ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר דמון
לפי סעיף 32 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס”א – 2001
וש”ר 71060-09-24 פלוני (אסיר) נ’ מדינת ישראל
תיק חיצוני: 208262915
לפני יו”ר ועדה, כבוד השופטת בדימוס רונית בש
חברת ועדה – אורלי חלפון, עו”ס
חברת ועדה – דבורה פלג, חינוך
נציג/ת שב”ס – רס”ב מאלי בן שטרית
המבקש
פלוני (אסיר)
נגד
המשיבה
מדינת ישראל
החלטה
לפנינו בקשתו של האסיר (להלן גם: המבקש) לשחרור מוקדם ברישיון לפי חוק שחרור על תנאי
ממאסר, תשס”א
–
2001 (להלן: החוק).
האסיר נדון ל-20 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות שעניינן הצתת רכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו
כדין. כאן נציין כי בייכ האסיר בדיון היום טען כי חלקו של האסיר בביצוע עבירת ההצתה התבטא אך
ורק בהסעת הקטין שביצע בפועל את הצתת הרכב. דא עקא שמעיון בכתב האישום המתוקן בעובדותיו
הודה האסיר עולה כי האסיר אף העביר את הבקבוק שהכיל חומר דליק לידי הקטין, דבר הממחיש
את חומרת מעשיו.
עסקינן באסיר המרצה מאסרו השני וטרם יצא לחופשות. יצוין כי סיום 2/3 של המאסר יהיה ביום
3.1.25, 2/3 מנהלי – 24.9.24, שחרור מנהלי – 7.3.25, שחרור – 25.7.25.
האסיר הינו רווק, בן 24. בעברו הפלילי הרשעה קודמת בגין שתי עבירות של שוד בנסיבות מחמירות
ושתי עבירות נשק. האסיר נדון ל- 24 חודשי מאסר בפועל ושוחרר שחרור מוקדם מהכלא. האסיר לא
עמד בתנאי שחרורו ומשכך הוארכה תקופת התנאי.
1 מתוך 4
ה
cl
7
8
69
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
23
24
25
2222
5
1 234
4
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
29
30
31
ר
ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר דמון
לפי סעיף 32 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס”א – 2001
וש”ר 71060-09-24 פלוני (אסיר) נ’ מדינת ישראל
תיק חיצוני: 208262915
מהדויים הסוציאלי בעניינו של האסיר מיום 27.10.24 עולה כי האסיר מודה בביצוע המעשים אך טוען
כי לא ידע שהוא מסיע את הקטין לצורך הצתת הרכב. בנקודה זו נדגיש כי טענתו הנייל של האסיר
אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שהאסיר מסר את החומר הדליק לידי הקטין.
עוד עולה מהדויים הסוציאלי כי האסיר מביע צער על מעשיו ומגלה אמפטיה כלפי נפגעת העבירה
והקטין.
בדויים הסוציאלי צוין עוד כי ההיכרות עם האסיר הינה ראשונית בלבד נוכח העובדה שהוא שוהה
בבית מעצר קישון תקופה קצרה. בדויים הסוציאלי העדכני מיום 7.11.24 עולה כי האסיר שולב
בקבוצת טיפולית אגפית בנושא אלימות כללית, אולם השתתף בשני מפגשים בלבד מתוך שלושה
שהתקיימו עד כה. ראוי לציין כי הקבוצה כוללת סהייכ 15 מפגשים כך שהאסיר אך החל בהליך
הטיפולי בה.
מדויים רשייא מיום 30.10.24 עולה כי ההתרשמות מהאסיר הינה מבעל אישיות נגררת ואימפולסיבית.
עוד צוין כי האסיר מביע צער, חרטה ובושה על מעשיו וכי הוא מבין כי עליו להתעמק בדפוסיו
האישיותיים אשר הובילו אותו למאסר נוסף, וכן מביע נזקקות ומוטיבציה טיפולית גבוהה.
רש”א מצאה בחוות דעתה הנייל את האסיר כמתאים להמשך בדיקת התאמתו לתכנית שיקום
בקהילה.
ביום 31.10.24 הוגשה ע”י רש”יא תכנית שיקום לאסיר. בתכנית צוין כי באבחון שנערך לאסיר עלה
צורך מרכזי בטיפול בתחום האלימות ובכישורי חיים, אך הוא טרם שולב בקבוצות בשל יתרת מאסר
קצרה וכניסתו לאגף בתקופת נהלי חירום. עוד צוין בתכנית כי אין לחובת האסיר עבירות משמעת
ושלילת טובות הנאה.
בסיכומו של דבר, ערכה רש”יא לאסיר תכנית שיקום הכוללת בין היתר טיפול פרטני וטיפול קבוצתי
וכן מעצר בית לילי ואיזוק אלקטרוני.
מעמדת משטרת ישראל עולה התנגדות לשחרורו המוקדם של האסיר.
בייכ האסיר וב”כ המשיבה טענו לפנינו. בייכ האסיר ציין כי האסיר אמנם לא עבר הליך טיפולי בכלא
אך הוא רוצה להשתקם ולפתוח דף חדש בחייו ובמידה וימעד שוב ישוב לכלא. ב”כ המשיבה, מנגד
התנגד לבקשה לשחרור מוקדם תוך שציין את חומרת העבירה, את העובדה שהאסיר כבר שוחרר
2 מתוך 4
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
ר
ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר דמון
לפי סעיף 32 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס”א – 2001
רש”ר 71060-09-24 פלוני (אסיר) נ’ מדינת ישראל
תיק חיצוני: 208262915
שחרור מוקדם ואף הוארכה תקופת התנאי כשלא עמד בתנאי השחרור וכן את העובדה שהאסיר טרם
מיצה הליכי טיפול בכלא.
13
14
15
16
17
18
19
20
סעיף 3 לחוק קובע כי על מנת שאסיר ישוחרר שחרור מוקדם, עליו לשכנע את הוועדה כי הוא ראוי
לשחרור וכי שחרורו אינו מסכן את שלום הציבור.
בסעיף 9 לחוק מצוינים השיקולים שהוועדה תשקול, במסגרת מתן החלטתה בבקשה לשחרור מוקדם,
כאשר אין מדובר ברשימה סגורה של שיקולים. במסגרת אותם שיקולים, על הוועדה לשקול, בין היתר
את חומרת העבירה בה הורשע האסיר, נסיבות ביצועה, הרשעותיו הקודמות, התנהגותו בבית הסוהר
במהלך תקופת מאסרו וכן את חוות הדעת בעניינו לרבות העובדה שהאסיר עבר הליך טיפולי בכלא.
ומן הכלל אל הפרט: במקרה דנן עסקינן במי שהורשע כאמור בביצוע עבירות חמורות, שעיקרן עבירת
הצתת הרכב. אין מדובר במי שזהו לו מאסרו הראשון. האסיר כבר הורשע בעבר בביצוע עבירות
חמורות (עבירות שוד ונשק). יתרה מכך, האסיר שוחרר שחרור מוקדם ממאסרו הקודם וחרף זאת
לא מילא אחר תנאי השחרור ומשכך הוארכה כאמור תקופת התנאי. נדגיש כי מטיעוני ב”כ המשיבה
עלה כי אף לאחר הארכת תקופת התנאי, לא הייתה התנהגותו של האסיר תקינה לחלוטין.
הנה כי כן, עסקינן במי שניתנה לו הזדמנות קודמת ואף על פי כן שב לסורו וביצע עבירות, לרבות
עבירה שעניינה הצתת רכב. לכך יש להוסיף כי האסיר לא עבר הליך טיפולי בכלא. האסיר החל כאמור
להשתתף בקבוצה טיפולית אך הדרך לסיומה ארוכה. בנסיבות אלו משלא מיצה האסיר הליך טיפולי
בכלא הרי שמסוכנותו נותרה בעינה (ראו לעניין זה: רעייב 6977-17 סעדון נ’ מדינת ישראל, 22.10.17).
כאן נפנה גם לכך שרש”יא התרשמה כאמור מהיות האסיר בעל אישיות נגררת ואימפולסיבית, דבר
המלמד על הצורך הממשי בכך שהאסיר יעבור הליך של טיפול ושיקום.
נוכח האמור לעיל ומשלא קיימת אינדיקציה להפחתת מסוכנותו של המבקש, הרי שאין מקום להורות
21
22
23
24
25
26
27
28
30
31
22233
29
על שחרורו המוקדם.
בסיכומו של דבר, הבקשה לשחרור מוקדם נדחית.
הוועדה ממליצה לאסיר להשלים את ההליך הטיפולי בין כתלי בית הסוהר, הליך בו החל לאחרונה.
3 מתוך 4
ר
ועדת שחרורים במקום מושבה בבית הסוהר דמון
לפי סעיף 32 לחוק שחרור על תנאי ממאסר, התשס”א – 2001
וש”ר 71060-09-24 פלוני (אסיר) נ’ מדינת ישראל
תיק חיצוני: 208262915
868
9
10
11
12
13
14
15
16
ניתנה והודעה היום י”א חשוון תשפ”ה, 12/11/2024 במעמד הנוכחים.
גב’ דבורה פלג
רסייב מאלי בן שטרית
חברת ועדה
נציג/ת שבייס
G
רונית בש, שופטת בדימוס
4 מתוך 4
גב’ אורלי חלפון
חברת ועדה
