מספר בקשה: 1
לפני
כבוד השופט עובד אליאס
מבקש
***** ת”ז ****
נגד
משיבה
**** ת”ז ****
החלטה
מונחת לפניי בקשה לפסיקת מזונותיה הזמניים של הקטינה, בתם של הצדדים.
המבקש (להלן גם: “האב”) והמשיבה (להלן גם: “האם”) נישאו זה לזו ביום ****, בנישואין ראשונים. הצדדים יהודים.
מנישואיהם נולדה לצדדים בת אחת, ****, ילידת ****, כבת שנה וחמישה חודשים נכון ליום מתן החלטה זו.
בבית משפט זה מתקיים הליך אחד, בעניין מזונות הקטינה. את ההליך הגיש האב. האם עתרה בבקשה לסילוק ההליך על הסף בשל הליך מזונות מקביל שמתנהל לטענתה בבית הדין הרבני בפתח תקווה. הבקשה נדחתה ונקבע כי הסמכות מסורה לבית משפט זה.
להשלמת התמונה יצויין כי האב הגיש בקשה לסעד דחוף בעניין מסגרת החינוך של הקטינה. שאר ענייני הקטינה מצויים בסמכות ביה”ד הרבני (ראו החלטה מיום 18.8.24 בהליך תלה”מ 70696-07-24). בבקשה הנ”ל הוזמן תסקיר. בתסקיר ציינה העו”ס לסדרי דין, בין היתר, כי כרגע מרכז חיי הקטינה בעיר ****, אצל אמה, וכי טרם נקבעו זמני שהות בין האב לקטינה. הליך זה נסתיים ונקבע כי הקטינה תירשם למסגרת חינוך בעיר ****, בהתאם להמלצת העו”ס (ראו החלטה מיום 12.9.24). יתר ענייני הקטינה, לרבות המשך ההתנהלות בעניין מסגרת החינוך, יידונו, כאמור, בפני ביה”ד הרבני הנכבד.
טענות הצדדים
לטענת המבקש, בין הצדדים ארע קרע. מערכת היחסים הזוגית ביניהם נסתיימה והם אינם מתגוררים עוד יחד.
לטענת האב, הצדדים התגוררו בעבר ב-****. כיום הוא שוכר דירה ב-**** והאם עברה להתגורר אצל הוריה ב-****.
האב מעוניין בזמני שהות שוויוניים עם הקטינה. האב טוען כי הוא נושא בעין בהוצאות רבות עבור הילדה.
לטענתו, הוא עובד כ-**** ב-****. משכורתו הממוצעת עומדת ע”ס של כ – 7,500 ₪ נטו בחודש. לטענתו, האם עובדת כ-**** ב-****, ושכרה עומד ע”ס של כ – 6,000 ₪ נטו בחודש (נטען כי כך הצהירה בתביעת הגירושין בביה”ד הרבני).
האב מתגורר בדירה שכורה ב-**** ומשלם שכר דירה בסך של 3,650 ₪ בחודש.
צרכיה הבסיסיים של הקטינה הועמדו בבקשה למזונות זמניים על סך של כ – 2,000 ₪ בחודש. האב ציין כי ההוצאות שאינן תלויות שהות הן בסך של כ – 1,500 ₪ בחודש.
האב מבקש להעמיד את חיובו במזונות ע”ס של 600 ₪ בחודש בלבד, עד להכרעה בהליך העיקרי, וזאת נוכח השתכרותו, הכנסתו הפנויה וזמני השהות עם הקטינה. כמו כן טוען האב כי האם מתגוררת עם הוריה ולכן אינה נדרשת להוצאות מדור.
האב עתר כי הצדדים יישאו בהוצאות החינוך והרפואה בחלקים שווים.
האם טוענת כי הצדדים נפרדו בחודש יוני 2024, בעיקר בשל בעית התמכרות קשה להימורים של האב.
האם טוענת כי האב אינו יציב, זמני השהות שלו עם הקטינה היו מצומצמים ובלתי קבועים. האם טוענת כי כל נטל גידול הקטינה, לרבות כלל הקניות עבור צרכיה, נופל על כתפיה בלבד וכי לאחרונה (ביום 7.10.24) ניתנה החלטה של בית הדין הרבני, בה נקבע כי האב יפגוש הקטינה במרכז הקשר בלבד.
האם מציינת כי הוצאות הקטינה מגיעות לכדי סך של כ – 2,200 ₪ בחודש.
האם טוענת כי היא עובדת כ-**** ושכרה עומד ע”ס של כ – 6,500 ₪ נטו בחודש בלבד.
האם טוענת כי האב עובד כשכיר וכן הוא בעל מניות בחברה וכי שיעור הכנסתו עומד ע”ס של כ – 25,000 ₪ בחודש.
האם עותרת לחיוב האב במזונות בסך כולל של 3,050 ₪ (כולל מדור). האם מציינת כי היא מתגוררת עתה אצל הוריה אולם בכוונתה לשכור לעצמה דירת מגורים משלה.
דיון והכרעה
הכלל הוא כי לצורך פסיקת מזונות זמניים אין בית המשפט נכנס לעובי הקורה. מזונות זמניים נפסקים לאחר הגשת כתבי טענות ולפני בירור העובדות ובחינת ראיות הצדדים. מזונות זמניים הינם בבחינת סעד של “עזרה ראשונה”, ע”מ להשיב, ככל הניתן, את המצב לקדמותו.
(ר’ ע”א 542/68 בן סירה נ’ בן סירה פ”ד כד(1), 169, 170; ע”א 637/68 והב נ’ והב פ”ד כג(1), 182-183).
לצדדים בת אחת, בת שנה וחמישה חודשים. גילה מתחת ל – 6 שנים ועל כן חב האב במלוא צרכיה הבסיסיים, מכוח הדין האישי.
האב צירף דו”ח רווח והפסד לשנת המס 2023 ולחודשים ינואר עד יוני 2024. בהתאם לדו”ח עמד הרווח הנקי לשנת 2023 ע”ס של כ – 72,000 ₪, קרי סך של כ – 6,000 ₪ בחודש. בחודשים ינואר עד יוני 2024 עמד הרווח הנקי ע”ס של כ – 48,000 ₪, קרי סך של כ – 8,000 ₪ בחודש. האב צירף תלוש שכר אחד לחודש יולי 2024 ובו שכר הנטו עומד ע”ס של כ – 5,600 ₪. לא ברור מעמדו התעסוקתי הפורמלי של האב – האם שכיר, עצמאי או שילוב של שניהם. אף לא ברור האם הוא בעל מניות בחברה. כלל הטענות יתבררו בהרחבה בהמשך ההליך.
האם צירפה תלושי שכר מהם עולה כי הכנסתה עומדת ע”ס של כ – 6,500 ₪ נטו בחודש.
ביחס לזמני השהות – הנושא נידון בפני בית הדין הרבני. צורפה החלטה מיום 7.10.24 בה נקבע כי זמני השהות של האב עם הקטינה יתקיימו במרכז הקשר. יוצא אפוא כי זמני השהות מצומצמים מאד בשלב זה.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, על כל נספחיהן, והבאתי בחשבון את מכלול השיקולים, ובכלל זה את גיל הקטינה והדין החל, מצאתי לקבוע כדלקמן:
האב ישלם עבור הקטינה, בשלב זה, דמי מזונות זמניים בסך של 1,700 ₪ בחודש. דמי המזונות ישולמו לידי האם.
האם מתגוררת בשלב זה אצל הוריה. לפיכך יתווסף לחיוב המזונות כאמור לעיל חיוב כללי במדור בסך של 250 ₪ בחודש.
ככל שהאם תשכור דירה, יישא האב ב – 30% מעלות שכר הדירה שבה מתגוררת הקטינה. ככל שהאם תקבל סיוע בדיור מאת משרד השיכון, יקוזז סכום זה מהעלות הכוללת של שכר הדירה ובאופן ששיעור החיוב של האב יחול על ההפרש בלבד.
התשלום יבוצע כנגד הצגת חוזה שכירות תקף.
חלקו של האב לא יעלה ע”ס של 1,300 ₪ בחודש.
ההורים יישאו בכל הוצאות החינוך של הקטינה, מכל מין וסוג שהוא (מעון, צהרון עד סיום כיתה ג’, ציוד לבית הספר, חוג אחד, קייטנה בקיץ במחזור אחד בעלות מתנ”ס, שיעורי עזר, תנועת נוער, מסע לפולין וכיו”ב), בחלקים שווים ביניהם, והכל בקיזוז המענק שזכאית האם לקבל, ככל שהיא זכאית, בתחילת כל שנת לימודים, מאת המל”ל.
תשלומים אלה יבוצעו כנגד קבלות או אישורים, ובמקרה של מחלוקת בדבר נחיצות ההוצאה יכריע בכך גורם החינוך הרלוונטי.
בנוסף לדמי המזונות הזמניים, יישא האב במחצית מההוצאות הרפואיות החריגות של הקטינה, אשר אינן מכוסות על-ידי הביטוח הרפואי הממלכתי או הביטוח הרפואי המשלים שבו היא מבוטחת, לרבות טיפולי שיניים, משקפיים, טיפול פסיכולוגי וכיו”ב.
תוקף החיוב בשלב זה החל מיום הגשת התביעה – 9.9.24.
הפרשי העבר שנצברו, בניכוי תשלומים ששילם האב לאחר מועד תחילת החיוב הקבוע לעיל, ישולמו ב – 2 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים ויצטרפו לתשלומי המזונות השוטפים.
התשלומים יבוצעו ביום ה – 20 לכל חודש עבור כל חודש מראש, ויהיו צמודים למדד שבסיסו מדד חודש אוגוסט 2024. חישובי הצמדה ייערכו אחת ל – 3 חודשים, ללא תשלום הפרשים למפרע.
תשלום ראשון של דמי המזונות השוטפים, בצירוף ההפרשים המפורטים בס”ק ו’ לעיל, ישולם ביום 20.10.24.
קצבת הילדה המשולמת מטעם המל”ל תתווסף לדמי המזונות ותשולם לידי אם הקטינה.
תואיל המזכירות להמציא החלטתי זו לצדדים.
ניתנה היום, ט’ תשרי תשפ”ה, 11 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.
