לפני
כבוד השופטת הילה גורביץ עובדיה
בעניין:
המבקש:
1. א.מ.ק. ת”ז ——– (יליד xx/xx/2013)
2. ד.י.ק. ת”ז ——– (יליד xx/xx/2013)
3. י.א.ק. ת”ז ——– (יליד xx/xx/2019)
ע.ק. ת”ז ——–
נגד
המשיבה:
א.ק. ת”ז ——–
החלטה
הצדדים הורים לשלושה קטינים, תאומים בני 11 שנים וקטין בן 5 שנים.
המבקש הגיש “בקשה לקביעת משמורת בלעדית למבקש ומינוי עו”ס”.
בבקשה נטען כי הקטינים המשותפים לצדדים “עוברים מסכת של התעללות מצב המשיבה אשר התנהגה ומתנהגת אליהם בצורה מחפירה, צועקת ומקללת ומאיימת עליהם כי היא תדאג לזרוק אותם מהבית לרחוב”. עוד נטען כי המשיבה נוטשת את המבקש והקטינים במהלך סוף השבוע מיום שישי ועד מוצ”ש שעה 22:00, ומגיעה לבית בו מתגוררים הצדדים בשעות הערב המאוחרות. נכתב כי הבקשה מוגשת “בעקבות התנהגותה האלימה והאכזרית של המבקשת ללא בדל של חרטה כלפי המבקש והקטינים ואדישותה לנזק הנגרם בעטייה הן למבקש והן לקטינים…”. עוד תוארו אירועים רפואיים של חלק מהקטינים אשר אודותיהם, לטענת המבקש, הפגינה המשיבה אדישות וחוסר מעורבוּת. נוסף על כך נטען כי המשיבה ממרידה את הקטינים כנגד המבקש. תוּאר כי המבקש נושא בתשלום שכר הדירה עבור הדירה בה מתגוררים הצדדים והקטינים, ואילו המבקשת מפקידה משכורתהּ לחשבון על שמה ומשתתפת בסכומים נמוכים בהוצאות משק הבית.
לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי כי היא אינה מצריכה תשובה, וכי בשלב זה יש לדחותהּ.
המבקש הגיש ביום 19/06/2024 תביעה בה עתר למנות עו”ס לסדרי דין ואפוטרופוס לדין ולקבוע משמורת בלעדית בידוֹ. לבקשה לא צורף אישור מסירה כי התביעה העיקרית נמסרה למשיבה. נוסף על כך, הצדדים מתגוררים תחת קורת גג אחת. על כן, אין תחוּלה לסעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית התשכ”ב-1962.
לא זו אף זו אלא שסעד “משמורת בלעדית” אינו סעד שניתן לעתור לו – להבדיל מעתירה מפורטת המבהירה האם יש מקום למשמורת פיזית או משפטית (ראו לעניין זה תמ”ש 13008-02-21 א.ק. נ’ מ.ע.ק. מיום 18/05/2021 וגם בעמ”ש 1472-02-17 נ.כ. נ’ א.כ. מיום 31/08/17), וכן להבדיל מעתירה בענייני אפוטרופסות או פעולות ספציפיות בחתימת אחד מההורים.
על כן, הבקשה נדחית מבלי לבקש עמדת הצד שכנגד.
משלא התבקש תשובה, אין צו להוצאות.
מותר לפרסום בהשמטת פרטים מזהים, תיקוני עריכה והגהה.
המזכירות תמציא לצדדים ותסגור הבקשה.
ניתנה היום, כ”ה סיוון תשפ”ד, 01 יולי 2024, בהעדר הצדדים.
