס זה וכמפורט בסעיפים 61-67 לבקשה ועל כן לא מצאתי מקום לטענה
כי יש להחריג החשבון והמבקשים זכאים לשכר טרחה ביחס לזכויות אלו.
25. באשר לנכסי המקרקעין ברחוב ישה פרץ, ברחוב הנביאים וברחוב פאת השולחן- נחה דעתי
כי מנהלי העזבון ביצעו את עבודתם נאמנה וככל שזו התאפשרה נוכח התנהלות היורשים.
עולה כי היורשים לא הסכימו ולא פעלו למכירת נכסי העזבון אלא אך לרישומם כבעלי
הזכויות. הדבר בא לידי ביטוי אף בהחלטות ביהמ”ש כגון זו מיום 30.01.2021 וזו מיום
.13.11.2022
עלה כי מנהלי העזבון הציעו ליורשים מנגנון פעולה באשר לנכסים ואף הנחיות מקצועיות
אשר הונחו בפניהם (כגון ממשרדו של עוהייד גבר. ארנון ושות וכן מעוהייד אורית ליברטי)
ואולם היורשים הם שבחרו לפעול כפי שפעלו ולא עלה בידיהם להגיע להסכמות באשר לשיפוץ
הנכסים השמשתם ו/או מכירת הנכסים.
עוד נחה דעתי כי שתי הדירות אשר לא הושכרו (הדירה ברחוב הנביאים והדירה ברחוב פאת
השולחן) אינן ראויות למגורים ונדרש היה לערוך שיפוץ מאסיבי על מנת להשמיש אותן,
שיפוץ אשר לא התאפשר במסגרת התקציב שעמד לרשות מנהלי העזבון והיורשים לא ביקשו
9 מתוך 10
2
בית משפט לענייני משפחה בתל אביב -יפו
תמ”ש 49602-10-19 פלונית נ’ פלוני ואח’
לבצע השיפוצים האמורים. אשר על כן לא ניתן היה להשכיר הדירות ונוכח מצבן וכטענת
מנהלי העזבון, פעולות אלו לא בוצעו עד היום וחרף מסירת המפתחות ליורשים מזה זמן.
בצדק לעניין זה טענו מנהלי העזבון בסעיף 7 לתשובה מטעמם כי “מנהלי העזבון הביאו את
היורשים אל השוקת אך היורשים סירבו לשתות” ולא מצאתי כי יש לפגוע בשכר טרחת
המבקשים נוכח ההתנהלות. נחה דעתי כי מנהלי העזבון נקטו במירב הפעולות האפשריות
בכדי לקדם את הפתרון לרישום הנכסים וזאת תוך מאמץ ראוי.
26. בהתייחס לטענת היורש באשר לשומת הנכסים הרי שחוות דעת אלו עודכנו לדברי מנהלי
העזבון בסמוך להכנת טיוטת הסכם חלוקת עזבון ובכדי לאפשר חלוקה שיוויונית של הנכסים
כפי שווים הריאלי באותה עת וכי בסמוך למועד זה, הועברו נכסי העזבון על שם של היורשים.
בהינתן כי יש לבחון את שווים הריאלי של הנכסים ובהינתן ההפרש הקטן בין שני העדכונים,
נחה דעתי לקבל את עמדת המבקשים ולהתייחס לשומות העדכניות לצורך בחינת שכר
הטרחה דנן, כפי שהוצג בבקשה דנן.
סוף דבר
27. בהתחשב במורכבות ניהול העזבון, משך ניהולו, התנהלות המבקשים מול היורשים, בהתחשב
בשווי העזבון, בהיקף הפעולות שבוצעו על יד מנהע”ז וטיבן ולאחר שבאו בפניי עמדות
הצדדים, נחה דעתי להעמיד שכר הטרחה של מנהלי העזבון בשיעור של 2% (שני אחוז) משווי
העזבון, בתוספת מע”מ כדין.
28. כאמור לעיל, משווי העזבון ייגרע הנכס בייגוש הגדול”י והוא לא יהווה חלק מבסיס החישוב.
29. למעט האמור בסעיף 28 לעיל, יחושב שווי העזבון כמפורט בסעיף 7 לעיל ומתוך סכום זה,
יחושב שכר הטרחה שנקבע.
30. תוגש פסיקתא מתאימה לחתימה.
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
26
2222222
222
27
28
29
ניתן היום, כ”ד כסלו תשפייה, 25 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.
ענבל וקנין-הרנשטיין, שופטות
10 מתוך 10
