בפני
כב’ השופט הבכיר איתי כץ
תובע
1. *** ת”ז ***
עו”ד יעקב שימשי
נגד
נתבעים
1. *** ת”ז ***
2. *** ת”ז ***
3. *** ת”ז ***
4. *** ת”ז ***
5. פלוני ת”ז ***
ע”י ב”כ עוה”ד חיים גלעדי
החלטה
בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין ביום 16.5.24 הגיעו הצדדים בין היתר להסכמה לגבי “דירת ***” כדלקמן : ” הצדדים מסכימים שקביעת השופט על מספר היורשים בדירה של אלמוני (האח אלמוני ז”ל א.כ.) תהיה לפי סעיף 79א ועל סמך הראיות הקיימות בתיק ולדיון “. בהמשך לאותה החלטה ולאחר שנתקבלה חוות דעת שמאי ניתנת החלטה זו .
כללי
לגב’ *** ז”ל (להלן: “המנוחה”) נולדו שבעה ילדים – אלמוני; ***; ***; ***; פלוני; ***; ו*** (להלן: “הילדים”). מטעמי נוחות ייקראו מעתה הילדים בשמם הפרטי.
המנוחה הייתה בעלת מלוא הזכויות בבית ברח’ *** ב*** הידועה כגוש *** חלקה *** (להלן: “הנכס”).
בצוואה שערכה המנוחה (שתפורט להלן), עשתה המנוחה הבחנה בין יחידת דיור שבנכס (להלן: “יחידת הדיור” או “היחידה המשנית”) לבין שאר חלקי הנכס (להלן: “היחידה העיקרית”).
ביום 15.6.2011 ערכה המנוחה צוואה בעדים (להלן: “הצוואה”) ובה בין היתר ההוראות הבאות ביחס לעיזבונה:
היחידה המשנית – יחידת דיור בת 3 חדרים הנמצאת בקומת הקרקע בדירה תועבר לבן אלמוני (ס’ 4א לצוואה)
היחידה העיקרית + הקרקע שמסביב לבית ויתר חלקי הדירה (שמעל היחידה המשנית) יחולקו בין הילדים הבאים: ***, ***, ***, *** ו*** (ס’ 4ב לצוואה) דהיינו המנוחה הדירה את הבן פלוני מכל חלק בבית .
כל יתר הרכוש יחולק שווה בשווה בין כל הילדים כולל הבן פלוני אשר כאמור אינו אחד הנהנים לגבי הנכס (ס’ 5 לצוואה)
ביום 9.4.21 נפטר הבן אלמוני ז”ל ללא שהותיר אחריו צאצאים וללא שהותיר אחריו צוואה . הילדים הסתלקו מעיזבונו לטובת המנוחה.
ביום 4.11.21 ניתן צו ירושה בו נקבע כי המנוחה יורשת בשלמות את עיזבון אלמוני. למרות שכאמור הבן אלמוני נפטר. המנוחה לא שינתה את הסעיף בצוואתה בה הורישה לו חלק.
ביום 17.2.23 נפטרה המנוחה.
ביום 10.9.23 ניתן בעניינה של המנוחה צו קיום צוואה המצהיר כי צוואתה היא בת תוקף. כמו כן, לגבי הסעיף בצוואה שהתבטל ניתן צו ירושה בו נקבע כי כלל ילדיה (***, ***, ***, פלוני, *** ו***) יורשים בחלקים שווים (1/6 כ”א).
ביום 28.3.24 מינה ביהמ”ש את משרד *** שמאים (להלן: “השמאי”) כמומחה מטעם ביהמ”ש לצורך בחינת הסוגיות הבאות :
א. האם ניתן לפצל את רישום הזכויות בנכס באופן שהורתה המנוחה בצוואה?
ב. מהו שווי כלל הזכויות בנכס ?
ג. על פי הוראת הפיצול של המנוחה בצוואה, מהו שווי הזכויות של כ”א משני החלקים? (אפילו יקבע בחוות הדעת שהנכס אינו ניתן לפיצול, יש לבצע לצורך קביעה זו פיצול רעיוני של הזכויות בנכס כדי שניתן יהא לשקול גם במצב כזה כיצד לחלק את כספי התמורה שתתקבל ממכירה של הנכס כולו ) .מבוקש שהקביעה תהא לעניין זה הן בסכום כספי מוחלט והן באחוזים מן השווי הכולל של הנכס
ביום 12.8.24 הוגשה חוות דעת השמאי אשר קבע בין היתר לגבי השאלה העומדת להכרעה כי אין אפשרות מעשית לערוך רישום בהתאם לבנייה הקיימת (ר’ ס’ 13.3 לחוות הדעת).
טענות התובע
ההוראה בצוואה בה פיצלה המנוחה את הנכס לשניים (חלק לאלמוני וחלק לילדים נוספים) אינה חוקית ומשכך דינה להתבטל עם זאת, העובדה שהוראה זו אינה חוקית אינה שוללת את קיום שאר הוראות הצוואה.
המנוחה הדירה את פלוני מלרשת את הנכס, בעלי הנכס הם חמשת הזוכים שהוזכרו בצוואה ויש למכור את הנכס ולחלק את התמורה ביניהם.
טענות הנתבעים
על פי צו ירושה שניתן לגבי עיזבון אלמוני, המנוחה היא היורשת היחידה לעיזבונו. מכיוון שאלמוני (הזוכה) נפטר לפני המנוחה (המצווה) ולא נקבע בצוואה מי יירש את חלקו של אלמוני במקרה כזה, יש לחלק את עיזבונו של אלמוני לששת היורשים על פי דין.
בהתאם לכך שהמנוחה היא יורשת עיזבונו של אלמוני, ניתן ביחד עם צו קיום הצוואה לעיזבון המנוחה גם צו ירושה לגבי הרכוש שהוראות הצוואה לגביהם התבטלה, בה נקבע שילדי המנוחה (כולל פלוני) יורשים חלק זה (1/6 כ”א).
כיוון שיחידת הדיור המשנית צוותה לאלמוני, הרי שפלוני הוא יורש של 1/6 מיחידת הדיור המשנית
דיון והכרעה
בהתאם להסכמות הצדדים ושקיבלו תוקף של פסק דין ביום 16.5.24 ובו הסמיכו את ביהמ”ש לפסוק בסוגיה לפי הוראות סעיף 79א לחוק בתי המשפט ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומרים שבתיק, מצאתי להורות כי פלוני לא ייהנה מכל זכויות בנכס לרבות ביחידה המשנית והיורשים של כלל הנכס בחלקים שווים יהיו שאר חמשת האחים המוזכרים בצוואת המנוחה כיורשים של הנכס. כפי שיפורט להלן.
מן המפורסמות הן שעיקרון העל בדיני הירושה הוא כיבוד רצון המצווה:
“הגשמת העיקרון של כיבוד רצון המצווה. זוהי מדיניות משפטית ראויה שיש להגשימה. היא עוברת כחוט השני בדיני הירושה. היא משמשת קו מנחה לפירושן של הוראות שונות בחוק הירושה (ראה: ע”א 201/74 [ 10 ], בעמ’ 206 ; ע”א 869/75 [ 11 ], בעמ’ 102 ; ד”נ 40/80 [ 12 ]”
ע”א 245/85 יהודית אנגלמן נ’ מרטה קליין, מג(1) 772 (1989)
רצונה של המנוחה כפי שעולה מהוראות הצוואה לגבי הנכס הוא שיש לחלקו בחלקים שווים בין כלל ילדיה למעט פלוני.
אמנם המנוחה הבחינה בין היחידה המשנית שציוותה לאלמוני ליחידה העיקרית אותו ציוותה לשאר ילדיה למעט פלוני, אך רצונה כפי המשתקף בצוואה הייתה להדיר את פלוני מכל חלק בנכס.
בנוסף, על פי חוות דעת השמאי, לא ניתן לבצע רישום של היחידה המשנית בנפרד מכלל הנכס ומכאן שיש לראות את הנכס בכללותו כיחידה אחת שאינה ניתנת לפיצול .
לאור המפורט לעיל, מצאתי לקבוע כי פלוני אינו יורש של הנכס ואין לו בו זכויות, גם לא ביחידה המשנית שצוותה לאלמוני ויורשי הנכס יהיו חמשת ילדי המנוחה ששמותיהם מוזכרים בצוואתה בחלקים שווים..
ניתן לפרסום ללא שמות הצדדים וללא פרטים מזהים
המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.
ניתנה היום, ט”ו אב תשפ”ד, 19 אוגוסט 2024, בהעדר הצדדים.
