בפני
כב' השופטת ריבי לב אוחיון
מבקשת
פלונית באמצעות ב"כ עוה"ד כוהילה עאסי חורי
נגד
משיב
פלוני באמצעות ב"כ עוה"ד מרואן ג'דעון
החלטה
מונחת לפני בקשה לפסיקת מזונות זמניים למבקשת (מזונות אישה) ולשני קטינים:
קטינה כת 15 שנים, קטין בן 11.5 שנים, להלן "הקטינים".
העובדות הצריכות לעניין
המבקשת והמשיב (להלן: "הצדדים") משתייכים לעדה הנוצרית יוונית – אורתודוקסית ונישאו זל"ז ביום *******, בכנסייה היוונית האורתודוקסית בירושלים.
מנישואי הצדדים נולדו שני הקטינים: הקטינה כיום כבת 15 והקטין – כיום כבן 11.5.
טרם נפרדו הצדדים, התגוררו בשכירות בשכונת ******** בירושלים (להלן: "דירת ******").
בחודש 08.24 או בסמוך לו עזב המשיב את דירת ****** והצדדים חיים כיום כפרודים, והם חלוקים בשאלת נסיבות הפרידה.
זמני שהות של המשיב עם הקטינים – ביום 20.10.24 ובמסגרת תיק י"ס בין הצדדים (י"ס 39393-08-24), ניתנה החלטה לגבי זמני השהות של המשיב עם הקטינים:
המשיב ישהה עם הקטינים בכל שבת מהשעה 14:00 ועד ליום שני, עת ייקח אותם למוסדות החינוך.
המשיב יאסוף את הקטינים בכל יום רביעי ממוסדות החינוך וישיבם לבית המבקשת בשעה 20:00.
החלטה זו אושררה בהחלטה נוספת מיום 13.11.24.
ביום 17.11.24 הגישה המבקשת תביעה למזונות ומדור עבורה ועבור הקטינים וכן את הבקשה דנן. ביום 18.12.24 (ולאחר קבלת ארכה) הגיש המשיב את תגובתו לבקשה. ביום 27.12.24 הגישה המבקשת תשובה לתגובת המשיב.
הסעד המבוקש – המבקשת עותרת לחייב את המשיב בתשלום חודשי בסך 24,450 ₪ עבור מזונותיה ומזונות הקטינים לפי הפירוט הבא: 4,500 ₪ עבור מזונות כ"א מהקטינים; 8,000 ₪ עבור מזונותיה שלה; 6,850 ₪ עבור הוצאות מדור ואחזקתו; חיוב המשיב בכל ההוצאות החריגות של הקטינים.
טענות המבקשת
המשיב מורה נהיגה במקצועו והבעלים של בי"ס לנהיגה בשם "*****" ב******. כמו כן, המשיב עובד בארגון ****** ומשתכר כ 20,000 ₪ לחודש. המשיב הוא שסיפק את כלל צרכי המשפחה וכספים שצבר מצויים בחשבונות בנק על שמו בישראל, איטליה והרש"פ.
בבעלות המשיב שלושה רכבים, שאחד מהם (רכב פרטי מסוג קאיה), משמש את המבקשת והקטינים.
המבקשת לא עובדת ולא עבדה בעבר, הכשרתה היחידה היא קורס טיפול באומנות שעברה. בית הקפה שפתחו הצדדים, והיא ניהלה נסגר לאחר תקופה קצרה.
למבקשת לא היה חשבון בנק ותאריך פתיחת חשבון הבנק (בנק דיסקונט) הוא ביום 18.9.24.
המבקשת משמשת כהורה בלעדי לקטינים.
המבקשת סבלה רבות מהתנהגותו של המשיב במהלך הנישואין, והמשיב הוא שנטש את דירת ***** בחודש 8.24.
טענות המשיב
למבקשת הכשרות בשלל תחומים (גננת, מטפלת באומנות ותחום הטיפוח) ואף ניהלה עד לאחרונה בית קפה.
המשיב עובד בארגון ***** והכנסתו היא 20,000 ₪ לחודש. המשיב מורה נהיגה אך אינו בעלים של בי"ס לנהיגה.
המשיב נושא בתשלומי המדור ואחזקתו עבור הדירה בה מתגוררים המבקשת והקטינים לפי חוזה שכירות עד לחודש 03/25, וכן פורע הלוואות לבדו. לכן יש לחייב את המבקשת בהשבת כספים אלו למשיב, ולחילופין יש לקזז מהכנסות המשיב הוצאות בגין מדור והחזר הלוואות.
הקטינים שוהים אצל המשיב יומיים וחצי בשבוע (וביתר הזמן אצל המבקשת).
דיון והכרעה
כידוע, לצורך פסיקת מזונות זמניים אין בית המשפט נכנס לעובי הקורה. מזונות זמניים נפסקים לאחר הגשת כתבי טענות ולפני בירור העובדות ובחינת ראיות הצדדים. מזונות זמניים הינם בבחינת סעד של "עזרה ראשונה", ע"מ להשיב, ככל הניתן, את המצב לקדמותו (ר' ע"א 542/68 בן סירה נ' בן סירה פ"ד כד(1), 169, 170; ע"א 637/68 והב נ' והב פ"ד כג(1), 182-183). ולכן יש להבהיר מראש, כי בירור טענות הצדדים והמחלוקות שביניהם יעשה במסגרת ההליך העיקרי.
הדין החל
הצדדים הם בני העדה הנוצרית יוונית-אורתודוקסית, ויש לקבוע את הזכאות למזונות המבקשת והקטינים מכוח הדין האישי. מדובר בעדה מוכרת והדין האישי החל עליה הוא הדין הנוצרי מכוח חוק המשפחה הביזנטי (להלן: "החוק הביזנטי").
בחוק הביזנטי של העדה האורתודוקסית נמצא מספר סעיפים הדנים בחובת המזונות.
אתייחס להלן לסעיפים הרלוונטיים למקרה שלנו כפי שהובאו בתמ"ש 1904-02-12, בפרק 8 לחוק המשפחה הביזנטי "בתוצאות הנישואין":
"ראשית – "בעניין בין בני הזוג"
סעיף 125 לחוק קובע: "הגבר הוא ראש המשפחה ועליו לפרנס את אשתו בהתאם ליכולתו ולמעמדו החברתי כל עוד הנישואין בתוקף, אלא אם עזבה האישה את הבית ללא סיבה סבירה וסירבה לחזור אליו".
סעיף 129 קובע: "האישה מחויבת לזון את בעלה העלוב".
שנית …
שלישית – "תוצאות הנישואין בקשר לרכוש בני הזוג"-
סעיף 137 קובע כי : "שיעור המזונות ייקבע לפי צרכי הזכאי ויכולת הכספית של החייב".
סעיף 141 קובע כי : "כל מה שיש לאישה הוא של הבעל אלא אם הוכח אחרת,.
סעיף 142 קובע כי: " כל מה שמרוויחה האישה בעבדותה ובמאמצה , מלבד עבודתה בבית, הוא שלה בלבד".
בפרק תשיעי- חלק שני של החוק, הדן במזונות:
סעיף 237 לחוק הביזנטי מגדיר מהי "אעאלה"- מזונות, תוך קביעת החבות ומרכיבי המזונות, כך .
" אעלה" היא חובתו של צד אחד וזכותו של הצד האחר הדורש מהצד הראשון לשלם כסףבהתאם ליכולת הכספית ומעמדו החברתי לממן מדור הצד השני, הלבשתו, השמירה עליו חינוכו וגידולו".
סעיף 238 לחוק הביזנטי הקובע: "האנשים המחויבים בהתאם לחוק בתשלום מזונות הם: הבעל החייב במזונות אשתו בתקופת הנישואין, והאב ובאופן חריג האם העשירה, הילדים והצאצאים בכלל , האם הביולוגית ואביה של האם הביולוגית".
בהתאם לסעיף 239 לחוק הביזנטי הזכאים למזונות הם: "ראשית האישה זכאית לבקש מזונות מבעלה לפי החוק. הבעל העני זכאי לדרוש מאשתו העשירה וזאת באופן חריג".
סעיף 240 : תקופת המזונות וסכום המזונות ייקבעו על ידי בית המשפט לפי יכולת החייב , כאשר זו נתונה לשינוי לפי הנסיבות."
מזונות המבקשת/אישה
באשר לחובת המוטלת על הבעל לזון את אשתו נקבע בעמ"ש (מחוזי חיפה) 27629-10-19 א' ג' נ' ב' ג' (נבו 20.8.2020):
"אישה זכאית למזונות מבעלה כל עוד והיא מתגוררת עימו, אחרת היא מאבדת את מזונותיה. אלא שהדין של העדה היוונית אורתודוקסית מכיר בקיומו של חריג לכלל זה, לפיו האישה תהא זכאית בכל זאת למזונותיה אם הוכח כי הבעל הוא האשם בפירוד.
מכאן יש לקבוע, כי משעסקינן בחריג לכלל, הרי שנטל הוכחתו מוטל על שכמי הטוען לקיומו ובמקרה זה על האישה…".
לצורך פסיקת מזונות מזונות אישה נוצרייה-יוונית אורתודוקסית, ניתן להתחשב בהכנסותיה (ר' עמ"ש (מחוזי חיפה) 18762-04-12 פלונית נ' אלמוני (נבו 2.12.2012)):
"18. פרשנות נוספת, שאני מציעה, ושמביאה לכך שניתן שלא לפסוק מזונות לאשה, מקום שהיא עובדת ומשתכרת די למחייתה…"
מן הכלל אל הפרט
אין חולק כי הצדדים פרודים לאחר שהמשיב עזב את דירת *****.
אין חולק כי המשיב עזב את דירת *****, ואולם, הצדדים חלוקים בשאלת נסיבות הפרידה ושאלת האשם בפרידה (ר' ס' 7-8 לבקשה בה טוענת המבקשת כי המשיב התנהג באלימות מילולית ונפשית חמורה, חוסר אכפתיות וחוסר אחריות כלפי הבית והקטינים, וס' 21-22, 27 לתגובת המשיב שם טוען כי המבקשת הייתה אלימה כלפיו ואף במקרה אחד זרקה לעברו מחשב נייד שפגע ברגלו וגרם לשבר ברגל שמאל. כן טוען המשיב כי המבקשת חיפשה ריב ומדון ובלית ברירה נאלץ לעזוב את דירת *****).
כאמור בפסיקה דלעיל, זכותה של אישה נוצרייה למזונותיה נשללת ככל שיוכח שהיא אשמה בפירוד. בשלב זה, במסגרת דיון בבקשה למזונות זמניים לא הוכח בפניי, כי המבקשת אשמה בפירוד, ולכן לא ניתן לשלול זכאותה למזונותיה.
מכאן לשאלת יכולותיה הכלכליות של המבקשת – המבקשת העידה על עצמה כי היא " אישה צעירה, בגירה, בריאה מכל הבחינות…" (ר' ס' 9 לבקשה). כמו כן המבקשת מאשרת כי עברה קורס של טיפול באומנות, וכן אישרה שבמסגרת עבודתה בבית הקפה, השתמשה בכישוריה לפעילות אומנותית לילדים. כן אישרה המבקשת כי בית הקפה התקיים למעלה משנה.
מכאן שאף מבלי להיכנס למחלוקת בין הצדדים לעניין הכנסות המבקשת והכשרותיה המקצועיות יש להתחשב בהשתכרות פוטנציאלית עתידית שלה לצורך חישוב מזונותיה.
מאחר שאין חולק שלמבקשת הכשרה כמטפלת באומנות וכי ניהלה בית קפה בו בוצעה פעילות בעניין לילדים, מצאתי להעמיד את פוטנציאל השתכרותה על סכום שלא יפחת מ 6,000 ₪ נטו לחודש.
לעניין התחשבות בפוטנציאל הכנסה ר' (ע"א 180/83 פרייס נ' פרייס, פ"ד לח(1) 721 וכן ע"א 239/85).
בהתאם לפסק הדין דלעיל (עמ"ש (מחוזי חיפה) 18762-04-12 פלונית נ' אלמוני (נבו 2.12.2012), ומאחר שמצאתי כי למבקשת פוטנציאל הכנסה, היא אינה זכאית למזונות אישה מבעלה.
לנוכח האמור, לא מצאתי במסגרת הכרעה בבקשה למזונות זמניים, כי יש לחייב את המשיב במזונות המבקשת.
מזונות הקטינים
זמני שהות
כאמור לעיל, זמני השהות של המשיב עם הקטינים הם בכל שבת מהשעה 14:00 ועד ליום שני אז מחזירם למוסדות החינוך. ימי רביעי מסיום מסגרות החינוך עד לשעה בשעה 20:00. שאר הזמן הקטינים שוהים אצל המבקשת.
לאור האמור, זמני השהות של הקטינים אצל הצדדים הם 36%/64% לטובת האם (במעוגל).
הכנסות הצדדים
הכנסות המבקשת – בהתאם לאמור לעיל, לצורך דיון בבקשה העמדתי את פוטנציאל הכנסת האם ע"ס של 6,000 ₪ לחודש.
הכנסות המשיב – תדפיסי בנק שצירף המשיב (נספח ג' לתגובה) מאששים את טענות הצדדים, כי המשיב משתכר כ 20,000 ₪ נטו לחודש מעבודתו בארגון *****.
אין מחלוקת בין הצדדים כי המשיב עובד כמורה נהיגה, כאשר המחלוקת היא האם המשיב הוא בעלים של בי"ס לנהיגה. הכנסה מעבודה זו של המשיב אינה ברורה מהחומר המונח לפני ולצורך דיון בבקשה זו, ומאחר שאין מחלוקת בין הצדדים כי המשיב אכן עובד כמורה נהיגה, אעמיד הכנסתו מעבודה זו ע"ס של 5,000 ₪ לחודש.
סה"כ הכנסתו של המשיב משני מקורות עבודה אפוא הינה 25,000 ₪ לחודש.
הוצאות הצדדים
המבקשת – בעת הדיון בבקשה, המבקשת אינה נושאת בדמי השכירות והיא לא טענה להוצאות שיש להביא בחשבון בעת חישוב הכנסתה הפנויה. כן לא ברור לביהמ"ש מה שיעור דמי השכירות המשולמים עבור דירת *****, כאשר ברי כי על המבקשת לשאת בתשלום 60% מדמי המדור, המהווים את חלקה.
מאחר שלגבי המשיב הועמדו דמי המדור ואחזקתו ע"ס של 5,100 ₪ לחודש, ובאין הוכחה אחרת לפני אעמיד את דמי המדור ואחזקתו של האישה ע"ס 5,100 ₪ לחודש.
כלומר, מהכנסתה של המבקשת שהועמדה ע"ס 6,000 ₪ בחודש יש להפחית את חלקה בדמי המדור קרי 5,100-60% = 3,060 ₪.
יוצא אפוא שהכנסתה של המשיבה הינה כ-3,000 ₪ לחודש.
המשיב – המשיב צירף אישור בדבר החזר הלוואות חודשי בסך 2,255 ₪ (נספח ו' לתגובתו), כאשר לא ברור אם מדובר בהלוואה משותפת אם לאו. כמו כן, טוען המשיב כי הוא מחזיר הלוואה שנטל לצורך הקמת בית הקפה עבור המבקשת (נספח ז' לתגובתו), גם כאן לא ברור אם מדובר בהלוואה משותפת וכן מהו ההחזר החודשי.
המשיב שוכר מדור וצירף הסכם שכירות, ממנו עולה כי הוא משלם 4,100 ₪ לחודש עבור מדור לא כולל אחזקת מדור (נספח יא' לתגובתו). לצורך חישוב סכום החיוב אעמיד את דמי אחזקת המדור ע"ס של 1,000 ₪ בחודש ובסה"כ 5,100 ₪.
הכנסתו הפנויה של המשיב אפוא היא 17,600 ₪ (במעוגל).
יחס הכנסות הצדדים הוא 15%-85% לטובת האיש.
צרכי הקטינים
בתלה"מ (משפחה נצרת) 3786-11-23 האם נ' האב (נבו 21.8.2024), נקבע כי סעיף 139 לחוק הביזנטי קובע ש "המזונות הם כל מה שנחוץ לאדם לחיות חיים ראויים בדומה לרואים לו… וכוללים: מזון ולבוש ומדור לכולם, ריפוי לחולה,… השכלה וחינוך לקטינים… ".
לאמור שככלל, הצרכים המכוסים על ידי חוק הביזנטי, הם אותם הצרכים המוכרים והדרושים לקטין היהודי מתוקף הדין העברי (עמ"ש (מרכז) 34733-03-15 ) אכן "בין אם מדובר בקטין יהודי, מוסלמי, נוצרי, דרוזי או חסר דת – השימוש בפסיקת המינימום הינו עיוור צבעים ודתות. שכן צרכי הבסיס של ילד אינם משתנים רק בשל השתייכותו הדתית" (כבוד השופט (דאז) אסף זגורי בתמ"ש (נצ') 5151-06 ש"א (קטין) נ' א"א, פורסם בנבו, מיום 1.2.11; ובתמ"ש (ת"א) 25361-11-10 פורסם בנבו, מיום 24.5.11)."
המבקשת לא תמכה באסמכתאות מספקות את צרכי הקטינים להם טוענת ועולה כי הם פורטו בהגזמה, על כן ביהמ"ש יעריכם על דרך האומדנה.
צרכי קטין בכללותם נאמדו בפסיקה המנחה לאחר בע"מ 919/15 פלוני נ' פלוני (להלן בע"מ 919/15) על-סך כ 1,600-1,900 ₪ לחודש. כאשר הקטין נדרש לחלוק זמני שהות בשני בתים עולה הסכום לכדי 2,250 ₪ לחודש. סכומים אלו אינם כוללים הוצאות מדור והוצאות חינוך ורפואה של הקטין (ר' עמ"ש (מחוזי מרכז) 65692-11-19 ד. ס נ' ל. צ. ס (נבו 22.09.2020)).
כאשר מדובר במספר קטינים ההוצאה החודשית עבור כ"א פוחתת (ר' ע"א 552/87 ורד נ' ורד).
לאור האמור ובשים לב לזמני השהות של הקטינים אצל המשיב, מצאתי להעמיד את צרכי שני הקטינים על סך 3,500 ₪ לחודש (1,750 ₪ כל ילד), לא כולל הוצאות חינוך, רפואה ומדור.
חישוב המזונות
ברמ"ש 18027-01-22 פלונית נ' אלמוני (נבו 30.1.2022), נקבע כי בחיוב מזונות קטינים יש להחיל את העקרונות שהותוו בבע"מ 919/15 אף שדובר שם בצדדים שאינם יהודים (נוצרים אורתודוקסים):
"אמנם עסקינן בבני זוג המשתייכים לעדה הנוצרית אורתודוכסית, אשר הדין האישי החל לגביהם הוא חוק המשפחה הביזנטי… עם זאת, בדין קבע ביהמ"ש קמא כי יש להחיל עקרונות שהותוו בבע"מ 919/15 [פורסם בנבו] חרף שמדובר בצדדים שאינם יהודים, תוך התייחסות להכנסות הצדדים וזמני השהות של הקטינים עמם…".
לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים, הבאתי בחשבון הכנסות הצדדים, זמני שהות, ובתוקף סמכותי עפ"י תקנה 33 לתקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א–2020, הריני מורה כדלקמן:
בהתחשב בזמני השהות ובפערי ההכנסות שבין הצדדים, ישלם האב עבור מזונותיהם הזמניים של הקטינים סך 3,000 ₪ לחודש.
כן יישא המשיב בתשלום חלקם של הקטינים במדור לפי שיעור של 40% סך של 2,000 ₪.
הצדדים יישאו בכל הוצאות החינוך של הקטינים, מכל מין וסוג שהוא לפי חישוב של 25% האם ו-75% האב, והכל בקיזוז המענק שזכאית המבקשת לקבל, ככל שהיא זכאית, בתחילת כל שנת לימודים, מאת המל"ל.
תשלומים אלה יבוצעו כנגד קבלות או אישורים, ובמקרה של מחלוקת בדבר נחיצות ההוצאה יכריע בכך הגורם החינוך הרלוונטי.
כן יישאו הצדדים בהוצאות הרפואיות החריגות של הקטינים, אשר אינן מכוסות על-ידי הביטוח הרפואי הממלכתי או הביטוח הרפואי המשלים שבו הוא מבוטח, לרבות טיפולי שיניים, משקפיים, טיפול פסיכולוגי וכיו"ב,לפי חיוב של 25% האם ו-85% האב.
תוקף החיוב הוא מיום 5.1.25 התשלומים יבוצעו ביום ה-5 לכל חודש עבור כל חודש מראש, ויהיו צמודים למדד. חישובי הצמדה ייערכו אחת ל – 3 חודשים, ללא תשלום הפרשים למפרע.
החיוב במזונות הוא עד הגיע כל קטין לגיל 18.
קצבת הילדים המשולמת מטעם המל"ל תתווסף לדמי המזונות ותשולם לידי המבקשת.
החלטה זו תעמוד בעינה עד למתן החלטה אחרת. ככל שמוסכם על הצדדים כי החלטה זו תהפוך לפסק דין סופי יודיעו בתוך 30 ימים.
כמו כן, לצורך הגדלת מאגר פסקי הדין והחלטות של בימ"ש לענייני משפחה, החלטה זו תפורסם תוך השמטת כל פרט מזהה של הצדדים, אלא אם תוגש התנגדות עניינית בתוך 7 ימים, שאז אבחן הדברים.
לעיוני בעוד 10 ימים ובעוד 40 ימים.
ניתנה היום, ל' כסלו תשפ"ה, 31 דצמבר 2024, בהעדר הצדדים.
