פלוני ואחרים, ועדת המאוימים,מחלקת התיאום והקישור – מת”ק, פסק דין

לפני

כבוד השופטת יעל בלכר

העותרים

1.פלוני ואחרים

נגד

המשיבות

1.ועדת המאוימים

2.מחלקת התיאום והקישור – מת”ק

פסק דין

במסגרת העתירה התבקש בית המשפט ליתן כנגד המשיבות צו לנמק מדוע לא יתירו את שהותם של העותרים בישראל וינפיקו להם אישור כניסה. לצד העתירה הוגשה גם בקשה לצו ביניים. על פי הטענה העותרים פנו בבקשה מספטמבר 2023 להכרה במאוימות ולמתן סעד זמני, נענו כי חסרים מסמכים, ואף שלפי הטענה הושלמו, עד כה לא התקבלה החלטה.

לאחר עיון בעתירה על צרופותיה, אני דוחה את העתירה על הסף.

ראשית אציין כי מטופסי הבקשה להכרה במאוימות שצירפו העותרים כנספחים לעתירה (בקשות חתומות מאוגוסט 2023) עולה כי התנהלו בעניינם של העותרים הליכים קודמים. אף על פי כן לא פורטו בכותרת העתירה (ובכלל) הליכים קודמים כמצוות תקנה 5(ב)(9) לתקנות בתי משפט לענינים מנהלים (סדרי דין), תשס”א-2000, ובתקנה מובהר כי יש לדווח גם על הליכים שהסתיימו. אף צוין במפורש בכותרת ההליך, בניגוד למצב לאשורו, כי אין הליכים כאלה. אין מדובר בפגם טכני כי אם בפגם מהותי היורש לשורש הדברים, בוודאי כשמוגשת גם בקשה לצו ביניים וסעד ארעי במעמד צד אחד; ואין פגם זה עומד לבדו.

בנוסף, העתירה אינה ערוכה כנדרש, באופן המקשה עד מאוד לבור את המוץ מן התבן, להבין את השתלשלות האירועים ולקבל תמונת מצב כנדרש לצורך הטיפול בתיק. צורפו עמודי נספחים רבים מבלי שנערך תוכן עניינים של הנספחים וללא הגיון וסדר (חלקם גם בערבית ללא תרגום), הנספחים לא סומנו באותיות או מספרים, עמודי העתירה ועמודי הנספחים אינם ממוספרים. העתירה חסרה ולא מאורגנת. אין היא מספקת רקע עובדתי סדור ורציף; אין היא מספקת את ההבהרות הדרושות על רקע תשובות המשיב ועל רקע ההליכים קודמים (שנשמטו כליל). וכפי שציינתי במקום אחר “… הסרבול וחוסר הארגון מקשים על הבנת מצב הדברים, מטילים עבודה רבה ולא מחויבת המציאות על בית המשפט בטיפול בהליך ובבקשה לצו ביניים, כשהעותרים אינם פועלים לפזר את מסך הערפל ואולי אף מבקשים לשמרו” (עת”מ (ת”א) 40797-11-23 פלוני נ’ משרד הביטחון מיום 23.11.23, פסקה 10). ייתכן שהעותרים סבורים שיש במחדלים אלה ובשימור הערפל כאמור, כדי לשרתם.

עם זאת, לא עשיתי מלאכתי קלה ועיינתי היטב בנספחים. מן הנספחים למדתי על רצף האירועים כדלקמן (החל מהפניה מיום 2.9.23):

ב”כ העותרים פנה למשיב במכתב נושא תאריך 2.9.23 (אשר לפי מענה המשיב התקבל אצלו ביום 10.9.23), ובמכתב נוסף מיום 16.9.23 (האחרון לא צורף אך נזכר במכתב המשיב).

לפי מענה רכזת המאוימים מיום 21.9.23 חסרים טפסי בקשה של חלק מהמבקשים (העותרים). בנוסף, התבקשו הבהרות נוספות כדלקמן: “הפניות הינן כלליות וחסרות כל עוגן עובדתי ממשי (מועדים, מקומות, אנשים מעורבים וכד’) שניתן לבדיקה. טופס הקרקעות מעיד על היעדר ידיעה אודות העסקאות הנטענות. מכל מקום, על פי הנטען בפניות ובטפסים לא הונח בסיס ראשוני לבדיקת הבקשות, לרבות לא לזימון לתחקור יזום מטעם הועדה”. צוין שם עוד כי אם המבקשים חשים סכנה לחייהם בשטח מגוריהם הם רשאים לפנות למת”ק הסמוך לבקשת סעד זמני בהתאם לנוהל.

נראה מהחומר שלפניי כי העותרים לא מיהרו לספק את הדרוש. נמצא מכתב ב”כ העותרים למשיב נושא תאריך 1.12.23 (ולפי המענה של המשיב התקבל ביום 25.12.23), דהיינו: לאחר למעלה מחודשיים (ויותר לפי מועד קבלתו אצל המשיב), שבו ציין כי הוא מצרף את הטפסים החסרים. עוד נטען שם כי בימים האחרונים הסיכון מתגבר וגורמים אנונימיים יצרו קשר עם המשפחה והודיעו כי ייפגעו בעותרים אם ייכנסו לשטח הרשות. אין התייחסות להבהרות שנדרשו.

במכתב מיום 4.1.24 משיבה רכזת הוועדה כי המכתב התקבל רק ביום 25.12.23 ושוב לא צורפו הטפסים. כן ביקשה לקבל פירוט ביחס לאותן שיחות אנונימיות, עם מי ומתי התקיימו והמכתב נחתם בכך שהמשיב ממתין להשלמות ולהבהרות הדרושות.

כנראה שנשלח מענה מיום 8.1.23 (לא צורף). מכל מקום במכתב המשיב מיום 17.1.24 שהתייחס לפניה מיום 8.1.24, צוין כי התקבלו הטפסים החסרים, אך עדיין ממתינים להבהרות, “נמתין להתייחסות לשאר ההערות שבמכתבנו מיום 21/9/23”.

מעיון בעתירה לא ברור אם ההבהרות שנדרשו במכתב מיום 21.9.23 (!) אכן נמסרו עד עצם היום הזה, ואם כן, מתי. מצאתי בנספחים פניה נוספת של ב”כ העותרים למשיב מיום 12.2.24, שאינה מתייחסת להבהרות הנ”ל אלא לשיחות שהתבקש בגינן פירוט במכתב מיום 4.1.24 בלבד. גם בעניין ההבהרות שנדרשו בקשר עם השיחות המאיימות, יש לציין, כי נראה שלעותרים לא אצה הדרך.

יוער כי על פניו, כך נראה, בכל הזמנים הללו העותרים שוהים בישראל ללא היתר.

כאמור, על כל הנ”ל למדתי מעיון בנספחים. בעתירה אין לכך התייחסות מעבר לטענה הכללית של העותרים כי מסרו לטענתם כל שהתבקש בעוד המשיב מתמהמה (ראו סעיפים 4-9 לעתירה). לא מצאתי בעתירה תימוכין לכך שנמסרו כל ההבהרות שנדרשו. למעט טענה הכללית כאמור, שאין בה די, העותרים לא מבהירים כיצד לשיטתם הם מילאו, אם מילאו, אחר דרישות ההבהרה; והמסקנה מהתואר לעיל, היא שלא מולאו. בכל מקרה לא הובהר כיצד מולאו (אם מולאו) הדרישות והעותרים לא הניחו תשתית מספקת, אם בכלל, לעניין זה.

יוצא אפוא שהבקשה להכרה במאוימות עומדת ללא התקדמות, משאין העותרים מוסרים את ההבהרות שנדרשו כבר בספטמבר 2023. עובדה זו בצירוף עם הגשת עתירות קודמות לצד בקשות לצו ביניים שנמחקו (ולא דווחו), והגשת עתירה נוספת חסרה וערוכה בצורה מוקשית ומקשה – מעלים את החשש עליו הצביע בית המשפט העליון בבג”צ 7514/17 פלוני נ’ משרד הביטחון מיום 29.1.2018 (פסקה 7 והאסמכתאות הנזכרות שם), כי מקרה זה נמנה עם אותם מקרים שבהם מוגשת העתירה במטרה לקבל סעד ארעי שיאפשר את המשך שהייתם של העותרים בישראל חרף אי הסדרת מעמדם כדין.

סוף דבר: מכל האמור עולה שהעתירה אינה מניחה ולו תשתית לכאורית שיש בה לגלות עילה להתערבות בית המשפט, ולא מוצו ההליכים.

על כן אני מורה על דחיית העתירה.

עם דחיית העתירה התייתרה גם הבקשה לצו ביניים.

יוער עם זאת, כי אם לשיטת העותרים קיים סיכון דחוף, יש לפנות לקצין המאוימים בהתאם לנוהל (וכפי שהפנתה כבר רכזת וועדת המאוימים במכתב מיום 21.9.23). אם הבקשה מסורבת יש גם להגיש ערר לרכזת המאוימים. אוסיף כי סירוב לקבל את העותרים לצורך הסעד הזמני, כמוהו כדחיית הבקשה על ידי קצין המאויימים ויש להגיש ערר גם במקרה זה לצורך מיצוי ההליך המינהלי, טרם הפניה לבית המשפט. ממילא לא מצאתי שכך נעשה. אעיר כי נדמה שיש בהתנהלות העותרים כמתואר לעיל, שכאמור לא אצה להם הדרך בטיפול בעניין, משום כרסום בטענת הסיכון הדחוף.

משלא נדרשה תשובה איני עושה צו להוצאות, וזאת אף שההתנהלות כמתואר עשויה להצדיק פסיקת הוצאות.

המזכירות תדוור לצדדים.

יש לדוור גם לפמת”א

עותק זה נטול פרטים מזהים וניתן לפרסום

ניתן היום, א’ אדר ב’ תשפ”ד, 11 מרץ 2024, בהעדר הצדדים.