בפני כב’ השופטת, שושנה ברגר, שופטת בכירה
בעניין המנוחים:
המבקשים:
.1 XXX ז”ל ת”ז XXX
.2 XXX ז”ל ת”ז XXX
מנהלי העיזבון עו”ד שחר שפר
ועו”ד נוריאל סייג
נגד
המשיבים:
1. יורשי המנוחים XXX וXXX ז”ל
חלקם באמצעות עו”ד סייג נוריאל
2. XXX ת.ז. XXX
3. XXX ת.ז. XXX
שתיהן באמצעות עו”ד ליאל גולני ברנס ואח’
4. האפוט’ הכללי מחוז XXX
החלטה
מבוא:
בפניי בקשה מטעם מנהלי העיזבון בענין תביעת חוב הנדרשת להכרעת בית המשפט, ובקשה לשכ”ט מנהלי העיזבון.
רקע רלבנטי בקצרה:
המנוח מר XXX ז”ל, נפטר ביום 10.1.18 (להלן: “המנוח”) ערך צוואה מיום 26.7.12.
ביום 21.10.18 ניתן צו קיום צוואה אחר המנוח, במסגרתו מונה עו”ד איתי יפה (להלן: “עו”ד יפה”) למנהל עזבונו של המנוח.
אשתו של המנוח, המנוחה הגב’ XXX ז”ל נפטרה ביום 27.11.18 (להלן: “המנוחה”) וערכה צוואה מיום 21.5.03 (להלן: “צוואת המנוחה”).
ביום 6.2.19 הגיש עו”ד יפה בקשה למתן הוראות (ת”ע 12807-02-19) ובכך החלו מתנהלים ההליכים שבפניי.
ביום 10.2.20 ניתנה החלטת כב’ הרשמת לענייני ירושה הגב’ אולגה גורדון לפיה לאור הוראת סעיף 67א(א)(8) לחוק הירושה, תשכ”ה- 1965 (להלן: “חוק הירושה”) הבקשה לקיום צוואת המנוחה הועברה לבית המשפט ולטיפולי (ת”ע 45507-02-20).
בהחלטתי מיום 3.8.20 מונה עו”ד XXX כמנהל עיזבונות המנוחים, ועו”ד יפה שוחרר מתפקידו, בשל הנימוקים אשר פורטו בהחלטה האמורה.
ביום 13.7.22 ניתנה החלטתי בבקשתם המשותפת של יורשי עיזבון המנוח (ב”כ עו”ד שחר שפר- להלן: “עו”ד שפר”) ויורשי המנוחה (ב”כ עו”ד נוריאל סייג- להלן: “עו”ד סייג”) למינויים כמנהלי עיזבון, לפיה נקבע כדלקמן: “לבקשת המבקשים, ולנוכח תגובת מנהל העיזבון מיום 12.7.22, הנני נעתרת לבקשה המשותפת והמוסכמת, ומשחררת את מנהל העיזבון עו”ד XXX, וממנה תחתיו את עורכי הדין נוריאל סייג ועו”ד שחר שפר כמנהלי עיזבון המנוחים. יומצא לצדדים”. עו”ד שפר ועו”ד סייג ייקראו להלן: “מנהלי העיזבון”.
להשלמת התמונה יצוין כי בהחלטתי מיום 6.9.23 שוחרר עו”ד יפה מייצוגם של היורשים, לבקשתו.
הבקשה שבפניי:
ביום 20.12.23 הוגשה הודעה ובקשה מטעם מנהלי העיזבון (להלן: “הבקשה”) במסגרתה עדכנו את בית המשפט לעניין תביעת החוב שאושרה פה אחד (סעיף 7 לבקשה):
תביעת החוב שאושרה פה אחד;
7. על יסוד חוות דעת המומחית שהוגשה בתיק ביהמ”ש, מנהלי העיזבון במשותף מודיעים בזאת על קבלת תביעת החוב בגין דמי שכירות שתנוכה ראשונה כחוב עיזבון ותשולם לה”ה XXX, בטרם חלוקת יתרת הכספים ליורשים לפי צוואה.
כמו כן, במסגרת הבקשה, עדכנו מנהלי העיזבון לעניין תביעת החוב שנדחתה פה אחד בגין הוצאות אפוט’ שהגישה הגב’ XXX (להלן: “פלונית”). בנוסף, מנהלי העיזבון עתרו להכרעת בית המשפט בתביעת החוב של עו”ד יפה לשכר טרחתו. עוד עתרו מנהלי העיזבון במסגרת הבקשה לקבוע את שכר טרחתם. אדרש למכלול הסוגיות במסגרת החלטה זו להלן.
ביום 16.1.24 הוגשה תגובת פלונית והגב’ XXX, הן המשיבות 3-4 (להלן תיקראנה ביחד: “אלמונית ופלונית”) לבקשה (להלן: “התגובה”), במסגרתה התייחסו לסוגיות שעלו. אדרש לכך להלן.
ביום 7.2.24 הוגשה תגובת ב”כ היועמ”ש, במסגרתה השאיר ב”כ היועמ”ש את ההכרעה במבוקש לשיקול דעת ביהמ”ש.
בהחלטתי מיום 17.6.24 התבקשו מנהלי העיזבון להשלים את הגשת אישורי המסירה לכלל היורשים, וכן להגיש הבהרה במסגרתה יפרטו את שווי נכסי העיזבון, את הפעולות שביצעו בניהול העיזבון את גובה השכר שהם מבקשים ואת דרך חישובו.
ביום 15.7.24 הגישו מנהלי העיזבון הבהרה (להלן: “ההבהרה”) במסגרתה הובהרו מספר סוגיות, כפי שאפרט להלן.
ביום 31.7.24 הגישו מנהלי העיזבון הודעה בדבר המצאה, וביום 12.8.24 הגישו מנהלי העיזבון הודעה משלימה בדבר המצאה במסירה אישית ליתר היורשים.
משכך, ניתנת כעת החלטתי.
להשלמת התמונה יצוין כי ביום 15.8.24 הוגשה בקשת אלמונית ופלונית להורות למנהלי העיזבון לשלם הפרשי הצמדה וריבית בקשר עם תביעת החוב שאושרה פה אחד. אדרש לבקשה במסגרת החלטה זו להלן.
דיון והכרעה:
על המדוכה:
לנוכח הנסקר לעיל, עולה כי נדרשת אני להכרעה בסוגיות הבאות:
מה דינה של תביעת החוב שהגישה פלונית בגין חוב עיזבון המנוחה באשר להוצאות אפוט’ שנדחתה על ידי מנהלי העיזבון?
הכרעה בתביעת החוב של עו”ד יפה לשכר טרחתו.
הכרעה בבקשת מנהלי העיזבון לקביעת שכר טרחתם.
הכרעה בבקשת פלונית להורות למנהלי העיזבון לשלם הפרשי הצמדה וריבית בקשר עם תביעת החוב שאושרה פה אחד.
להלן אדרש לסוגיות שעלו מהבקשה, אחת לאחת.
לענין תביעת החוב שהגישה פלונית בגין חוב עיזבון המנוחה באשר להוצאות אפוט’ שנדחתה על ידי מנהלי העיזבון פה אחד:
במסגרת הבקשה, עדכנו מנהלי העיזבון לעניין תביעת החוב שנדחתה פה אחד (סעיף 8 לבקשה):
תביעת החוב שנדחתה פה אחד;
8. תביעת חוב בגין הוצאות אפוטרופוס נדחית. לא נהיר מדוע נזקקה הגב’ XXX להגנה משפטית בה בשעה שכל שנדרשה הנו לסור לאחד מרואי החשבון ברשימת משרד המשפטים ולהגיש בפני משרד המשפטים דו”ח רו”ח ולא מסמך הגנה מעו”ד שיפרט כי התנהלותה נעשתה כדין [את זה אומר דו”ח רו”ח אותו נצטוותה להגיש]. מעבר לכך, לא נהיר מדוע יש לשלם 11,170 ₪ למכתב אחד בלבד עליו שקד עורך הדין [נספח ה’ בתביעת החוב] שבו צרף דו”ח רו”ח מטעם משרד המשפטים- דו”ח שכבר הוגש קודם למכתב עו”ד.
בתגובתן, טענו אלמונית ופלונית בהתייחס לתביעת החוב שנדחתה כדלקמן (בסעיף 3 לתגובה):
כידוע, “המחוקק לא הקנה בידי בית המשפט קמא, או ערכאה אחרת, סמכות לדון כערכאת ערעור על הכרעת מנהל עיזבון בתביעת חוב של נושה. נושה אינו נזקק לכל הליך ערעור על הכרעה שאינה לרוחו שניתנה ע”י מנהל עיזבון בתביעת חוב שהגיש לפי הזמנתו – משום שהכרעת מנהל העיזבון בתביעת החוב, תהא אשר תהא, אינה חוסמת את דרכו של הנושה לפנות בתביעה רגילה ובערכאה המתאימה, בגין החוב הנטען של העיזבון כלפיו, בדיוק כפי שהיה עושה מקום בו המנוח היה בחיים והיה מסרב לדרישתו לתשלום החוב הנטען. ראו לעניין זה ש. שוחט, נ. פינברג ,י. פלומין דיני ירושה ועיזבון, מהדורה שביעית, התשע”ד-2014, בעמ’ 233: “במסגרת תפקידו לסלק את החובות, מנהל העיזבון מחויב לוודא באמצעות בדיקה ראויה כי אכן החוב הנו חוב אמיתי שיש לפרעו, משום שאם פרע מנהל העיזבון חוב שלא היה צריך לפרעו, עשויים היורשים (או הזוכים) לתבעו. במקרה של ספק, מומלץ למנהל העיזבון לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות כיצד לנהוג בחוב זה או אחר. כל היכן שיש ספק ממשי, מן הראוי כי מנהל העיזבון ידחה את החוב. או אז יפנה בעל החוב בתביעה כנגד העיזבון. נטל השכנוע בתביעה כזו הנו חמור יותר מהנהוג בתביעה רגילה, וזאת בשל היעדרותו של החייב (המוריש).” (ראו: עמ”ש 52593-03-23 פלוני נ’ אלמוני ואח’ [פורסם בנבו] (3.5.23). (ההדגשות שלי- ש.ב.).
בענייננו, אני מוצאת כי בית משפט זה נעדר סמכות לדון בהשגת פלונית על הכרעת מנהלי העיזבון בתביעת החוב אותה הגישה להם. מנהלי העיזבון לא עתרו בבקשה למתן הוראות בקשר לבירור תביעת החוב מטעם פלונית, שכן מלאכתם של מנהלי העיזבון בעניין זה תמה ונשלמה עם דחיית תביעת החוב על-ידם. בנסיבות אלו, ככל ובעל החוב (פלונית) עומדת על טענותיה לעניין זה, עליה לפנות בתביעה כנגד העיזבון.
ראו לעניין זה גם: דברי כב’ השופט נפתלי שילה בת.א (ת”א) 17531-10-21 פלוני נ’ עזבון המנוח אלמוני ז”ל [פורסם בנבו] (28/06/23) בפיסקה ד’1 לפסק דינו: “ראשית יש להבהיר כי בניגוד לטענת התובע, לא נפלה כל שגגה בהחלטת ביהמ”ש לענייני משפחה שקבע שאין לו סמכות לדון בערעור על הכרעת החוב של מנהל העיזבון והוא הפנה את התובע להגיש את תביעתו בבית משפט זה. לכן, יש לדחות גם את טענת הנתבע כי הכרעת החוב היא “חלוטה” (סעיף 38 לסיכומיו). כפי שנקבע בעמ”ש 52593-03-23 פלוני נ’ אלמוני ואח’ [פורסם בנבו] (3.5.23)…”(ההדגשות שלי- ש.ב).
סיכומה של נקודה- דינה של השגת פלונית על הכרעת מנהלי העיזבון בתביעת החוב אותה הגישה להם- להתברר במסגרת תביעה שתוגש כנגד העיזבון, ככל ופלונית עומדת על טענותיה לעניין זה.
לענין תביעת החוב של עו”ד יפה לשכר טרחתו ושכ”ט מנהלי העיזבון:
לעניין תביעת החוב של עו”ד יפה לשכ”ט- במסגרת הבקשה, מנהלי העיזבון עתרו להכרעת בית המשפט בתביעת החוב של עו”ד יפה לשכר טרחתו כדלקמן (סעיפים 9-11 לבקשה):
10. עד מינויו של עו”ד XXX, היה עו”ד יפה מנהל עיזבון המנוח XXX XXX ז”ל. בגין תקופת ניהול העיזבון, הגיש עו”ד יפה בקשות מספר לאישור שכר טרחתו, כאשר אלה נדחו למועד מאוחר יותר, כשההחלטה אחרונה בעניין, דחתה החלטה בבקשתו לסיום ההליך.
וכן (סעיפים 14-16 לבקשה):
בתגובתן, טענו אלמונית ופלונית בהתייחס לתביעת החוב של עו”ד יפה כדלקמן (סעיף 4 לתגובה):
בבקשתו, פירט עו”ד יפה את הפעולות שבוצעו על ידו במסגרת ניהול העיזבון (סעיפים 20-24):
“ניהול העזבון:
20. המבקש קיבל מאת היורשים מידע בדבר 2 חשבונות בנקים המתנהלים בבנק XXX. מעבר לכך נמסר לח”מ על ידי האפוטרופא של המנוחה כי כל יתר החשבונות נסגרו, וכל הנכסים נמכרו עוד בחיי המנוח, למעט נכס אחד בXXX.
21. המבקש איתר את כל יורשי המנוח.
22. לאחר הוצאת צו קיום צוואתו של המנוח, הסבר ליורשים על אופן ניהול העזבון ומינוי בהסכמת היורשים, המבקש קיבל לידיו מסמך הנוגע לדירה בXXX. המבקש לא הצליח ליצור קשר עם האחיין של המנוחה בXXX, אך נמסר לו מאת יורשי המנוח כי הדירה משמשת למגוריו של אחד מיורשי המנוחה.
23. המבקש הקים חשבון עיזבון בבנק XXX, ולאחר מכן המבקש הגיש דרישה לבנק XXX לקבלת נכסי המנוח לניהולו. דרישת המבקש נתקלה בסירוב הבנק כפי שתואר, ובגין סירוב הבנק, הגיש תובענה נשוא ההליך כאן למתן צו לבנק XXX להמציא את נכסי העיזבון לידי מנהל העיזבון.
24. מיני אז הטיפול בעיזבון נעצר, למעט ניהול ההליכים בבית משפט זה”.
וכן (בסעיף 30 לבקשת עו”ד יפה):
“הליכים משפטיים במסגרת העזבון:
30. במסגרת ניהול עיזבון המנוחים, ניהל מנהל העיזבון הליך משפטי אחד כנגד בנק XXX ויורשי המנוחה, במסגרת התיק דנא, במסגרת ההליך המשפטי:
וגם (בסעיף 44 לבקשת עו”ד יפה):
“44. לפיכך, ולאור העובדה כי ניהול העזבון סוכל בידי יורשי המנוחה ובהתנגדות בנק XXX, הרי שמנהל העזיבון נגרר להליך משפטי בעל כרחו בנסיון למלא את תפקידו. במסגרת הליך זה נאלץ לאלץ ממש את יורשי המנוחה למלא אחר הוראות בית המשפט ולהגיש את הבקשה לקיום צוואה. בסופו של הליך סבר בית המשפט על פי המלצת האפוכ”ל כי יש למנות מנהל עיזבון נייטרלי ל-2 העזבונות ובשל כך הח”מ סיים את תפקידו”.
עו”ד יפה עתר כדלקמן (בסעיפים 45-48 לבקשתו):
לעניין העתירה לשכ”ט מנהלי העיזבון- בבקשה, עתרו מנהלי העיזבון לקבוע את שכר טרחתם כדלקמן (סעיף 17 לבקשה):
במסגרת ההבהרה שהוגשה מטעמם, הבהירו מנהלי העיזבון לעניין שווי נכסי העיזבון (סעיף 2 להבהרה):
עוד הובהר לעניין הפעולות שביצעו מנהלי העיזבון כדלקמן (סעיפים 7-11 להבהרה):
7. יוזכר כי עו”ד XXX מיום מינויו כמנהל עיזבון, ושלא בעטיו לפי הודעותיו בתיק ביהמ”ש, לאורך כל תקופת כהונתו היה בנבצרות מלמלא תפקידו בנסיבות מצערות של פטירת מקורב/מחלה, ועד התפטרותו- לא ביצע פעולות בעיזבון כלל.
9. מיום מינויים במשותף של מנהלי העיזבון תחת עו”ד XXX, מנהלי העיזבון כתתו רגליהם לשם איתור ואיסוף כלל הנכסים והכספים ע”ש המנוחים מהקרנות והגופים הפיננסים השונים, נפגשו עם המומחים שמונו בתיק, נפגשו ביניהם בנסיעות קו צפון- מרכז, החליפו ביניהם ובין כל הנ”ל תכתובות פקס ומיילים וקיימו עמם וביניהם שיחות טלפון רבות, לרבות עם היורשים ובאי כוחם, והכל במשך שנתיים ימים, כדי לקיים מלאכתם כמצוות ביהמ”ש הנכבד.
בסעיף 13 להבהרה, עתרו מנהלי העיזבון כדלקמן:
בהתייחס לבקשת מנהלי העיזבון לשכ”ט, טענו אלמונית ופלונית כי (סעיף 5 לתגובה):
לאחר שעיינתי בחומר שבתיק, נחה דעתי כי שכר הטרחה בשווי 3% משווי העיזבון לעו”ד יפה ומנהלי העיזבון גם יחד- הינו ראוי וסביר. ואלו טעמיי.
כב’ השופטת אלה פטל סקרה לאחרונה את הפסיקה בסוגיה בה עסקינן בת”ע (חי’) 25033-09-17 עו”ד קוטי סודאי נ’ האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון [פורסם בנבו] (25/08/24) להלן: “החלטת כב’ השופטת אלה פטל” בפיסקאות 17-19 להחלטתה:
“17. שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לפסוק שכ”ט מנהלי עזבון, מוסדר בתקנה 45 ב לתקנות הירושה התשנ”ח – 1998 (להלן: “התקנות”):
” (א) בית המשפט יקבע למנהל העיזבון שכר בעד מילוי תפקידיו כמנהל עיזבון ועשיית הפעולות שבסמכותו, שלא יעלה על 3% משווי העיזבון; השכר ייקבע בהתחשב, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקפן, וכן בהתחשב בפעולות שביצע מנהל העיזבון שקדם לו, אם היה כזה, ובשכר שנפסק לו.
(ב) כלל ניהול העיזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון, רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו ובלבד שהשכר שייקבע לא יעלה על 4% משווי העיזבון.
(ג) לשכר הטרחה שיקבע בית המשפט לפי תקנות אלה ייווסף מס ערך מוסף”.
18. ניתן לראות כי בחוק נקבעה תקרה לשיעור שכר מנהלי העיזבון בגובה של 3% בהתאם לפעולות ומאמצים שננקטו וזאת מבלי שבוצעו פעולות חריגות למדי.
19. כאן המקום לציין כי תקרת שכ”ט זה קיימת גם מקום בו מונו מס’ מנהלי עיזבון, כמתחייב מהוראות תקנה 45ה(א) לתקנות ולא ניתן לפסוק לכל אחד ממנהלי העיזבון שכ”ט בסך של 3% משווי נכסי העיזבון.
ויובהר- גם הסכמת רוב מהיורשים לפסיקת שכ”ט בסך של 3% לכל אחד ממנהלי העיזבון אין בה כדי להביא לאישור שכר טרחה בהיקף העולה על זה הקבוע בתקנות, שכן הוראות החוק לענין שכ”ט מנהלי העיזבון הנן הוראות קוגנטיות. ראה בשינויים המתחייבים גם האמור ע”מ (ת”א) 1043/04 עיזבון המנוחה ח’ נ’ ז”ל נ’ במשרד האפוטרופוס הכללי [נבו] (מיום 25.4.2007): “על רקע הניתוח דלעיל, המסקנה המתבקשת לעניין תיקון סעיף 91 לחוק הירושה והתקנת התקנות בשנת תשנ”ח (להלן ביחד – התיקון) הינה, כי מטרת המחוקק היתה להגביר את הפיקוח על שכרם של מנהלי עיזבון, כחלק מהצורך בפיקוח הדוק ומתמיד על כלל פעולותיהם. הגברת הפיקוח נעשתה, בשלב הראשון (התיקון), באמצעות צמצום שיקול הדעת המסור לבית-המשפט, והכפפתו, בשלב השני (תיקון התקנות בשנת תשס”א), לאמות-מידה שלאורן ייקבע השכר במסגרת הגבולות שהותוו…. לאותה תוצאה ניתן להגיע גם בדרך אחרת, והיא זו הנוגעת לאבחנה המוכרת בין הוראת דין כופה (קוגנטית) שאין להתנות עליה, לבין הוראת דין מרשה (דיספוזיטיבית) המשמשת אך כברירת מחדל. הכלל הוא, כי ככל שקיים אינטרס ציבורי בקיומה של הוראת החוק בכל הנסיבות, כך תגבר הנטייה לראותה כהוראה כופה שאין להתנות עליה […] “יישומן של אמות-מידה אלו על העניין שבפנינו מוליך למסקנה כי הוראות חוק הירושה הנוגעות לפיקוח בית-המשפט על מנהל העיזבון בכלל, והוראות התיקון הנוגעות לשכרו של מנהל העיזבון בפרט, הינן הוראות כופות, שלא ניתן להתנות עליהן, אף לא בהוראת צוואה מפורשת” (ס’ 37-36)”.
בקשת רשות ערעור שהוגשה על פסק הדין הנ”ל נדחתה בבע”מ 4323/07 פלוני נ’ היועץ המשפטי לממשלה [נבו] (ניתן ביום 11.5.09).
כן ראה האמור בע”א 153/77 אלואשוילי נ’ סמואל פ”ד לב (1) 627 במסגרתו נקבע כי הסמכות לקביעת שכ”ט מנהל עיזבון היא לבית המשפט בלבד”.
ובהמשך דבריה (בפיסקאות 21-25 להחלטה):
“21. לעניין גובה שכ”ט שיפסק – נפסק כי השיקולים העיקריים הם שניים: שווי העיזבון וטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ומורכבותן. ראה שוחט גולדברג פלומין דיני ירושה ועזבון 178 (הוצאת סדן, מהדורה שביעית מורחבת ומעודכנת (2014): “בקביעת שכרו של מנהל העיזבון יתחשב בית המשפט, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקף פעולות אלה (תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה). שיטת קביעת השכר מבוססת, אם כן, גם על שווי העיזבון וגם על היקף העבודה בפועל שהשקיע מנהל העיזבון בתפקידו… רק החיבור בין שני המרכיבים, במינונים הנכונים, נותן את מלוא התמונה של עבודת מנהל העיזבון הראויה לתגמול…”
22. בבע”מ (ת”א) 1243/07 אלמוני, עו”ד נ’ פלוני [נבו] (ניתן ביום 6.9.09) נקבע כי יש להעדיף את מורכבות ניהול העיזבון וטיב הפעולות אותן ביצעו מנהלי העיזבון: “לשונה של התקנה שהובאה לעיל ברורה. אחד מן השיקולים אותם יש לשקול הינו שווי העיזבון אך אין זה שיקול בודד או שיקול מכריע אשר אך לפיו יש לפסוק. צודק בית משפט קמא בדבריו כי שיקול מרכזי נוסף הוא מורכבות הניהול, היינו היקף וטיב הפעולות אותן ביצע מנהל העיזבון […] בין שני השיקולים ‘שווי העיזבון’ ו’מורכבות הניהול’, ניכר כי יש להעדיף את האחרון”.
23. כן נפסק כי שכר טרחה בגובה של 3% משווי העיזבון ישולם רק כאשר השילוב בין שווי העיזבון להיקף פעולות הניהול, הינו כזה המצדיק שכר טרחה מקסימלי. ההנחה היא כי השיעור המקובל נע בין 1.5% לבין 2% משווי העיזבון, בעוד שיעור של 3% יפסק במקרים בהם ניכר מאמץ שאינו רגיל. כך למשל במקרים בהם מנהל העיזבון שהוא גם עו”ד טיפל במכירת דירה (ראה למשל עמ”ש (חיפה) 48322-02-20 עיזבון המנוחים ל’ ד’ ו- ל’ י’ זל נ’ היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי [נבו] ( ניתן ביום 4.10.2020)).
ראה גם בבש”א 1568/07 תע 105990/03 ד.א. ז”ל נ’ י. (ג) א. [נבו] (ניתן ביום 22.7.2007) שם נקבע כי: “המשמעות היא כי אין זה מובן מאליו שמנהל העיזבון יזכה לאישור שכר טרחה בגבול העליון הקבוע בתקנה. ההיפך הוא הנכון, סביר להניח שה’ממוצע’ בקביעת שכר טרחה של מנהל העזבון יתקרב יותר לאמצע, היינו % 2- % ½ 1. שכר טרחה גבוה של 3% משווי העזבון אמנם ישולם במקרים המתאימים, אבל רק כאשר השילוב בין שווי העיזבון להיקף פעולות הניהול, הינו כזה המצדיק שכר טרחה מקסימאלי […] יחד עם זאת, בית-המשפט רשאי לחרוג משכר זה ולהגדיל אותו לכדי 4% משווי העזבון אם כלל ניהול העזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העזבון “.
דברים אלו הובאו גם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בע”מ (ת”א) 1243/07 אלמוני עו”ד נ’ פלוני [נבו] (ניתן ביום 6.9.09). כן ראה דברים דומים שנאמרו בעמ”ש 22352-05-20 י.א נ’ ח.ו מנהלת עזבון [נבו] (ניתן ביום 11.3.21).
24. ביחס לפסיקת שכ”ט חריג בהיקף של 4% משווי העיזבון נפסק כאמור כי הנ”ל ייעשה רק במקרים בהם ניהול העיזבון כלל ביצוע פעולות חריגות או מאמץ מיוחד שהנו מעבר לשירותים הניתנים על ידי עו”ד, שכאמור ניתן להם מענה בדרך של פסיקת שכר הטרחה בצד הגבוה של שלושת האחוזים (עמ”ש (חיפה) 48322-02-20 עיזבון המנוחים ל’ ד’ ו- ל’ י’ זל נ’ היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי [נבו] ( ניתן ביום 4.10.2020).
25. הדברים סוכמו היטב בספרם של השופט שאול שוחט, נחום פינברג ויחזקאל פלומין דיני ירושה ועיזבון 224-223 (מהדורה שביעית מורחבת ומעודכנת (2014)): ” שכר מנהל העיזבון כולל שכר בעד כל הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון, בין פעולות שאופיין שיפוטי מובהק ובין פעולות שאופיין מנהלי – ביצועי, לרבות כינוס נכסי העיזבון, תשלום החובות וחלוקת העיזבון. פעולות אלה הן חלק “טבעי” של תפקידיו כמנהל עיזבון…בגדר פעולות שהן חלק “טבעי” מפעולות ניהול העיזבון נכללים גם שירותים מקצועיים שנותן מנהל עיזבון שהוא עורך דין במקצועו, כגון מכירה של דירה הכלולה בנכסי העיזבון. מנהל עיזבון שהנו עורך דין לא יקבל שכר נפרד בגין השירות המקצועי שנתן לשם מכירת דירה הכלולה בנכסי העיזבון, אלא שירות זה ייחשב לחלק מהפעולות הרגילות הטבעיות של ניהול עיזבון…עם זאת, אם נתן עורך דין שהנו מנהל העיזבון שירותים מקצועיים כעורך דין שהם חלק טבעי מפעולות ניהול עיזבון, יימנה הדבר עם השיקולים לקביעת שכרו כמנהל עיזבון עד כדי 3% משווי העיזבון”.
ובענייננו אנו: לעניין שכ”ט עו”ד יפה- מהמפורט לעיל עולה כי עו”ד יפה שימש כמנהל עיזבון מיום 21.10.18 (אז ניתן צו קיום הצוואה במסגרתו מונה עו”ד יפה למנהל העיזבון) ועד ליום 3.8.20 (אז ניתנה החלטתי לפיה מונה עו”ד XXX לשמש כמנהל עיזבון חיצוני) קרי במהלך תקופה בת כשנתיים.
עו”ד יפה עתר לסך של 3% משווי העיזבון, ואולם על פי הפסיקה שנסקרה לעיל האחוז הנדרש על ידי עו”ד יפה הינו שכר הטרחה המקסימלי בגין כל מנהלי העיזבון גם יחד, וזאת לאחר סיום מלאכת ניהול העיזבון, דבר שלא נעשה על ידי עו”ד יפה בפועל.
כמו כן, יש להתחשב בהיקף העיזבון, כאשר מדובר בנכסים כספיים בלבד בענייננו, ולא היו נכסים נוספים לטפל בהם. ראו סעיף 2 להבהרת מנהלי העיזבון (שצוטט לעיל).
לעניין שכ”ט מנהלי העיזבון סייג ושפר- הרי שהם שימשו כמנהלי עיזבון החל מיום 13.7.22, קרי במהלך תקופה בת כשנתיים.
אני מוצאת כי הפעולות שבוצעו על ידי מנהלי העיזבון הינן פעולות סבירות של ניהול העיזבון. כמו כן, ניהול העיזבון דנא אינו מורכב, ולא הוכח שהושקע מאמץ משמעותי בכל הקשור להליכי הניהול. בנסיבות אלו, אינני מוצאת בכלל הפעולות שבוצעו על ידי מנהלי העיזבון להצדיק תשלום שכר מנהלי עיזבון ע”פ הסך המקסימלי הקבוע בתקנות הירושה, תשנ”ח-1998 (להלן: “תקנות הירושה”) של 3% לעו”ד יפה ולמנהלי העיזבון גם יחד (ראו והשוו: עמ”ש 22352-05-20 י.א נ’ ח.ו מנהלת עזבון [פורסם בנבו] (11.3.21) בפיסקה 21 לפסק הדין).
אשר על כן, ולאחר שבחנתי את מכלול הנתונים, בהתחשב במורכבות הניהול, ובהיקף העיזבון, אני פוסקת כי שכר טרחה בגובה 3% משווי העיזבון ל-3 מנהלי העיזבון ביחד- הינו ראוי וסביר בנסיבות דנן.
כידוע, תקנה 45ז.(ב)(1) לתקנות הירושה, הרלבנטית לענייננו, קובעת כדלקמן:
“…
(ב)לצורך קביעת שכר טרחת מנהל העיזבון ייקבע שוויים של נכסי העיזבון כדלקמן:
(1)נכסים כספיים – השווי ביום פטירת המוריש בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן (להלן – המדד) שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש;”.
כידוע, הלכה פסוקה היא כי אין לנכות מחישוב נכסי העיזבון את סכום החובות. ראו האמור בפיסקה 35 להחלטת כב’ השופטת אלה פטל:
“35. בעמ”ש 76833-01-19 ר’ ואח’ נ’ י’ ואח’ [נבו] (ניתן ביום 20.11.19) נפסק כי אין לנכות מחישוב שווי נכסי העיזבון את סכום החובות. ראה:
” (א) האם יש להפחית מחישוב שווי נכסי העיזבון את סכום החובות? בתקנה 45ז לתקנות הירושה, תשנ”ח–1998 שדנה בשווי העיזבון לצורך קביעת שכר הטרחה, לא מצוין שיש להפחית את חובות העיזבון, ונאמר רק ששכר הטרחה נגזר מ”שווי” הנכסים. אין התייחסות לשאלה זו בתקנות. סבורני כי בצדק קבע בהמ”ש קמא, כי אם תתקבל עמדת המערערים, עלול להיווצר מצב אבסורדי שלפיו לא ישולם כל שכר טרחה למנהל העיזבון או רק שכר זעום, במקרה שבו גובה החובות שווה או כמעט זהה לשווי נכסי העיזבון. אם כך ייגזר שכר הטרחה, ייווצר מצב שבו לא יהיו בעלי תפקיד שירצו ליטול על עצמם את ניהול העיזבון. כמו כן, לעיתים הטיפול בפירעון החובות דורש זמן וידע ויש לתגמל את מנהל העיזבון אף עבור טיפול בחלק “השלילי” של העיזבון. טיפול בהסדרת החובות או הפחתתם, מיטיב כמובן עם היורשים.
4. ניתן להקיש לעניינינו מפסיקת שכר טרחה של כונס נכסים, במצב בו נכס השייך לשני בני זוג נמכר לאחד מבני הזוג. למרות שבסופו של דבר נמכרת רק חצי דירה, נפסק ששכר הטרחה ייגזר ממלוא שווי הדירה ולא רק ממחציתה. ראו: שוחט ושאוה, סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה, (2009) בעמ’ 309; רע”א 3302-07-11 עו”ד יהושע נ’ שרה חריש (27.10.11); עמ”ש 38393-02-16 פלונית ואח’ נ’ רענן מזרחי ואח’ [פורסם בנבו] (16.3.17).
כמו כן, שעה שנמכרת דירה בכינוס נכסים ועל הדירה רובצת משכנתא, שכר הטרחה נגזר משווי הדירה בהתאם לתמורה שהתקבלה מהקונה ולא נלקח בחשבון השווי “נטו” לאחר סילוק המשכנתא”.
לפיכך, אני פוסקת לשלושת מנהלי העיזבון בעד הטיפול בכספים- 3% לפי שווים ביום פטירת המוריש, בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש, בתוספת מע”מ.
אני מאשרת החזר הוצאות לעו”ד יפה כמבוקש בבקשתו בסך של 1,307 ₪. מובהר כי שכ”ט שנפסק לעו”ד יפה מגלם בחובו גם שכ”ט בגין הגשת הבקשה לצו קיום צוואה (שהוגשה על ידו ביחד עם הבקשה למינוי מנהל עיזבון).
בקשת פלונית להורות למנהלי העיזבון לשלם הפרשי הצמדה וריבית בקשר עם תביעת החוב שאושרה פה אחד:
ביום 4.8.24 ניתנה החלטתי בבקשת פלונית למתן הוראות בעניין תביעת חוב שאושרה פה אחד, לפיה נקבע כדלקמן:
ביום 15.8.24 הגישה פלונית בקשה במסגרתה עתרה להורות למנהלי העיזבון לשלם הפרשי הצמדה וריבית בקשר עם תביעת החוב שאושרה פה אחד (להלן: “הבקשה”). לטענתה (סעיף 3 לבקשה):
עוד נטען כי יש להוסיף ריבית והצמדה בגין שתי תקופות שכירות- התקופה הראשונה בה התגוררו המנוחים שניהם בדירה (סעיף 7 לבקשה):
וכן בגין התקופה השנייה בה התגוררה המנוחה בדירה (סעיף 8 לבקשה):
ביום 26.8.24 הגישו מנהלי העיזבון תגובתם לבקשה, במסגרתה טענו כי יש להורות על דחייתה, בשל הנימוקים אשר פורטו בתגובה.
לאחר עיון בבקשה ובתגובה, נחה דעתי כי גם לעניין זה בית משפט זה נעדר סמכות לדון בהשגת פלונית על הכרעת מנהלי העיזבון בתביעת החוב אותה הגישה להם. כמבואר לעיל, מנהלי העיזבון הכריעו בתביעת החוב שהגישה פלונית, אולם פלונית הציגה השגה על הכרעתם. גם כאן, אני מוצאת כי בית משפט זה נעדר סמכות לדון בהשגת פלונית על הכרעת מנהלי העיזבון בתביעת החוב אותה הגישה להם. מנהלי העיזבון לא עתרו בבקשה למתן הוראות בקשר לבירור תביעת החוב מטעם פלונית, שכן מלאכתם של מנהלי העיזבון בעניין זה תמה ונשלמה עם דחיית תביעת החוב על-ידם. בנסיבות אלו, ככל ובעל החוב (פלונית) עומדת על טענותיה לעניין זה, עליה לפנות בתביעה כנגד העיזבון. מסקנתי מתחזקת לנוכח העובדה כי קיימת מחלוקת עובדתית המצריכה בירור, אשר ראוי כי ייעשה בפני הערכאה המתאימה, במידת הצורך.
סיכומה של נקודה- דינה של השגת פלונית על הכרעת מנהלי העיזבון בתביעת החוב אותה הגישה להם לעניין תשלום הפרשי הצמדה וריבית- להתברר במסגרת תביעה שתוגש כנגד העיזבון, ככל ופלונית עומדת על טענותיה לעניין זה.
הבקשה, איפוא, נדחית.
סוף דבר:
לנוכח כל האמור והמפורט לעיל, הנני מורה כדלקמן:
דינה של השגת פלונית על הכרעת מנהלי העיזבון בתביעת החוב אותה הגישה להם- להתברר במסגרת תביעה שתוגש כנגד העיזבון, ככל ופלונית עומדת על טענותיה לעניין זה.
אני פוסקת למנהלי העיזבון (עו”ד יפה, עו”ד סייג ועו”ד שפר) ביחד שכר טרחה בעד הטיפול בכספים- 3% לפי שווים ביום פטירת המוריש, בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש, בתוספת מע”מ.
אני מאשרת החזר הוצאות לעו”ד יפה כמבוקש בבקשתו בסך של 1,307 ₪.
שכר הטרחה יגבה מקופת העיזבון. במידת הצורך, יגישו מנהלי העיזבון פסיקתא לחתימתי.
בקשת פלונית להורות למנהלי העיזבון לשלם הפרשי הצמדה וריבית בקשר עם תביעת החוב שאושרה פה אחד- נדחית.
מנהלי העיזבון יגישו דו”ח המומחה על חישוביו תוך 30 יום.
מנהלי העיזבון ימציאו הדו”ח לתגובת היורשים תוך 30 יום, ויגישו אישורי מסירה המעידים על ביצוע המצאה כדין.
בהעדר תגובה מטעם היורשים במועד שנקבע כאמור, מנהלי העיזבון יחלקו את הכספים המצויים בקופת העיזבון ליורשים וייסגרו החשבון, ולאחר ביצוע האמור ישוחררו מתפקידם.
החלטה זו מותרת לפרסום בהשמטת כל פרט מזהה, תיקוני עריכה והגהה.
המזכירות תמציא העתק החלטתי לב”כ הצדדים, למנהלי העיזבון ולעו”ד יפה.
ניתנה היום, ח’ תשרי תשפ”ה, 10 אוקטובר 2024, בהעדר הצדדים.
