בפני
כב’ השופטת שושנה ברגר, שופטת בכירה
בענין עיזבון המנוח:
המבקשים:
XXX ז”ל ת.ז. XXX
1. גיל מור עו”ד ממשרד דורון טיקוצקי
2. טל איטקין עו”ד
מנהלי העיזבון
נגד
המשיבים:
1. האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון
2. XXX ת”ז XXX
ע”י ב”כ עו”ד עמירם טפירו
3. XXX ת”ז XXX
4. XXX ת.ז. XXX
החלטה
מבוא:
מונחת בפניי בקשה מטעם מנהלי העיזבון לאישור פעולות מנהלי העיזבון, קביעת שכרם ושחרורם מתפקידם (להלן: “הבקשה”) אשר הוגשה על ידי עו”ד גיל מור ועו”ד טל איטקין (להלן: “מנהלי העיזבון”) בעניין עיזבון המנוח XXX ז”ל (להלן: “המנוח”).
חל עיכוב במתן החלטה זו, בשל אילוצי בית המשפט, ועם הצדדים הסליחה.
רקע רלבנטי בקצרה:
המנוח הלך לעולמו ביום 15.9.18.
יורשי המנוח ניהלו הליכים בפניי במסגרת ת”ע 25330-02-19 (בקשה לקיום צוואת המנוח) ות”ע 25406-02-19 (התנגדות לה). ביום 10.5.21 חתמו היורשים על הסכם בין יורשים, אשר אושר וקיבל תוקף של פסק דין על ידי בו ביום.
סקירת ההליך דנן:
הבקשה הוגשה ביום 30.10.23.
ביום 9.11.23 הגיש היורש מר XXX תגובתו, לפיה הוא מסכים לבקשה.
ביום 6.12.23 הגיש היורש מר XXX (להלן: “פלוני”) תגובתו לבקשה (להלן: “התגובה”) במסגרתה פירט השגותיו לבקשה. להלן אדון בכל אחת מההשגות.
ביום 17.1.24 הגישו מנהלי העיזבון תגובתם לתגובת פלוני.
ביום 18.1.24 הגיש ב”כ היועמ”ש תגובתו לבקשה, לפיה אין בדעתו להתערב במבוקש.
ביום 28.1.24 הגיש פלוני הודעת הבהרה מטעמו. ביום 30.1.24 הגישו מנהלי העיזבון תגובה להודעת פלוני.
מכאן החלטתי.
הבקשה:
בבקשתם, מנהלי העיזבון עתרו לפסוק שכרם כדלקמן (סעיף 34):
בסעיף 26 לבקשה, ציינו מנהלי העיזבון כי שווי נכסי העיזבון הינו כדלקמן:
“26. נכון ליום פטירת המנוח עמד שווי נכסי העיזבון שלו על סך 9,385,320 ₪ ו- 473,229 אירו, זאת בהתאם לפירוט שלהלן:
הנכסשווי הנכס
דירת מגורים2,570,000 ₪.
מזומנים, ני”ע ומניות בחשבונות הבנק בישראל 6,813,104 ₪.
מזומנים בחשבון הבנק בXXX473,229 אירו
כספים מקופות גמל2,216 ₪.
יצירות אומנותאין הערכה
תכולת הדירהאין הערכה
סך הכל9,385,320 ₪ ו- 473,229 אירו”.
בנוסף, עתרו מנהלי העיזבון להורות על חלוקת יתרת הכספים ליורשים כדלקמן (סעיף 36):
36.2 כספי המט”ח שהועברו מהבנק הXXX ובסך של 454,477 אירו יחולקו בין המשיבים בהתאם חלקם בהסכם הפשרה וכמצוין בסעיף 17.1 לעיל וכמפורט להלן.
עוד עתרו מנהלי העיזבון להורות כי עם השלמת חלוקת יתרת נכסי העיזבון בין היורשים, ישוחררו מנהלי העיזבון מתפקידם.
השגותיו של פלוני:
בתגובתו, העלה פלוני מספר השגות לעניין שכ”ט מנהלי העיזבון. להלן אדרש להשגותיו של פלוני אחת לאחת.
לענין טענת פלוני לפיה היקף העיזבון המצוין בבקשה שגוי:
לטענת פלוני (סעיפים 1-2 להודעתו מיום 28.1.24):
“1. אין כל קשר בין שווי נכסי העיזבון במועד פטירתו של המנוח, לבין הסכום הנקוב בבקשה.
2. כפי שצוין בתגובה, הרי שהדבר נובע לא מהפרשי שער, אלא מטעות חישובית. היתרה בספרי בנק XXX (המעודכנים סמוך ליום הפטירה) אינה עומדת ע”ס של 5,544,267 ₪ אלא על סך של 4,800,462 ₪ (ר’ נספח 4 לבקשה עצמה). סכום זה המורכב משני סכומים: סך של 4,733,338 ₪ [היתרה בחשבונות המט”ח וני”ע] בתוספת סך של 67,124 ₪ [היתרה בחשבון העו”ש]. מכאן שקיים פער משמעותי בין הסכום המצויים על ידי מנהל העיזבון לבין הסכום המצוי בחשבון בבנק XXX. כל בדיקה פשוטה מעלה זאת. מכאן, ששווי נכסי העיזבון לפי מנהלי העיזבון – גבוה משיעורם בפועל”.
מנגד, מנהלי העיזבון סבורים כי לא כך הם פני הדברים. לשיטתם, כפי שהובהר בסעיפים 9-12 לתגובתם מיום 17.1.24:
10. שווי נכסי העיזבון כפי שפורט ס’ 26 לדיווח מנהלי העיזבון – היה אכן השווי המלא המוערך נכון ליום פטירת המנוח (סה”כ 9,385,320 ₪ + 473,229 EURO) – הכולל את שווי דירת המגורים, שווי כספים בבנקים בישראל, יתרות כספים ב-XXX (באירו), וכספים מקופת גמל.
ואולם – שווי הכספים שהופיע בתדפיסי היתרות של בנק XXX + הבנק XXX היה שווי תיאורטי מוערך בסמוך למועד הפטירה (30/09/2018) – ולא שווי במועד מימוש הכספים בפועל – בחודש 6/2021!!
כידוע, תקנה 45ז(ב)(1) לתקנות הירושה, תשנ”ח-1998 (להלן: “תקנות הירושה”) הרלבנטית לענייננו, קובעת כדלקמן:
“…
(ב) לצורך קביעת שכר טרחת מנהל העיזבון ייקבע שוויים של נכסי העיזבון כדלקמן:
(1) נכסים כספיים – השווי ביום פטירת המוריש בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן (להלן – המדד) שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש”.
יישום הוראות התקנה על המקרה דנן מביא למסקנה כי בהיות הנכסים שבמחלוקת בהם עסקינן “נכסים כספיים” שהרי מדובר במזומנים, נ”ע ומניות בחשבונות הבנק בישראל, מזומנים בחשבון הבנק ב-XXX וכספים מקופות גמל (ראו סעיף 26 לבקשה, שצוטט לעיל) להלן: “הכספים”, לצורך קביעת שכר טרחת מנהל העיזבון ייקבע שווים לפי השווי ביום פטירת המנוח (29.9.18) בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה, קרי יום 15.10.23, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש, קרי יום 15.9.18.
לפיכך, אני מוצאת כי יש מקום לפסוק שכ”ט למנהלי העיזבון בעד הטיפול בכספים, על פי שווים ביום פטירת המנוח (לאחר תחשיב ההצמדה, כפי הוראות התקנה הנ”ל) בתוספת מע”מ (כמתחייב מתקנה 45ב.(ג) לתקנות הירושה).
טענת פלוני בדבר העדר התייחסות בבקשה לאופן השקעת הכספים ופירותיהם ע”י מנהלי העיזבון:
לטענת פלוני (סעיפים 7-8 לתגובתו):
8. יחד עם זאת, הבקשה אינה כוללת פירוט כלשהו ביחס להשקעות שבוצעו, וביחס לתשואה שנתקבלה בגינם, כל שכוללת הבקשה, הינן אמירות ביחס למכירת כספי המט”ח ואיחוד הכספים בחשבון הבנק של מנהלי העיזבון בבנק XXX, מוצע כי מנהלי העיזבון יבהירו עניין זה”.
על כך, השיבו מנהלי העיזבון (בסעיפים 15-16 לתגובה מיום 17.1.24):
“15. לעניין טענות המבקש בדבר אי השקעת הכספים ופירותיהם – יובהר בזאת כי מנהלי העיזבון פנו לבנק XXX בו נוהל חשבון הנאמנות של העיזבון, בבקשה לקבל הצעה מקצועית בכתב לצורך השקעת יתרת הכספים הצבורים בהתאם לתקנות הירושה (דרכים להשקעת כספי עיזבון) תש”ס – 2000.
** מצ”ב העתק מכתב מנהלי העיזבון לבנק מיום 25.10.22 – יסומן נספח “1”.
מקבלת אני את הבהרת מנהלי העיזבון לעניין זה.
לענין טענת פלוני לפיה שכ”ט מנהלי העיזבון המבוקש הינו גבוה יתר על המידה:
לטענת פלוני (סעיפים 1-2 לתגובתו):
“1. מדובר בעיזבון “פשוט”. העיזבון מכיל, על פי האמור בבקשה: שני חשבונות בנק ישראלים, חשבון בבנק זר ב-XXX ודירה ב-XXX. נכסי העיזבון הללו (למעט סך של 2,285 ₪ ש-“אותרו” בחב’ XXX) היו ידועים כבר במועד החתימה על ההסכם בין יורשים. במועד ההסכם, הוסכם גם על שוויה של הדירה (2,570,000 ₪), וכי זו תועבר לטובת המשיב 1, ועל החלוקה היחסית של העיזבון.
2. חלוקת מרבית כספי העיזבון (המתוארת בס’ 24 לבקשה), נעשתה ביום 20.6.21 (נספח 10 לבקשה), כחודש לאחר שאישר ביהמ”ש נכבד זה את הוראות ההסכם בין יורשים (11.5.21), ופחות מארבעה חודשים לאחר שמונו מנהלי העיזבון. למעשה פעולות העיזבון (ביחס לשני החשבונות שהיו קיימים בישראל) התמצתה בסגירת החשבון בבנק XXX והעברת הכספי בו לבנק XXX, המרת כספי המט”ח בחשבונות הבנק בארץ לשקלים, וחלוקת (מרביתם) כחודש לאחר אשור ההסכם בין היורשים. מדובר בפעולות פשוטות שספק אם היה נדרש מנהל עיזבון לשם ביצוען (בשים לב להוראות ההסכם בין יורשים). העברת הזכויות בדירה לטובת המשיב 1 נעשה באופן פשוט גם היא. אפילו הפעולה “המורכבת” יחסית של שחרור הכספים מהבנק ה-XXX אינה פעולה המצדיקה פסיקת שכ”ט מקסימלי כשלעצמה”.
וכן (סעיפים 11-12 לתגובתו מיום 6.12.23):
12. משכך, סבור המשיב 2, כי שכ”ט האמור להיפסק לטובת המבקשים בגין שווי זכויותיו של המנוח בישראל (יהיה אשר יהיה) אינו צריך לעלות על סך של 0.5% בתוספת מע”מ. מדובר בפעולות פשוטות. שרובן הגדול הסתיים תוך פרק זמן קצר ביותר מהמועד בו אישר ביהמ”ש נכבד זה את הוראות ההסכם בין יורשים. בנוגע לחלקו השני של העיזבון (הפיקדון בבנק XXX), הרי שכאן סבור המשיב 2 כי יש לאשר סך של 1% + מע”מ בגין רכיב זה. ודאי שלא ניתן לפסוק שיעור מקסימלי של כ”ט במקרה הפשוט הנוכחי”.
מנגד, סבורים מנהלי העיזבון כי אין ממש בטענות אלו. לשיטתם (ראו: סעיפים 3-8 לתגובה מיום 17.1.24):
4. גם הטענה לפיה מרבית נכסי העיזבון חולקו כחודש לאחר אישור ההסכם בין יורשים ו-4 חודשים לאחר מינוי מנהל העיזבון, אינה מעידה הרי על “התמהמהות” כלשהי או חוסר פעולה חלילה מצד מנהלי העיזבון – ההפך הוא הנכון !!
אכן מדובר במרבית נכסי העיזבון שחולקו ליורשים כבר בשנת 2021 (סך של כ- 7,917,553 ₪, ש- 2,570,000 ₪ מתוכו הינם שווי הדירה שנמסרה ליורש 1) – אולם בכך לא נסתיימה פעולת ניהול העיזבון, ומרבית המאמצים מאז הוקדשו להתנהלות מול הבנק ה-XXX (כמפורט בתמצית בס’ לדיווח מנהלי העיזבון), העברת הכספים ארצה, התייעצות עם מומחית מיסוי וקבלת חוות-דעת מקצועית מפורטת, ולבסוף תשלום המיסים החלים עד מועד פטירת המנוח והנחיית היורשים בדבר חובתם לתשלום המס על רווחים שצמחו לאחר מועד הפטירה.
7. יוזכר כי מדובר בעיזבון מורכב הכולל 3 חשבונות בנק, אחד מהם מצוי ב-XXX. במסגרת ניהול העיזבון נדרשו מנהלי העיזבון לאתר את הכספים בכלל החשבונות (לרבות טיפול בקבלת כספי פנסיה וגמל בחב’ XXX). לצורך איתור הכספים, נשלחו עשרות בקשות שחלקם דרשו תרגום לשפה האנגלית לצורך התקשורת מול הבנק ה-XXX.
יתרה מכך, כמפורט בבקשה, בוצעו הפעולות הבאות:
הסבת חשבון הבנק של המנוח לחשבון נאמנות.
מכירת ניירות ערך, המרת מט”ח ואיחוד הכספים מהחשבון בבנק XXX והבנק XXX בחשבון הנאמנות.
8. מכל המקובץ לעיל עולה כי היקף עבודת מנהלי העיזבון בתיק זה, לאורך 3 שנים מאז מינויים – מצדיק מהותית פסיקת שכ”ט בגובה 3% ומע”מ משווי נכסי העיזבון, וזאת במיוחד בשם לב למורכות המקצועית ולאחריות הרבה שהוטלה על כתפיהם בשל שווי נכסי העיזבון (למעלה מ-11 מליון ₪ !!) והעובדה שחלקם נוהלו בחו”ל (XXX) ודרשו פעולה מיוחדת וממשוכת מהרגיל של תרגומים ותכתובת מקצועית. נפנה בנדון לשם המחשה לפסיקת שכ”ט מנהלי עיזבון בת”ע (חיפה) 10422-06-14 (כב’ השופט פפרני) ובת”ע (אשדוד) 24261-06-20″.
מקבלת אני את טענות מנהלי העיזבון לעניין זה. ואבאר דבריי.
כידוע, סעיף 91 לחוק הירושה תשכ”ה- 1965 (להלן: “חוק הירושה”) קובע לעניין שכרו של מנהל העיזבון כי: “בית המשפט רשאי לפסוק למנהל עזבון שכר לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות.” פרק ז1 לתקנות הירושה עוסק ב”פסיקת שכר טרחה של מנהל עיזבון ואישור על סיום תפקידו”, במסגרתן תקנות 45 ב’ ו-ג’ רלבנטיות לעניננו, כלשונן:
מיום 19.7.2001
תק’ (מס’ 3) תשס”א-2001
ק”ת תשס”א מס’ 6110 מיום 19.6.2001 עמ’ 866
45ב. (א) בית המשפט יקבע למנהל העיזבון שכר בעד מילוי תפקידיו כמנהל עיזבון ועשיית הפעולות שבסמכותו, שלא יעלה על 3% משווי העיזבון; השכר ייקבע בהתחשב, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקפן, וכן בהתחשב בפעולות שביצע מנהל העיזבון שקדם לו, אם היה כזה, ובשכר שנפסק לו.
(ב) כלל ניהול העיזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון, רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו ובלבד שהשכר שייקבע לא יעלה על 4% משווי העיזבון.
(ג) לשכר הטרחה שיקבע בית המשפט לפי תקנות אלה ייווסף מס ערך מוסף.
45ג. (א) שכר מנהל עיזבון כולל שכר בעד כל הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון, לרבות בעד הגשת בקשות למינוי מנהל עיזבון, למתן הוראות, לפסיקת שכר טרחה ולאישור על סיום תפקידו והוא אינו כולל שכר בעד הגשת בקשות לצו ירושה ולצו קיום צוואה.
(ב) שכר מנהל עיזבון כולל החזר ההוצאות השוטפות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון; מנהל עיזבון רשאי לנכות מהעיזבון הוצאות אחרות שהוציא בקשר לעיזבון, כפי שיאשר בית המשפט, ורשאי הוא להגיש לבית המשפט בקשה לקבלת אישור מראש להוצאה מיוחדת שהוא עומד להוציא.
(ג) בית המשפט רשאי לפסוק למנהל עיזבון שכר נפרד בעד שירותים מקצועיים שנתן בתחום מקצועו בקשר לעיזבון, וכן רשאי הוא להתיר לו לנכות מהעיזבון הוצאות בעד שירותים מקצועיים שקיבל בקשר לעיזבון, אשר אינם כלולים בתקנות משנה (א) ו-(ב).
(ד) שכר שייפסק או שיותר בניכוי לפי תקנת משנה (ג) לא יעלה על התעריף המינימלי הקיים או המומלץ במקצועו של נותן השירות המקצועי, אלא אם כן אישר זאת בית המשפט מראש.
כב’ השופט בן ציון גרינברגר בתמ”ש 50515/02 (י-ם) עו”ד משה בזק מנהל עיזבון נ’ האפוטרופוס הכללי [פורסם בנבו] (1.8.02) קבע את אמות המידה בפסיקת שכ”ט מנהל עיזבון, כאשר הוא הבהיר שמדובר בשיטה המבוססת גם על שווי העיזבון וגם על היקף העבודה בפועל שהשקיע מנהל העיזבון בתפקידו, כדבריו (בפסקה 19 להחלטתו): “…שיטה זו מכירה בכך שהיקף העיזבון הינו גורם רלוונטי כשלעצמו בקביעת שכר טרחה של מנהל העיזבון, בעיקר עקב היקף האחריות המוטלת על כתפיו לשמירת נכסי העיזבון עד לחלוקתם בין היורשים; ואין ספק שככל שערך העיזבון גבוה יותר, כך מידת האחריות כבדה יותר אף היא. מאידך, “היקף” הפעולות שבוצעו על ידי מנהל העיזבון, קרי, היקף הזמן שהשקיע והיקף מעורבותו בביצוען, רלוונטי אף הוא, ויכול שישקיע מנהל העיזבון יותר זמן ומאמץ דווקא בעיזבון צנוע מאשר בעיזבון גדול אך פשוט לניהול. רק החיבור בין שני המרכיבים, במינונים הנכונים, נותן את מלוא התמונה של עבודת מנהל העיזבון הראויה לתגמול.”
שווי העיזבון ומורכבות הניהול הינם: “…שני מרכיבים המשתלבים יחד ואינם בגדר כל אחד לעצמו. שילוב הנדבכים האמורים הם אלו שיוצרים את רמת המורכבות של עבודת הניהול ועל היושב בדין לבחון כל מקרה לגופו וליתן משקל מתאים לכל פרמטר” (ראו: תמ”ש (ת”א) 18816-11-13 המנוח י.ב ז”ל נ’ ק.ג [פורסם בנבו] (7.1.15) בפסקה 19 להחלטת כב’ השופטת מירה דהן).
בע”מ (תל אביב- יפו) 1243/07 אלמוני, עו”ד נ’ פלוני [פורסם בנבו] (6.9.09) נפסק כי בין שני השיקולים יש להעדיף את מורכבות הניהול, ולשים דגש על פעולות מנהל העיזבון.
ראו גם: דברי כב’ השופטת ורד שביט- פינקלטיין בת”ע (ת”א) 16758-04-12 עיזבון המנוחה ה’ ג’ ז”ל נ’ א’ ב’ א’ [פורסם בנבו] (2.12.16) בפסקה 23 להחלטתה: “…אין נוסחה אחידה וקבועה לפסיקת שכר טרחת מנהלי העזבון והנוסחה הראויה נקבעת בכל תיק ותיק בהתאם לנסיבותיו”.
עם זאת, יש לזכור כי על פי תקנות הירושה, מוסמך בית המשפט לקבוע שכר טרחה שאינו עולה על 3% משווי העיזבון (תקנה 45ב (א) לתקנות לעיל), ובמקרים חריגים בית המשפט מוסמך לפסוק גם 4% משווי העיזבון במקרה בו ניהול העיזבון כולל פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון (תקנה 45 ב (ב) לתקנות לעיל).
ובענייננו אנו, בבקשה, פירטו בהרחבה מנהלי העיזבון את הפעולות שבוצעו על ידם במסגרת ניהול העיזבון (סעיפים 18-25). מהפירוט האמור עולה כי מנהלי העיזבון ביצעו מספר רב של פעולות בתיק בהיקף נרחב. לא ניתן לכחד כי מנהלי העיזבון השקיעו זמן רב בניהול העיזבון. אינני מוצאת שניתן לכנות את הפעולות שבוצעו לפי הפירוט כאמור, פעולות “פשוטות” כנטען על ידי פלוני (סעיף 2 לתגובתו).
מנהלי העיזבון שימשו כמנהלי עיזבון במהלך תקופה בת כ-3 שנים (החל מיום 8.2.21).
מדובר בעיזבון בהיקף משמעותי: דירת מגורים בשווי 2,570,000 ₪ וכן כספים בהיקף רב. בנסיבות אלו, אינני מוצאת כי ניתן לכנות את העיזבון דנן “פשוט” כנטען על ידי פלוני (סעיף 1 לתגובתו).
לענין זה ייאמר כי כידוע, “הדרך לקביעת שכרו של מנהל העיזבון נעשית לאחר בחינת גורמים ונתונים רלוונטיים שונים, ועם אלה נמנה היקף העיזבון ושוויו. על חשיבותו של זה נאמר ב- תמ”ש (י-ם) 50515/02 עו”ד משה בזק מנהל עיזבון נ’ האפוטרופוס הכללי [פורסם בנבו] (1.8.02), (להלן: “עניין בזק”), כדלקמן; “שיטה זו מכירה בכך שהיקף העיזבון הינו גורם רלוונטי כשלעצמו בקביעת שכר טרחה של מנהל העיזבון, בעיקר עקב היקף האחריות המוטלת על כתפיו לשמירת נכסי העיזבון עד לחלוקתם בין היורשים; ואין ספק שככל שערך העיזבון גבוה יותר, כך מידת האחריות כבדה יותר אף היא” (ראו: עמ”ש (חי’) 48322-02-20 עו”ד משה לבנת נ’ היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי- מחוז חיפה והצפון [פורסם בנבו] (14.10.20).
אשר על כן, ולאחר שבחנתי את מכלול הנתונים, בהתחשב במורכבות הניהול, ובהיקף העיזבון, אני פוסקת כי שכר הטרחה שהתבקש- 3% משווי העיזבון- הינו ראוי וסביר (בכפוף להוראות להלן).
בבחינת למעלה מן הצורך יצוין כי נפסק כי במקרה של מכירת נכס העיזבון לאחד היורשים אינו גורע ממורכבות ניהול העיזבון, כאשר היקף המלאכה והאחריות שרובצת לפתחו של מנהל העיזבון אינו שונה בין אם אחד היורשים הוא שרוכש את הנכס ובין אם מדובר ברכישה על ידי צד ג’. לכן, אין להפלות בין שכר טרחה שמקבל מנהל העיזבון ממכירה לצד ג’ לבין שכר טרחה שהוא מקבל במקרה של מכירה בין יורשים (ראו: תמ”ש (נצ’) 43961-03-12 א.נ. מנהל עיזבון המנוח ד.ב.צ. ז”ל נ’ ע.א.ב.צ. [פורסם בנבו] (10.6.12).
לפיכך, אני פוסקת שכר טרחת מנהלי העיזבון 3% משווי העיזבון, באופן שיפורט להלן.
לענין טענת פלוני בדבר אופן חלוקת שכ”ט:
לטענת פלוני (סעיף 13 לתגובתו):
מנהלי העיזבון לא התייחסו באופן ספציפי בתגובתם להשגה זו.
מקבלת אני את טענתו זו של פלוני. אני מוצאת כי יש בכך הגיון וסבירות כי תהא סימטריה בין צד הזכות לצד החובה בירושה. לפיכך, הנני מורה כי כל יורש יישא בשכ”ט מנהלי העיזבון לפי יחס חלקו שלו בעיזבון, כלומר באופן יחסי למה שהוא קיבל בהסכם בין היורשים.
סיכומו של דבר:
לנוכח כל האמור והמפורט לעיל, אני פוסקת למנהלי העיזבון שכר טרחה כדלקמן:
בעד הטיפול בכספים- 3% לפי שווים ביום פטירת המנוח (29.9.18) בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה, קרי יום 15.10.23, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש, קרי יום 15.9.18, בתוספת מע”מ.
בעד הטיפול בדירת המנוח- 3% מסך של 2,570,000 ₪ כשהוא מוצמד כקבוע בהוראת תקנה 45ז(ב)(2) לתקנות הירושה, בתוספת מע”מ.
כל יורש יישא בשכ”ט מנהלי העיזבון לפי יחס חלקו שלו בעיזבון, כלומר באופן יחסי למה שהוא קיבל.
שכ”ט מנהלי העיזבון ישולם בחלקים שווים לשני מנהלי העיזבון.
מנהלי העיזבון יחלקו את יתרת הכספים המצויים בקופת העיזבון ליורשים.
לאחר ביצוע האמור לעיל, מנהלי העיזבון משוחררים בזאת מתפקידם.
בנסיבות, איני פוסקת הוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב”כ הצדדים ולמנהלי העיזבון.
ניתנה היום, כ”א סיוון תשפ”ד, 27 יוני 2024, בהעדר הצדדים.
