בפני
כב’ השופטת עפרה גיא
מבקשת
א
באמצעות בא כוחה
עו”ד אופק בלאיש
נגד
משיב
ל’
החלטה
לפניי בקשה להתיר לבנם הקטין של הצדדים, כבן 12 לערך, להשתתף במשחקי כדורגל במסגרת נבחרת … בה הוא משמש כשחקן בשבתות בהן הקטין נמצא אצל אביו וזאת חרף התנגדות האב.
רקע ועובדות שאינן במחלוקת
הצדדים נישאו ביום 06/03/2012 והתגרשו באוקטובר 2014.
מנישואיהם נולד בנם הקטין נשוא ההליך וביום 24/04/2024 נקבע כי משמורתו תהא בידי האם כאמור בתמ”ש 31256-11-13 מיום 24/04/2014
המבקשת הגישה תביעה זו לאכיפת זמני שהות .
עיקר המחלוקת בין הצדדים בהליך שלפניי נובעת מאורח החיים השונה לשני הצדדים, שכן האם חילונית ואילו האב דתי.
טענות המבקשת
המבקשת עתרה בבקשה דחופה זו להתיר לקטין להשתתף במשחקי כדורגל בשבתות בהן שוהה אצל אביו.
לטענתה, האב מנהל אורח חיים דתי ואילו היא והקטין מנהלים אורח חיים חילוני והדבר יוצר בעיות סביב אי הסכמתו של המשיב כי הקטין ישתתף במשחקי כדורגל המתקיימים בשבת, בעת שהקטין נמצא אצלו בשבתות.
משכך, הקטין מסרב להיות אצל אביו בשבתות ובמיוחד בשבתות בהן עתיד להשתתף במשחקי כדורגל.
המבקשת טענה כי הציעה שבשבתות בהן הקטין שוהה אצל המשיב ויש משחק בו עתיד הקטין להשתתף, היא תאסוף הקטין ותשיבו לבית המשיב בתום המשחק והמשיב סרב לכך.
מדובר בבקשה דחופה שכן נגרם לקטין נזק עד למועד הדיון בתיק העיקרי ומבוקש למצוא פתרו זמני עד להכרעה בתובענה.
טענות המשיב
לטענתו המבקשת רשמה הקטין לקבוצת כדורגל על אף שידעה כי מתנגד נחרצות לכך מאחר והקבוצה משחקת בשבתות.
עוד טען המשיב כי קיימת אופציה שהקטין יירשם לקבוצה שאינה משחקת בשבת ומדובר בפתרון שיסייע לפתרון המחלוקת.
הקטין נולד לבית שומר שבת וגם לאחר הגירושים שמר שבת כהלכתה בעת ששהה אצל אביו.
במענה לטענת האב כי ניתן לרשום הקטין לקבוצה שאינה משחקת שבת, טענה המבקשת כי הקטין נרשם לנבחרת הכדורגל בהתאם לרצונו ובידיעת האב.
עוד טענה כי הקבוצה שאינה משחקת בשבת אינה חלק מהנבחרת ואין בה אפשרות להתקדם ולפתח קריירה בתחום הכדורגל בהתאם לרצון הקטין.
בהתייחס לטענה בנוגע לאורחות חי האב, טענה האם כי האב עזב הבית המשותף כשהקטין היה בן פחות משנתיים. מאז היא מגדלת הקטין המנהל אורח חיים חילוני ואחת לשבועיים כאשר הקטין שוהה בביתו, הוא נאלץ לשמור שבת לאור אורח החיים אותו מנהל האב.
עוד הוסיפה האישה וטענה כי אף אשתו הנוכחית של האב המתגוררת עמו, אינה שומרת שבת.
דיון והכרעה
המדובר בהחלטה שהיא חלק מההחלטות שעל הורים לקבל במהלך החיים הרגיל של ילדיהם ונמצא בגדר חובתם וזכותם גם לאחר פרידתם במסגרת אפוטרופסותם על הקטין, ראו לעניין זה הוראות סעיף 24 חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב- 1962 (להלן: “החוק”).
ככל שלא עולה בידי ההורים להגיע להסכמות, הרי שהדבר מצוי בגדר הכרעתו של בית המשפט בהתאם להוראות סעיף 25 לחוק “כפי שייראה לו לטובת הקטין”.
בפסיקה נקבע כי המונח ‘טובת הילד’ הוא מונח עמום שיש לצקת לו תוכן בהתאם לנסיבות העניין.
במסגרת האיזונים, יש לקחת בחשבון את תפיסות העולם השונות של ההורים, מערכת היחסים הפנים משפחתית מחד. מאידך, יש לשים דגש על רצונו של הילד ונראה כי לא ניתן ליתן החלטה המנותקת מהקטין, תוך אימוץ גישה פטרנליסטית המעדיפה את רצון ההורה על פני רצון הקטין והעדפותיו בחייו. עוד מצאתי כי יש לקחת בחשבון את אורח החיים על פיו התנהל הקטין עד כה. כך גם יש לנסות ולמצוא את העמק השווה בין עמדותיהם הקוטביות של ההורים תוך ראיית טובתו של הקטין.
הקטין נשמע ביחידת הסיוע. מהדיווח החסוי שהוגש לתיק עולה כי הקטין למד מכיתה א-ד בבית ספר חילוני. כיתה ד-ו למד בבית ספר דתי וכעת עתיד לעלות לחטיבת ביניים חילונית בעיר מגוריו.
עוד עולה מהדו”ח החסוי כי כל חיי הקטין סובבים סביב הכדורגל. הקטין היה שש שנים בחוג וכיום נמצא בקבוצה העירונית. לקטין יש שיגרת אימונים של שלושה אימונים בשבוע כאשר כל אימון כשעה וחצי ובשבתות מתקיימים משחקים.
בנוסף, כעולה מהדו”ח, לתחושת הקטין, הכדורגל הוא ‘הכל בחיים’ מבחינתו. עוד סיפר כי פעם היה עם אביו אצל הסבתא שמתגוררת בסמוך, אז האב הסכים שיילך ברגל למשחק אולם מדובר באירוע חד פעמי.
הקטין אף הוסיף ותאר תחושות קשות העולות בו כאשר אינו משתתף במשחקים בשבת, הוא חש חוסר שייכות לקבוצה ומרגיש מתוסכל.
בעניין הנדון, התרשמתי כי רצונו של הכדור לשחק בכדורגל גם בשבתות הוא רצון חד משמעי. אין מדובר בגחמה של האם שרשמה הקטין לחוג בניגוד לאורחות חיי אביו, אלא במימוש שאיפות הקטין, שהתקדם ביכולותיו בתחום. מניעה מהקטין להשתתף במשחקי כדורגל בשבת, פוגעת בקבוצת השווים שלו ויוצרת אצלו תיסכול עמוק ונראה כי מהווה פגיעה בעולמו החברתי המשמעותי שלו.
כך גם יש לקחת בחשבון את העובדה שעד כה אורחות חייו של הקטין נעו בין פשרות. כך למד בבתי ספר חילוני ודתי לסירוגין וכעת יעבור ללמוד בחטיבת הביניים בבית ספר חילוני.
עוד התרשמתי, כעולה מהדיווח כי הקטין לא הגדיר עצמו כחילוני או דתי ולא בחר באחד המנוחים הללו להגדיר עצמו ונראה כי בכך למד לחיות בשילוב אורחות חייו של שני הוריו, תוך מציאת שביל הזהב המתאים לו ומדובר בקטין שנמצא בקשר טוב עם שני הוריו.
בנסיבות אלו, סבורני כי טובת הקטין משמעה להקשיב לרצונו חרף התנגדות האב, זאת לאור משמעות הכדורגל בעולמו, משמעות היעדרותו ממשחקים והחלק המשמעותי שהקבוצה תופסת בחיי הקטין, חבריה והעובדה שברוב זמנו בחייו, הקטין נמצא בבית האם..
כך גם טובתו של הקטין להמשיך להיות בקשר משמעותי עם אביו ובמיוחד כאשר הקטין אינו רוצה ללכת לבית אביו נוכח התנגדותו שישתתף במשחקי כדורגל בשבתות.
אוסיף ואומר כי לא מצאתי שיש בכך בכדי להוות פגיעה חמורה באורחות חייו של האב, שעה שנטען כי גם אשתו הנוכחית אינה שומרת שבת.
אשר על כן, הינני נעתרת למבוקש ומורה על חיוב המשיב לאפשר לקטין להשתתף במשחקי כדורגל במסגרת נבחרת ‘…’ בה משמש כשחקן בשבתות בהן שוהה בביתו וזאת בכפוף לכך שבאחריות האם לקחת ולהשיב הקטין למשחקים.
המזכירות תמציא העתק ההחלטה לעיון הצדדים.
מותר לפרסום בשינויי הגהה ונוסח בלבד וללא פרסום פרטי צדדים.
ניתנה היום, כ”ה תמוז תשפ”ד, 31 יולי 2024, בהעדר הצדדים.
