ש. ד,ע”י ב”כ עוה”ד דורית ענבר-סברדליק, בעניין הקטין,ח. ב, החלטה

לפני

כבוד השופט חננאל שרעבי

מבקש

ש. ד

ע”י ב”כ עוה”ד דורית ענבר-סברדליק

נגד

משיבה

בעניין הקטין

ח. ב

ל’, יליד 2023

החלטה

1. עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט לענייני משפחה בחדרה (כב’ השופטת הדס גולדקורן) שניתנה ביום 14.9.2024 בתיק תלה”מ 16757-05-23 (להלן: “ההחלטות קמא” ו- “התיק קמא” בהתאמה), במסגרתה נפסק כי זמני השהות של המבקש עם הקטין יתקיימו לעת עתה ללא לינת הקטין אצל המבקש, כפי שיפורט להלן.

רקע בזעיר אנפין

2. המבקש והמשיבה (להלן גם: “הצדדים”), יהודים, נישאו זל”ז כדמו”י ביום… . מנישואי הצדדים נולד הקטין שבכותרת. זמן קצר לאחר נישואיהם, עלו יחסי הצדדים על שרטון והם נפרדו.

3. ביום 7.5.2023 הגישה המשיבה כאן בבית משפט קמא את התיק קמא, תובענה בעניין הקטין. בין הצדדים מתנהלים הליכים נוספים בבית משפט קמא, שעיקרם הוא צווי הגנה (כל אחד מהצדדים ביקש כלפי רעהו, וכן המבקש נגד צדדי ג’, קרובי משפחתה של המשיבה), וכן תובענה למזונות ומדור (תלה”מ 18393-05-23) שהגישה המשיבה נגד המבקש כאן.

4. תחילה היו זמני השהות של הקטין עם המבקש יום אחד בשבוע, למשך שעתיים ובליווי צד ג’. בהחלטה מיום 31.3.2024, ניתן תוקף להמלצות תסקיר העו”ס, וזמני השהות של המבקש עם הקטין הורחבו לפעמיים בשבוע, בימי שני ורביעי למשך שעתיים וחצי בכל פעם, וכן מפגשים בכל סוף שבוע שני לסירוגין, ללא לינת הקטין אצל המבקש; כן הורה בית משפט קמא על הגשת תסקיר משלים עד יום 20.6.2024.

5. בהחלטה הנ”ל צוין כי הרחבתם במשורה של זמני השהות היא תוך התחשבות במצבו הבריאותי של הקטין, שנכון ליום מתן ההחלטה הנ”ל (31.3.2024) ניזון מהנקה בלבד עקב קשיים במעבר לאוכל מוצק. לנוכח זאת, היה קיים קושי להרחיב יותר את זמני השהות לרבות לינה.

6. ביום 26.6.2024, ביקשה העו”ס אורכה להגשת התסקיר המשלים, עד יום 17.7.24, ונענתה בחיוב.

ביום 17.7.2024 ביקשה העו”ס אורכה נוספת להגשת התסקיר המשלים, עד יום 6.8.2024, ושוב נענתה בחיוב.

ביום 22.8.2024, ולאחר שלא הוגש התסקיר המשלים, הורה בית משפט קמא לעו”ס לעדכן בדבר הצפי להגשתו, עד יום 5.9.2024.

ביום 27.8.2024 הוגש עדכון מאת המחלקה לשירותים חברתיים, לפיו העו”ס המטפלת בתיק “עשתה את כל הבירורים והכיוון בהמלצות הוא על הרחבה הדרגתית”; כן נכתב כי העו”ס יצאה לחופשה ארוכה לרגל נישואיה, ולכן מבוקש להאריך המועד להגשת התסקיר המשלים עד יום 20.11.2024. בית משפט קמא נעתר כמבוקש.

7. ביום 3.9.24, הגיש המבקש את הבקשה קמא, להרחבת זמני השהות עם הקטין לארבע שעות באמצע השבוע (במקום שעתיים וחצי), והוספת לינה בסופ”ש, כך שהמבקש יאסוף את הקטין מסיום המסגרת בכל שישי לסירוגין, ויחזירו לבית המשיבה בשבת בערב.

בהחלטה מיום 5.9.24, נעתרה השופטת קמא כמבוקש, עד קבלת תסקיר או עד החלטה אחרת.

8. ביום 10.9.24 הגישה המשיבה התייחסותה להחלטה מיום 27.8.24, במסגרתה טענה כי ההחלטה מיום 5.9.24 ניתנה בסתירה להחלטה מיום 27.8.24 וכי לא ניתנה לה אפשרות להגיב בהתאם. עוד טענה כי נפלה שגגה בהחלטה מיום 5.9.24, שהתירה לינת הקטין אצל המבקש, ומבלי שניתנה תגובת המשיבה לכך.

9. יצוין כי ביני לביני הוגשו בקשות רבות בתיק קמא, מטעם שני הצדדים, בעניין חריגה מקיומם של זמני השהות, באופן שמצביע על עוצמתו הגבוהה של הסכסוך בין הצדדים. כמו כן בהחלטה מיום 11.9.24, נקבע דיון בבקשות התלויות ועומדות בתיק קמא, ליום 28.11.24.

10. ביום 14.9.24 ניתנה ההחלטה קמא, כהאי לישנא:

“לאחר שניתנה החלטתי ביום 27.8.24 , העו”ס הגישה בקשה דחייה להגשת התסקיר עד ליום 20.11.24 . לאור זאת, היות ומדובר בפרק זמן משמעותי, ביום 5.9.24 ניתנה החלטה המורה על הרחבה זמני השהות, עד לקבלת תסקיר.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני מורה כי המפגשים של הקטין עם האב יתקיימו למשך 4 שעות, במקום שעתיים וחצי. בשלב זה,עד שיתקבל תסקיר, זמני השהות יתקיימו ללא לינה בבית האב.

בנוגע לבקשות שמוגשות בנושא ביטולי מפגשים וקביעת מועד חלופי, יובהר, כי על הצדדים לפעול בהתאם להנחיות שניתנו בהחלטות קודמות ולהגיש את הבקשה כ 7- ימים טרם המועד המבוקש. על באי כוח הצדדים לסייע לצדדים להגיע לידי הסכמות, טרם פנייה לבית המשפט.

כמו כן, ככל הנדרש, באפשרות הצדדים לפנות לעו”ס לסדרי דין, בהתאם לסמכויות שניתנו לה, לפי סעיפים 19+68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב-1962″.

בגין החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור דנן.

טענות המבקש בבקשת רשות הערעור

11. להלן תמצית טענות המבקש:

א. המשיבה הפרה את החלטות בית משפט קמא בכל הנוגע ללינת הקטין בבית המבקש. לפני כל סוף שבוע היתה מוציאה ימי מחלה פיקטיביים עבור הקטין ובכך מנעה את הלינה אצל המבקש.

ב. המשיבה לא קיבלה את החלטת בית המשפט בנוגע להרחבת זמני השהות ו”הציפה” את התיק קמא בבקשות עם טענות שקריות לביטול לינת הקטין אצל המבקש; לבסוף, לאחר הבקשה האחרונה של המשיבה שנקלטה בתיק קמא ביום 12.9.24, בית משפט קמא לא ביקש את תגובת המבקש, ונתן החלטה המבטלת את החלטותיו האחרונות בעניין זמני השהות, לרבות לינת הקטין.

ג. בקשותיו של המבקש להרחבת זמני השהות בהיעדר תסקיר הוגשו לאחר שמחלקת הרווחה לא תפקדה כלל בתיק קמא, ולמרות שבית משפט קמא העניק אורכות רבות להגשת תסקיר משלים, זה לא הוגש עד להגשת בקשת רשות הערעור דנן. הגשת התסקיר המשלים מתעכבת זה חצי שנה, איחור אשר לא מתקבל על הדעת.

ד. למבקש נתונות 12 שעות שבועיות בלבד עם בנו הקטין. לקטין ימלאו שנתיים בקרוב ונדרשת הרחבה מיידית של זמני השהות עם האב, לטובת הקטין. לא ייתכן כי טובת הקטין תיפגע בשל אי תפקוד הרווחה בתיק קמא, ולכן נדרש בית משפט זה להתערב.

ה. ניתן להורות על הרחבת זמני השהות אף ללא תסקיר וקיימת פסיקה רבה בנושא. בתי המשפט קובעים זמני שהות בבהיעדר תסקיר, אלא אם נשקף סיכון בעל משמעות לקטין, ואין הדבר כך בענייננו.

דיון והכרעה

12. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובתיק קמא שוכנעתי לדחות הערעור אף ללא צורך בתשובה, מכח סמכותי על פי תקנות 138(א)(2) + (5) לתקנות.

להלן אנמק החלטתי.

13. עסקינן בהחלטה זמנית, של בית משפט קמא, העוסקת בזמני שהות של האב (המבקש) עם הקטין.

הלכה פסוקה היא לענין מידת ההתערבות המצומצמת של ערכאת הערעור בהחלטה זמנית כגון דא, על-פיה רוחב שיקול הדעת המוענק לבית המשפט לענייני משפחה, בבואו לקבוע זמני שהות זמניים, עומד ביחס הפוך לצמצום שיקול הדעת של ערכאת הערעור.

ההכרעה של בית המשפט לענייני משפחה על אודות זמני שהות זמניים, חייבת להיות מהירה, עניינית, ומטבעה נשענת על תמונה חלקית.

התוצאה היא, כי קביעת בית המשפט קמא בנושא זמני שהות זמניים ניזונה מממצאים עובדתיים חלקיים. הגבלה זו תורמת לריסון שעל ערכאת הערעור לנקוט בבואה לבקר החלטת הערכאה המבררת, ותעשה כן רק במקרה חריג.

לעניין זה ראה:

בע”מ 4400/22 ‏פלונית נ’ פלונית (ניתן ביום 11.7.22).

בע”מ 6778/22 פלונית נ’ פלוני (ניתן ביום 24.10.22).

לא מצאתי כי המקרה דנן נופל בגדר אותם מקרים חריגים.

14. בנסיבות המקרה דנן לא מצאתי כי בהחלטת בית משפט קמא, במסגרתה הותיר את זמני השהות הזמניים של הקטין עם אביו המבקש על כנם, יש טעות המחייבת כבר בשלב זה את התערבות ערכאת הערעור.

השופטת קמא ציינה בהחלטתה מיום 10.10.24, כי “כמות הבקשות שמוגשת בתיק זה מוגזמת ומצביעה על חוסר שיתוף פעולה והעדר תקשורת בין ההורים, כאשר נראה שאף אין בידי ב”כ לשמש גורם ממתן”. די בדברים אלה כדי ללמוד על עוצמת הסכסוך הגבוהה בין הצדדים; אף עיון בכל הבקשות בתיק קמא, תדירות הגשתן וכן עיון בתיקים הקשורים (שישה הליכים שונים של הטרדה מאיימת מאז לידת הקטין) מלמד על כך. בנסיבות אלה לא ראיתי לנכון להתערב בהחלטה קמא, בשלב זה ובטרם התייצבו הצדדים לדיון מעמיק בנדון בפני בית המשפט קמא.

15. כפי שצוין בהחלטה מיום 11.9.24, נקבע דיון במעמד הצדדים, בכל הבקשות העומדות ותלויות בתיק קמא, לרבות נושא הרחבת זמני השהות, ליום 28.11.24.

במועד זה, הקרוב יחסית, ידון ויכריע בית משפט קמא בבקשת המבקש להרחבת זמני שהותו עם הקטין, לרבות הוספת לינה; בהתאם להארכת המועד האחרונה, עד מועד הדיון הנ”ל, העו”ס תגיש את התסקיר המשלים שיכלול התייחסות לעניין זה.

ודוק – לנוכח העיכובים בעבודת העו”ס והבקשות המרובות להארכות מועד, אני מורה כי הדיון בנושא הרחבת זמני השהות יתקיים בכל מקרה, אף אם עד למועד הדיון (28.11.24) לא יוגש התסקיר המשלים מטעם העו”ס, ובית המשפט יכריע בנושא בהתאם לשיקול דעתו.

16. לאור האמור לעיל – כשמדובר בהחלטה זמנית בלבד, לנוכח עוצמת הסכסוך בין הצדדים ולאור העובדה כי קבוע דיון בבקשה בבית משפט קמא בעוד כחודש ימים, לאחריו ייתן בית משפט קמא דעתו בשנית בעניין זמני השהות הזמניים, לרבות שקילת הוספת לינה של הקטין אצל המבקש, נחה דעתי שאין מקום להתערב בהחלטה קמא.

סוף דבר

17. לאור כל האמור לעיל אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור.

18. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

החלטה זו מותרת לפרסום תוך השמטת שמות הצדדים וכל פרט מזהה אחר.

ניתנה היום, י”ג תשרי תשפ”ה, 15 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.