בפני
כב’ השופטת שושנה ברגר, שופטת בכירה
התובעת:
XXX ת.ז. XXX
ע”י ב”כ עו”ד דין עדני
נגד
הנתבע:
XXX ת.ז. XXX
ע”י ב”כ עו”ד יאיר אבני
החלטה
בפניי בקשה לפסילת חוו”ד מומחה שמונה על ידי בית המשפט ומינוי מומחה חלופי (להלן: “הבקשה”) אשר הוגשה על ידי מר XXX (להלן: “המבקש”) במסגרת ההליכים המתנהלים בינו לבין הגב’ XXX (להלן: “המשיבה”).
הבקשה הוגשה ביום 27.6.24, במסגרתה טען המבקש כדלקמן (סעיפים 16-17 לבקשה):
וכן (בסעיפים 29-31 לבקשה):
בשל כך, עתר המבקש כדלקמן (סעיפים 32-33 לבקשה):
תגובת המשיבה הוגשה ביום 1.7.24, במסגרתה עתרה המשיבה לדחות את הבקשה תוך חיוב המבקש בהוצאות המשיבה וכן בהוצאות לטובת אוצר המדינה.
אקדים אחרית לראשית, ואציין כי לאחר שבחנתי טענות הצדדים, והחומר שבתיק, ושקלתי היטב בדברים, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. ואלו טעמיי.
בית המשפט העליון פסק בסוגיה בה עסקינן ברע”א 1694/23 לביא (ב.י) הנדסה ובנין בע”מ נ’ נציגות בית הדירות הרצל רוזנבלום 10-8 בע”מ [פורסם בנבו] (25.4.23) בפיסקה 10 להחלטתו של כבוד השופט ע’ גרוסקופף (להלן: “עניין לביא”): “הלכה היא כי פסילת חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט בהסכמת הצדדים תיעשה רק במקרים נדירים, ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת, למשל כאשר נפל פגם היורד לשורשו של עניין, ושיש בו כדי לגרום לעיוות דין קשה (רע”א 3264/21 כהן ו-51 אחרים נ’ אלקטרה בניה בע”מ, פסקה 18 [פורסם בנבו] (18.7.2021( (להלן: עניין כהן); רע”א 6158/22 גינדי אחזקות דירות יוקרה בע”מ נ’ נציגות הבית המשותף ברחוב חיים זכאי 10 פתח תקווה, פסקה 7 [פורסם בנבו] (18.10.2022) (להלן: עניין גינדי)). בבסיס הלכה זו שני טעמים מרכזיים. ראשית, החלפת המומחה כרוכה בעלויות לצדדים ובהתארכות ההליכים, ועל כן יש לאפשר אותה רק כאשר הפגם שנפל בחוות הדעת אינו מאפשר הסתמכות עליה, ואינו בר תיקון; שנית, קיים חשש כי בעלי הדין יבקשו לפסול את חוות הדעת, לא בשל הפגמים שנפלו בה, אלא משום שהתוצאה שנקבעה בה אינה נושאת חן בעיניהם (רע”א 4842/20 עיריית אשדוד נ’ אדמת הצבי השקעות בע”מ, פסקה 23 [פורסם בנבו] (9.9.2020); עניין כהן, שם)…”. (ההדגשות שלי- ש.ב.).
ראו גם: “על בית המשפט לאזן בין ההגנה על הצדדים להליך מפני עיוות דין מחד גיסא, לבין שיקולי מדיניות ובהם – הגנה על מעמדם של מומחים מטעם בית המשפט, יעילות דיונית ומניעת ניצול לרעה של ההליך המשפטי – מאידך גיסא, ולבחור בדרך הפעולה אשר תממש באופן המיטבי את האיזון הראוי” (ראו: רע”א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ’ פלונית [פורסם בנבו] (3.5.18) בפסקה 13 לפסק דינה של כב’ השופטת יעל וילנר).
בענייננו, נימוקיו של המבקש לפסילת חוו”ד המומחה אינם יורדים לשורשו של עניין. אינני מוצאת כי נפלו פגמים בחוו”ד המומחה המצדיקים את פסילתה.
ויוטעם- אינני סבורה כי המומחה חרג מסמכותו. אני סבורה כי במקרה דנן היה מקום למצות את אפשרויות המבקש להשיג על חוות דעתו של המומחה שמונה על ידי בית המשפט בהתאם להוראות תקנות בית משפט לענייני משפחה (סדרי דין), תשפ”א-2020 (להלן: “התקנות”). כך, היה מקום להגיש שאלות הבהרה למומחה, ולאחר הגשת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ניתן היה להגיש בקשה לזמן את המומחה לחקירה על חוות דעתו, ובאופן זה לברר את השאלות אשר עשויות לעורר ספק ביחס לחוות דעתו.
כידוע, תקנה 25 (ה) ו-(ו) לתקנות קובעת כדלקמן:
“…
(ה) בעל דין רשאי להגיש למומחה שאלות הבהרה, בכתב, על חוות דעתו בתוך ארבעה עשר ימים מיום שקיבל את חוות הדעת, והמומחה ישיב על השאלות, בכתב, בתוך ארבעה עשר ימים מיום שקיבל את השאלות.
(ו) מומחה שמינה בית המשפט לא יוזמן להיחקר על חוות דעתו אלא ברשות בית המשפט, לאחר שהוגשה בקשה מנומקת לחקור אותו בתוך ארבעה עשר ימים מיום קבלת התשובות לשאלות ההבהרה, למעט אם הורה בית המשפט כי בעל הדין יהיה רשאי לחקור את המומחה גם אם לא הגיש שאלות הבהרה”.
התקנות קבעו את דרך המלך, וזוהי הדרך בה יש לצעוד גם במקרה דנא.
כל טענה כלפי חוו”ד המומחה מטעם מי מהצדדים תמצא את מקומה במסגרת שאלות ההבהרה שיוגשו למומחה, ולאחר מכן, במידת הצורך, בחקירת המומחה על חוו”ד.
בנסיבות אלו, אין מקום להיעתר לבקשה, והיא נדחית.
ניתנת בזאת ארכה בת 14 יום לצדדים להגיש שאלות הבהרה למומחה. המומחה יגיש תשובותיו 14 יום לאחר מכן. הצדדים רשאים לפעול על פי הוראות תקנה 25 (ו) לתקנות, כאמור.
שאלת ההוצאות תידון בסיום ההליך, במידת הצורך, ולאור תוצאתו.
כזכור, התיק קבוע לשמיעת ראיות ליום 26.2.25 בשעה 11:00, וליום 17.3.25 בשעה 11:00.
עדויות ראשיות של הצדדים ושל העדים מטעמם יוגשו בתצהירים: התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית תוך 45 יום והנתבע יגיש תצהירי עדות ראשית תוך 45 יום לאחר מכן.
לתצהירי העדות הראשית, יצרפו הצדדים כל מסמך שבדעתם להסתמך עליו. מסמך שלא יצורף לא תותר הגשתו אלא ברשות ביהמ”ש.
יודגש – על כל צד למסור שני (2) עותקים לבית המשפט – האחד – שייסרק לתיק האלקטרוני במועד שנקצב והשני – יימסר עותק כרוך במעמד הדיון לידי בימ”ש.
הצדדים יעבירו אחד למשנהו את התצהירים והמסמכים עם הגשתם לתיק בית המשפט.
עדים, שתהיה מניעה מטעמם להגשת תצהיר, ניתן יהיה לזמנם כפוף להגשת בקשה מנומקת, 30 יום טרם ישיבת ההוכחות, וקבלת החלטה בעניין.
למועד שנקבע להוכחות ידאגו הצדדים להתייצבות כל עד מטעמם.
המזכירות תמציא העתק החלטתי לב”כ הצדדים ולמומחה.
ניתנה היום, ט’ חשוון תשפ”ה, 10 נובמבר 2024, בהעדר הצדדים.
