מספר בקשה:4
לפני
כבוד השופט אילן בן-דור
מבקשים
ממונה על חדלות פירעון – מחוז תל אביב, משרדי ממשלה 570001772
נגד
משיבים
1. ש. צ.
2. איתי גור (נאמן)
3. ד.ו
החלטה.
תוכן
TOC o “1-3” h z u א. מבוא – על התנהלות חריגה בשלב קציבה מצד יחיד שהסתיר היותו אב לקטין וכפירת זכאית בסמכות . PAGEREF _Toc177840672 h 1
ב. פירוט PAGEREF _Toc177840673 h 2
ג. ההכרעה PAGEREF _Toc177840674 h 2
ד. הנימוקים להכרעה PAGEREF _Toc177840675 h 2
ד(1) הסעיף המסמיך PAGEREF _Toc177840676 h 2
ד(2) חלוקת הסמכויות והמעורבות החשובה של בעלי התפקיד בשלב הקציבה PAGEREF _Toc177840677 h 3
ד(3) דחית טענת היעדר סמכות לקציבה לממונה עד החלטה שיפוטית אחרת , במקום בו פסק הדין למזונות ניתן לאחר צו פתיחת הליכים.מתחילת החדל”פ אין להניח הליך ללא קציבה המתעלם מאנטרסים רלבנטיים, שבהם לא בהכרח מתחשב בית המשפט לענייני משפחה ושהתחשבות בהם צריכה להיעשות בהליך החדל”פ על יסוד הנתונים העולים בו. PAGEREF _Toc177840678 h 3
ד(4) התנהלות משבשת מצד יחיד שהסתיר היותו אב החב במזונות, מבעלי תפקיד לא צופנת סיכוי לרווח אלא להפסד ליחיד החייב להתנהל בתום לב – והוא לא יכול להניח פטור ממזונות בשלב ההליך . PAGEREF _Toc177840679 h 4
ה. סוף דבר PAGEREF _Toc177840680 h 5
א. מבוא – על התנהלות חריגה בשלב קציבה מצד יחיד שהסתיר היותו אב לקטין ועל כפירת זכאית בסמכות ממונה לקצוב .
התנהלות חריגה בדיון בבקשה לקציבת מזונות. .ההתנהלות חריגה כי הבקשה הוגשה מצד יחיד אשר לפי הטענה הסתיר מבעל התפקיד את בנו . הזכאית כפרה בסמכות לקציבה מצד הממונה במקרה שבו הצו לפתיחת הליכים , ניתן לפני פסק הדין במזונות ולא אחריו. .
ב. פירוט
ביום 30.11.23 הממונה נתן צו לפתיחת הליכים לבקשת היחיד אשר לא כלל התייחסות למזונות לקטין “א”. ביום 17.5.24 החליט בית המשפט לענייני משפחה על מזונות זמניים לקטין “א” בהחלטה נכתב שהקטין נולד ביום 12.5.15 וכי הייתה תביעת אבהות אשר התקבלה .
ביום 11.7.24 היחיד , ולא הנאמן,פנה לבית המשפט של חדלות פירעון וביקש קציבת מזונותבטענה שבקשתו היא בהתאם לסעיף 179 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ח-2018 ( להלן:”החוק”) היחיד ביקש לקצוב מזונות בסכום של 1200 ש”ח וטען גם שזהו הסכום הנהוג
למרות שלא הנאמן פנה , לא ראיתי מניעה מלהיזקק לבקשה לקציבה והוריתי על סבב התגובות הכולל את עמדת הנאמן בהחלטה מיום 18.7.24 .בנוסף הנאמן נדרש להבהיר מדוע לא פנה בעצמו.
הנאמן לגוף הקציבה ביקש לקצוב בסך של 1500 ₪ ( סעיף 11) על יסוד נסיבות שפירט(ס’ 7-10) הנאמן ,הסביר שלא פנה בעצמו בבקשה לקציבת מזונות לבנו הקטין של היחיד כי היחיד לא גילה לו את דבר קיום בנו בבקשתו לפתיחת ההליכים, ואפילו בחקירתו ( ס’ 3 ) וזאת חרף תביעת אבהות שכבר התקבלה בתיק שמספרו נמסר שגם עליו לא מסר היחיד ( ס’ 4)
הזכאית הגיבה בטענה שעל היחיד לשלם את מלוא הסכום הפסוק וכפרה בעצם הסמכות לקציבה של ממונה בסכום מופחת מהסכום שנקבע בפסק הדין .בנימוק לפיו פסה”ד למזונות ניתן לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים ( סעיף 2 לעמדתה מיום 23.7.24) לעמדתה התבקשה הבהרה בהחלטהמיום 25.7.24 ולא ראיתי שנתנה
הממונה הצטרף ב17.9.24 לעמדת הנאמן וסבר שניתן לקצוב מזונות בסך של 1500 ₪ במכלול השיקולים
ג. ההכרעה
לאחר עיון בטענות ההדדיות על יסוד הנסיבות מצאתי להורות כדלהלן
הנני קוצב את המזונות בסכום של 1500 ש”ח ולא ראיתי לסטות מעמדת בעלי התפקיד .
מעבר לכך ראיתי לדחות את הטענה שלפיה אין לממונה סמכות לקצוב עד החלטה אחרת של בית המשפט במקום שבו פסק הדין למזונות ניתן לאחר פתיחת הליך חדלות פירעון
ראיתי להתריע בפני היחיד עקב התנהלות משבשת ובעייתית העולה מכך שלא גילה לנאמן על היותו אב ליחיד .לפנים מהדין אין צו להוצאות
להלן אפרט את תמצית הנימוקים
ד. הנימוקים להכרעה
ד(1) הסעיף המסמיך
הקצבת מזונות, מתבצעת ,כידוע מכוח ס’ 179 לחוק , המורה כדלהלן :” הקצבה לזכאי למזונות – א) היה ליחיד חוב מזונות שהוא חייב בו על פי פסק דין ושזמן פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, יחולו הוראות אלה:(1) עם מתן הצו לפתיחת ההליכים, יורה הממונה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד להכרעת בית המשפט בעניין זה; הסכום שיוקצב יהיה בגובה הסכום ששולם לזכאי למזונות לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, אלא אם כן מצא הממונה כי יש הצדקה להפחיתו;(2) עם מינויו, יפנה הנאמן לבית המשפט בבקשה שיורה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד לסיום תקופת התשלומים ואם ניתן לו הפטר לאלתר – עד למועד מתן ההפטר בצו לשיקום כלכלי. (ב) הממונה או בית המשפט, לפי העניין, רשאי להקציב סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) אף אם לאחר ההקצבה דמי המחיה שיישארו בידי היחיד לפי סעיף 156 או סעיף 162(א)(1) יפחתו מהסכום הפטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר, התשי”ח-1958.
ד(2) חלוקת הסמכויות והמעורבות החשובה של בעלי התפקיד בשלב הקציבה
סעיף 179כולל התייחסות להקצאת הסמכות לקציבה ,ולמעורבות בעלי התפקיד לצורך הקציבה של חוב המזונות הרובץ על היחיד וזאת בשני שלבים דיוניים:
בשלב הדיוני הראשון, המתחיל עם מתן צו לפתיחת הליכים לבקשת יחיד הסמכות לקצוב ואף להפחיתנתונה בידי בעל תפקיד ( הממונה ) וזאת עד שתינתן החלטה אחרת של בית המשפט של חדלות הפירעון . לשלב הראשון מתייחס ס’ 179(א)(1) לחוק.
בשלב הדיוני השני,המתחיל לאחר מינוי הנאמן ,לנאמן לא ליחיד ,הוקנה התפקידלפנות לבית המשפט “בבקשה שיורה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד לסיום תקופת התשלומים ואם ניתן לו הפטר לאלתר – עד למועד מתן ההפטר בצו לשיקום כלכלי.” לפי לשוןס’ 179(אה)(2) על הנאמן לפנות”עם מינויו,”החוק אינו מורה שעל הנאמן לבקש לקצוב סכום מסוים, וראוי שהנאמן יערוךבירור מקדמי קונקרטי כדי לדעת איזה סכום לבקש קצוב . השוו חדל”פ (שלום ראשון לציון) 2604-02-23 א.מ. נ’ אוהד הראל (נאמן ) (נבו 17.9.2023)( להלן עניין א.מ.) פסקה 16 לאחר פנייתו ועל יסוד הבירור שיעשה בית המשפט המוסמך יחליט לגבי הקציבה .
משילוב השלבים עולה רציפות לכאורה של הקציבה החל מפתיחת ההליכים עד לסיום תקופת התשלומים ואם ניתן לו הפטר לאלתר – עד למועד מתן ההפטר בצו לשיקום כלכלי .
כעולה מהאמור לעיל, גם אם הנאמן לא פנה בעצמו, קימת לטעמילבית המשפט הסמכות להידרש לסוגית הקציבה. אף אם ככלל בטרם החלטה לגופה, תבוצע פניה לנאמן לשמיעת עמדתו לגבי הסכום הראוי לקציבה .
ד(3) דחית טענת היעדר סמכות לקציבה לממונה עד החלטה שיפוטית אחרת , במקום בו פסק הדין למזונות ניתן לאחר צו פתיחת הליכים.מתחילת החדל”פ אין להניח הליך ללא קציבה המתעלם מאנטרסים רלבנטיים, שבהם לא בהכרח מתחשב בית המשפט לענייני משפחה ושהתחשבות בהם צריכה להיעשות בהליך החדל”פ על יסוד הנתונים העולים בו.
יש לדחות את טענת הזכאית שלפיה כאשר פסק דין למזונות ניתן לאחר מתן הצו לפתיחת אין לממונה סמכות לקציבהעד לשלב שבו נתנה החלטה של בית המשפט של חדלות פירעון ואין “ואקום ” להלן אסביר זאת.
ראשית, כעולה מסעיף 179 מעת מתן הצו לפתיחת הליכים שבפתיחת הליך חדל”פ מתחיל גם הצורך בקציבה . הצורך בקציבה קיים בכל מקרה שבו החל הליך חדלות פירעון בלא תלות בשאלה האם פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה קדם לצו פתיחת ההליכים, ניתן אחריו, או שונה במהלכו או אם לא היה מידע לבעל התפקיד על בנו הקטין של היחיד ועל סכום ששולם לו .
זאת, כי יש לקחת בחשבון את כל האינטרסים הרלבנטיים בראי הפסיקה ולאתר את נקודת האיזון הראויה ביניהם לפי נסיבות העניין השוו כב’ השופט זילברטל ברע”א 8015/12 פלוני נ’ פלוני (נבו 21.02.2013) וכן כב’ הש’ דנציגר רע”א 6592/15 פריד זועבי נ’ רנין זועבי (נבו 26.11.2015..) תוצאת האיזון עשויה להיות הפחתה ממשית , מהסכום שקבע בית המשפט לענייני משפחה כמובהר מפי כב’ השופטגרוניס ברע”א 7210/09 פלוני דנ’ פלוני (נבו 03.01.2010)( פסקה 5 )והשוו כב’ השופט סולברג ברע”א 3239/18 יעקב ז’ק בנזקר נ’ עו”ד מיכאל גבור (נבו 31.05.2018) ( פסקה 15 ) ויש משקל ראוי לעמדתו המקצועית של הנאמןוכן כב’ הנשיא גרוניס בע”א 8993/04 פלונית נ’ פלוני (נבו 20.09.2007) (פסקה 10 )
אכן לא אחת קיים סדר כרונולוגי טיפוסי,שבו לפני צו לפתיחת הליכים ניתנת בשלב ראשון, החלטה בבית משפט לענייני משפחה או בבית דין בעל סמכות מקבילה ואחריו בשלב שני, מתנהל בבית המשפט של חדלות פירעון שבו נערך האיזון בין הזכאי למזונות לבין שאר נושי החייב על יסוד תכליותיו של חוק חדלות פירעון אולם העיקר כעולה מהפסיקה הוא בקיום האיזונים הנדרשים ויתכנו מקרים שבהם ישתנה סדר השלבים למשל אם הוכרה אבהות בשלב אחר
הואיל והצורך בקציבה מתחיל ונמשך לאורך הליך החדל”פ אין מקום לטעון להעדר סמכות לממונה לקצוב עד החלטה שיפוטית .
אין היחיד והזכאית רשאים לצפות לתקופה של פטור מקציבה עד החלטה שיפוטית רק מחמת שיקולי התא המשפחתי . אף אם מבחינה לשונית סעיף 179(א)(1) המתייחס לסיטואציה הטיפוסית, ולגביה מורה כי :” הסכום שיוקצב יהיה בגובה הסכום ששולם לזכאי למזונות לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, אלא אם כן מצא הממונה כי יש הצדקה להפחיתו;
ההנחה הגלומה בחוק וגם בטופס 7 לתקנות חדל”פ היא שכשיש קטין יחיד יצהיר עליו היחיד ותהייה קציבה ראשונית בגוף הצו . אולם, הצורך בקציבה ומכאן שגם סמכות הממונה לקצוב מזונות, באופן זמני עד החלטה אחרת, אינה מאוינת, אם פסק הדין למזונות ניתן אחרי הצו, או שחל בו שינוי בו . סמכות הממונה גם אינה מאוינת אם אב מסתיר את קיום הקטין
אותו רציונל שבגינו יש הצדקה של החלטת ממונה בגדר הצו לפתיחת הליכים ,ועד החלטה אחרת של בית המשפט קיים גם אם פסק דין של מזונות ניתו או שונה לפני החלטת בית המשפט . לפיכך, יחיד או זכאית אינם רשאים לצפות לפטור ולו באופן זמני, מקציבה אם פסק דין למזונות ניתן לאחר הצו לפתיחת הליכים וטרם ניתנה החלטה שיפוטית על קציבה פשוט כי לאחר הפניה לחדל”פ ולנוכח סעיף 179 אין להם זכות לצפות לתקופה ללא קציבה, בהתעלם מאינטרס הנושים .
עם זאת, החלטת הממונה היא מטבעה זמנית עד לבירור השיפוטישעשויי כמובן להוביל לקציבה בסכום שונה ו על הנאמן לחתור לפניה לבית המשפט מיד בסמוך לידיעת דבר קיום הקטין
אין להניח שעד החלטת בית המשפט של חדלות פירעון יסתפק הממונה במה שקבע בית המשפט לענייני משפחה על הצורך בבחינה מצד הממונה ניתן ללמודגם מהצעת החוק שבה נקודת המוצא היא שבית המשפט הקובע מזונות אינו תמיד מתחשב באיזון הרלבנטי לשלב הקציבה .ראו בהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע”ו -2016 עמוד 694 שבב נאמר גם ” כאשר היחיד החייב במזונות חדל פירעון, ייתכן שיש מקום לשינוי גובה התשלום. זאת מאחר שתשלום המזונות במצב זה אינו בא על חשבון רווחתו של משלם המזונות בלבד אלא גם על חשבון פירעון חובות היחיד לנושיו, עובדה שלא בהכרח נלקחה בחשבון בשלב קביעת המזונות בידי הערכאה המוסמכת.” וברור שתמונה קונקרטית עדכנית ומתעדכנת, הנוגעת להליך החדל”פ מצויה במסגרת הליך החדל”פ .
ד(4) התנהלות משבשת מצד יחיד שהסתיר היותו אב החב במזונות, מבעלי תפקיד לא צופנת סיכוי לרווח אלא להפסד ליחיד החייב להתנהל בתום לב – והוא לא יכול להניח פטור ממזונות בשלב ההליך .
מצאתי בעייתיות רבה בכך שלפי תגובת הנאמן היחיד הסתיר מהממונה ומהנאמן עצמו, את עצם קיום בנו.כשיחיד לא מגלה קיום בנו הקטין בבקשתו לפתיחת ההליכים מדובר בהסתרת מידע מהותי לגבי חוב בעל חשיבות מוסרית בהתנהלות משבשת .
הדברים חשובים במיוחד נוגע למידע מהותי שנדרש לגלות בתשובה לשאלה פורמאלית בטופס הבקשה לפתיחת הליכים ובמקרה זה ער אני לכך שבטופס הבקשה בסעיף 3 לבקשה שכותרתו הוא פרטי הילדים בתשובה לשאלה מפורשת האם ליחיד ילדים קטינים השיב בשלילה משמילא :”לא ” ברובריקה הרלבנטית.
לאחר מכן לא ראיתי שממונה צווה על קציבה בסעיף המקביל ל 10 (ד) לצו הממונה לפי טופס 7לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע”ט-2019
יחיד שאינו מגלה פוגע בפעולתם המדורגת של בעלי התפקיד לפי סעיף 179 לחוק
כי בכל הנוגע לסעיף 179(א)(1( :הממונה עלולשלא לדעת כי עליו להורות כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו,
ולאחמ”כ לגבי סעיף 179(א)(2) לחוק- נאמן עם מינויו עלול לדעת שלא לדעת שעליו לפנותלקבלת החלטה שיפוטית על הקציבה .
יחיד אינו רשאי להניח שירוויח מהתנהלות משבשת שתוצאתה : העדר התייחסות לקציבה בצו הממונה,והיעדר פניה במועד מצד נאמן לצורך ההחלטה שיפוטית. לא ראוי לאפשר ליחיד שהסתיר דבר חובת המזונות להניח שהוא פטור מתשלום עד קציבה, או לפטור מקציבה. ואם היחיד אינו משלם את המזונות עד לקציבה הוא יוצר בכך חובחדש .גרימה לעיכוב בפניה מצד נאמן לצורך החלטה שיפוטית אינה ראויה .אזכיר שקציבה היא ‘על חשבון’ חוב המזונות הפסוק שהוא כנקודת מוצא לא בר הפטר השוו כב’ השופטת וילנר בע”מ 2255/19 פלוני נ’ פלונית (נבו 23.02.2020) ( פסקה 19) ושבפרט ביחס לחוב מיוחד זה שבעל חשיבות מוסרית מיוחדת על היחיד למסור מידע בראש וראשונה בשלב מילוי הטופס בתשובה לשאלה אך גם אחריו.
התנהלות שבפני מצדיקה התרעה בפני היחיד מפני התנהגות משבשת נוספת וכי עליו לוודא שהוא מגלה במועד, כל מידע רלבנטי לבעל התפקיד ומשתף פעולה עמו שאלמלא כן רשאי הנאמן לפנות בבקשה מתאימה העלולה להיות גם לביטול הליך .
ה. סוף דבר
מכל הנאמר לעיל הנני קוצב מזונות בסך של 1500 ₪ , מציין שעד החלטה שיפוטית רשאי היה הממונה בעיני לקצוב, ומתריע בפני היחיד כאמור לעיל.
ניתנה היום, י”ז אלול תשפ”ד, 20 ספטמבר 2024, בהעדר הצדדים.
