בפניי : כבוד השופטת לירון זרבל – קדשאי
המנוחה :המנוחה
מנהלי העזבון :עו”ד מיטל אזרן/עו”ד ליאור קן דרור
המבקשת :פלונית
ע”י ב”כ עו”ד ליאור קן דרור, עו”ד מיטל אזרן ואח’
נ ג ד
המשיב :האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון
ע”י ב”כ היועץ המשפטי לממשלה
בעניין היורשים/נושים : 1. אלמוני
2. אלמונית
3. אגודת צער בעלי חיים – סניף חיפה
4. המרכז הרפואי רמב”ם – מחלקת ילדים
5. אלמונית (נושה של העיזבון)
ע”י ב”כ עו”ד קאסם הואש
6. פלונית
7. פלמונית
החלטה
החלטה בבקשה לחלוקת כספים ליורשים ופסיקת שכר טרחת מנהלי העיזבון.
המנוחה הלכה לעולמה ביום 0.5.22 והותירה אחריה צוואה בעדים מיום 6.6.19 (להלן – “הצוואה”). המשיב מצא לנכון להתערב בהליכים והתיק הועבר לבית משפט זה, הואיל ונטען כי למנוחה היתה אחות שהלכה לעולמה, ולה לכאורה ילדים מאומצים. המשיב סבר כי המבקשת לא הפגינה מאמץ סביר לאיתור יורשי המנוחה על פי דין. ביום 2.2.23 ניתן על ידי בית משפט זה צו כדין לקיום הצוואה, וצווים מתאימים נחתמו לשם ניהול העיזבון. לשם בהירות התמונה, המנוחה ציוותה על חלוקת עיזבונה ל – 6 יורשים, כדלקמן:
ליורש מס’ 1 – מנה בסך 200,000 ₪;
ליורשת מס’ 7 – דירת המגורים של המנוחה;
ליורשת מס’ 2 – מנה בסך 50,000 ₪;
ליורשת מס’ 3 – מנה בסך 100,000 ₪;
ליורשת מס’ 4 – מנה בסך 100,000 ₪;
ליורשת מס’ 6 (המבקשת) – את יתרת כספי העיזבון.
ביום 13.8.23 הגישו המנהלים בקשה לחלוקת כספי העיזבון ובקשה להעברת הזכויות בדירת המגורים, במסגרתה סקרו את הכספים והנכסים המצויים בעיזבון ואת הוצאותיו. בחשבון הבנק של המנוחה הופקדו 3,037,276.28 ₪. מנגד, העיזבון נדרש לשלם לידי הנושה מס’ 5 לעיל, ששימשה כמטפלת סיעודית למנוחה, את תשלומי הפיצויים וכן יתר התשלומים ממיצוי הזכויות להן זכאית על פי דין, בסך כולל של 37,786 ₪ (כולל ריבית והצמדה). המנהלים הוסיפו שלא ידוע על חובות נוספים שצברה המנוחה, וכן כי המבקשת סילקה את חובה של המנוחה למד”א ונושאת במשותף במיסי דירת המגורים. בנוסף לכך, הוסיפה המבקשת ועמדה על מאמציה לאיתור יורשים נוספים של המנוחה.
המנהלים מנו בבקשתם את חלקו/מנתו של כל יורש בעיזבון, ואת יתרת הכספים המוקנים למבקשת לאחר סילוק החוב והוצאות העיזבון. התבקשה אפוא חלוקה ראשונית של חלק מכספי העיזבון, וכן צווים מתאימים להעברת הזכויות בדירה משמה של המנוחה לשם היורשת מס’ 7.
לעניין שכר הטרחה צוין כי חישוב שווי העיזבון לשם פסיקת שכ”ט המנהלים יועבר לאחר קבלת חוו”ד שמאית על שווי הדירה. את שכ”ט המבוקש העמידו המנהלים על שיעור 4% בצירוף מע”מ משווי העיזבון, “כנהוג” לדבריהם.
ביום 20.9.23 הוגשה עמדה חלקית מטעם המשיב ולפיה טרם הוגשה פרטת עיזבון. בנוסף עמד המשיב על פרסום לנושים בהתאם לסעיף 99(ב) לחוק הירושה, תשכ”ה-1965 (להלן – “חוק הירושה”). בעמדת המשיב מיום 22.1.24 הותיר את שאלת הפרסום לשיקול דעתו של בית המשפט, וביום 14.3.24 פטרתי את המנהלים מביצוע פרסום כאמור. המשיב לא עמד על בירור קיומם של יורשים נוספים למנוחה. בנוגע לשכר הטרחה, התנגד ב”כ היועמ”ש למבוקש מן הטעם שעבודת המנהלים לא היתה כרוכה במאמץ מיוחד בהתאם לתקנה 45ב(א) לתקנות הירושה, תשנ”ח-1998 (להלן – “תקנות הירושה”).
ביום 26.2.24 הגישו המנהלים פרטה עדכנית. לאחר בירור מול סניף הבנק וחברות הביטוח, שיעור כספי העיזבון הוא 3,913,157 ₪; הכספים המגיעים לנושה מס’ 5 עומדים על סך כולל של 37,786 ₪ (כולל הפרשי הצמדה וריבית). לאחר חלוקת המנות ליורשים תועבר יתרת הכספים למבקשת, בסך 3,181,396 ₪. בנוסף, הועברו הזכויות בדירת המגורים ע”ש היורשת מס’ 7. שווי הדירה בהתאם לחוו”ד שמאי הוא 1,300,000 ₪ (צורפה חוו”ד). מתוך שווי הכספים בצירוף שווי הדירה, גזרו המנהלים שיעור שכ”ט של 4% בצירוף מע”מ, בסך 243,975 ₪. המנהלים צרפו עוד את עמדת כל היורשים/הנהנים (למעט היורשת מס’ 4), אשר נתנו הסכמתם לכאורה לשכר הטרחה בשיעור המבוקש של 4% כאמור. יצוין כי היורש מס’ 1 הסכים לשכ”ט המבוקש, אך הסתייג וציין “יש לי ברירה? אם לא אז אני מאשר. אם יש לי ברירה אני מבקש להבין מה פרוש אישור מצידי, או אי אישור מצידי. למה אני ולא השופט?”.
עמדת היורשת מס’ 4 – מח’ ילדים במרכז הרפואי רמב”ם
נטען כי הוצאות ניהול העיזבון הן חלק מחובות העיזבון, כנקוב בסעיף 104(א)(2) לחוק הירושה. שנית, את חובות העיזבון יש לכסות מתוך יתרת כספי העיזבון ולא מתוך המנות, אותן יורשים בשלמותן – אלא אם כן ציוותה המנוחה אחרת. לאמור שהיורשת מס’ 4 (להלן – “רמב”ם”), ויתר יורשי המנות אינם נדרשים לקחת חלק בכיסוי שכ”ט המנהלים או סילוק חובות אחרים. בנוסף, שיעור שכר הטרחה המבוקש הוא מופרז ביחס לפעולות להן נדרשו המנהלים. בהתאם לתקנה 45ב(א), שכר המנהלים לא יעלה על שיעור 3% משווי העיזבון, ויקבע על בסיס שווי העיזבון, טיב פעולות המנהלים והיקפן. רק במידה ועבודת המנהלים היתה כרוכה ב”פעולות חריגות” או “מאמץ מיוחד”, רשאי בית המשפט להגדיל את שיעור שכר הטרחה ל – 4% (מתוקף תקנה 45ב(ב) לתקנות הירושה). פעולות המנהלים לא היו חריגות או כרוכות במאמץ, וביחס לדירת המגורים הסתכמה פעולת המנהלים בהעברת הזכויות משם המנוחה לשמה של היורשת מס’ 7. ביחס להסכמת היורשים האחרים לשכ”ט המבוקש, נטען כי המנהלים הציגו את הדברים ליורשים באופן מטעה, כאילו שיעור שכ”ט נקוב בחוק וכי אין אפשרות להתנגד לו. לא הוסבר ליורשים ולנושה מס’ 5 ששיעור של 4% שמור לפעולות חריגות כאמור. עוד מפנה רמב”ם לתהיות שהעלה היורש מס’ 1 להודעת המנהלים. יש להעמיד אפוא את שכ”ט המנהלים על שיעור 2% מהכספים הנזילים ובנוסף שיעור 1% מנכס המקרקעין.
דיון והכרעה
בצוואתה ציוותה המנוחה את עיזבונה ל – 6 יורשים, המנויים כולם לעיל. לחמישה מהם ציוותה מנות מתוך עיזבונה, לרבות את דירת המגורים ליורשת מס’ 7, ואת יתרת הכספים בעיזבונה ציוותה למבקשת. פעולה זו מצד המצווה מעוגנת בסעיף 40 לחוק הירושה, כדלקמן:
“נושא הצוואה
40. אדם רשאי לצוות לאחד או לאחדים –
(1) כל עזבונו או חלק יחסי מכל עזבונו;
(2) נכס מנכסי עזבונו או טובת הנאה מעזבונו (בחוק זה – מנה).”
הצדק הוא עם רמב”ם, כי ההנחה הטמונה בחוק הירושה היא, כי מצווה המקנה מנה מתוך עזבונו, התכוון כי זו תוקנה בשלמות – אלא אם הורה אחרת בצוואתו.
סעיף 131 לחוק הירושה קובע כדלקמן:
“אחריות של הזוכה במנה
131 (א) הזוכה במנה אינו אחראי, על אף האמור בסעיפים 127 עד 130, לחובות העזבון שלא סולקו לפני חלוקתו, אלא כדי שוויו של מה שקיבל מן העזבון, ונושה אינו רשאי לגבות ממנו כל עוד הוא יכול לגבות מיורש שאינו זוכה במנה.
(ב) הזוכה במנה אינו אחראי למנותיהם של זוכים אחרים.”
סעיף 100 לחוק הירושה, מורה כדלקמן:
“במה מסלקים חובות העזבון
100. (א) לסילוקם של חובות העזבון ישתמש מנהל העזבון בראש ובראשונה בכספים הנמצאים בעזבון.
(ב) במידה שסילוק החובות מצריך מימוש של נכסי עזבון, יציע אותם מנהל העזבון תחילה ליורשים ויתן להם שהות סבירה לרכשם במחיר שאינו נופל ממחיר השוק.
(ג) ציווה המוריש נכס מסויים לפלוני, לא ימומש אותו נכס כל עוד אפשר לסלק חובות העזבון מתוך נכסי עזבון אחרים.”
המנהלים לא התמודדו עם הוראות החוק הללו, ולא שינו מעמדתם או הוסיפו עליה לאחר הגשת עמדתו של רמב”ם.
אוסיף כי בענייננו אין הוראה אחרת העולה מתוך הצוואה וסותרת את הוראות הדין. למעשה בהקשר זה מתיישבת לשון הצוואה עם דרישות הדין. בטרם פונה הצוואה לאופן חלוקת העיזבון בסעיף 8 לצוואה, מורה המצווה בסעיף 7 לצוואה, כדלקמן:
“מתוך העזבון כמפורט למעלה, אני מצווה בראש ובראשונה יש לשלם את כל חובותיי הצודקים מכל מין וסוג שהוא, לכל גוף או אדם, לרבות הוצאות כבודי האחרון וקיום צוואתי”.
סבורני שהסכמתם של היורשים הזוכים במנה לגבות מתוך מנתם את חלקם (היחסי) בשכר טרחת המנהלים בשיעור כזה או אחר, אינה יכולה בנסיבות העניין לסייע למנהלים, והם אף לא טענו כך. היורשים (שאינם מיוצגים) הביעו הסכמתם לשכר הטרחה המבוקש בחתימת ידם על גבי נוסח מטעם המנהלים. למען הסר הספק, להלן החלק המהותי ממסמך ההסכמה:
ספק בעיני אם הקורא ההדיוט יבין מנוסח הדברים, כי השיעור הנקוב בנוסח, 4%, הועמד באופן שרירותי על ידי המנהלים, ואינו נתמך בהכרח בהוראות הדין. ספק עוד בעיני אם אפשר היה להבין מהדברים כי שיעור שכ”ט המנהלים נתון לשיקול דעת בית המשפט ומוסדר בתקנות הירושה, ואין לראות בציון השיעור על די המנהלים ככזה ראה וקדש. מתשובת היורש מס’ 1 למנהלים עולה כי למצער הוא לא היה מודע למצב הדברים המשפטי ולא נותר לו אלא לסמוך ידיו על אמירת המנהלים.
ביחס לנושה מס’ 5, הרי שהיא כלל אינה יורשת, אלא נושה של העיזבון ולא ברור מהו לשיטת המנהלים המקור לדרישה להפחית מהכספים המגיעים לה כדין, את חלקהּ כביכול בשכ”ט עבור ניהול עיזבון שהיא כלל אינה חלק מיורשיו. בנסיבות העניין מצאתי כי אין בהסכמת בא-כוחה לקזז מהסכום המגיע לה שיעור של 4% עבור שכ”ט המנהלים על מנת לרפא את הפגם שנפל בהשתת חלק מהוצאות העיזבון על גבה, ללא ביסוס בדין. כאמור, המנהלים לא העמידו טענות משפטיות או אחרות שתסתורנה את דרישות הדין הברורות בענייננו.
על בסיס כל האמור לעיל אני קובעת אפוא, כי חובו של העיזבון לנושה מס’ 5, כמו גם שכ”ט המנהלים, ישולמו מתוך יתרת כספי העיזבון, מבלי לגרוע מהמנות של מי מהיורשים האחרים או מהכספים המיועדים לנושה מס’ 5.
שיעור שכר הטרחה
המנהלים עומדים על פסיקת שכ”ט בשיעור 4% משווי העיזבון, כולל שווי הדירה. אני מוצאת כי בנסיבות העניין מדובר בדרישה מופרזת בעוד המנהלים לא עיגנו דרישה זו בדין.
מחוקק המשנה הגביל את שיקול דעתו של בית המשפט בבואו לפסוק שכ”ט מנהלי עיזבון, כנקוב בלשונה הברורה של תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה:
“45ב (א) בית המשפט יקבע למנהל העיזבון שכר בעד מילוי תפקידיו כמנהל עיזבון ועשיית הפעולות שבסמכותו, שלא יעלה על 3% משווי העיזבון; השכר ייקבע בהתחשב, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקפן, וכן בהתחשב בפעולות שביצע מנהל העיזבון שקדם לו, אם היה כזה, ובשכר שנפסק לו.
(ב) כלל ניהול העיזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון, רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו ובלבד שהשכר שייקבע לא יעלה על 4% משווי העיזבון.
(ג) לשכר הטרחה שיקבע בית המשפט לפי תקנות אלה ייווסף מס ערך מוסף.”
מחוקק המשנה העמיד “תקרה” בשיעור 3% לשכר עבור פעולות של מנהל עזבון, ללא “פעולות חריגות” או “מאמץ מיוחד”. הפסיקה ראתה ברף זה שיעור מרבי, ולא שיעור רגיל או מקובל, כל שכן “נהוג” כדברי המנהלים. השיעור המקובל שהתקבע בפסיקה נע בין 1.5% לבין 2% משווי העזבון, בעוד שיעור של 3% יפסק במקרים בהם ניכר מאמץ שאינו רגיל (ת”ע (ת”א) 16758-04-12 עיזבון המנוחה ה׳ ג׳ ז״ל נ’ א׳ ב׳ א׳, מיום 2.12.16; ור’ גם ע”מ (ת”א) 1243/07 אלמוני, עו”ד נ’ פלוני, מיום 6.9.09). עוד נפסק בהקשר זה כך (ההדגשה אינה במקור):
“המשמעות היא כי אין זה מובן מאליו שמנהל העזבון יזכה לאישור שכר טרחה בגבול העליון הקבוע בתקנה. ההיפך הוא הנכון, סביר להניח שה’ממוצע’ בקביעת שכר טרחה של מנהל העזבון יתקרב יותר לאמצע, היינו % 2- % ½ 1. שכר טרחה גבוה של 3% משווי העזבון אמנם ישולם במקרים המתאימים, אבל רק כאשר השילוב בין שווי העיזבון להיקף פעולות הניהול, הינו כזה המצדיק שכר טרחה מקסימאלי […] יחד עם זאת, בית-המשפט רשאי לחרוג משכר זה ולהגדיל אותו לכדי 4% משווי העזבון אם כלל ניהול העזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העזבון (ר’ תקנה 45 ב(ב) לתקנות ירושה)” (בש”א 1568/07 ת”ע 105990/03 ד.א. ז”ל נ’ י. (ג) א, מיום 22.7.2007; ר’ גם ת”ע (חי’) 10422-06-14 עו”ד פלונית נ’ פלונית, 27.7.21).
אכן, וכלשון תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה דלעיל, שווי העיזבון הוא אחד מהנתונים שישמשו את בית המשפט לשם פסיקת שכ”ט מנהל עיזבון. אך גם, ובעיקר, היקף פעולות מנהל העיזבון ומורכבותן הם נתונים בעלי משקל ממשי. כך מפי בית המשפט העליון:
“אשר לשיקולים המנחים את בית-המשפט בבואו לקבוע את שכר הטרחה, הרי מקובל עלינו מאז ומתמיד כי לא רק שוויו של העזבון הוא בגדר מרכיב שעל-פיו מחשבים את השכר אלא גם הפעולות אשר בוצעו על-ידי מנהל העזבון, מספרן והיקפן” (ע”א 153/77 אלואשוילי נ’ סמואל, פ”ד לב (1) 627).
במקרה אחר נקבע כי לשיקול בדבר מורכבות הניהול תינתן הבכורה (ההדגשה אינה במקור):
“לשונה של התקנה שהובאה לעיל ברורה. אחד מן השיקולים אותם יש לשקול הינו שווי העיזבון אך אין זה שיקול בודד או שיקול מכריע אשר אך לפיו יש לפסוק. צודק בית משפט קמא בדבריו כי שיקול מרכזי נוסף הוא מורכבות הניהול, היינו היקף וטיב הפעולות אותן ביצע מנהל העיזבון […] בין שני השיקולים ‘שווי העיזבון’ ו’מורכבות הניהול’, ניכר כי יש להעדיף את האחרון” (ע”מ (ת”א) 1243/07 אלמוני, עו”ד נ’ פלוני, לעיל).
לענייננו יש מקום להוסיף ולציין כי הפסיקה העמידה יחס הפוך בין היקף העיזבון לבין שיעור שכר הטרחה:
“סבורני, כי בנוסף לכללים אלה, יש לקבוע כי מנהל העזבון יהא זכאי לקבל שכר טרחה בשיעור של 3%, באותם מקרים שבהם שווי נכסי העזבון הינו נמוך יחסית (פחות מ-500,000 ₪). שכן במקרים אלה עלול להיווצר מצב שמנהל העזבון יבצע פעולות רבות בניהול של עזבון בהיקף קטן יחסית, יקבל שכר טרחה שאינו עומד ביחס ישר לפעולותיו” (ת”ע (טב’) 14335-03-09 אלמונית ז”ל נ’ פלונית (קטינה), מיום 26.7.11).
ומכאן כי ככל ששווי העיזבון גדול יותר, בית המשפט יראה לנגד עיניו רף נמוך יותר של שכר הטרחה (ההדגשה אינה במקור):
“שכר הטרחה שנפסק בעיזבונות גדולים בשווי של עשרות מיליוני ש”ח, ‘נע’ בין אחוז לשני אחוז ולעיתים אף הרבה פחות משיעור זה. לכן, ‘ממעוף הציפור’ שכר הטרחה שנפסק למערער הוא בהחלט סביר, במיוחד בהתחשב בעובדה שהוא לא סיים את מלאכתו והמשיבים יצטרכו לשלם שכר נוסף לכונסים” (עמ”ש (ת”א) 9661-06-19 עו”ד פלוני מנהל עיזבון (לשעבר) נ’ יורשי המנוח אלמוני ז”ל, מיום 27.2.2020; ר’ גם ת”ע (ת”א) 15853-03-12 ג’, מנהל העיזבון נ’ ב’, מיום 30.11.14 לרבות הדוגמאות המובאות מן הפסיקה).
שיעור שכר הטרחה – מן הכלל אל הפרט
בענייננו נמנעו המנהלים מפירוט הפעולות שנדרשו לשם ניהול העיזבון. מטענותיהם עולה כי עסקינן בפעולות בסיסיות הכרוכות מניה וביה בליבת תפקידו של מנהל העיזבון – איתור זכויות של המנוחה, רישום המינוי בפנקסים הרלוונטיים, וכינוס כספיה בחשבונה. לא התרשמתי, ולא נטען, כי נדרש “איסוף” של כספים ממקורות שונים, לא נדרשו סילוק חובות או נקיטת הליכים משפטיים. הטיפול בדירת המנוחה התמצה בהעברת הזכויות מתוקף צו קיום הצוואה ליורשת מס’ 7. מדובר בהיקף פעולות מינימלי שלא כלל פעולה חריגה כלשהי, והדבר אף לא נטען. הדרישה לשכ”ט בשיעור של 3%, כל שכן בשיעור של 4%, אינה נתמכת בטענה או פירוט כלשהו, ואינה מבוססת על הדינים הרלוונטיים החלים בנסיבות העניין.
בנוסף לכך, שווי העיזבון בענייננו ניכר. שיעור הכספים שבחשבון המנוחה עולה על 3,900,000 ₪. בנוסף, דירתה הוערכה על ידי שמאי בשווי 1,300,000 ₪.
תקנה 45ז קובעת בהקשר זה כדלקמן:
“שווי העיזבון
45ז (א)נכסי העיזבון לצורך קביעת שווי העיזבון הם כל אותם נכסים שהיו בעיזבון במועד פטירת המוריש או שנוספו לאחר מכן, על פי הפרטה ותוספת הפרטה, אם הוגשה.
(ב)לצורך קביעת שכר טרחת מנהל העיזבון ייקבע שוויים של נכסי העיזבון כדלקמן:
(1)נכסים כספיים – השווי ביום פטירת המוריש בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן (להלן – המדד) שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש;
(2)נכסים אחרים – השווי ביום מימושם או ביום חלוקתם ליורשים בלא מימוש, לפי הענין, בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום המימוש או יום החלוקה ליורשים בלא מימוש, לפי הענין.”
יישום ההוראות האמורות מניב את התוצאה הבאה:
שווי כספיי העיזבון הוא יתרת הזכות המצויה בחשבון המנוחה בהתאם לפרטה המעודכנת (3,913,157 ₪), בתוספת הפרשי הצמדה מהמדד האחרון טרם פטירת המנוחה ועד למועד הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה.
שווי הדירה הוא השווי הנקוב בחוות הדעת השמאית (1,300,000 ₪). לשם ההכרעה דנן אקבע כי מועד עריכת חוות הדעת (18.9.23) חופף את מועד העברת הזכויות ליורשת מס’ 7. בהתאם לתקנות יתווספו לסכום האמור הפרשי הצמדה מהמדד האחרון טרם פטירת המנוחה ועד למועד הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה.
לשם קביעת שכר הטרחה אני קובעת כי מועד הגשת הבקשה לפסיקת שכר טרחה הוא 26.2.24, מועד הגשת הפרטה המעודכנת.
לאחר שלקחתי בחשבון את כל הנתונים הרלוונטיים, היקף עבודת המנהלים, מהות נכסי העיזבון (כספי מזומן ודירת מגורים) ושווי נכסיי העיזבון, אני פוסקת לטובת מנהלי העזבון שכ”ט בשיעור 2% משווי כספי העיזבון בתוספת מע”מ, ובנוסף שיעור של 1.5% משווי דירת המגורים בתוספת מע”מ.
התוצאה
אני מורה כי החוב לנושה מס’ 5 המפורט בפרטה ומעודכן למועד התשלום, וכן שכר הטרחה הפסוק בהתאם להחלטה דנן, ישולמו מתוך כספיי העיזבון, טרם חלוקתו.
מתוך יתרת כספיי העיזבון ישלמו המנות הכספיות ליורשי המנות, כשהן נושאות הפרשי הצמדה ממועד פטירת המנוחה ועד למועד התשלום בפועל.
יתרת הכספים לאחר הקניית המנות כאמור, תשלום שכר טרחת המנהלים וסילוק החוב לנושה מס’ 5 כאמור, תועבר למבקשת.
אני מאשרת את העברת הזכויות מתוקף צו קיום הצוואה על שמה של היורשת מס’ 7 אגב ירושה.
אני מאשרת את הפרטה המעודכנת מיום 26.2.24.
בכפוף לחלוקת העיזבון בהתאם להוראות הנקובות לעיל, אני משחררת את המנהלים מתפקידם.
המזכירות תמציא את ההחלטה לצדדים.
פסק הדין מותר לפרסום לאחר תיקוני הגהה והשמטת פרטים מזהים.
ניתנה היום, כ”ד תמוז תשפ”ד, 30 יולי 2024, בהעדר הצדדים.
