לפני
כבוד השופט צבי ויצמן – אב”ד
כבוד השופטת שרון גלר
כבוד השופטת צבייה גרדשטיין פפקין
מערערת
ר.ע.
נגד
משיב
א.ש
פסק דין
ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בראשל”צ (כבוד השופטת מירית פולוס) מיום 13/2/23 במסגרתה נדחתה בקשת המערערת לביטול פסק דין שניתן בהעדר התייצבותה לישיבת הוכחות מיום 2/1/23 (תה”ס 64156-06-18). במסגרת החלטה זו הוסיף בית המשפט וקבע את חיובה של המערערת בהוצאות ההליך בסך של 46,800 ₪ (40,000 ₪ בצירוף מע”מ).
המערערת מייחדת את ערעורה לעניין שיעור ההוצאות בו חויבה ע”י בית המשפט קמא ואינה מערערת על עצם מחיקת ההליך.
אחר שבחנו את טענות הצדדים ובהתייחס לנימוקי בית המשפט באשר לשיעור ההוצאות, אנו סבורים כי יש לדחות את הערעור מכוח הוראת תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע”ט-2018 וזאת אחר שמצאנו כי התקיימו בהחלטה נושא הערעור כל התנאים הנקובים בתקנה האמורה.
אנו מוצאים לציין בקצרה, כחלק מהחלטתנו לדחיית הערעור, אף את הדברים הבאים:
החלטת בית משפט קמא מפורטת, מנומקת וסוקרת באריכות את הליקויים השונים והרבים בהתנהלות המערערת לאורך מספר שנים בהן התקיים ההליך בבית משפט קמא. אנו סבורים כי היה יסוד ממשי לביקורתו של בית משפט קמא בנוגע להתנהלותה הנמשכת של המערערת במסגרת ההליך, התנהלות אשר ביטאה אדישות להשלכות הנובעות מכך על עלויותיו וטרחתו של המשיב, וכן זלזול בזמנו של בית המשפט קמא ובהחלטותיו השונות.
יש לציין, בין השאר, כי במסגרת ההליך בבית משפט קמא בוטלו מספר ישיבות הוכחות בשל אי התייצבות המערערת או בא כוחה לדיון.
לעניין סכום ההוצאות שנקבע ע”י בית משפט קמא, הרי שהוא הושתת על אסמכתאות שהוצגו ע”י המשיב באשר לשכר הטרחה ששולם על ידו בגין ההליך (הסכם שכ”ט והחשבונית המשקפת תשלום בפועל). פסיקתו של הסכום שנקבע ע”י בית משפט קמא אף עולה בקנה אחד עם הוראות הדין לעניין פסיקת הוצאות ואף לגופה הינה סבירה לטעמנו. זה המקום להזכיר כי התקנות מעגנות את הפסיקה בנושא ההוצאות וקובעות כי אלו נועדות לשפות את בעל הדין שכנגד על הוצאותיו בהליך (תקנה 151א’ לתקנות, וכן ראו: רע”א 7650/20 – Magic Software Enterprises Ltd. נ’ פאיירפלאי – בע”מ (2020)). כידוע, ככלל, ערכאת הערעור לא תתערב בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בנושא הוצאות המשפט, למעט במקרים חריגים בהם ניתן להצביע על טעות משפטית או פסול מהותי בשיקול הדעת (רע”א 6568/05 כץ נ’ כץ (2005); ע”א 7627/20 אייזלר החברה לניהול בע”מ נ’ תפן מדיקל בע”מ (2022)). לסברתנו, כאמור, אין הנדון נמנה על מקרים חריגים אלו.
סוף דבר – הערעור נדחה.
המערערת תישא בהוצאות הערעור בסך של 5,000 ₪ בלבד, וזאת בהתחשב בשיעור ההוצאות שנפסקו כנגדה בהליך קמא.
סכום ההוצאות בהליך זה ישולם לידי המשיב באמצעות באת כוחו, מתוך הערובה שהופקדה על ידי המערערת. יתרת הערובה תוחזר לידי המערערת באמצעות בא כוחה, תוך 30 יום, ככל שלא תהא מניעה כדין לעשות כן.
ניתן לפרסום ללא פרטי שמות הצדדים.
ניתן היום, כ”ח שבט תשפ”ד, 07 פברואר 2024, בהעדר הצדדים.
צבי ויצמן, שופט – אב”ד
שרון גלר, שופטת
צבייה גרדשטיין פפקין, שופטת
